חלק מהחוקרים אומרים שלא היה דבר, וחלק אומרים שכן היה, זה היופי בגיוון דעות של היסטוריונים. ההיסטוריה היא אמת אחת אך ככל שהיא הולכת אחורה קשה יותר להבינה והמסקנות שונות, כאשר גם החוקרים בדרך כלל אינם פטורים מאג'נדה פוליטית אותם הם מנסים להכניס פנימה, ולכן כמו שחלק מהחוקרים טוענים שלא הייתה שואה וחלק טוענים שכן, ואני בספק אם אתה תומך בראשונים, כך גם חלק הולכים לכאן וחלק לכאן, לכל אחד יש את ההוכחות שלו והממצאים שלו. דרך אגב, בנושא ההיסטורי: מה השתנה בדעותייך מאז הפוסט
הזה? אתה מראה שדווקא התנ"ך הוא לא כל כך סיפורי שלגיה אלא יש עוד איזו שהיא אמת ובכל מקרה: גם אם אנחנו עם שהמציא את עצמו, מדובר בתהליכים טבעיים של כל הפיכה של אנשים לעם בו הם צריכים סיפורים משותפים כדי לאחד אותם, ולא תוצר של פלישה של עם אחר. האם העם היהודי שאני מניח שהוכחות אליו קיימות בתקופות בית שני, הכיבוש הרומי וגם לפני (אולי לא כפי שמציג התנ"ך אבל לפחות מראים שישב פה עם ישראל) הוא אינו בעל ייחוד תרבותי/היסטורי/דתי מול העמים באזור?.
בתחום המוסרי כל אותם סיפורים "נוראיים" של חוסר מוסריות באים עם לקח, התנ"ך מציג לנו אותם כדי שנלמד מאותם מקרים בתחומים של מוסר וחברה, ואכן במקומות בהם אתה מציג אותם כמעשים לא מוסריים המתוגמלים יש לתהות מדוע האל עשה את זה או האם לכותב של אותו חלק יש תפיסה שונה של גמול (מספר כותבים לתנ"ך ולכן הקו המוסרי יכול להיות שונה ממקום למקום). בנושא העבד עצם הנתינה של החופש לעבד לבחור אם להישאר או ללכת, והתנ"ך גם מוסיף חוק המחייב את האדון לסמן באוזנו אם לא, דבר המהווה עוד סיבה לעבד לצאת לחופשי, מראה על חברה בעלת עקרונות חברתיים קצת יותר נאוריים מעמי הסביבה (האדון גם מחוייב לדאוג לעבד, כלומר שגם אסור לו להשפיל אותו לתת לו לחיות בדוחק), השבת היא גם חוק שמראה על שני דברים: גם תפיסה סוציאליסטית בה יש יום מנוחה למעמד הפועלים, זמן שבו הוא יכול לעיין בדברים שקצת מעל לחיי היום-יום וגם שיוויון שבו כולם מחוייבים לנוח, ובנושא השמדת עמים: בתקופה שהתורה נכתבה השמדת עם נתפסה אז כמשהו שבשגרה בעוד שכיום נחשבת למעשה אסור (ובצדק).התורה גם מפרטת בנושאי צדקה, הגנה על השכבות החלשות, מוסר ועוד, וההלכה היהודית שמתבססת עליה מציגה חוקים חברתיים ומוסרים שכל אדם הרוצה לתרום לחברה ולהיות הגון יעשה אותם.
לבסוף החגים: האם המנהגים המתייחסים ל"חג הקציר" ולתוצרת חקלאית נוצרו ע"י התנועה הציונית או שהיו קדומים יותר? פסח גם אם הוא מיתוס לאומי, הוא מיתוס לאומי המאחד אותנו יחד ומפיץ בקירבנו את החשיבות של חירות וחופש, רעיונות הנמצאים בבסיס הדמוקרטיה (ולכן יש לתהות האם באמת מדינת הלכה יהודית תהיה רודנות דתית ואולי דווקא תדמה מאוד לדמוקרטיה) ויש עוד כל מיני חגים וימי אבל לאומיים: ט' באב, צום גדליה וכו', מדוע יהודים חילוניים לא יכולים לקחת את ההלכות המתייחסות לזיכרון הלאומי של אותו סיפור או אירוע, לקחת הרעיונות ולהשאיר את האל בחוץ?.
לבסוף הטענה שלך בנושא לאומיות מדגישה את הראייה שלי שהיהדות היא שילוב בין דת ללאום, עוד הוכחה לכך שנוצרנו בתקופות קדומות יותר, ועלינו להפריד את אותו קשר כדי ליצור דת יהודית ולאום יהודי, למרות שאני די בטוח שלעולם לא יהיה אדם שבלאומו הוא יהודי אך בדתו הוא נוצרי למשל. אני אדם מאמין שמקבל את האל כחלק מאורח חיי אך למה אדם לא מאמין חייב להתחיל להתפתל כדי להיות בלאום יהודי אך לא בדת? למה איננו יכולים לתת לאדם לבחור להיות יהודי בלאום וחסר דת? אני בספק אם אלוהים יהרוס את המדינה אם העם ינהג לפי חוקי השלטון והחברה של היהדות, שיהודים חילוניים יתרמו לצדקה ויעזרו לעני וליתום בעוד שבשלטון הרעיון של רדיפת צדק ושוויון יוכנסו לכל מקום. היהדות עוסקת בתיקון העולם הזה וכדי לתקן את העולם הזה לפעמים עלינו לתת לחלק מהעם להשתמש בכלים החברתיים והמוסרים של היהדות בעודם משאירים מאחוריהם את הכלים האמונתיים.
ראשי
צ'אט
08-10-2007, 17:50
מצב כלאיים
