אומצתי על ידי הורי בגיל מספר חודשים.
נודע לי על כך במקרה. בדיקת דם פשוטה.
בגיל 30.
כשהייתי כבר אבא לילדים.
הורי הביולוגיים נישאו לאחרים. התגרשו. ונישאו זה לזו.
הם היו נראו מבועתים בפגישה איתי.
הקשר נותק.
אחרי כמה חודשים הם יצרו קשר שוב.
אמרו שהם לא יכלו לשאת את הבושה.
לא סלחתי להם.
הרבה מאוד שנים.

רק השנה, אחרי שאמא ואבא נפטרו הסכמתי לקבל את הסליחה של הביולוגיים.
ממבט אגואיסטי.
שלא ישב לי על המצפון.

זהו.
משיכים הלאה.

זה קרה לפני שנה בדיוק-








קישור: בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי snoba שמתחילה ב "האם את או אתה כלב/כלבה "

נשלחתי ע"י החברה שלי לצפון לחלק תרומות לאזרחי הצפון.



ביום השני והאחרון פגשתי אותה במקלט ביישוב צפוני,
גם היא נשלחה מטעם חברת הסלולר שבו היא עבדה לחלק מתנות.
יפיפייה אמיתית, ילדונת בת 25, שמודעת היטב לעובדה שהיא פצצת סקס מהלכת.

הקליק היה מיידי, ונסעתי הביתה עם מספר הטלפון שלה.
אחרי שבוע יצרתי איתה קשר. נתתי לה לבחור את המקום שאליו נלך.

היא בחרה שנשב בלובי של מלון דן בתל אביב.
הבנתי את הרמז ווידאתי מראש שיש חדרים פנויים במלון לאותו הלילה.

אספתי אותה מביתה בתל אביב- מרחק הליכה מהמלון.
כשהגענו למלון, היא ניווטה אותנו בקלילות למסעדה "רפאל" היוקרתית שממוקמת במלון.
התמקמנו בשולחן סמוך לשולחן שבו ישבו מספר קציני או"ם מסוקסים שהפשיטו אותה במבטים.
האמת שהבנתי אותם, ולא הזיז לי מי יודע מה. היא היתה שלי ללילה, ומצידי שיפנטזו.

היה בולט במיוחד שהיא מקפידה להזמין את המנות היקרות ביותר בתפריט. לא היה אכפת לי.
מידי פעם היא העיפה מבטים מלאי משמעות לעבר המסוקסים מהשולחן הסמוך.
זה קצת העלה לי את הפיוזים- אבל היה עדיין בגבולות הנסבל.

בשלב מסויים היא ביקשה להדליק סיגריה, ואחד המסוקסים מיהר להצית לה את הסיגריה,
תוך שהוא משאיר אצלה את הגפרורים.
על קופסת הגפרורים היה רשום משהו בעט, והיא מיהרה להעלים את הקופסא.

כאן כבר סוף סוף הבנתי את כללי המשחק.

התנצלתי, ואמרתי לה שאני קופץ רגע לשרותים.
הדרך משם לאוטו והביתה הייתה כבר קצרה.

שהמסוקסים ישלפו כרטיסי שראי לשלם לה על הארוחה.

looopy

האם אתה כועס גם על הוריך המאמצים? למה הסתירו ממך את עובדת היותך מאומץ? האם אתה יודע באיזו נסיבות בדיוק מסרו אותך לאימוץ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יאיר- רק השנה, אחרי שאמא ואבא נפטרו הסכמתי לקבל את הסליחה של הביולוגיים. ממבט אגואיסטי. שלא ישב לי על המצפון. זהו. משיכים הלאה.

זו לא סליחה.
זו אמירה ללא כל משמעות. סליחה היא מושג הרבה יותר עמוק ויסודי.
לדעתי (ואני, כמובן, לא מכיר את כל פרטי המיקרה), לא לסלוח להם על כך שהם נטשו אותך -
זו גם החלטה טובה.
סליחה, ממבט אגואיסטי- זו לא סליחה.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''