סטודנטים מהטכניון זכו בתחרות לתכנון מסוקים

סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת פנסילבניה זכו במקום הראשון בתחרות לתכנון מסוקים
אתר "הידען"



שבעה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, בשיתוף פעולה עם ארבעה סטודנטים מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn-State), זכו במקום הראשון בקטגוריית סטודנטים לתואר ראשון, בתחרות השנתית ה-24 לתכנון מסוקים, שמארגנת האגודה האמריקאית למסוקים (AHS) בתמיכת חברת סיקורסקי העולמית לתכנון ויצור מסוקים.



הצוות המשולב זכה בתחרות גם ב"מתמודד החדש הטוב ביותר" - קטגוריה חדשה בתחרות. זוהי השנה השניה ברציפות שבה צוות בינלאומי משני המוסדות הללו קוטף את המקום הראשון בתחרות זו.


במסגרת תחרות התכנון של ה-AHS הסטודנטים נדרשים המשתתפים לתכנן כלי מוטס-אנכית, המקיים דרישות מוגדרות כאשר השנה היתה המשימה לתכנן מסוק מתקדם אוטונומי שאותו ניתן להפעיל מצוללת (מדגם קיים, המשמש כיום לשיגור טילי ים-קרקע), לצורך תמיכה במשימות של יחידות עילית המורכבות משני אנשי צוות. הדרישה היתה לאפשר פריסה של הכלי כאשר הצוללת נמצאת בגובה פריסקופ (כ-15 מטרים מתחת לפני המים), יכולת ציפה על פני המים בים גלי, טווח של 260 קילומטרים ויכולת נשיאה של שני אנשי הצוות גם כאשר הם פצועים.

המסוק שתכנן הצוות המשולב מכונה Waterspout, הינו מסוק קואקסיאלי יחיד במינו, עוצב כך שיהיה קטן וניתן יהיה לאחסנו בצוללת תוך שימוש במינימום מרחב פנימי וכמו כן שיגורו אל פני המים נעשה דרך פתחים קיימים בצוללת כלומר אין צורך בשינויים למבנה החיצוני של הצוללת. המטוס מסוגל לפעול במגוון של תנאי מזג אוויר.


הוא מכיל טכנולוגיות הסוואה מתקדמות כמו חתימת חום נמוכה וציפוי המונע זיהוי באמצעות רדאר. כמו כן המסוק מאפשר פריסה מהירה של אנשי הצוות בשטח תוך כדי ריחוף מעל המטרה או בנחיתה על הקרקע. חשוב לציין כי במקום להשתמש בקפסולה לצורך אטימת המסוק ביציאה/כניסה למים, בחרו חברי הצוות לאטום את כל פתחי המסוק בזמן השהיה שלו במים מה שהצריך פתרונות אטימה מקוריים וחדשניים לכל אזור בו קיימים חלקים נעים (דלתות, רוטור, פתחי כניסה ויציאה עבור המנוע וכו').


צוות הטכניון תכנן את מכלולי המכניקה של הרוטורים, מנגנון קיפול הלהבים, ממשק השיגור של המסוק מהצוללת, מנגנוני האטימה השונים, וביצע אנליזת יציבות של הכלי על פני המים. הצוות מאוניברסיטת פנסילבניה היה אחראי לתכנון אוירודינמי של להבי המסוק, מערכת דלק עמידה בריסוק וביצע חישובי ביצועים לעמידה בדרישות השונות. שני

הצוותי שיתפו פעולה באופן מלא בנושא בחירת התצורה הכללית, כני הנחיתה, צורתו החיצונית של המסוק ושני פתחי הכניסה והיציאה מהכלי.



הצוות הטכניוני כלל את מור גלעד, אביחי אלימלך, רוני חכמון, איגור טלר, אבידע שנלר, אלעד סיני וליאור שני, בהנחייתם של פרופסור עמרי רנד (דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל) ומר חן פרידמן. הצוות מפנסילבניה בהנחייתם של פרופסור אדוארד סמית, ראש המרכז למצוינות בכלי טיס סובבי כנף וד"ר רוברט ביל, כלל את פול ברנסון, מיהיר מיסטרי, אלכס רזאנו ודניאל לאונרד. הסטודנטים אף קיבלו מענק כספי וכמו כן הוזמנו לפורום השנתי של האגודה האמריקאית למסוקים, שם יציגו את ה-Waterspout.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני מניח שבעתיד הלא רחוק נפרסם ידיעה בנושא - מספיק חשוב שגם בעולם יכירו את ההישג.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אפשר להבין מה פשר התגובה התמוהה הזאת?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אפשר להבין מה פשר התגובה התמוהה הזאת?

לתכנן צלחות מעופפות ולהפעיל אותם וירטואלית .
ולעצם העניין כדי לתכנן מוצר הרבה הרבה יותר פשוט נדרשים עשרות מהנדסים מנוסים
והתיכנון לוקח כמה שנים טובות ובנייה של הרבה דגמים .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אני לא חושב שמישהו חשב שמדובר במוצר מוגמר ומוכן לשיווק, יחד עם זאת מדובר בזכיה מכובדת בתחרות ובקונספט מעניין בפני עצמו וראוי לאיזכור - אין סיבה לזלזול סתם כך.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אני לא חושב שמישהו חשב שמדובר במוצר מוגמר ומוכן לשיווק, יחד עם זאת מדובר בזכיה מכובדת בתחרות ובקונספט מעניין בפני עצמו וראוי לאיזכור - אין סיבה לזלזול סתם כך.

"צוות הטכניון תכנן את מכלולי המכניקה של הרוטורים, מנגנון קיפול הלהבים, ממשק השיגור של המסוק מהצוללת, מנגנוני האטימה השונים, "

כמה ואיזה נסיון לפי דעתך נדרש כדי לתכנן את המכלולים הללו ?

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

השופטים בתחרות מודעים לעובדה שמדובר בסטודנטים (האמורים לסיים את הפרוייקט בסמסטר אחד או שניים). עדיין:

• הפרוייקט מונחה ע"י חברי סגל מיומנים, ולעיתים ע"י מנחים מהתעשייה.
• הפרוייקטים מאפשרים לסטודנטים להתנסות במשהו אחר מלבד פתרון תרגילים.
• הפרוייקטים מדגישים את שילוב הדיסציפלינות והפשרה הנדרשת בתכנון "אמיתי"
• רמת התכן ופרוטו כמובן רחוקה מהמקובל בתעשיה, לעומת זאת, מכיוון שלא נמצאים בלחצים של "החיים האמיתיים" ניתן יותר "להתפרע" וליישם רעיונות מקוריים (ע"י סטודנטים שטרם קובעו)
• חלק מהפרוייקטים מסתיימים בדגם טס (רקטות, טיסנים).
• בסך הכל, זהו חלק חיוני בהכשרת המהנדסים, ולפעמים אפשר אפילו ללמוד משהו (מהסטודנטים...).
• האתגר (במיוחד בתחרויות) מוכתב מראש.
• התחרות מאפשרת לראות איך הטכניון יחסית לאחרים ומהווה מנוף לשיפור.
• כל הכבוד!!!

אני מניח לפי הודעתך שאתה מהנדס מנוסה. אני גם מניח שאם אתה מהנדס מנוסה, אתה יוצא אקדמיה כלשהיא.

ברור לכולם שלא מדובר כאן במוצר מוגמר. אפילו לא אב טיפוס. אבל חדשנות, מקוריות וערך הנדסי של רעיון, אפשר למדוד גם בשלב השרטוטים בסוליד-וורקס, ואפילו לפני.

כמו כן, בתור מהנדס עם כמה שנים מאחוריו, כדאי לך לבחון את החידושים הטכנולוגים בתחום הנדסת המכונות והאווירונאוטיקה בשנים האחרונות. עברו הזמנים בהם כל בורג דורש בניה ע"י חרט וסדרת ניסויים במעבדה. יש היום תוכנות סימולציה, אשר מאפשרות לדעת מראש- מאמצים, מומנטים, תדר טבעי של רכיבים, ריכוז מאמצים על חלקים, זרימה דחיסה ובלתי דחיסה, השפעות קורוזיה והתעייפות חומרים ועוד.
נכון, עוד לא הגענו לשלב של בניית מוצר סופי ישירות משולחן העבודה (הווירטואלי) של המהנדס, אבל "שרטוט" היום הוא לא שרטוט של פעם.

גם אני עובד כמהנדס ולא איש אקדמיה, אך אני מוריד את הכובע בפני אותם אנשים אשר עוסקים במחקר ועושים את החיים שלי בתור מהנדס, הרבה יותר קלים.

אין לפרסם בחתימה/הודעות. אם אתה מעוניין בפרסום בתשלום, אתה מוזמן לפנות להנהלת האתר.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אפשר להבין אל מי בדיוק אתה מדבר?
אלי / לדובר הטכניון / עיתונות בכלל - צורת ההתבטאות שלך מאד לא ראויה לטעמי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://www.vtol.org/pdf/2007PSU_TechnionUndergrad.pdf

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אוקיי.
האמת שהבוקר קיבלתי דרך קשרים בטכניון את הקישור - טרם יצא לי להציץ.

ככותב ועורך יש לי הרבה רגישות לעניין הכותרות בעיתונות מדעית - גם אנחנו חוטאים לעיתים בכותרות המנפחות דברים במידה מסוימת מעבר לפרופורציה הראויה. בעיני תפקידה של עיתונות מדעית אחראית להבהיר נאמנה בגוף הידיעה את מצבו הנוכחי של הפרויקט - כותרות "מפוצצות" הן הכרח לצערי במקצוע שלנו אם אנו רוצים שקוראים יקראו תכנים.

אני יכול לציין שבתחום מדעי החיים התופעה הזאת גרמה למצב בו מרבית הקוראים (וחלק לא מבוטל מהעורכים) אינם מסוגלים עוד לברור את המוץ מהתבן, בעיקר לא כאשר כל חדשה שנייה מדווחת על "תרופה לסרטן". זה מצב רע שיצא לחלוטין משליטה ואין לי מושג כיצד ניתן לתקנו אם בכלל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

המרחק הוא כבין שמיים וארץ .

http://www.vtol.org/pdf/2007PSU_TechnionUndergrad.pdf

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ולא מעבר לכך, כך לפחות אני הבנתי.....
בסופו של דבר מדובר בתחרות סטודנטים ולא בהצגת אב טיפוס לדגם מבצעי....

נקווה שנמשיך לייצר מהנדסים טובים, ושניתן סיבות טובות לחוקרים שלנו להישאר כאן בארץ.

כתוב שם על תכונות חמקניות - האם ידוע על פרוייקטים של התעשיות הבטחוניות שמתמשים בידע הזה? (מזלטים\טילים בעיקר, כי לא מפתחים בארץ מטוסים\מסוקים).

האם הרעיון הזה, של מסוק המשוגר מצוללת, יכול באמת להיות שימושי עם יכולת כלשהי, או שזה רק הישג טכנולוגי בלי חשיבות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 האם הרעיון הזה, של מסוק המשוגר מצוללת, יכול באמת להיות שימושי עם יכולת כלשהי, או שזה רק הישג טכנולוגי בלי חשיבות?

לפי דעתי הוא יכול להיות מאוד שימושי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 כתוב שם על תכונות חמקניות - האם ידוע על פרוייקטים של התעשיות הבטחוניות שמתמשים בידע הזה? (מזלטים\טילים בעיקר, כי לא מפתחים בארץ מטוסים\מסוקים).

סביר להניח שאם התשובה היא כן, לא תראה את הפרטים כאן או בכל מקור פומבי אחר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל