01-10-2007, 17:37
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 13.08.06
הודעות: 412
|
|
|
בהחלט
האיקידו קודם כל בישראל ובחלקים במערב נתפסים כסגנון אשר הוא מאוד לא פרקטי וסגנון שהוא מאוד דוגל בהרמוניה צדקנות ושנטיפיות רחבה שהיא לא רחוקה לעיתים מן המציאות או לפחות ישנה תשדורת שלהגישה הזאת כלפי אנשים מבפנים ומבחוץ שממסד את המוניטין של האיקידו.
הרבה מאוד.
האיקידו אינו רואה בעצם בעניין היריב ואין בו הדגמה של התקפות של מכה ראלית אם יש מכה בכלל.
האיקידו היא גירסה מקוצררת של האייקיג'יטסו שממנו הושמטו טכניקות ודגשים רבים מאוד ולכן הרבה מאוד גם מהטכניקת של האיקידו אשר קשות לביצוע ונראות אינן יעילות קשות יותר למעבר וליישום בשל החוסר של טכניקות ניטרול והכאה אכזריות ישירות כמו אחיזות אשר נותנות פתח לבעוט באשכים או לנגוח ולרסק את אפו של היריב.
עצם ההשמטה של המושג יריב מקנה גישה אחרת לעולם מלא האיומים ודרך ההתמודדות איתן.
האייקידו התפתח מתוך שאיפת פילוסופיה קיום פסיפיטית-בודהיסטית, שבה משתמשים בטכניקות האייקי-ג´ו-ג´יטסו לניטרול היריב ללא הריגתו או גרימת נזק. האייקידו היא אומנות לחימה מגננתית לחלוטין, ואינה משמשת להתקפה, דבר שנובע מהפילוסופיה העמוקה שמאחורי השיטה.
ישנם כמובן בתי ספר שמדגישים יותר את האלמנט הקרבי, ומשתמשים בטכניקות לשבירת פרקים אצל היריב ולא רק לריתוקו. עדיין, טכניקות אלו הם פחות ברוטאליות מהמקור מהן יצאו.
משם האיקידו פסל אלמנטים רבים משיטת המקור כיוון שלא התאימה לפילוסופיה שלו לדוגמא הפלות המבוססות על כוחו של הלוחם, או נעילות המעסיקות את שתי ידיו של הלוחם ומונעות ממנו לשלוף כלי נשק, או להמשיך להלחם. דוגמא טובה היא נעילת "נלסון" המפורסמת, המונעת מהלוחם את השימוש בידיו כל עוד הוא מרסן את היריב שלו.
באיקידו אין למשל שום עבודת נה-וואזה (עבודת קרקע).
שהיא לדעתי מפתחת את המהירות, הזריזות, הגמישות, כח, סיבולת, מפתחת ביטחון עצמי, חושים אינסטיקטיביים של גירוי-תגובה טובים, ותחום זה כרוך חזק בתחום אמנויות הלחימה ואסור לנתק את זה מהלימוד, גם כשאתה על הקרקע (למשל במקרים של תקיפה מינית) עדיין אפשר להציל את עצמך בכל מיני תכסיסים, גם לא נעימים, אבל כשמדובר בהצלת חיים וכבוד אין אי נעימות.
לדעתי בנוסף מי שלא מתרגל עבודת איגרוף בקביעות יהיה בפער ידע והתמודדות גדול מאוד מול התקפות יד מאוד נפוצותופשוטות כמו אגרופים וסטירות למיניהן.
רוב העימותים מתחילים הרי מטווח של אגרוףולא מטווח של בעיטה, מה החשיבה שמנחה שיטה להגנה עצמית וגם נוטלת חלק בתחרויותספורטיביות להימנע מתרגול עניין כה חשוב ומהותי בעולם ההגנה העצמית.
האיקידו הוא דו ולא ג'יטסו מה שהיה בעבר באמנויות הלחימה זה שאז הלחימה היתה יותר בידיים ריקות, וזה היה דרך חיים. הזמנים השתנו, והיום זה יותר למען הספורט, למען התנועה, ולמען הקידום והפיתוח של הטכניקות, של השיטות כי היום מתלכדים יותר, יש הרבה יותר הרמוניה ופחות רוח חיסול.
הנשק התקדם, והיום כלי הנשק של פעם לא מסתובבים ברחובות הבגד השתנה, אופי האדם השתנה והשיטות השתנו אביזרים שהשתמשו בהם אז היו מתאימים לתקופה אז.
היום הנשקים יותר נפוצים.
בג'ו ג'יטסו המטרה היתה להרוג את היריב, או לפצוע אותו בצורה אנושה, כדי למנוע ממנו להמשיך להלחם.
נערך לאחרונה ע"י ekelizek בתאריך 01-10-2007 בשעה 17:43.
|
ראשי
צ'אט
) לתוך אמנות לחימה "קשה" זו טעות שתגרור פציעות בדרך כלל.
מצב כלאיים
