בפרץ ספונטאניות לא אופייני בכלל, אירגנו טיול בצפון לנו, לחבר הכי טוב של החצי שקפץ לביקור מניו יורק ולאחותו החיננית.
אחרי טיול אופניים באגמון החולה וקפיצה למבשלת הגולן ( בירה "בזלת" דרך אגב, מומלצת מאוד ) החלטנו לסיים את היום בנישנוש של משהו שעשה פעם "מו".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo80.gif]


התקשרנו להזמין מקומות בלימוזין והמזכירה האלקטרונית בישרה לנו שהם סגורים ביום ראשון, ניסינו את "גיליס" בנוב, אמרו שהם סוגרים ב17:00 והיות והיה כבר 16:40 וויתרנו.
אחרי בדיקה של האופציות הנוספות - הפור נפל על מסעדת הבוקרים במרום גולן.

טוב שנסענו עם GPS
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo73.gif]
כי המסעדה ממוקמת הרחק בתוך טיז-אל–נאבי בואכה שומקום.
החניה בסמוך למסעדה, ואיך שיוצאים מהאוטו לאוויר הערב הקריר של 1000 מטר מעל פני הים חוטפים מכת ריח של "ניחוח פרות לפני" מעורב ב"ניחוח פרות אחרי".
צעדנו אל עבר הכניסה לבקתה דיי ריקה ( 100 שולחנות כולל מרפסת עץ בחוץ, נראה הרבה פחות ) שכמו נלקחה מסרט כריסטמס אמריקאי: הכל מעץ, תקרה נמוכה, אור צהוב, פרסות ברזל בכל מקום, פיסת עור/פרווה מתוחה על הקיר, כיסאות בר בצורת אוכפים, מנורה דמויית- טיפאני ליד הקופה
( ולשמחתי הרבה - שלט "אסור לעשן" תלוי על הקיר ).

חלון רחב משקיף לתוך חלל המטבח, אפשר היה לראות את הטבח דוגם צ'יפס מהמנה לפני שהניח למלצרית לקחת אותה לשולחן הסמוך אליינו (כשהוא שם
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo23.gif]
שראיתי אותו מיהר וברח לפנים המטבח )
ברקע התנגן דיסק קאנטרי ( האוסף הכפול/משולש/כלשהו ) של דולי פארטון, נמוך מספיק כדי שאפשר יהיה לנהל שיחה נעימה – או במקרה שלנו לנסות להחליט מה לקחת.
מלצרית חביבה ומסבירת פנים בשם גיתית ( החצי הנשי של צוות המסעדה ) שאלה מה נרצה להזמין והסבירה את התפריט בסבלנות ובחיוך
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo45.gif]
.

לפני המנות הוגשו לשולחן רוטב שמנת-פלפל ( טעימה מאוד לפי החבר'ה ) ורוטב צ'ימיצ'ורי ( שביקשנו וקיבלנו 3 מילויים ממנו, מוצלח ביותר ) או אז גילינו שהשולחן ( או המסעדה? ) נטו בשיפוע ומדיי פעם הרטבים "נדדו" למטה ( ובעקבותיהם הכוסות ובקבוקי השתיה ) משעשע אך מעיק לאורך זמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo31.gif]


אני הזמנתי את המבורגר הבית (55 ₪, לפי ההסבר שלה - 70% אנטריקוט, השאר שומן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo21.gif]
) בתוספת תפו"א ובטטה אפויים בצד וסלט עגבניות שרי אישי (12 &#8362 . ההמבורגר הגיע בלחמניה צרובה על הגריל, לפי הטעם נאפתה אתמול... בליווי פרוסת עגבניה, עלה חסה ופרוסת בצל. בשר טוב אבל קצת יבש, נטול סחוס וכל מני זוועות שאני נתקלת בהן בבלאק באר אנד בורגר ליד הבית. מעבר לזה דיי סתמי ולא טעים במיוחד. הסלט האישי אכן היה אישי, צלחת קטנה עם כמה עגבניות שרי חצויות, 3 חתיכות בצל ירוק סמליות ו4 עלי נענע ( נחמד אך טובע בחומץ בלסמי. נו, שויין ). פלח תפוח האדמה הייה חביב, הבטטה הייתה שרופה מעבר למצב צבירה "אכיל" והושארה אחר כבוד על הצלחת.

הבחורים הזמינו שניהם סטייק אנטריקוט 500 גרם (129 ₪ כל אחד ), האחות החיננית הזמינה סינטה עגל (84 ₪ ) המנות הגיעו במחבת ברזל על גבי צלחת עץ בתוספת רבע קלח תירס ( שהוכרז פה אחד כמגעיל – מה כבר יכול להיות מגעיל בתירס? ) ושוב פלחי בטטה ותפוחי אדמה אפויים בתנור או צ'יפס לבחירה.
לא נרשמה התלהבות מיוחדת. היה "נחמד" ותו לא.

לקראת סוף הארוחה כשאני שקלתי איזה ווריד לחתוך אם השיר הבא יהיה "ג'ולין" החליפו את המוזיקה לדיסק האוסף של אריק קלפטון ובעודו שר את " איי שוט דה שריף" קיבלנו מטליות לחות וקיסמי שיניים.

הבחורים הזמינו קינוחים – "פררו רושה" –שהייתה בעצם עוגת מוס חביבה ( 28 ₪ ) וכיפת שוקולד ממולאת מוס חלבה (28 ₪ ) שלפי האורח מניו יורק לא היה לה שום זכר לטעם של חלבה.

כשרצינו לבקש חשבון ומשפחה נוספת נכנסה למסעדה ( סה"כ 3 שולחנות ) כבר היה מאוד מורגש שיש רק מלצרית אחת, חיכינו בסבלנות, ובינתיים בדקתי את השירותים – גישה נוחה לנכים, נמצאים בביתן מחוץ למסעדה, אפופי סירחון של דיר / דשן ועוד דברים מלבבים. יחסית נקיים, בשירותי הנשים יש עמדת החתלה.

הכל ביחד כולל כוס לימונדה, בקבוק דיאט ספרייט, סיידר צלול, כוס מרלו של גולן ואספרסו כפול ארוך:
519 לפני טיפ 600 אחרי ( ניתן לתת טיפ דרך כרטיס האשראי, דבר שלא מתאפשר בהרבה מסעדות אחרות ונוח למי שלא מסתובב עם מזומנים )

שורה תחתונה – לא הייתי יוצאת מגדרי להגיע לשם שוב, נחמד, אבל לא משהו שלא רואים במרכז.

שדה טאזמנית - כי זה מה שקורה כשחיים עם השף.

פנים המסעדה, צילמתי גם מבחוץ אך כיוון שהיה חשוך אין הרבה מה לראות:



התפריט:



והעמוד הראשון שמספר על המסעדה:



סטייק אנטריקוט בליווי תפו"א ובטטה אפויים - הסטייק היה עסיסי ועשוי במידה הנכונה
שילוב מציון של בשר ושומן, סטייק טוב, אפילו טוב מאד.
הבחירה באפויים במקום צ'יפס היתה במקום, הם היו נהדרים ונתנו הרגשה של 'הנה אנו עושים משהו למען הבריאות' (בכאילו) קלח התירס היה יבש



הסטייק של החבר עם שבחר בצ'יפס כתוספת



ההמבורגר של הגברת :



הרטבים, צ'ימיצ'ורי מצוין - חיסלנו שלוש כאלו:



קינוח שוקולד ממולא בקרם חלבה, נחמד - לא הרגשתי חלבה...



ועוגת פררו רושה - מצאה חן בעיני (ואותי קשה להרשים עם עוגות...)



ולסיום בקשת סליחה מהשדה שביקשה שאעלה את התמונות מזמן אך התעצלתי (קלות)

תודה!

שדה טאזמנית - כי זה מה שקורה כשחיים עם השף.

אפשר רק לשאול איך הזמנתם את ההמבורגר?

הכוונה למידת הצלייה כמובן...

מידיום-וול ( נטה קצת יותר לכיוון הוול מאשר למידיום )

שדה טאזמנית - כי זה מה שקורה כשחיים עם השף.

במקרה אני גם מכיר מהקיבוץ שם מישהו... אולי יצא לי לבקר שם בינואר...