בשעה 18:20 יצאנו מהמועדונית ויצאנו החוצה כדי לחכות להסעה שאמורה הייתה לבוא ב18:30 אנחנו יוצאים 10 דקות קודם מכייון שיש לנו במודונית ילדים עם לקויות בתמועה. קביים,כסאות גלגלים, ועוויתות בגוף.
אז זה הזמן שלוקח לילדים להגיע מהמעודנית לשטח של ההסעה. בשעה 18:27 הגענו לספסלים בשניה שהילדים הנכים התישבו על הספסלים.. אזעקת צבע אדום הופעלה. כל הילדים בהיסטריה מוחלטת... הילדים שמסוגלים לרוץ רצו למקלט והילדים הנכים הורמו,ונגררו ע"י הצוות.. כמובן שהם לא הספיקו להגיע למבנה שכבר נשמע בום מחריש אוזנים.
מצד אחד ילדים בוכים בהסטריה,מצד שני מבוגרים הלוקים בפיגור שכלי השתתקו במוקם.. וההורים בטלפונים מקשים על כל ההתנהלות... הינו 5 אנשי צוות על 15 ילדים 6 מבוגרים עם פיגור שכלי(שנמצאים בחוג קרמיקה) ו2 נפגעי נפד.. מדובר במסגרות שונו.. כולנו עובדים באותה עמותה לכן כולם מכירים את המשתקמים... לא ידענו איפה לשים את עצמונו.. כל המשתקמים הן הילדים,הן המבוגרים הסובלים מפיגור והן נפגעי הנפש איבדו שליטה ורעדו מפחד.. אחת המדריכות לא תיפקדה כי בהסלמה הקודמת היא נפצעה מקסאם. הינו צריכים להביא מים לכלום,לחבק,להרגיע ולדבהר עם ההורים של הילדים והכל בו זמנית...
ולאחר עשר דקות הכל נרגע ועלינו להסעה.. הצבע חזר לילדים לפנים והם הפסיקו לפקות לאחר חמש דקות של נסיעה שוב "צבע אדום" אנחנו נמצאים בשטח פתוח אין לאן לברוח וגם אם היה זה לא אפשרי כי עד שנוריד את כל הילדים המוגבלים בתנועה.. פיקוד העורף לא מאשר להישאר באוטו שהוא במצב סטטי של עצירה אז נאלצנו להמשיך לנסוע לא חלפו 5 שניות ראינו שובל כחול ושמענו פיצוץ אדיר.. ענני עשן ואבק הקיפו את הרכב. הקסאם נפל ישירות על הבניין שהיה במרחק של מטר וחצי מאיתנו.. אנשים מבוהלים רצים החוצה הילדים מבוהלים עד מוות...
אחרי שהם נרגעו מעט המשכנו בנסיעה בהסעה נשארו 3 ילדים נכים בהסעה 2 דקות לפני הבית של אחד הילדים שוב צבע אדום שוב היסטריה....
זאת הייתה אחת הנסיעות המפחידות והמבהילות שהיו לי בכל תקופתי במועדונית...
אני הגעתי הביתה כולי בנפילת מתח ואין לי כוח לכלום.. אוף!!!
למה הילדים שלי צרכים להמודד עם דברים כאלה??