אז סיימתי בצפר (Hooray ? ), וכעת אני במכללה לפני צבא, נשאר לי כמה חודשים עד הגיוס,
אבל לפני כל זה, פעם אחת עלתה השאלה הזו - הגיע הזמן ?
חלק מהכיתה(לשעבר, אני עדיין רגיל להגיד את זה פשוט) שלי כבר רצים ומתכננים "דירה בתל אביב!" ואנחנו מריצים כל מיני בדיחות על דברים כאלו, או כל מיני חלומות שיש לנו על דברים כאלה ("נשב במרפסת בשנקין וננגן בגיטרה את מוניקה סקס - פצעים ונשיקות"), אלה שהתגייסו קצת שקטים לגבי זה, אחרי הכל אנחנו רואים אותם פעם בשבועיים, וזה המקסימום, ולצאת איתם ? "איזה לצאת, למי יש כח" ואם כן יוצאים, זה פעם ב...
אז עכשיו, לפני שהכל מתחיל לרוץ לי בתוך הראש, הגיע באמת הזמן לעזוב את הביית ?
לקרוע את התחת בעבודה רק בשביל שיהיה לי את הפרטיות הזו
והדירה המקסימום שתיים וחצי חדרים בתל אביב ?
האמת, אני רוצה דירה, אני רוצה לגור לבד,
אני רוצה לחוות איך זה, זה נשמע ממש כיפי -
כל הליברליות הזו, ובכלל, עם חברים, זה אפילו עוד יותר כיף.
אבל - כזה מוקדם ? סה"כ בן 17, אפילו לא 18 אולם עוד מעט אני אהיה חוקי,
אבל אני לא יודע האמת,
לעזוב את הביית זה נשמע ענק, וגדול עליי אפילו, אבל משהו שאני מאוד רוצה,
זה לא שההורים שלי לא ליברלים איתי -
הם מאוד ליברלים איתי, ואני בטוח שלא יהססו לתמוך בי
(נפשית, כספית, וכ', למרות שאני מעדיף ואבהיר להם זאת אם אחליט בעצמי לעבור לגור לבד, שאני לא מעוניין בכך), אני פשוט עדיין לא ממש יודע,
זה לא שאני לא רוצה, או לא מוכן - כי זה רק עניין של זמן עד שמתרגלים לזה
לכן אני שואל פה - כדאי עכשיו ? או לחכות ? ואם לחכות - כמה זמן ?

כל דעה שהיא, בעד או נגד, תתקבל בברכה.

לאן אתה ממהר ? לא חבל לך על הכסף הזה של השכירות <אוכל, חשמל, גז, מים ונסיעות> ועוד לפני השירות? מה רע לך בבית? בסך הכל נשמע שהמשפחה שלך בסדר גמור! יש לך עוד את הצבא, שם תהיה מחוץ לבית מספיק, נשמע ממש מיותר להתעסק בכל העיניין הזה של מעבר לפני הגיוס <ובגיל 17 וחצי>, תן לעצמך להנות מהבית של ההורים עוד קצת, זה לא מגניב וכיף כמו שזה נשמע.. הבית שלך הופך להיות ה"זולה" של כולם ולא רק שאין לך פרטיות - אתה גם הופך למארח הקבוע של כולם < שזה כולל לתת להם אוכל והכל - על בסיס קבוע זה יוצא יותר ממה שנדמה לך>.

שמור את הכסף לזמן השירות , עוד תזדקק לו.. או שתצא לטיול לפני הגיוס, השקעה יותר טובה.

זאת חוויה שאפילו ב"פלורנטין" חיכו איתה עד אחרי הצבא - ובצדק, לא ממליצה לך לעזוב עכשיו, חכה עם זה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

קודם כל- עצמאות זה אחלה. באמת.
אבל לא עצמאות מדומה...
עצמאות משמעה לא בדיוק לחכות לתמיכת ההורים...
עצתי לך- תעשה חיים עד הגיוס. תטייל. נצל את הזמן החופשי שיש לך עד השרות.
וכאשר תשתחרר (או תכנס לתקופת הקבע), ותשתכר למחייתך-
רק אז תשכיר את פינת חלומותיך.

אגב- אני מעריך מאוד חבר'ה כמוך שכמהים לעצמאות, ומתנתקים מהתלות בהורים ברגע שהם מסוגלים.

שיהיה לך שרות בטוח.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

במקרה הגרוע ביותר תשכור דירה במשך כמה חודשים,תראה שאתה לא מסתדר ותחזור להורים. זה קורה גם לאנשים שהם הרבה יותר מבוגרים ממך. ניסיון החיים שתקבל במשך התקופה הזאת שווה כל שקל שתשקיע. לטעמי זה חשוב יותר מטיול, רכישת מקצוע או לימודים אקדמאיים, והלוואי והייתי מבינה את זה כשהייתי בגילך. רק שחו"ח לא תגיע למצב הפאתטי שבו אני נמצאת היום. בהצלחה!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לדעתי - לא.
גם לי היו מחשבות כאלה בגילך, ובכל זאת חיכיתי להשתחרר, עבדתי שנה ואז עזבתי את הבית.
זה מוקדם מדי. עוד מעט אתה מתגייס - מה שבד"כ אומר שאי אפשר לעבוד ולהרוויח כסף.
אתה יכול לבקש לשרת רחוק מהבית - מה שיגרום לך להיות רחוק מהמשפחה (אם הבעיה להיות קרוב אליהם כמובן).
דירה בתל אביב נשמע מאוד כיף, אבל מחירי השכירות בת"א יקרים מאוד, אם לא הכי יקרים מכל אזור אחר.
למה להיכנס לקשיים בזמן הצבא? איפה אתה הולך לשרת?
אתה לא רוצה לעשות טיול בסיום השירות הצבאי?

תחשוב על זה... לדעתי אתה ממהר מדי, זה מיותר כרגע. תשתחרר מהצבא, תעשה טיול, ואז תתחיל לחפש דירה.
בהצלחה

1.השאלה שלי היא מה זה מכללה לפני צבא?? לא מכיר ואשמח להסבר.

2.ההצעה שלי שתשאר עם הוריך אא"כ היחסים שביניכם גרועים מאד.
מבחינה כלכלית גם אם אתה לומד אתה זקוק לכל אגורה. אפילו אם התחלת לעבוד הרי מן הסתם אינך מרוויח הון. שב בשקט בבית הוריך, למד לנצל את התקופה הזאת ליהנות מההורים ותן להם ליהנות ממך.
אם הם אינם טפשים ואני מאד מקווה שלא - הם יודעים היטב שכבר אינך ילד ושאתה זקוק למרחב תמרון אישי מסוים -ותוכל לקבל בבית גם את מרחב התמרון וגם את השקט להתפתח עד לשירות הצבאי.
נצל זאת בשמחה וגם ההורים ישמחו עמך.
כך זה היה אצלנו עם כל הרביעיה .תקופה של חופש מסוים המלווה בהתכוננות לשירות צבאי .בעיני כהורה כשהם היו בבית אחרי סיום הלמודים התיכוניים ולפני השירות הצבאי תקופה של אושר מיוחד במינו להורים.בעצם התקופה האחרונה של ההורים לראות את הבן/בת עדיין כצעיר מתבגר ללא מחויביות גדולות ולפני שהוא עוזב את הקן -כיף גדול גדול.
כמו שאמרתי מנקודת מבט של ההורים אם יחסך עמם תקינים -אתם הולכים להינות מאד.
עוד יהיה לך זמן להיות עם עצמך לבד ו/או עם חברה. תן לעצמך ולהוריך ליהנות -ושיהיה בכיף.

אין לך אדם שאין לו שעה.

...אני עזבתי את הבית (מכורח נסיבות, לא מבחירה) בגיל 16, שכרתי דירה וכל העניין. אני יכולה להגיד לך היום ש - הלוואי ולא נאלצתי לעשות את זה. אמנם היו לא מעט חוויות, אבל קל זה בהחלט לא היה, לא מהבחינה הכספית (יא, כמה כסף שיכולתי לחסוך בשנים האלו... אתה יודע כמה זה שכירות בת"א?!), לא מהבחינה המעשית (אתה יודע כמה זמן הולך על סידור בית, כביסה, סידורים, תשלומים?) ולא מהבחינה הנפשית (איזה כיף להיות ילד חסר אחריות כל עוד אפשר).

בהנחה שאתה מתגייס (אם לא זה סיפור אחר)- זה לדעתי מיותר לחלוטין לקפוץ מעל הפופיק ולשכור דירה רק לכמה חודשים האלו. יהיה לך יאאאאאם זמן לזה אחרי הצבא, ואם תחסוך את הכסף שתכננת להשקיע בשכ"ד-מים-חשמל-ארנונה-מכולת-וכו' תוכל לעשות אי אלו דברים מוצלחים (טיול של אחרי שחרור וכד')...

אפילו מכורח נסיבות

...כשאין ברירה אז אין הרבה ברירה.

בין אדם שעזב את הקן המשפחתי מיוזמתו לבין אדם שנשאר באותו קן חמים ונעים
וזה גם לא משנה אם עזבת את הקן רק לשנה ואח"כ חזרת שוב לקן
מרגע שעזבת, אתה פשוט בן אדם אחר שמצוייד ביכולות שלא היו לך קודם
ושיגרמו לך לחזור שוב לעצמאות.
אבל, ראבק, אתה כולה בן 17 לפני גיוס. ובצבא עם משכורת שבקושי מספיקה לשווארמה, איך
תממן שכ"ד? ההורים יממנו? אם כך, אז צר לי לבשר לך, זו לא דירה
אלא סוג של פנימיה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודה על כל התגובות, רציתי קצת חוות דעת משל מבוגרים, ולא אנשים בגילי +4-5 שנים,
כמו הרוב, אמרו לי שזה לא רלוונטי, וגם אני הבנתי את זה עוד כשכתבתי את ההודעה.
לגבי מימון עצמי, יש לי כסף, זה לא שחסר לי, ולקחת מההורים הפסקתי עוד לפני ארבע~ שנים,
אני מנסה כמה שלממן את עצמי, ולהיות הכי עצמאי, ובגלל זה היה הרצון לעזוב את הבית
מה גם, שאם אני אשכור דירה עם עוד כמה, אולי זה יהיה יותר קל,
אבל הרעיון הזה גם עבר אחרי שהבנתי שזה יהיה קשה מאוד, לאור התיאורים והחוויות שהוזכרו פה.
אני מניח שאחכה עד שאסיים צבא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פשוט השאלה שלי היא מה זה מכללה לפני צבא?? לא מכיר ואשמח להסבר.

מדובר על י"ג, לומדים כחצי שנה ואז נכנסים לצבא, מתגייסים במילים אחרות, הגיוס שלי במאי,
כרגע אני לומד.

תודה לכולם, מכל הלב.

קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים, לך על זה אם זה מה שאתה רוצה, כמו שאמרו לפני - אתה תשתנה לטובה ותגיע לצבא עוד יותר מוכן. אל תפחד אין לך לאן ליפול, במקרה הגרוע ביותר אתה "נופל" חזרה לבית של ההורים עם ניסיון חיים שלא היה לך לפני.

בהצלחה!