21-09-2007, 14:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.07.06
הודעות: 3,626
|
|
ההגיון המעוות של מחב"תים כמוך מהווה לי הומור משובח.
אתה בדרגת כופר, אני בדרגת סופר לאמה, דרגתך נחותה יותר ולכן אתה חייב בחובת הצום כדי לספק את תשוקותיך הנחותות.
לעומת זאת, מאחר ואני בדרגת סופר לאמה, חוקי המוסר של בני האנוש הנחותים לא חלים עליי, וזה אומר שלא רק שאני לא חייב בצום, זה גם אומר שמותר לי לצוד חזירי בר בזמן שאני אוכל צ'יזבורגר חם.
חוקי המוסר של בני האנוש כוללים כללים רבים, מאחר ואתה חייב לצום כדי לספק את אמונתך אני חייב לעשות ההפך, מזה נובע ששעון חייב יוצר, כי איך שעון יכול להווצר בלי שען? מכאן אנחנו מגיעים לכך שמים יכולים לצאת מאבן רק אם הם היו שם קודם ולא לפני, מכאן אנחנו יכולים ללכת מרחק קצר עד שנגיע להבנה שתוכים לא באמת מדברים וזאת בעצם התנייה פסיכוסומטופיזיולאוגית, כלומר, חובת הצום נועדה לעזור לתוכי לעבור את ההתניה שתעזור לו ליצור שען ללא שעון שידביק את הכללים המוסריים של הגזע האנושי כך שהם יחולו עליך, בעל הדרגה הנמוכה ולא עליי, אך אז, אנחנו נתקלים בבעיה, אם אתה צם ואני לא, אז מי ישמור על השמנת? אתה כמובן, כמו כל דתי טוב, תציע את השמנת, בגלל הביטוי הידוע "על תתנו לשמנת לשמור על החיתול", אבל אני, מאחר ואני בעל דרגה גבוהה יותר ומחוסר כללים מוסריים שיגבילו אותי אציע שנכבה את האור, נצא מן החדר, נדליק את האור, ונלך לטיול.
בסוף הטיול נהיה עייפים מאוד ונרצה לישון, אך לא נוכל לעשות זאת לפני שנראה ברווזים, אז ניכנס לאותו וניסע ללוד, בלוד נשקה את הצבעונים וניקח את המפתחות וניסע לשם.
_____________________________________
|