לא האמנתי שזה יקרה לה

לאהובתי לאשתי לאימי לאחותי,

לחברתי הטובה ביותר.

נסעתי לחצי שבוע, משהו מהעבודה.

הייתי חייבת.

היא התעצבנה בכתה בעטה משכה.

היא עשתה את הכול.

אבל זה רק מיום שלישי לראשון, בבוקר.

לא ירדתי לסוף דעתה, לא הבנתי כמה אני חשובה לה.

זה בהחלט היה קשר תלותי, מהצד שלה, קשר תלותי.

פתאום המוזיקה שלה השתנתה,

היא מעשנת כבד ורק סיגריות, זולות, נובלס.

היא אף פעם לא עישנה כבד, זה תמיד היה אני.

תמיד אני.

היא פגעה בעצמה. לא האמנתי כמה אפשר...

כמה אפשר לעשות בחצי שבוע? הרבה.

לא האמנתי שזה יקרה לה.

לאהובתי לאשתי לאימי לאחותי,

לחברתי הטובה ביותר.

אני עדין לא מאמינה.

לא מאמינה שהיא התמכרה לחרא הזה.

החרא הזה הורס לה את החיים,

מי המציא אותו? למה? הוא מודע להשלכות?

שנאתי את זה... לא יכולתי לסבול את זה!!!!

הוויסקי, הוא הרג אותה. וחצי ממני

מוסר השכל שמופיע בצורה הכי מזעזעת שאפשר לתאר
שזה ההתמכרות עצמה ואי הידיעה כיצד המכור מתפקד
וחוסר השליטה על עצמו

לא התחברתי, מצטערת. התחושה שלי היא שהשיר לא נותן את כל המידע בהתחלה (וזה בסדר כעקרון) אבל גם אין פאנץ' ליין מסודר. מבחינתי החיבור היה טוב יותר אם השיר היה מדבר על הכל מהתחלה, או מעומעם ורק בסוף נותן פאנץ' ליין, אבל מרמז.