יישום האסטרטגיה החדשה של גנרל פטראוס בעירק, "הנחשול" או Surge קוצר פירות.
מספר פעולות הטרור נגד אזרחים, ומספר הפעולות נגד צבא ארה"ב, ירד דרמטית.

את עיקר ההצלחה ניתן לראות במערב עירק, שם הסונים הבינו את הצרה שמתגעשת
עליהם מצד אל-קעידה ודומיהם, והתחילו לשתף פעולה באופן מובהק עם צבא ארה"ב.
זה מתבטא במספר גדל והולך של אזרחים שמתגברים על הפחד, ומשתפים פעולה
עם המודיעין האמריקאי, במלחמתו במסתננים האיסלמיסטים שפועלים בעיקר מחבל אנבאר.

הבעיה שאנחנו לא שומעים על זה. התקשורת ששה לדווח על צרות ועל כשלונות, אבל כשיש
הצלחות, הידיעות עליהן נדחקות לעמודי העֶשרה, ואחורה.

דיון ב CNN על כשלי הדיווח מעירק:

http://hotair.com/archives/2007/10/...lties-not-news/

האסטרטגיה החדשה ? א לא בטוח שדוסקס פה בפורום, ואם כן- אני מתנצל מראש.

תודה לך בכל מקרה!

יש ויכוח אם ההצלחה היא כתוצאה משינוי האסטרטגיה הצבאית או השינוי במדיניות הסונית. התריגר שהוביל לשינוי בקרב הסונים הוא ההבנה שהאמריקאים אכן חושבים על עזיבה ובמצב כזה הם ימצאו את עצמם לבד מול רוב שיעי שנתמך כספית וצבאית על ידי המשה"מ בעוד שהם לבד.
אבל ההצלחה הזו מזכירה את השנים האחרונות שלנו בלבנון, גם אז הצבא הצליח להקטין את מספר הנפגעים וההתקפות. אבל להצלחה טקטית כזו לא הייתה חשיבות היות שהקרב על הנרטיב של השהות בלבנון הופסד. במצב זה הלחץ הציבורי ליציאה רק יגבר אם הזמן ואם הימשכות הנפגעים. מי שמקשיב לתקשורת האמריקאית מזהה שהויכוח הוא על השאלה מתי אפשר לסגת ולא אם אפשר לנצח.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

הסרט הזה מנסה לסקר את האסטרטגיה האמריקאית בעירק מאז הפלישה הן הצבאית והן המדינית.
http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/terror/
אותי הרשים צוות המטה של פיקוד המרכז שכלל חיול של דוקטורים ממיטב האוניברסיטאות. מצד שני זה רק הוכיח שגם דוקטורים לאסטרטגיה והיסטוריה צבאית עושים טעויות מטופשות.
לפטרייס אלוף הפיקוד הנוכחי למשל, יש דוקטורט מפרינסטון בהיסטוריה צבאית. עבודה הדוקטורת שלו הייתה למרבה האירוניה על כישלון האסטרטגיה הצבאית בויטנאם.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

למרות ירידה דרמטית במספר הקרבנות האמריקאים והעיראקים בספטמבר, עוד מוקדם לדבר על מגמה כמו שאומרות המרואיינות. צריך גם לציין שמבחינת רייטינג כדאי יותר לדווח על דרמות וטרגדיות מאשר על העדרן. מעבר לזה, השיפור המקומי ברמת הביטחון שהשיגה המדיניות החדשה בעיראק אינו מיתרגם להשגים פוליטיים, כלומר השלטון המרכזי נותר אימפוטנטי בשעה שמנהיגויות מקומיות מתחזקות. כמו שדייויד פטראס אמר בעצמו, צריך להמתין עוד כמה חודשים.