"שירות לאומי - הדרך שלך לצבא"



זהו הסלוגן שבחרה עמותת "בלדנא" לקמפיין שתריץ החל ממחר במגזר הערבי. המטרה: למנוע מצעירים ערבים להתגייס לשירות לאומי, שהוא "זרוע ישירה של צבא הכיבוש". האמצעים: מודעות בעיתונות, סינגל מיוחד, ומופע רב גוני בהשתתפות אמנים

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

"אי שירות לאומי, הדרך שלך לא לקבל אי פעם קיצבת ביטוח לאומי"

היא תגלגל את מציע ההצעה מכל המדרגות, עוד לפני שהוא ימצמץ אפילו...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ממש כשם שעל אי תשלום מיסים אתה תיכנס לכלא (או תשלם קנס) כך יכול בהחלט להתרחש אם מי שלא ממלא חובת שירות לאומי. ואם בג"ץ לא מרגיש נוח עם סנקציות, ניתן בהחלט למצב אותן כהטבות למי שכן משרת.

בישראל אין חוקה אבל יש חוקי יסוד ובג"ץ יכול לקבוע שחוק מסוים מנוגד לחוק יסוד. קביעה ששרות לאומי היא חובה איננה סותרת שום חוק יסוד בשום צורה שהיא. בג"ץ לא יכול לאסור על סנקציות חוקיות על מפירי חוק.
זה עניין מאוד מאוד פשוט ועומד לפיתחה של המערכת הפוליטית. הכי קל להאשים את בג"ץ.

יותר נכון, הוא לא "יכול", הוא "יקבע". איך אני יודע - כי יש לו רקורד עשיר בתחום...

אם תסביר לי באופן הגיוני איך מישהו יכול לקבוע שחוק שירות אזרחי לכל פוגע בחוק היסוד של "כבוד האדם וחרותו" או איך מישהו יכול לקבוע שאי הענשת מפר חוק מפרה את חוק היסוד אחזור בי ברצון. אבל נראה לי שאתה מגזים וגם יודע זאת. הבעיה כאן איננה בג"ץ כי אם המערכת הפוליטית ומידת האומץ ש(אין)לה.

בג"ץ כבר הגדיר כלא חוקתית את הניסיון להתנות מה שהוא רואה כזכויות יסוד, בכל חובה שהמחוקק
יגדיר. הוא מנע כך שינויים בחוקי הקצבאות, מנע בכך העדפה מתקנת ליוצאי צבא בהקצאות קרקע,
וכן הלאה וכן הלאה.
אתה רשאי להמשיך לצייר את בג"ץ בדרך הנוחה לך, אבל בג"ץ מזמן הפסיק להעמיד פנים שהוא
לא חלק מהמשחק הפוליטי. היחידים שממשיכים להעמיד פנים שהוא כזה, הם אלה מהמחנה שבג"ץ
משתייך אליו...

,בקצרה
1. כיצד ניתן לטעון שחוק המחייב שירות אזרחי/צבאי איננו תחוקתי? חוקים כאלה, אגב, קיימים בליברליות שבמדינות העולם. לא מספיק לטעון שבג"ץ הוא כזה וכזה, שכן בג"ץ צריך לנמק את פסיקותיו ושוב בית דין בעולם לא קבע שחובת שירות נוגדת זכות שירות כלשהי.
2. כיצד ניתן לשלול ענישה על הפרת חוק? אם נקבעת חובת שירות הרי שסירוב לשרת מהוןה עבירה על החוק ועל עבירה על החוק יש סנקציות. אתה מתייחס לנושא שונה לחלוטין: האם ניתן לשלול תוכנית רווחה ממי שפטור על פי חוק משירות צבאי על רקע הטענה שמדובר בהעדפה לטובת המשרתים. בג"ץ קבע שלא על בסיס אותו הגיון על פיו רבים דורשים שלא לנקוט בשום סנקציה כלפי יהודים שקיבלו פטור חוקי משירות צבאי. גם לי בעיה עם הטיעון הזה כל עוד מדובר במי שבאמת לא יכול לשרת ולא במי שמתחזה. אותו כנ"ל בדיוק כלפי הערבים.

בג"ץ מנמק את פסיקותיו בהתאם למה ש-ה-ו-א מגדיר כחוקתי...
בג"ץ נתן לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו פרשנות מרחיבה להחריד, ואין ספק שיגדיר חוק שיתנה מתן
מה שהוא רואה כזכויות יסוד, בשירות לאומי - בתור אפלייה.
בג"ץ עשה זאת בעבר, ויעשה זאת בעתיד.
לא מספיק לתמוך בבג"ץ אוטומטית. צריך להסתכל פנימה, ולהכיר בכך שהסיבה לתמיכה בו, היא לא
עודף נאורותו, אלא נטייתו הפוליטית...

פוליטיקה באצטלא משפטית בדר"כ אינה משכנעת...

פירטתי למעלה מדוע לבג"ץ אין בסיס להתערב. אין שום חוק יסוד שניתן לפרש אותו באופן כלשהו כך שישתמע שלא ניתנת החלת חוק שירות אזרחי חובה ובטח לא ענישה למפר חוק כלשהו.
כאמור, אם תיתן לי תיאור הגיוני על מה בג"ץ יכול לבסס את התסריט הבא, אחזור בי:
התסריט פשוט:
1. נחקק חוק שירות אזרחי חובה למי שפטור משירות צבאי
2. מי שמפר את החוק בסירוב לשרת שירות אזרחי נענש בדיוק כמי שמפר את החוק בסירוב לשירות צבאי: עונש מאסר.

מה שלא קיבלת, זה נימוק מ-ש-כ-נ-ע, אבל נימוקי בג"ץ בד"כ אינם משכנעים בפסיקותיו הפוליטיות,
כך שאין כל בעייה.
בג"ץ יקבל כל עתירה שתציג חוק שיכפה על ערבים שירות לאומי, וישלול זכויות ממי שיימנע משירות
כזה. ארגוני האולטרה-שמאל יעשו תחרות מי יעתור ראשון: "האגודה לזכויות האזרח", מוסאוה",
"תעאיוש", "עדאלה", והחבר'ה החדשים "בלדנא"...

בג"צ הכריח למכור לערבי בית בישוב יהודי,
ובאותה נשימה אסר על יהודים לגור בלב ישוב ערבי.

והכל מנומק לעילא.
ומה זה אומר?
תסיק לבד...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לכן בלתי אפשרי מצידי להתייחס בכלל לזה.
בג"ץ הוא בכלל לא הנושא מבחינתי באשכול הזה ואני באמת מצר שאני מקלקל את חגיגת ההתנגחות האינסופית בו. מי שמונע חקיקה שתחייב שירות אזרחי או צבאי+אכיפה של חוק כזה איננו בג"ץ (שכן אין שום עילה בעולם, תרתי משמע, נגד חקיקה כזו) כי אם המערכת הפוליטית שמחד מפחדת לנענע את הסירה ומאידך לא באמת מעונינת להשקיע את המשאבים הדרושים עבור פרויקט כזה שפירותיו יקטפו רק בעתיד הרחוק יחסית (קרי, אחרי מערכת הבחירות הבאה).

קרה גם קרה.
בג"ץ הוא הנושא שכן כל זמן שיש לו סמכות של מחוקק-על - זה בזבוז זמן לנסות לפעול למען חקיקה
כזו.
מעבר לכך, לכתוב ש"המערכת הפוליטית" מתנגדת לכך, זה לא רציני. מחנה השמאל הוא התלוי
בקולות ערביים, והוא זה שיטרפד החלטה כזו, לא כל המערכת הפוליטית. הימין לא תלוי בקולות
ערביים, ובוודאי שלא יתנגד להצעת חוק שתכפה עליהם לשרת בבתי חולים, משטרת תנועה וכד'...

בגין, שמיר, ביבי, שרון-אף אחד מהם לא ניסה לקדם את הרעיון.
אני נחרד מהפשטנות הזו של חזרה על מנטרת "שמאל" בג"ץ". החיים מעט יותר מורכבים. ולגבי המקרה שכביכול קרה בתל שבע-נא לתת אם שם פסה"ד על מנת שאוכל לבדוק את הנסיבות ואת נימוקי בג"ץ. לא אופתע אם דובר בשני מקרים שונים בתכלית.

אתה נחרד מה"פשטנות" של הקביעה שבג"ץ מוטה פוליטית? האמת בדר"כ פשוטה הרבה יותר
מכפי שמנסים לצייר אותה. שופטי בג"ץ, בניגוד לאגדות שמספרים לנו, הם בני אדם, ויש להם דיעות
פוליטיות. דיעות אלה משפיעות על שיקול דעתם, הן בפסיקותיהם והן כשהם באים להחליט את מי
יקבלו למועדון החברים המצומצם שלהם (שבגלל שיטת מינוי שופטים הזוייה, הם אלה שמחליטים מי
יישבו לצידם ובהמשך יחליפו אותם...).
אכן, בגין, שמיר ונתניהו כשלו בכל הנוגע להפיכת בג"ץ לדמוקרטי יותר. מצד שני, ראוי לציין שבג"ץ
מעולם לא היה צבוע בצבעים פוליטיים כ"כ כפי שהוא כיום. בתקופת הנשיאים שמגר, לנדוי וקודמיהם,
בג"ץ היה מסוגל לפסוק בהתאם לתיק, אפילו אם העותרים היו מזוהים פוליטית עם צד זה או אחר...

החיים אינם מורכבים כ"כ, שכן לו היו מורכבים יותר, היה ייתכן מצב שבו אני אגן על בג"ץ, ואתה
תתקוף אותו. למרבה הצער, בג"ץ של ימינו תמיד יזכה להגנה בד'יוק ע"י אותו מחנה - ואין מקריות
בעולם. זה לא ש/אתם נאורים יותר, ואנחנו עויינים יותר את שיטת המשפט, גם אם העיתונים כותבים
ככה (כן, כן, התקשורת שמאלנית ברובה - וזה שתכתוב את הקלישאות על פראנויות הימין, לא ישנה
את העובדות המשעממות הללו...).

אני נחרד מזה שפוטרים את המערכת הפוליטית מכל אחריות וזורקים הכל על בג"ץ. אתה יכול להאמין מכאו ועד שימחת תורה שבג"ץ מוטה פוליטית וכו' וכו' וכו'...העניין הוא שבג"ץ מתערב בהחלטות ממשלה רק במיעוט מהמקרים והמקרה שנידון הוא ממש לא אחד מאלו שיש לו בסיס להתערב בו.
שירות אזרחי חובה קיים בליברליות שמדינות העולם. לבג"ץ אין שום בסיס לאסור החלת חובה כזו.
חד וחלק וכל השאר לא רלבנטי ולמען האמת גם לא כל כך מעניין.
ואגב, אתה טענת שהשמאל ימנע החלת חובה שירות אזרחי ואני טענתי שהדבר לא נעשה גם בזמן ממשלות הימין. איך זה קשור לכך שהימין לא שינה את בג"ץ כשהיה בשילטון? האם אתה טוען שוב שבג"ץ הוא חזות הכל?
אגב, אנשי ימין נהנים מאוד מפסיקות מסוימות של בג"ץ רק שאז הם שותקים. הם נזכרים לקטר ולצוות ככרוכיות כאשר הפסיקות נגדם.

אם יש דבר שלמדתי מהניסיון, זה שמי שמאמין במשהו באמונה שלמה, אין דרך בעולם לשכנע אותו.
גם לו הייתה כאן הפסיקה, הייתה מזהה שהיא נכתבה בפונט אחר מפס"ד קציר, ועל כן המקרים
שונים - ועל כן אין לי טעם להשקיע מאמץ בחיפושים...
אתה יכול לטעון עד מחרתיים מתי יש ואין לבג"ץ סיבה להתערב, אבל בפועל בג"ץ מחליט לבדו מתי
יש לו עילת התערבות, בהתאם לשיקוליו הפרטיים. הנימוקים מגיעים רק אחרי ההחלטה, ולשם כך
נוצר הליך ה"פרשנות", שבמסגרתו כבר הגדיר ברק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כ"חוקה
שלמה".

השטויות שכתבת על הימין ובג"ץ, כמובן שלא עומדות במבחן המציאות. עובדתית, לו הוצע להקים
בי"ד לחוקה שישקף את החברה הישראלית, הימין היה תומך - והשמאל היה מתנגד בהיסטריה.
אין מסתורין בעולם - בייניש, ארבל, ריבלין, פרוקצ'יה, נאור, גרוניס ושות', באים בדיוק מאותו מילייה.
זה לא מקרה שבשביל להכניס לשם את רובינשטיין ולוי, צריך להגדיר "כסאות דתיים"...
בג"ץ הוא לא חזות הכל. הוא חלק נכבד מהכל. אין מדינה מערבית עם בית משפט עליון מעורב כמו
שלנו, ואין מדינה מערבית שביה"מ העליון שלו, ממנה בפועל את שופטיו בעצמו - ושמחנה פוליטי
שלם סבור שהוא מוטה נגדו, בעוד שהמחנה השני סבור שיש לבנות לו מזבחות...

לא מבין למה צריך קמפין? הם ממילא לא מעוניינים אז מה הלחץ?

אין לך אדם שאין לו שעה.

במגזר בערבי יש כנראה מספיק שמבינים שאם רוצים שוויון זכויות מלא צריך גם שוויון חובות.

עמותת בלדנא אינה גורם מוכר, וכדי להתפרסם כ"פלסטינים לאומיים" הם היו צריכים להראות עמידה
נחושה מול המפלצת הציונית, ולכן חיפשו יוזמה שבמסגרתה בטוח יזכו לביקורת מצד העיתונות
העברית, וכך יצברו נקודות זכות בציבור הערבי...
הערבים לא עושים שום חיבור בין חובות לזכויות, שכן בג"ץ לימד אותם שאין קשר בין האחד לשני
(פעם ניסו לקשר בין קצבאות לבין שירות בצבא, ובג"ץ בעט ברעיחון מכל המדרגות...).

עובדתית, יש לא מעט ערבים נוצרים ומוסלמים שמתנדבים לצבא, למשמר האזרחי (כולל אחד שחיסל את המחבל שביצע את פיגוע הירי באולם השמחות בשרון) ושמשרתים במשטרה/מג"ב.
הגופים הערביים כמו בל"ד (שיש להם יותר משקל ברחוב הערבי ממה שאתה מתאר-עובדתית יש הם כמה מנדטים בכנסת) מתנגדים בהיסטריה כזו לרעיון השירות הלאומי גם בגלל שהם רוצים עוד פרסומת אבל גם בגלל שהם יודעים שאותו מיעוט שמתנדב/מתגייס יגדל מאוד מאוד ברגע שהעניין יהפוך למסודר ורשמי, שלא לדבר על איצטלא של חובה.

מדובר בחבר'ה נפלאים, אבל הם לא מייצגים כלום. אדרבא, הם נרדפים עד חורמה בכפריהם, וכאשר
נהרגו שלושה מהם בפיגוע במוצב JVT ליד רפיח, היה צורך לקברם בצנעה בלווייה אזרחית.
הגוף שמדובר פה, הוא לא בל"ד, אלא עמותה אלמונית בשם "בלדנא", שרוצה לקבל נתח ממה
שמקבלים גופים עויינים אחרים, כמו עדאלה, מוסאוה ושאר ירקות...
אם זה יהפוך לחוק, זה יהיה פארסה, שכן אי אפשר לכפות עליהם שירות לאומי. אפילו בצפון ת"א
זה כבר לא כ"כ מצליח...

כאמור, ציינתי גם את שיעור המתגייסים למשטרה (וגם לשב"ס) וגם את המתנדבים למשמר האזרחי. ציינתי שהם מיעוט קטן אבל מעניין כמה דרוזים היו מתגייסים לפני 40 שנה אלמלא התחילו להחיל את זה בחוק. קשה לי להאמין שאינך מודע לכך שוועדת המעקב, בל"ד והתנועה האיסלמית כולן בלחץ ומשתפים פעולה בניסיון למאבק מתוקשר בהצעה.
ברגע שהשירות הלאומי האזרחי הופך מערך ממלכתי מגובש, כבר ימצאו הרבה מאוד קופצים. ברגע שזו תהיה חובה על פי חוק הרי שמי שישתמט ישלם ממש כשם שמי שמשתמט מתשלום מיסים משלם. אין הגנה של בית המשפט על מי שמפר חוק. נכון, יכול להיות שיהיו מי שיעשו הרבה מאוד בלאגן עם ינסו להעביר חוק כזה אבל כאן בא תפקידה של המערכת הפוליטית להפגין עוצמה. העניין הוא שאני לא חושב שיש לה יכולת להפגין עוצמה כזו כך שהויכוח הוא אקדמי. לא ייצא מזה כלום.

ואוכפת מהירות. לא ידוע לי על כמות גדולה של ערבים במערכי משטרה שמטפלים בטרור (מג"ב,
מערך החבלה, גדעונים וכן הלאה...).
ההשוואה לדרוזים חסרת ערך. דרוזים שירתו בצבא במספרים נאים עוד לפני חוק גיוס החובה (שאגב
הגיע ביוזמתה של ההנהגה הדרוזית). למעשה, מאפריל 1948, ישנם דרוזים בצה"ל. מספרם הלך
וגדל, וכאשר הוקם "חיל הספר" (שהפך למג"ב ב1950), כבר ניתן היה לדבר על מחזורי גיוס שלמים
מקרבם.
צו גיוס לצבא/שירות לאומי של הערבים כשכל ההנהגה שלהם מתנגדת, הוא כשלון מובטח. מכיוון
שגם בתוך האוכלוסייה המחוייבת להתגייס עפ"י חוק, אין שום סנקציות נגד משתמטים (להיפך, זה
חצי אופנה...), הרי שלצפות שמישהו יחלום לנסות סנקציות כנגד ערבים שלא ימלאו אחרי חוק שכזה
(אפילו אם יקרה הנס ובג"ץ לא יפסול אותו...), זה חלומות באסמפיה.

מעבר לכך, ברק נבחר בפריימריס בקולות המגזר. הוא לא נפל על הראש לדרוש מהם להתנהג
כאזרחים. הם עוד עלולים לכעוס ולהחליש מחנהו בפריימריס הבאים...

בתפקידים מקבילים לאלו של יהודים שמשרתים במדים. הייתי מאוד רוצה לראות ערבים בשירות מקביל לשח"ם של היום. לגבי הדרוזים, ספק גדול אם כיום היית רואה שיעור גבוה של משרתים מקירבם אלמלא כל השנים מדובר היה בשירות חובה. החובה מביאה אחריה את המוטיבציה וזה משהו שמסביר (יחד עם גורמים נוספים) את הירידה בשיעור הגיוס במגזר היהודי כפי שכתבתי בהרחבה באתר זה בעבר.
צו שירות לאומי יעבוד גם אם כל ההנהגה מתנגדת ברגע שיש מנגנון יעיל וחכם של מיון, פיקוח ואכיפה. כפי שמוודאים שמי שנענש בעבודות שירות יבצע את העבודה כך ניתן גם לגבי שירות לאומי. מי שיתנגד באופן עקרוני לשירות האזרחי הרי שישלח לכלא בדיוק כמו מי שמתנגד עקרונית לשירות הצבאי (להבדיל מהמתחזים הרפואיים למיניהם). למיועדים לשירות אזרחי אפילו לא תעמוד הגנת טענת המצפון שגם כך לא תמיד מתקבלת אצל סרבני הגיוס. כאמור, זה רק ענין של החלטה פוליטית. והחלטה כזו לא תבוא.

שירות במדים זה דבר נחמד ויפה, אבל אתה כתבת על "כוחות הביטחון האחרים", ועם כל הכבוד,
מרדף אחרי נהג שנסע 82 קמ"ש, זה לא "כוחות הביטחון האחרים"...
צו שירות לאומי לא יעבוד שכן אין דרך בעולם לאכוף אותו בלי להכנס לכפרים בכוח. המשטרה לא מעזה להכנס לכפרים כדי לאכוף חוקים היום. נראה לך שהיא תיכנס לכפרים בשביל חוק כזה? חוק
כזה יצריך הגדלה של מג"ב פי עשר, רק בשביל לאכוף אותו...
איום בשליחה לכלא הוא כמובן לא איום. אפשר לשלוח לכלא 30 סרבני מצפון. אי אפשר לשלוח לכלא
300,000 סרבני מצפון...

כמו שחייל שח"ם תורם לביטחון אזרחי מדינת ישראל בכך שהוא מטפל בעבריינות הפלילית כך גם מי שיתנדב.
לא יהיו לך 300000 אסירי מצפון (אין לך 300000 ערבים במחזור גיוס עד כמה שידוע לי...), לא 30000 וגם לא 3000. ואם הציבור הערבי יפתח באינתיפאדה על רקע זה, אולי גם זו לטובה. אם הציבור הערבי החליט לנתק עצמו ממדינת ישראל (ושוב, לבערכתי רובו הגדול ממש לא החליט כך) אזי הוא יישא במחיר. הערבים בישראל הם לא הערבים מעזה. יש להם הרבה מאוד מה להפסיד.

ערביי ישראל לא יפתחו במלחמה על רקע החוק הזה. הם פשוט לא ימלאו אחריו - ואיש לא יעז לכפות
עליהם למלא אחריו...

ולגבי אכיפה/לא אכיפה-זה עניין של החלטה פוליטית. גם על ההתנתקות, להבדיל, אמרו שזה בלתי אפשרי.

לא ידוע לי על בעל חוב שההוצאה לפועל סירבה לגבות עבורו חוב בנוה דקלים, מחשש שייעשה לינץ'
בגובים. לעוןמת זאת, בטירה זה קצת יותר מסובך לגבות חוב...

אכיפת חוק במגזר הערבי היא ענין של ה-ח-לט-ה פ-ו-ל-י-ט-י-ת. יש מגמה מודעת וארוכת שנים להזניח את אכיפת החוק במגזר הערבי מתוך רצון לחסוך כאב ראש ומשאבים. הראשונים שנפגעים מכך הם בני המגזר הערבי עצמם. רוצה לנחש כמה שוטרים ממונים על אכיפת החוק בעיר כמו אום אל פאחם?

עובדתית, אחרי התפרעויות ענק, במקום לבער את התופעה של ההקצנה שם, הוקמה וועדה שנועדה
להעניש את המשטרה. הוועדה עשתה הכל כדי לעוות מציאות, ולהציג התפרעויות שהיו כל-כולן תוצר
של הזדהות עם ההתפרעויות שהחלו באיו"ש 3 ימים קודם לכן, בתור "מחאה על קיפוח הדורשת
תיקון". הוועדה הזו אויישה ע"י שופט מזוהה פוליטית, מזרחן מזוהה פוליטית, וערבי (שמו כלל לא שינה
לאלה שמינו אותו, שכן כאשר פרש מטעמי בריאות - הוא הוחלף בשופט ערבי אחר...).
הסיבה לכך שאין שוטרים באום אל פאחם, היא שהתושבים לא רוצים אותם שם, והמדינה פוחדת
לכפות על הערבים את נוכחותם שם. כדי לעצור מסית אחד, היה צריך פקודת מבצע במג"ב, ומאות
לוחמים.
נחמד לדבר על חוק למען גיוס (שכאמור, בג"ץ בכלל יפסול אותו...), כאשר המפלגות שבמחנה
השמאל לא יכולות להתקרב להעביר החלטה כזו, מחשש לקטסטרופה בפריימריס...

הריי בלאו הכי רוב מתנדבי השירות הערבים משתלבים במקומות אשר מצויים בתחומי המגזר הערבי

או נותנים שירות למגזר הערבי,כך שהם בעצם "יירו לעצמם ברגליים"...

Ride to live
Live to ride

לציבור הערבי יש מצוקות אמיתיות בגלל אי שמירת חוק ביישובים הערביים: פשיעה רכוש עניפה, בריונות, שימוש נרחב וקטלני לעיתים בנשק ב"שמחות" וכמובן תאונות דרכים מרובות עקב זילזול מוחלט בחוקי התנועה. אחת הסיבות למצב היא העדר אכיפה מספקת ויש על כך תלונות רבות ממנהיגים מקומיים של המגזר. ברור כי תיגבור המשטרה הכחולה ביישובים הערביים בכמות גדולה של מתנדבים יכולה להביא ירידה דרסטית בכל האלמנטים של הפשיעה ותיגבור החינוך שם יוכל להוסיף לכך. אבל, כאמור, יותר דחוף להם להבהיר לכל העולם שהם בעצם לא חלק ממדינת ישראל בכל דבר שלא נוגע לקבלת קיצבאות למיניהן.

האוכלוסייה הערבית נחלשת בגלל האי שוויון והגזענות בארץ
הרבה פחות ממה שהיא תחלש אם הם לא ילכו לשירות לאומי

בכל המימדים האוכלוסיה הערבית בישראל מתחזקת וחזקה מאי פעם. היום החקיקה נגד אפליה לסוגיה מגובשת יותר מאי פעם. בג"ץ מאפשר כיום לערבים לבנות גם ביישובים המוגדרים כיהודים. כיום ערבים ממלאים הרבה יותר תפקידים בשירות המדינה, הם כבר לא מנודים במגרש הפוליטי וכו' וכו' וכו'. רק מה? ככל שמשתפר מצבם כך גובר הבכי של ההנהגה שלהם על רקע הניסיון הברור למצב את עצמם כחלק מה"התנגדות".

רק בשבוע האחרון נהרגו חמישה ילדים פלסטינאים מאש כוחות צה"ל
יש לי חידוש בשבלך.. הערבים הישראלים הם חלק מהעם הפלסטיני שחי בשטחים
הדרך של הערבים במחאה לא אלימה היא במחאה פוליטית
אני לא רואה במחאה הזאת כיעילה ואף כעוזרת למאבק שלהם, אך אני יכול להבין את המניעים שלה

כבר מזמן היו צריכים להחיל שירות צבאי\לאומי חובה, על כל המגזרים בארץ ללא יוצא מן הכלל. לדעתי, סירוב לתרום באחת מהמסגרות הנ"ל, מהווה סיבה מוצדקת לשלילת אזרחות או גירוש.
אותי מצחיק שדווקא בתקופה שבה כ"כ מקובל לצאת נגד "משתמטים", אנשים מעדיפים להתעלם מכ 25% מהחברה הישראלית.

חזרה לישראל הנאצית

נתחיל ולחוקק חוקים נגד הדמוקרטיה
לכלוא ולגרש כל מי שלא מסכים עם "המדינה"
לתלות כל מי שעומד בדרכה

אשמח אם תראה לי איפה בדיוק כתבתי את הדברים האלה.

ולעומת זאת דמוקרטיה זכאית ואף חייבת להגן על עצמה.
מי שמתנגד לקיום המדינה כמדינת העם היהודי,
יש לו בעיה חמורה.

שרות לאומי זו חובה שיש לבכיל על כל המגזרים בעם,
כולל החרדים- ובייחוד הערבים.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

בכל אופן, יש לחוקק חוק שאומר - מי שלא משרת, לכלא. לא משנה מי, מה ומו.

עם התוכן אני מסכים כמובן

מי שהבין את זה באופן כללי, זאת בעיה שלו.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לא משנה מי מה ומו

מתוק, לא לימדו אותכם בנוער חד"ש שערך בסיסי בדמוקרטיה הוא שלא משליכים מישהו לכלא על דיעותיו? מצד שני, למה שילמדו את זה בתנועה קומוניסטית?

ואם אפשר, נבקש להעביר אותך לכלא ערבי, שתהיה עם אהובים. זה תמיד טוב.