אני בדרך כלל הולכת לבית כנסת ביום שישי בערב.. אך לא בשבת..
האם מותר לי בבית לרקרוא ביום שבת את פרשת השבוע? זאת אומרת בשבת הבאה לשבת בבית ולקרוא את פרשת נוח? אם כן אז מתי מבחינת היום? [בוקר, צהריים, ערב.. שעות אם אפשר]

תודה רבה

לקרוא בתורה תמיד מותר.
החיוב על קריאה קיים רק כאשר יש מניין. יחיד לא חייב לקרוא.
יש מנהג של קריאת 2 מקרא ואחד תרגום. שנמשך ע"פ כל השבוע.

וחוץ מזה את בחורה. יש כאלה שמעדיפים שלא תקראי בכלל

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמוליק וחוץ מזה את בחורה. יש כאלה שמעדיפים שלא תקראי בכלל

www.meirtv.co.il

חזק וברוך אחותי היקרה עלי והצליחי
לגבי שאלך בהחלט הדבר היותר טוב הוא להגיע לבית הכנסת ולשמוע את קריאת התורה מפי החזן
יש לזה השפעה לכל השבוע
ואם לא מתאפשר או שהדבר טירחה יתירה עבורך את בהחלט יכולה לקרוא את הפרשה מתוך החומש
ועדיף בשעות הבוקר בזמן שהציבור קוראים

כל הנ"ל הוא בגדר מהיות טוב אך כלל אינו חובה עבורך אך בהחלט מעשה נבון ומבורך יה"ר ירבו כמותך בישראל

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

מדוע 'ועדיף בשעות הבוקר בזמן שהציבור קוראים'? אין שום עניין לקרוא עם הציבור כשאתה במרחק מהם.

הנה לך אחי גמרא ברכות דף ז ע"ב

אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה דאמר רבי יוחנן
מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך רבי אחא ברבי חנינא אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם אמר ריש לקיש כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי

ועוד מדין "זריזים מקדימין"

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

הגמרא שהבאת מדברת על זמן תפילה עם הציבור כשאתה בתוכו, ומוכיחים דברי ריש לקיש: "אמר ריש לקיש כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע", ואף על פי שרוצה להתפלל באותו זמן.
ואין קשר בין לקרוא תורה בבוקר בבחינת "זריזין מקדימין למצוות", שהרי היא לא מצווה.

אם קרית לא שנית ואם שנית לא שישלת ואם שילשת לא פירשו לך

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה דאמר רבי יוחנן
תרגום חופשי:
אמר לו רבע יצחק לרב נחמן מדוע כבודו אינו בא לבית הכנסת להתפלל?
ענה לו רב נחמן מכיוון שאינו יכול
ממשיך רבי יצחק ואומר אולי נכנס לכבודו עשרה אנשים למניין בבית שלך
ענה לו רב נחמן זה יותר מדי טירחא
ממשיך רבי יצחק ואומר אולי יאמר כבודו לשליח הציבור שבשעה שהם מתפללים שישלח משיהו להודיע לכבודו (כדי שיתפלל רב נחמן בשעה שהציבור מתפללים אע"פ שאינו עמם פיזית)
וגבי זריזים מקדמין מי אמר לך שזה רק על מצוות של חיוב?
כל מעשה טוב שיש ביכולתך לעשות עכשיו אל תדחה אותו למחר כמו שנאמר "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה "
וכן מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה
אי לכך ובהתאם לזאת ידידי הנכבד אל נא תהיה ידך קלה על ההדק למד לשונך לומר איני יודע שמא וכו'
ועל כגון דא נאמר אמור לחכמה אחותי את

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

הטענה שלי היא שאין עניין לקרוא בתורה עם הציבור, ולא על תפילה בציבור, שנפסק להלכה בשו"ע שלפחות ישתדל להתפלל בזמן שהציבור(וצ"ע מה הטעם), שעל זה לא חלקתי. ואתה צודק שהטעתי בתשובתי כשאמרתי "ומוכיחים דברי ריש לקיש", שאין זה עיקר הקטע.

סרדר קריאת התורה בשבת בא שזור בין תפילת שחרית למוסף כידוע לך אז ממילא שעושים את זה עושים גם את זה

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

אבל מה העניין לקרוא בתורה עם הציבור? פשוט שעדיף להתפלל באותו זמן איתם, כפי שנפסק בשו"ע, אבל לקרוא איתם?! הקריאה בתורה לא קשורה בזמן כזה או אחר, וניתן לקרוא מתי שרוצים. מהבחינה התיאורטית, ניתן לקרוא בתורה אחרי המוסף(אם לדוגמה אין ספר תורה בין שחרית למוסף, וצריכים לחכות לשעה 11-12). כלומר הוא לא תלוי(בניגוד לתפילה) וההעדפה היא לקרוא אותו בציבור, לפי תקנת משה רבנו.

בשורה התחתונה, ואני מקווה שהפעם תסכים איתי: אין עניין לאישה לקרוא בתורה(לעצמה) בזמן שהציבור קוראים, אם היא לא איתם 'ממש'.

אני חושב שעדיף שתלכי במנחה או בשחרית של שבת מאשר בערבית של שבת(מסיבות היסטוריות בעיקר - ערבית מקורה במנהג וגם בגלל שבמנחה ובשחרית קוראים בתורה), אף-על-פי שטוב שאת הולכת לבית הכנסת.

מנהג שמו"ת(שניים מקרא ואחד תרגום) לא שייך בנשים, מכיוון שהן לא מצוות על מצוות לימוד תורה.

לשאלתך, מותר לך לעילא ולעילא לקרוא את פרשת השבוע, ועדיף עם פירוש שאת מתחברת אליו ויותר חשוב - מבינה אותו(אפשר 'עתיק' יותר - כמו רש"י ואבן עזרא ואפשר 'חדש' יותר - כמו דעת מקרא).

רק הערה קטנה: שימי לב שאחרי שתקראי שלוש שבתות ברצף את פ"ש תתחיבי בנדר לקרוא כל שבוע. אם אין לך בעייה ובאמת תשתדלי ותעשי את כל המאמצים לקרוא כל שבוע את פ"ש, בסדר. אבל הכי טוב(גם אם את מתכוונת להשתדל), שלפני כל קריאה בשבת(כל שבת) תגידי "בלי נדר", ככה זה לא ייחשב נדר וגם אם 'תפספסי' שבוע אחד, לא נורא - שהרי לא נדרת.

הערה נוספת היא, שרוב האנשים לא יעמדו בקריאה של הפרשה בשבת, ועדיף ש'תמרחי' את הקריאה על משך השבוע, כך תספקי הכול עם פרשנים(הפרשה מחולקת כבר - תוכלי לראות 'ראשון', 'שני', שהן בעצם עליות - אבל יכולות לשמש גם אותך).

בהצלחה ויישר כוח,