דן תורן, נמרוד לב, אסטרל פרוג'קשן וקורין אלאל אומרים למשתפי הקבצים: אנחנו אתכם, ונגד התביעות

האמן היחיד שמזה מספר שנים דואג להביע בעקביות את דעתו בנושא שיתוף הקבצים, הוא נמרוד לב. "תעשיה של קומבינות", הרצאתו שנישאה בפני הפקולטה למשפטים בחיפה, הפכה אותו לסמל המאבק של משתפי הקבצים בחברות התקליטים הגדולות. עכשיו מתברר שהוא אינו לבד - יותר ויותר אומנים מצטרפים אליו לקריאה "משתפי הקבצים הם הקהל שלנו, עזבו אותם בשקט".


אמנים בעד שיתוף קבצים? הייתכן? הרי רשתות האימיול והביטורנט גוזלות אוכל הישר מפיותיהם, לפחות כך טוענות חברות התקליטים. "אתה מכיר אמן ישראלי שהתעשר ממכירת דיסקים?" שואל אותי לב. "אני לא. חברות התקליטים והפדרציות למיניהן מייצגות את עצמן ולא אותנו האמנים, ולכן אנחנו כמעט ולא רואים מהן כסף. אם הן מתכוונות להלחם במשתפי הקבצים, שלא יעשו זאת על הגב של האמנים, ובטח שלא בשמם".

כעת נמרוד כבר אינו קול בודד במערכה. עד עתה שאר חבריו ליצירה הישראלית נטו שלא להתבטא בנושא שיתוף הקבצים - כל עוד חברות התקליטים נקטו בשקט יחסי, גם האמנים שמרו על שתיקה. אולם הצעדים האחרונים של אלי"ס, שמאיימים להפוך את הקהל שלהם לפושעים, לא השאירו אותם אדישים.

"שיתוף קבצים הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לקריירה שלי כאמן", מספר לחיים ברשת אבי ניסים, מהרכב הטראנס הישראלי המצליח אסטרל פרוג'קשן. "בזכות שיתוף הקבצים הגיעה המוזיקה שלי, ולאחר מכן אף אני עצמי, למקומות בעולם שלא הייתי מגיע אליהם בשום דרך אחרת". גם די.ג'יי. יהל מביע תמיכה בשיתוף הקבצים, "השיתוף מאפשר לקהל, שאין לו שום דרך אחרת, גישה אל המוזיקה שלי, ולהנות ממנה".

התמיכה בשיתוף הקבצים לא מוגבלת לאמני המוזיקה האלקטרונית. דן תורן ברגע של גילוי לב: "אם לדבר בכנות, גם אני משתף קבצים לפעמים. רוב האנשים מורידים שיר או שניים מכל להקה, ואם היא מוצאת חן בעיניהם, הם הולכים ורוכשים את הדיסק". תורן מדגיש שגם מי שאינו מעוניין, או אינו יכול, להשקיע את הסכומים שנגבים היום בעבור דיסק, יכול להגיע אל המוזיקה שלו. "הקהל יכול להוריד שירים נבחרים שלי מהאתר הרישמי, או לרכוש את השירים המועדפים עליהם מ-IMusic. הקהל שלי לא תלוי בערוצי ההפצה הרשמיים".


"על זה בדיוק אני מדבר", אומר נמרוד לב, "השליטה של חברות התקליטים במוזיקה פוגעת בצרכן באופן כפול: היא מגבילה את ההיצע שלו, לדיסקים שהוא יכול להרשות לעצמו, מאמנים שהחברות חפצות ביקרם. הפגיעה השנייה היא באיכות היצירה: החברות מעצבות אמנים כמותגים שהתפקיד שלהם למכור מוצרים, לאו דווקא דיסקים. יצירה מקורית ושונה מושתקת לטובת תבניות שמוכרות." לנמרוד גם יש הסבר לגבי הסיבה לכך ששיתוף הקבצים הוא כל כך פופולרי - "התוצאה של התהליך המדובר היא שלא נוצר קשר רגשי בין האמן לקהל שלו. כמו כל מוצר, הוא נצרך ואז עוברים למוצר הבא. הקשר שהיה פעם בין אמן לקהלו, שהתבסס על אהבה של הקהל והתבטא באיסוף הדיסקים, הליכה להופעות וכדומה נחלש מאד. החברות כורתות את הענף שעליו הן יושבות, ואז עוד מעיזות להאשים את הצרכנים".

נמרוד החליט שדיבורים אינם מספיקים, ומהיום הוא מציע את כל היצירות שלו ושל להקתו RBS, ובין היתר גם קליפים שלהם, להורדה ישירה מאתר שיתוף הקבצים הישראלי WarezFaw. האתר, שנסגר לאחרונה עקב בעיות מימון, עלה מחדש היום במתכונת מחודשת. קישורים ישירים למוזיקה וסרטים כבר לא נמצא שם ("אני סומך על הגולשים שלי שיבינו לבד איך למצוא אותם", אומר בקריצה גיל, ממנהלי האתר), אך בקרוב יספק שירותים נוספים כגון עבודות אקדמאיות להורדה. "אנחנו במגעים עם מספר אמנים נוספים, ונוכל להעלות גם את המוזיקה שלהם כשנסיים את ההתנהלות המשפטית הכרוכה בכך", סיפר המנהל השני של האתר, איתי.

קורין אלאל, אמנם לא מציעה שירים שלה, אך דווקא מאמינה בשיתוף הקבצים, "שיתוף הקבצים נראה על פניו כמרפא ההגיוני לרוב חוליי השוק. נושא התשלום הוא פרט טכני שיש לטפל בו, אבל בהחלט לא מהווה מכשלה". טל גורדון אף היא הביעה רצון לשתף את יצירותיה בעתיד, למרות שאינה עושה זאת כעת. שי להב, מהרכב "פה גדול", ציין ש-"השאיפה של כל אמן היא להגיע לקהל רחב ככל האפשר, ושיתוף הקבצים הוא הדרך לעשות זאת".

http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=173282

זה כל כך נכון...מלבד העובדה שחברות התקליטים מנצלות את האמן ובגלל
זה מחיר הדיסקים הוא כל כך יקר , שיתוף הקבצים רק
מקדם את תעשית המוסיקה בכך שהוא גורם לאנשים לשמוע ולהכיר ובסוף גם לקנות.
ברור שאם אני מעריך אמן או להקה אז אני כן יעדיף לקנות את הדיסק מאשר להוריד
רק כמה להיטים שגם חלקם יהיו באיכות ירודה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.