27-09-2007, 14:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 22.05.07
הודעות: 217
|
|
|
ניהול עמותה-דיון שאני מעוניין להתייעץ בו עמכם
לא יודע אם זה הפורום המתאים.
הפרטים לא כול כך חשובים כרגע.
אני מוצא לנכון לשתף אתכם בכמה היבטים תיאורטיים של ניהול עמותות (לא מהצד הליגאלי).
ראשית אני מבקש להתייחס לכמה מהמשמעויות של היות עמותה, בהגדרה, מוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר). על פי רוב המלכ"רים מתאפיינים בדברים הבאים:
• מקבלי השרות אינם מהווים את מקור ההכנסה העיקרי.
• קשר עקיף בין טיב השרות וההכנסות.
• משרות קדנציאליות.
• ריבוי בעלי ענין, בעלי השפעה, אך גם בעלי אינטרסים מנוגדים.
• רצון לגייס ולנהל מתנדבים.
התוצאה היא שניהול מלכ"ר מוערך, פעמים רבות, כמאתגר יותר מאשר ניהול חברה עסקית, שבה המודד העיקרי להצלחה הוא בתוצאות העסקיות. בניהול מלכ"ר נדרשים המנהלים למצוא את שביל הזהב שבין פעילויות הארגון לבין רצון המממנים. לא תמיד מה שנתפס בעיניהם כפעילות ה"נכונה" יותר, בהתאם למטרות הארגון, נתפס כך על ידי המממנים.
[דוגמה – עמותה לשיפור איכות הסביבה בישראל, המקבלת את כל תקציבה מגורם אחד, צפוי שתיפעל רק בנושאים שמעניינים את הגורם הזה, גם אם בכיריה יעריכו שישנם נושאים חשובים יותר לקידום איכות הסביבה בישראל]
מכאן שחופש הפעולה של הנהלת העמותה עולה ככל שמספר מקורות המימון שלה, והמגוון שלהם, גדולים יותר. אין פלא שעמותות מנסות ליזום פעילות יוצרת הכנסה, על ידי מכירת שירותים. הדבר נעשה בכדי להקטין את התלות במממנים, שעלולים לשנות את טעמם, ביחס לפעילות העמותה, כמעט ללא התרעה מוקדמת.
הדבר מוביל אותי להתייחס למאפיינים הייחודיים של "עמותת חברים". עמותה כזו רואה חשיבות ליצירת תמיכה ומחויבות של ציבור שיש לו אינטרס לקידום מטרות העמותה. ככל שמטרות העמותה רחבות יותר, וברמה הלאומית יותר, כך היא תפנה לגיוס חברים מקרב ציבור נרחב יותר.
בהקשר של מקורות המימון של העמותה ברור שמספר חברים גדול יותר פירושו גיוון גדול יותר של מקורות המימון. הדבר מוביל לאתגר הניהולי הנוסף הניצב בפני מנהלי העמותה כאשר מדובר ב"עמותת חברים". אתגר הנובע מהשונות הרבה בהתייחסות של חברי העמותה לפעילות ארגונם.
בדרך כלל, רוב החברים בעמותה אדישים לפעילותה השוטפת כל עוד היא נעשית בהתאם לציפיותיהם. בדרך כלל הם גם ימעטו בהבעת תמיכה, לעומת זאת, ההתנגדות שלהם לפעילות תמצא את ביטויה באי חידוש החברות במועד החידוש השנתי.
מנגד, ישנם חברים המגלים ענין רב בפעילות העמותה ומנסים להשפיע על הפעילות השוטפת. ברוב המקרים, חברים כאלו הם בעלי דעות מגובשות והם בעלי נטייה לתמוך בפעילות "מוגדרת וברורה יותר" של העמותה.
האתגר הניהולי עולה מאליו. איך לעצב את פעילויות העמותה תחת לחץ החברים הפעילים יותר, מבלי לאבד את בסיס התמיכה הרחב יותר.
לאתגרים שציינתי כאן אין "פתרונות בית ספר". אבל יש תנאי הכרחי ליצירת היכולת למציאת הפתרונות הייחודיים של כל עמותה – מודעות מוקדמת של הנהלת העמותה לכך שאלו הם האתגרים הניהוליים העיקריים הניצבים בפניה.
דעתכם לגבי הנושא?אני נמצא נמצא לפני פרשת דרכים כרגע,ומעוניין לשמוע דעות. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
