13-10-2007, 21:36
|
|
|
חבר מתאריך: 15.05.06
הודעות: 159
|
|
ברחובות חיי
ירדתי למטה והתחלתי לרוץ,
והשדרה שוב מעלה זכרונות ילדות,
על התקופה שעוד האמנתי בחלומות,
על התקופה שעוד יכולתי לטעות.
איפה כל החברים שהיו פעם,
כל אחד הלך בדרכו שלו, כל אחד נעלם לאיטו,
נזכר בניחוח הגשם של ילדות אבודה,
כמה שהתבגרתי, כמה שהיא רחוקה..
המשכתי לרוץ חולף ליד הבית ספר הישן,
פה הייתי ילד, פה עוד היה לי זמן,
זמן להיות תמים, זמן לחיות באשליה,
ועכשיו כל מה נותר זה הזמן לרוץ בין רחובות חיי..
ולאן נעלם ריח אביב של אהבת נעורים,
ולאן נעלם האושר וחוסר הידיעה של גבולות הזמן,
ולאן נעלם הילד שחלם חלומותיו כתמים,
ועכשיו אני מסתכל מאחורי כתפי נפרד מעוד זכרון שנשכח לעולמים..
|