(קיבלתי במייל)

סיפור שחובה לקרוא - תראו אם אינכם מצליח לראות את הכתוב לחץ כאן

זה סיפור על נערה עיוורת ששנאה את עצמה, שנאה את הסביבה בגלל היותהעיוורת .

שנאה את כולם מלבד אהובה היקר שתמיד היה שם לצידה .
בבוא הימים נמצאו לה זוג עיניים בריאות ורואות, היא נותחה והחלה רואה ..
ניגש אליה אהובה ובהתרגשות רבה שאל אם תתחתן עימו, השיבה הבחורה שלא, מפני שהסתבר לה שהוא עיוור .

אהובה העצוב הבין כי אין ביכולתו לעשות דבר, לקח את דבריו והחליט לעזוב .
בעזיבתו השאיר לה את המכתב הבא :

" בקשתי היחידה אלייך היא שתשמרי על עייני, נתתי לך אותן ועכשיו הן שלך, אוהב אותך ."

לפני שתאמר משהו פוגע, חשוב על אלו שאין ביכולתם לדבר.
לפני שאתה מתלונן על טעמו הרע של האוכל, חשוב על אלו שאין להם מה לאכול.
לפני שתתלונן על הדברים הקטנים שמפריעים לך בבת זוגתך, חשוב על הלבבות הבודדים שמעולם לא חוו אהבה.
לפני שתתלונן על כמה ילדיך שובבים, חשוב על אלו שלא יכולים להביא ילדים והיו עושים הכול למען ילד.
לפני שתתלונן כמה קשה עבודתך, חשוב על מילוני המובטלים שהיו רוצים להיות במקומך.
לפני שתפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו זכור שכולנו עושים טעויות, ועדיין נמשיך לעשות.

קיבלתי במייל, מאוד יפה, בעיקר ההתחלה והמכתב שהוא כתב לה

יפה..

Where Is My Mind

פאק.


הסיפור הזה עשה לי ממש רע. קראתי אותו בערך בצהריים, אבל בקטע של " בקשתי היחידה אלייך היא שתשמרי על עייני, נתתי לך אותן ועכשיו הן שלך, אוהב אותך ." אשכרה סגרתי את החלון. רק עכשיו יכולתי לגמור לקרוא אותו.

ואני באמת מצטערת, אבל לא הצלחתי למצוא את הקשר בין מוסר ההשכל לסיפור עצמו.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

למען האמת,

גם אני לא הצלחתי למצוא את הקשר אבל הסיפור מופלא ויפה.. למרות שהוא עצוב וקודר..

וואלה. טוב, כל אחד והדעה שלו

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אבל המוסר השכל לא קשור לסיפור נכון

והסיפור פשוט רשע

חתימתכם הוסרה כיוון שהיא מגניבה מדי בשבילנו.

בהתחלה שקראתי את הסיפור חשבתי שהיא עדיין עיוורית ולא שמתי לב שכותב שהיא נותחה חח
ואז היה כתוב שהוא הביא לה מכתב , ואז שאלתי את עצמי איך היא קרואת את המכתב??~~!!!
עד שקראתי את המכתב שינית אז הבנתי.
בתכל'ס אין ממש קשר למוסר ההשכל שכתבו כמו: :
לפני שתאמר משהו פוגע, חשוב על אלו שאין ביכולתם לדבר.
לפני שאתה מתלונן על טעמו הרע של האוכל, חשוב על אלו שאין להם מה לאכול.
לפני שתתלונן על הדברים הקטנים שמפריעים לך בבת זוגתך, חשוב על הלבבות הבודדים שמעולם לא חוו אהבה.
לפני שתתלונן על כמה ילדיך שובבים, חשוב על אלו שלא יכולים להביא ילדים והיו עושים הכול למען ילד.
לפני שתתלונן כמה קשה עבודתך, חשוב על מילוני המובטלים שהיו רוצים להיות במקומך.
לפני שתפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו זכור שכולנו עושים טעויות, ועדיין נמשיך לעשות.

איזה שטיות.
למרות שהסיפור יפה.
אבל איך מתקשר...
ואיך הוא יכול להביא לה את העיינים, שהיא הביטה במראה היא לא רואה את העינים שלו ?

כמו שאמרתי

גם אני לא מבין איך המוסר השכל מתקשר לסיפור, אני עשיתי פשוט העתק הדבק

הסיפור מתחיל כסיפור על נערה אומללה, שמלבד היותה עיוורת היא גם מרת נפש ונצלנית. מוסר ההשכל היחיד שאני למד ממנו הוא "לעולם אל תתאהבו באנשים ששונאים את כל העולם".

אני דווקא כן רואה מוסר השכל יפה ומאד ריאלי בסיפור הזה.

כמה פעמים קרה לכם שהתווכחתם עם מישהו עד זוב דם, צעקתם קיללתם ובעיקר התעקשתם.
ובסוף התברר שבכלל יש כאן איזה שהיא טעות וחוסר הבנה, ואז יוצאים מפודחים.(אבל רק בודדים מתנצלים בכנות)

אולי אם לא ניקח דברים כמובנים מאליו, ונגיד תודה קודם על מה שכן יש, אז נוכל לחסוך דברים כאלה.

אני יכול להגיד לכם אישית, שאני בעבר נתתי לאנשים דברים או עזרתי להם בצורה זו או אחרת, והתגובה היחידה שקיבלתי היית עצבים/קללות/לחצים. (ועכשיו תגידו לי שזה לא קרה לכם..)
וגם להפך..(תשאלו את אמא שלי..)