ראינו שחיזבאללה עשה שימוש מושכל ויעיל מאוד נגד השריון הישראלי.
סביר להניח שהסורים הפיקו את הלקחים ויישמו אותם, במידה וייערך עימות בתקופה הקרובה. שאלה למומחי הפורום - איזה פיתרון הייתם מציעים לתמרון המשוריין כדי לנטרל את איום הנ"ט והציידים שמפעילים אותו (ובבקשה אל תדברו רק על מסך אש מתגלגל, כי ראינו איך תוך ומיין נגמרים הפגזים...)

לפני שרצים לפתרונות טכנולוגיים אני הייתי ממליץ להשקיע קצת יותר בבסיס - ניתוח שטח לנקודות תורפה ברמת הקמ"ן והמ"מים ובחירת צירים חכמה בהתאם לתבליט ותכסית ברמת המ"מים והמט"קים. הפעלת עשן עצמית וע"י ארטילריה, תרגולות נ"ט ברמת הצוות וכו'.

השאלה אם באמת עושים את זה? מאמנים את הכוחות לעבוד הנחה שעל הטנק שלהם לא תותקן מערכת הגנה אקטיבית? (טרופי\ אגרוף ברזל - כבר ידוע אם הוחלט איזה לקנות? אני הבנתי שאת המרכבות יציידו בטרופי ואת הנמ"ר באגרוף ברזל. נשמע לי מוזר).

יש משהו שצוות הטנק יכול לעשות אחרי שזוהה שיגור לעברם?

צוות הטנק יכול ואף עושה תרגולות לאחר שירו לעברם. השאלה היא מה ירו ומאיזה טווח זה נורה. יש הבדלים מאוד ברורים בין הטילים (סאגר זה לא קונקורס וכו') ובין הטווחים האפקטיביים של כל טיל.
כחלק מההבנה של לוחמת הנ"ט המפותחת מאוד של החיזבאללה ומההבנה שהידע הזה הוא לא נחלתם הבלעדית מתקיימים תרגילים רבים בשת"פ עם חי"ר שיכולתו להגן על הטנק מחוליות נ"ט די גבוהה וכן גם לטנקים עצמם יש תרגולות נ"ט ופק"לי אופציות. כדאי לחפש חומר בנוגע להתקליות טנקים בחוליות נ"ט במלחמת לבנון האחרונה. הנתונים שאני מכיר בהחלט מפתיעים מאוד (ולטובה) מבחינת יכולת המרכבות להתמודד עם איום הנ"ט...

"גדוד סופה - כי להיות מספר 1 זה מחייב!"

איך המג"ד, המחס"ר, המח"ט והפלס"ר, הקמ"ן והקש"א צריכים לתת פתרונות לכמויות הנ"ט שיעופו לכיוון הטנקים ועדיף שעה לפני שיעופו הנ"טים

דיון תו"לי מדוייק כאן הוא די בעייתי. אתה צריך העצמה של מאמץ האיסוף והאבטחה, יחד עם חיבור של גורמי האש (ארטילריה, מרגמות) לכוחות הסיור והתצפית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זכור לי שסיפרו פעם שיש תחמושת שפותחה ממש בדיוק עבור איום חוליות נ"ט בזירה...
משהוא שאמור להפתח באויר מעל הראשים שלהם....






מעניין.....

(התגובה כמובן "מהולה" במעט ציניות מרירה)....

רק שאתה בבעיה כי המח"ט אוסר לירות את הפגז הזה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון רק שאתה בבעיה כי המח"ט אוסר לירות את הפגז הזה

אפשר הסבר?

אתר טאי צ'י בסדגנון וודאנג www.tai-chi.co.il כולם מוזמנים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון רק שאתה בבעיה כי המח"ט אוסר לירות את הפגז הזה

אז איזה מזל שהמח"ט לא נמצא באיזור הלחימה!

דווקא כשירינו רקפת בניגוד לפקודות הוא השקיף עלינו והתערב בקשר (תוך כדי קרב) בשביל לשאול אם ירינו את מה שהוא אסר לירות.
אותו פגז רקפת הפסיק את הירי של המחבלים באותו הקרב. עד אליו נורו כמה וכמה פגזי חלול (לא היה לנו מעיכים) שלא ממש עשו רושם על האוייב.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסי, יש הסבר שניתן לפרסמו מדוע אסרו את השימוש ברקפת?

בעיני זה משול לאיסור ירי חוצצים כאשר אתה בקרב מול טנקים סוריים...

כדי לירות פגז חדש (ולכן גם את הרקפת) צריך אחד משתני התנאים הבאים להתקיים:
או שהטנק יעבור שידרוג מחשב בו יכניסו את התיקונים והסטיות הבליסטיות של הפגז החדש לתוך המחשב. כדי לירות ילחץ התותחן על הלחיץ המתאים במחשב ישים "על" וירה.
או של צוות הטנק תהיה טבלת תיקונים של הפגז לעומת פגז אחר שכבר נמצא במחשב. כדי לירות התותחן ילחץ על לחיץ של הפגז שממנו מתקנים, ישים על ויזין למחשב תיקונים ידניים שיוקראו לו מהטבלה.

יום רביעי-- אנחנו מגיעים לימ"ח ומגלים שברוב הטנקים שלנו לא נכנס העידכון מחשב.
מצד שני לא קיבלנו פגזי מעיך אך כן קיבלנו פגזי רקפת. למעשה רוב הפגזים בטנק היו מסוג זה.

מאחר ורוב הלחימה המתוכננת היא כנגד חי"ר. וככל הנראה חיזבאללה לא פראיירים, אז מדובר בחי"ר מחופר או מאחורי מחסות פגזי החלול, החץ והפלאשט שלנו לא יהיו יעילים כנגדם.

אז מה עושים?
היית מצפה שיחליפו לנו את הפגזים או שיתנו טבלת תיקונים. אבל אין.
ביו חמישי - הולך אחד המט"קים בפלוגה ופונה לחבר שמדריך באחד הבסיסים בדרום. החבר מצלם את טבלת התיקונים ומפקסס לאותו מט"ק. המט"ק מצלם ומניילן שתי טבלאות תיקונים לכל טנק. עוד צילומים נשלחים למחלקת המבצעים של הגדוד כדי שתחלק לשאר הגדוד ואולי לחטיבה.
כל הנ"ל קורה בימ"ח תוך כדי הכנת הטנקים (המאד לא מוכנים) ליציאה למלחמה.

יום שישי - כמה שעות אחרי שמגיעים לגבול יש פקודה אצל המח"ט. מהפלוגה שלנו ומפלוגה ו' לא מגיע כמעט אף אחד. הם כבר מצויים בלחימה (הפלוגה שלנו כובשת את מוצב סחלב, פעם מוצב כוחותינו והיום מוצב חיזבאללה. פלוגה ו' כבר הרגה שלושה מחבלים ועלתה עם שלושה טנקים על מוקשי נ"ט בשד"ם שבמפות סומן כמוקשי נ"א). אנחנו כוח של שני טנקים בפיקוד הסמ"פ שהופרדנו מהפלוגה לטובת.. לטובת מה בעצם? לא ברור.
בפקודה המח"ט מודיע שאסור לירות רקפות כי אין עדכון מחשב.
המט"ק מהפלוגה שלנו מראה לו שיש לנו טבלת תיקונים. המח"ט לא מאשר ירי רקפות למרות הטבלה.

שישי לילה - מארב בלולים בדוב"ב - יורים קצת מקלעים על יארון. מתחתינו ההנדסה מתחילה לפתוח את המכשול, השד"ם והגדר.

שבת בוקר אנחנו נקראים לחפות להנדסה שממשיכים בעבודות באור יום. בהתחלה שני הטנקים עומדים באותה העמדה של הלילה בוך הלולים של דוב"ב. אח"כ המ"ק של הטנק שלי מציע ומקבל רשות לתפוס עמדה במקום אחר. מתחתינו ואדי בו עובדים חיילי ההנדסה ואנחנו בשני צידיו מחפים. סורקים את הבתים של יארון ששולטים עליהם (ועלינו). מדידת טווח לבתי יארון מצביעה על 2800-3100 מטר. טווח אידאלי לחטוף משם נ"ט. אנחנו משתדלים להסתתר מאחורי עצים. אין מחסות אחרים. מייצרים לעצמנו מעין רמפת משטרה הפוכה. כשאנחנו למעלה אנחנו מוסתרים כשיורדים אנחנו חשופי אך גם יכולים לירות.
חלול בקנה.
ההנדסה נתקלים. יש עליהם ירי מקלעים.
מחפשים מאיפה הירי עליהם ויורים מקביל לתוך הבתים ב2,000+ לא ממש טווח יעיל.
הירי עליהם לא מפסיק והם נשמעים מפוחדים בקשר.
מתחילים לחשוב מה יכול לעזור.
"בואו נירה רקפת" מציעים בצוות.
"אסור" עונה המט"ק.
אני מציע מרגמות אך החשש שנירה קצר מידי והפצמ"ר יפול על המוהנדסים בדרך גובר. אגב, חשש מוצדק, היות שהטען לא הוכשר מעולם לירי במרגמה, לא בשיעור תיאורטי ובטח לא ברטוב.
מתחילים לירות חלולים לתוך הבתים ששולטים על הוואדי.
הירי מקלעים ממשיך.
החלול לא ממש עושה רושם על הבית. חור קטן ודי. נראה לי שחלקם בכלל לא מתפוצץ.
אני יושב בתא הנהג. אין לי שעון ואני סופר שניות וממלא מלנ"גים בפנקס שהבאתי מהבית. כל כמה שניות אני מודיע שכמה זמן אנחנו בעמדה. יותר מידי זמן חשופים. כשהנ"ט יגיע אנחנו נחטוף. חייבים לעבוד לפי תרגולת ולצאת המעמדה.
חוזרים מאחורי העצים. ראיתם פעם טנק מסתתר מאחורי ברוש? זה מצחיק אותי ומזכיר את הסיפור "מיץ פטל" על האריה שמנסה להסתתר מאחורי עץ גבוה.
הקולות של הירי מיארון והמוהנדסים בקשר לא מאפשרים להמשיך לצחוק. הם מילואימניקים כמונו ששלשום עלו על מדים. לחלקם יש אישה וילדים בבית. בינהם יש בחור מהפורום אומי5.
מנסים לשפר ולתפוס עמדה שונה. זה לא ממש עובד.
"יורים רקפת" מודיע המט"ק. כדי לחסוך זמן בעמדה הוא מבקש מהתותחן להזין את הטווח האחרון שמדדנו לבית מסוים שכמעט בטוח שממנו יורים. אח"כ הם כבר מזינים את התיקונים למחשב.
אני נוסע החוצה מהמסתור לעמדה.
הרקפת בקנה מכוון למצב של פיצוץ אחרי קיר.
הם שמים על.
יורים.
הקליע פוגע בקיר של הבניין בקומה הרביעית מתוך חמש.
למאית שניה לא קורה כלום.
ואז,
פיצוץ הבניין נמוך יותר בשתי קומות.
ירי המקלעים מפסיק.
פתאום המח"ט בקשר: "2א זבוב, כאן קודקוד כנסת, האם ירית את הסוכירה שאסרתי לירות?"

ההנדסה יוצאים החוצה להתארגנות.
אנחנו הולכים לנוח.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

נו...מטומטמים לא חסר....על איפוס קרבי הוא שמע?

חס וחלילה!
עוד שניה תבקש ירי בתוך טווחים...

לא היינו זקוקים לאיפוס קרבי כי הייתה לנו טבלת תיקונים. בירי הבודד הזה פגענו בול בפגז ראשון (מצד שני המטרה הייתה די גדולה )

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הבנת את הכוונה שלי. יש תנאי קרב שלא מאפשרים עבודה לפי הספר. אם לא הייתם פוגעים בפגז הראשון, הייתם פוגעים בשני, ואם לא בשני אז בשלישי. אז התוכנה לא מעודכנת כמו שצריך...מה ללעשות, מאלתרים. אם מח"ט לא מסוגל לעשות את הסוויץ' בין הןראות בטיחות או נהלי בט"ש למילחמה, הוא לא אמור להיות שם.

הבעיה הזו היתה אופיינית לכל הצבא במלחמה הזו, לא רק למחט הספציפי הזה. עשו מלחמה אבל חשבו בט"ש

שימוש לא נכון בפגז.
נכון למלחמת לבנון II היה חסר בטנק מיתקון חיוני לשימוש נכון ברקפת.
ולדעתי זו הסיבה שנאסר לשימוש.
כמובן שגם אנחנו ירינו, אבל לנו המח"ט לא אמר כלום.
כי זה היה אחרי שנהרגו לנו אנשים בגללו !!! ומתייחס אלינו בכפפות של משי.

"כאשר אין לשאת אבידות, אין הצדקה להלחם על המטרה."

אגב, יש צילום וידאו של רקפת בפעולה?

אתר טאי צ'י בסדגנון וודאנג www.tai-chi.co.il כולם מוזמנים

בד"כ תחת הכינוי/ר"ת - APAM .
לפחות פעם אחת נתקלתי גם בסרטון ובו מוצג אופן הפעולה של הפריט כחלק מסרט פרסומת עבורו.

חיפשתי צילום וידאו של רקפת ולא מצאתי, מישהו יכול להרים את הכפפה?

אתר טאי צ'י בסדגנון וודאנג www.tai-chi.co.il כולם מוזמנים

יש לי צילום וידאו שצילמתי מקו עמדות, מעמידה בניצב לטנק היורה שעוקב אחרי הפגז עד להתפוצצויות. מאחר וצילמתי בפוקט הוא לא ממש איכותי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני ינסה לעבוד על זה, אולי יש לי סרטון....

אני בדעתו של ishpuz.

לפני הרעשים הסקסיים של הטכנולוגיה, צריך לזכור שהבסיס לתפקוד נכון (ולכן גם להישרדות) של הכח הצבאי הוא מקצועיות הפרט. בחי"ר קוראים לזה חיילות פרט.

כמו שלכל חי"רניק ברור שלא חשוב כמה טכנולוגיה תעמיס עליו, ללכת זקוף ובקו ישר לאורך ולרוחב החזית זה מתכון למוות וודאי, כך צריך להבין שלגבי מכונות גדולות כמו טנקים הכלל הזה תקף.

מט"ק שיעלה מהמחסום או אבטחת המעצר באיו"ש אל טנק שיש בו מערכת הגנה אקטיבית, מערכת רכישת מטרות, מערכת קשר ותקשורת נתונים, מערכת ירי טילים מן התותח, מערכת להכנת קפה, מערכת אב"כ, מערכת קולנוע ביתי, מערכת שעות, מערכת תופים, מערכת העיתון וגדר מערכת יהיה מט"ק מבולבל עם חלוקת קשב חסרת סיכוי ונטול יכולת למודעות למצב הקרב בדיוק כמו מי שמנסה לקרוא בנשימה אחת את המשפט הזה.

לסיכום- ברצוני להזכיר שצבאנו ותקומת עמנו אמורים להיות מושתתים על היתרון האנושי, לא על היתרון הטכנולוגי. למעשה, בשתי המלחמות בהן לצבא היבשה שלנו היה יתרון טכנולוגי מובהק על פני צבא האויב, הגענו לתוצאות המבישות ביותר מבין כל המלחמות של מדינת ישראל. אני מכוון למלחמת לבנון 1982 ולזו האחרונה, השניה.
א. בשתיהן היו לנו יתרונות מובהקים באיכות הטנקים -מיגון ואמצעי הכינון.

ב. בשתיהן היוזמה לפתיחת מהלך מלחמתי בקנה מידה גדול או מלא היתה שלנו (נכון שקדמו להן אירועים שנחשבו ל"עילה למלחמה", אך ההחלטה על כניסה למלחמה באה מאצלנו).

ג. בשתי המלחמות היתה החלטה להשהות התקדמות ולעצור מגע עם אויב באופן שרירותי תוך כדי התנהלות המלחמה מתוך חשיבה של הדרג המערכתי\אסטרטגי (פיקוד עליון) שכך נקטין סיכון ונפגעים לכוחותינו (אי לחימה באור יום או עצירה למנוחה והתארגנות בלילה- ניתן לבדוק בתיעוד שתי המלחמות ולמצוא התנהלות מערכתית כזו).

ד. בשתי המלחמות התברר שהחשיבה המערכתית של "לחימה בעצירות קצרות" מניבה יותר הרוגים ויותר כשלונות בהשגת יעדים צבאיים. נכון שמסקנה כזו ניתנת לאבחון רק בדיעבד, אבל לנו היתה הזכות להיכנס למלחמה יבשתית באותו השטח פעמיים, ובשתי הפעמים מול ארגון חצי צבאי מגובה בתמיכת מדינה כך שניתן לומר שיכולנו לפעול לפי מודל ה"צבא שהתכונן למלחמה שעברה" ועדיין להנות מלקחים רלוונטיים ! ! !

ה. בשתי המלחמות התברר שיש קלקול מערכתי רבתי ביכולת ניהול הקרב היבשתי של צה"ל ברמת חטיבה ומעלה- ובשתיהן צפו בעוצמה כשלי הניהול של "אחורי החזית"- במלחמת של"ג נתקעו יחידות בין דרגים של יחידות אחרות ויצרו פקקי תנועה שתקעו את יכולת התמרון והעבודה המשותפת של צה"ל.
למי שיחפש אפשר למקד לאירוע נחיתת מפקד אוגדה או גיס עם מסוקו (בל 206) בצומת בה היו תקועים דרגים ויחידת חי"ר (נדמה לי צנחנים) שהיו אמורים לחבור לכוח שריון לצורך ביצוע התקדמות בציר הררי, אותו מפקד אף סיפר לכתב שריאיין אותו כי "כיוונתי את התנועה בעצמי" ! ). טוב, אליו לא ניתן לבוא בטענות על כך שנותר מאחור...

ו.בשתי המלחמות למרות נוכחות המרכבה ואפשרויות התמרון שהיא מספקת כפלטפורמה, נוהלו התנועות והקרבות על בסיס צירים עם כלום או כמעט כלום תמרונים יצירתיים (כחלק מתכנון קרב של מפקד, לא כהגדלת ראש של מ"פ או מג"ד בשטח על דעת עצמו) שמנצלים את יכולת הכלי לגבור גם על חלק ממכשולי השטח הדרום-לבנוני.

בסיכום אחרון- מאחר שעוד אין הסכם שלום עם לבנון, אני ממליץ בחום למפקדינו ולמילואימניקים שבינינו לחזור על נושא ניתוח השטח כפי שהציגו ishpuz, לחזור על נושא דרישת עזרים מן הרמה הממונה (אני לא מתכוון לפינוק בנוסח תצ"א מלפני שעתיים, מספיק משהו מן החצי שנה-שנה האחרונה למטרות התמצאות בתבליט בעיקר ותכסית בסיסית כמו כפרים ומטעים).

הכי הכי חשוב- מקצועיות פרט. משם הכל מתחיל.

תהיה בן אדם,
תהיה לוחם,
אולי תהיה מפקד,
ואולי אולי, באמת אולי, תהיה מצביא. וזה כבר באמת באמת לא חובה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

חסימות מדלגות על צירי תנועה מכל הרמות ע"י סיירים\סמנים (גם מל"טים).
בלי להפריע לשאר הפעילויות הנדרשות כגון תפיסת נקודות שולטות על השטח.
אני מאמין שתוך שבועיים נראה תוצאות משביעות רצון.

בניגוד לדעה הרווחת, אני דווקא לא חושב שהנ"ט של החיזבאללה היה יעיל כל כך. לפחות לא ברמה האופרטיבית.
הם ירו עשרות אם לא מאות טילים מתקדמים עם אחוזי פגיעה לא ממש מרשימים.
אין זה אומר שלא צריך ללמוד מארועים שבהם כן נפגעו טנקים. צריך להפיק לקחים ולשפר את הטעון שיפור, אבל לא צריך לעשות גלורופיקציה ליכולות שלהם.

הפתרון הוא קל, פשוט ובן אלפי שנים - לחימה משולבת של כלל החילות, עם דגש חזק מאוד על מודיעין שדה. במקום לנסות ולהתמודד עם השיגור והחוליות לפני השיגור, צריך ליצור מערך רב שכבתי של איסוף מודיעין והכוונת אש כלפי המטרות. מהיחמ"מ ועד למט"ק - וכל אחד עם אש הסיוע שלו.


העובדה היא שמודיעין השדה (ולא רק החיל - אלא בעיקר יחידות הסיור ברמות הנמוכות) לא נתנו את התפוקה הנדרשת - אם מחוסר הכשרה, אמצעים, או סד"כ. ללא מודיעין, אין שום יכולת ליזום - רק להגיב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

במגוון של כלי רכב ורגלי.
הפחד הגדול שלנו הוא ארטילריה וכל כלי או אדם שיכולים לצלוף בנו.
מי שרוצה להפתתיע את ציידי הטנקים סורים/חיזבאללה צריך להיות מוכן בשטח שלו עם כרטיס טווחים + מודיעין. [תוספת: גם מסקר"ים יעילו מאוד].
סיוע ארטילריה מרגמות בטווח הקצר וצלפים משלו.
בעבודה הגיונית מבוססת ולא נחפזת אפשר לנטרל את רובם.
להוסיף לתפריט מיסוך מכל סוג שהוא לרבות עשן, עשן מתפוצץ ואפשר גם הופעה של לד זפלין על הבמה + גונג וזיקוקים [השיר נשאר אותו דבר - לד זפלין 1977 מדיסון סקוור גארדן].

בצבא של היום מקסימום יביאו את שאקירה

בלבנון- כדאי לנצל את היתרון האדיר של צה"ל באוויר, ופשוט לאגף אווירית את האזור המוגן נ"ט. אפשר להסיק לעומק לבנון כוח חי"ר+ רכב ממוגן קל, לתת כיסוי מסק"ר ומל"טים- ואז אנחנו במתאר לחימה מול חי"ר קל שאנו מכירים מהשטחים.

זה מה שעשו, הסתמכו בעיקר על חיל האוויר שיעשה את העבודה, אם זה בלחימה עצמה ואם זה בציד של יורי הרקטות
וכמו בעזה זה לא עבד.
אני דווקא חושב שהביצועים של הנ"ט שהחיזבאללה הפעיל היו מאוד מרשימים והם היו דומים לאלו שהאויב הפעיל במלחמת יום כיפור רק שעכשיו הטנקים היו אמורים להיות יותר ממוגנים (מסתבר שהם לא) ושמפעילי הנ"ט של החיזבאללה הצליחו להגיע לתוצאות האלו ללא תמיכה של צבא שלם שעומד מאחוריהם.

לשמחתי בתור ישראלי ומילואימניק קרבי, אתה פשוט טועה. אני אומר זאת לא בזדון או שמחה לאיד, אלא באנחת רווחה גדולה כזו שמשתחררת אחרי שבודקים ברצינות את סעיף "מה היה באמת".

המכונות שלנו מצוינות (לא מושלמות, לא להתבלבל) ואנשינו גם כן. רק נותר להתאמן ולהתכונן נכון.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 לשמחתי בתור ישראלי ומילואימניק קרבי, אתה פשוט טועה. אני אומר זאת לא בזדון או שמחה לאיד, אלא באנחת רווחה גדולה כזו שמשתחררת אחרי שבודקים ברצינות את סעיף "מה היה באמת". המכונות שלנו מצוינות (לא מושלמות, לא להתבלבל) ואנשינו גם כן. רק נותר להתאמן ולהתכונן נכון.

על זה תוסיף,
שצריך להצטייד במערכת מיגון אקטיבית וחבל שחסכו על זה בשנים הקודמות למלחמה.
זאת כמובן חוכמה שבדיעבד....

לעניות דעתי בנוסף לזאת (ההצטידות במערכת המיגון האקטיבית שכבר החלה)
צריך לחשוב "בקונספציה חדשה":
של פחות כוח "שריון כבד" בעל חתימה גדולה - כזה הנכנס קדימה "בכוח"
ומנסה להשתמש במושג "למי יש ביצים יותר גדולות",
אלא יותר לחשוב בקונספציה של כוח שקט, חמקני, קטן,
בלתי נראה "שרואה את האויב והאויב לא רואה אותו".

מפוזר על פני גזרות רבות, מציק לאויב מכל הכוונים וכל הזמן, מתיש אותו, שוחק אותו, מבלבל אותו,
מוציא אותו מאיפוס וממתכונת הקרב שלו. תוקף הן בחזית, אבל חשוב יותר - בעורף.
שם האויב לא מוגן ולא מצפה לו.

התוצאה תהייה יותר יעילה, זולה, אפקטיבית, חוסכת בחיי אדם ובסופו של דבר משיגה את המטרה.

ועל זה נאמר:
"ובתחבולות תעשה לך מלחמה".

*שריון שפורץ קדימה הוא כוח צפוי, מתכוננים אליו צבאות העולם מזה 100 שנה.
הוא לא כוח שניתן לבצע איתו מה שנקרא "כניסה שקטה וחמקנית".

חזרנו לנחילים?
מצד שני לשריון יש יכולות שאין לחייל החי"ר - עצמת אש. "רואה ואינו נראה" זו ססמה יפה, רק שגם הצד השני יודע לשחק במטבע הזה (כפ שראינו בדרום לבנון שנים) - התוצאה היא "ישור קו" בין שני הצדדים במקום להביא את היכולת הטכנולוגית והצבאית לידי ביטוי בשטח.
אז אם הכוח "הרואה ואינו נראה" יזכה גם לסיוע אש מצד הטנקים, זה יביא להתייעלות ולא ההיפך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כבר היינו בדיון הזה,

אני רק אחזור:
טנק הנמצא בשטח מושך אליו כוח אש ותשומת לב.

את זה לעולם לא תפתור כנראה - אלא אם כן יפתחו טכנולוגיה "כמו בסרטים במדע בדיוני"
בהם הטנק נעשה בלתי נראה לפתע.


הטיעון שאני מביא הוא כי אינני רוצה ליצור בשטח שום גורם שיתן לאויב מטרה.
ולא רק מטרה - אלא מפני שאם אין בשטח שום גורם הנראה לעין, האויב כלל אינו מודע
להיותו מצוי בשטח בו "אני" יושב.

אפשר לעשות עם המשחק הזה "כן שריון לא שריון" אינסוף מעגלים, זה פשוט לא יגמר:
תמיד יהיה ליריב משהו טכנולוגי חדש שיחדור את שריון הטנק - ותמיד יפתחו מכנגד
מערכת עבור הטנק אשר תמגן אותו מפני האיום החדש.

אבל מכיוון שלפתח איום על הטנק זול יותר מאשר לבנות ולפתח מיגון לטנק, במרוץ "העלות תועלת"
הזה מנצח זה שמאיים על הטנק ולא הטנק.

על כן יש לפתח כלים וטכניקות בעלות עלות תועלת עדיפה.

תקרא לזה "נחילים" או איך שתרצה - אישית אני מעדיף לא להשתמש דווקא בביטוי הזה מכיוון
שאני לא רואה כאן "נמלים", אלא יותר טקטיקה בלחימת חי"ר עתידית,
חי"ר מוטס/מוסק, חי"ר ממונע בכלים זריזים קטנים שקטים וזולים,

המגובה (ושים לב) שלא דווקא בטנקים על מנת לקבל כח אש נוסף על זה שיש לו,
כי אם בארטילריה טילית (או לא טילית) מונחית:
כח החי"ר מנחה אותה (את הארטילריה) למשל בלייזר - אל עבר המטרה.
הטילים ישוגרו אי שם הרחק מהעורף - עשרות קילומטרים רבים (אפשר גם מפלטפורמות אויריות).

אין דבר כזה

ציטוט:

הטיעון שאני מביא הוא כי אינני רוצה ליצור בשטח שום גורם שיתן לאויב מטרה.

זו פיקציה. גם כוח מוסווה היטב ימשוך אש עם הפתיחה באש. אם אתה תופס שטח שולט והאויב מנסה לתפוס אותו, אתה אוטומטית יותר מטרה - והשאלה איך אתה נכנס ללחימה: התנאים שווים? רוס"ר מול רוס"ר, רימון מול רימון? או שאתה נכנס בצורה א-סימטרית לחלוטין.
טנק הוא כלי בעל חתימה גבוהה, על זה אין ויכוח. השאלה היא איך אתה מנצל אותו נכון, ולא איך אתה לא מנצל אותו בכלל.

ציטוט:

חי"ר מוטס/מוסק,

הפגיע לנ"מ ולטילי כתף לפחות כמו הטנק, עם שרידות נמוכה יותר

ציטוט:

חי"ר ממונע בכלים זריזים קטנים שקטים וזולים

ופגיעים, שכחת לומר. וכבולים למגבלות השטח לפחות כמו טנקים, אם לא יותר. וחשופים לא פחות לתצפית.

ציטוט:

כי אם בארטילריה טילית (או לא טילית) מונחית: כח החי"ר מנחה אותה (את הארטילריה) למשל בלייזר - אל עבר המטרה.

מה קורה כשהלייזר מתקלקל, או בלתי ניתן לשימוש בגלל תנאים? מה קורה שהטווח הוא קטן מדי? מה קורה בהתקלות יזומה של האויב? (מה שקורה ברוב הפעמים) מה קורה אם סוללת הירי עצמה מטווחת או מותקפת? מה קורה אם יש דרישות רבות מאוד לסיוע?מה קורה כשאין קשר? כשיש שיבושי קשר? מה קורה כאשר אי אפשר אלא להסתמך רק על מה שיש בידיים?

החטא שלך הוא חמור לא פחות מהחטא של מפקדי השריון לאחר ששת הימים - הטענה כי רק צורה אחת של לחימה היא הנכונה. אני הראתי לך את הפגמים בכל אחת מההצעות שלך - ולמרות זאת אני לא פוסל אותן - בכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. מעלות ומגרעות. גדלותו של המצביא היא היכולת לבנות כוח משולב המנצל את היתרונות ומחפה על החסרונות ולא משליך כלאחר יד אמצעי חשוב ומועיל רק בגלל שהמקצועיות הטקטית והמערכתית בשימוש בו הינה נמוכה עד אפסית.
מטוסים פגיעים לטילי נ"מ. האם הם מיותרים? ספינות פגיעות לטילי שיוט. האם לא צריך יותר ספינות שטח? חי"רניקים פגיעים לכל סוג של קליע או רסיס. אולי נוותר גם על החי"ר?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין דבר כזה
זו פיקציה. גם כוח מוסווה היטב ימשוך אש עם הפתיחה באש.
מי אמר שהאויב שלנו יודע לאתר מהיכן לוזרים עליו ?

אם אתה תופס שטח שולט והאויב מנסה לתפוס אותו, אתה אוטומטית יותר מטרה
אז על תשב על נקודה שהיא לכאורה שולטת. שב במקום שהאויב לא מצפה שתשב בו.
השתמש באמצעים טכנולוגים על מנת "לוותר" על נקודה שולטת ולקבל תכונות שלה באופן אחר.
צריך לצאת מהקונספציה המוכרת של "כח אמתני היושב בנקודה שולטת".

- והשאלה איך אתה נכנס ללחימה: התנאים שווים? רוס"ר מול רוס"ר, רימון מול רימון? או שאתה נכנס בצורה א-סימטרית לחלוטין.
אתה לא נכנס יותר ללחימה כמו שהיה מקובל להכנס עם טנקים - נקודה.
אתה (למשל) עומד מרחוק בנקודה כזו שהאויב לא רואה אותך, אבל אתה רואה אותו.
אתה מכוון אליו (למשל) כח אש שבכלל עשוי להגיע מהעורף שלך בדמות טילים מונחים מדויקים.
מהנקודה שלך אתה כלל לא יורה (לעיתים) דבר. אלא רק לוזר.

טנק הוא כלי בעל חתימה גבוהה, על זה אין ויכוח. השאלה היא איך אתה מנצל אותו נכון, ולא איך אתה לא מנצל אותו בכלל.
תמיד יש מקום לניצול של הטנק, אבל ככל שיעבור הזמן, היכולת לנצל אותו באופן יעיל תלך ותרד.
ולא רק היכולת לנצל את הטנק תלך ותרד, אלא גם היכולת לנצל כל כלי גדול בר חתימה גבוהה.
קרי גם ספינות גדולות וגם מטוסים גדולים.

הפגיע לנ"מ ולטילי כתף לפחות כמו הטנק, עם שרידות נמוכה יותר
ופגיעים, שכחת לומר. וכבולים למגבלות השטח לפחות כמו טנקים, אם לא יותר. וחשופים לא פחות לתצפית.
האמנם?
האם (למשל) אופנוע שטח המונע במנוע עם "טכנולוגיית השקטה" הוא בר חתימה זהה לטנק ?
החשבת אולי כי "חתימתו הקטנה יותר משמעותית" ביחס לטנק היא זו המאפשרת לו לשנע
לוחם מבחינה סטטסיטית בצורה כזו המקטינה את הסיכוי הראשוני שכלל יתגלה ע"י האויב...
או אולי היכולת לשנע חייל/חיילים על גבי דאון הטס במתאר חמקני למכ"ם האויב בליל חשוך ומנחית
אותו (את החייל) מאחורי עורף האויב...
ואולי הדאון כלל חמקני מלכתחילה ?

צר לי אבל אני חולק עליך לחלוטין!
זה שכלי הרכב (בין היבשתי ובין האוירי) אשר יחטוף אש יפגע לא פחות מטנק על כך אין ויכוח.
הויכוח הוא כי האמצעי החלופי לטנק אותו אני מציע על מנת לשנע את הלוחמים לנקודה היעודה,
הוא אמצעי בר סיכוי התגלות נמוך לעין שיעור לעומת הטנק - וכאן הפואנטה יושבת.


מה קורה כשהלייזר מתקלקל, או בלתי ניתן לשימוש בגלל תנאים? מה קורה שהטווח הוא קטן מדי? מה קורה בהתקלות יזומה של האויב? (מה שקורה ברוב הפעמים) מה קורה אם סוללת הירי עצמה מטווחת או מותקפת? מה קורה אם יש דרישות רבות מאוד לסיוע?מה קורה כשאין קשר? כשיש שיבושי קשר? מה קורה כאשר אי אפשר אלא להסתמך רק על מה שיש בידיים?
כל הטענות הללו תקפות ללוחמת שריון באותו הדין:
גם בטנק הליזר יכול להתקלקל, התותח להיתקע ומחשב בקרת האש לשבות.
גם בטנק יתכן טווח "קטן מדי".
גם לטנק לא נעים שיש אויב 50 מטר ממנו המסתער עליו.
גם לטנק יתכן שיאבד הקשר....
בקיצור: הטענה כאילו "הבעיות" אותן הבאתה משפיעות יותר על המתאר העתידי ללוחמה "קלה" לעומת שריון כבד, הינה טענה ריקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nec_000 אין דבר כזה מי אמר שהאויב שלנו יודע לאתר מהיכן לוזרים עליו ? מי אמר שאתה רואה אותו? אז על תשב על נקודה שהיא לכאורה שולטת. שב במקום שהאויב לא מצפה שתשב בו. השתמש באמצעים טכנולוגים על מנת "לוותר" על נקודה שולטת ולקבל תכונות שלה באופן אחר. צריך לצאת מהקונספציה המוכרת של "כח אמתני היושב בנקודה שולטת".מי אמר שאתה יכול לראות מה קורה בנקודה שכזו? הרי כוחות שלנו נכנסו לשטחים שולטים והיו צריכים ממש לדרוך על בונקרים בשביל לגלות אותם! מי אמר שתרמי או מכ"מ קרקע יתן לך תוצאה יותר טובה? הרי בשטח סבוך כמו בלבנון הכלים האלה שווים לתחת! את זה ראינו כבר 20 שנה! נקודה שניה - המטרה של לכידה של שטח שולט היא... לשלוט! איך אתה רוצה שכוח יתצפת על שטח מסויים מבלי להכנס לעמדת תצפית מתאימה? איך אתה רוצה למנוע מהאויב לראות מה קורה בעורף שלך מבלי למנוע ממנו את השליטה בנקודה? זו טענה שהיא חסרת הגיון טקטי! אתה לא נכנס יותר ללחימה כמו שהיה מקובל להכנס עם טנקים - נקודה. אתה (למשל) עומד מרחוק בנקודה כזו שהאויב לא רואה אותך, אבל אתה רואה אותו. ואם אתה לא רואה אותו? אז אתה מת? אתה מכוון אליו (למשל) כח אש שבכלל עשוי להגיע מהעורף שלך בדמות טילים מונחים מדויקים. ואם אי אפשר, אז אתה מת? מהנקודה שלך אתה כלל לא יורה (לעיתים) דבר. אלא רק לוזר. ואם יש לך תקלה, אתה מת? תמיד יש מקום לניצול של הטנק, אבל ככל שיעבור הזמן, היכולת לנצל אותו באופן יעיל תלך ותרד. ולא רק היכולת לנצל את הטנק תלך ותרד, אלא גם היכולת לנצל כל כלי גדול בר חתימה גבוהה. קרי גם ספינות גדולות וגם מטוסים גדולים. אני ספקן מאוד בנושא הזה הפגיע לנ"מ ולטילי כתף לפחות כמו הטנק, עם שרידות נמוכה יותר ופגיעים, שכחת לומר. וכבולים למגבלות השטח לפחות כמו טנקים, אם לא יותר. וחשופים לא פחות לתצפית. האמנם? האם (למשל) אופנוע שטח המונע במנוע עם "טכנולוגיית השקטה" הוא בר חתימה זהה לטנק ? החשבת אולי כי "חתימתו הקטנה יותר משמעותית" ביחס לטנק היא זו המאפשרת לו לשנע לוחם מבחינה סטטסיטית בצורה כזו המקטינה את הסיכוי הראשוני שכלל יתגלה ע"י האויב... לוחם אחד. שיירה של 12 אופנועים זו חתימה תרמית יפה מאוד, שלא לדבר על האבק שהם מרימים, וחוסר היכולת הבסיסי שלהם להגיב למצבי לחימה. או אולי היכולת לשנע חייל/חיילים על גבי דאון הטס במתאר חמקני למכ"ם האויב בליל חשוך ומנחית אותו (את החייל) מאחורי עורף האויב... ואולי הדאון כלל חמקני מלכתחילה ? חמקני למכ"מ? נניח. מה עם תרמי? מה עם הצורך של הדאון למשטח נחיתה מאובטח ורחב ידיים? האם אתה לא יוצר כאן למעשה כבילה לשטח? בוודאי! ומה אם אתה רוצה לבטל את המשימה? זהו? כרטיס בכיוון אחד? להזכירך - במלחמת העולם השניה דאונים היו חמקניים לכל דבר ועיקר - ולמרות זאת, לא היו מוצלחים מי יודע מה. אז וואלה ויופי - אבל גם אם נדבר על הצנחות במתאר HAHO - הם עדיין צריכים לאכול, לשתות ולשלוט על סביבתם... צר לי אבל אני חולק עליך לחלוטין! זה שכלי הרכב (בין היבשתי ובין האוירי) אשר יחטוף אש יפגע לא פחות מטנק על כך אין ויכוח. הויכוח הוא כי האמצעי החלופי לטנק אותו אני מציע על מנת לשנע את הלוחמים לנקודה היעודה, הוא אמצעי בר סיכוי התגלות נמוך לעין שיעור לעומת הטנק - וכאן הפואנטה יושבת. טנק לא משנע כוחות. טנק משנע כוח אש יעיל וזמין. ובנוגע לשינוע כוחות: אני התעסקתי המון במתארים של הסתננות. מי שחושב שניתן להביא להסתננו רחבת היקף מבלי לייצר קו חזית הוזה. אין הבדל מבחינתי כאיש תצפית בין טנק לאופנוע בתרמי - את שניהם אני אזהה מקילומטרים. גם ענן האבק שכוח של ג'יפים מייצר הוא מספק מבחינתי. יותר מזה - אם אני יודע שהאויב רכוב, קל לי הרבה יותר לסגור את צירי ההגעה שלו מכיוון שרכב גלגלי ברוב המוחלט של המקרים נחות בעבירותו מרכב זחלי. ככה זה. מה קורה כשהלייזר מתקלקל, או בלתי ניתן לשימוש בגלל תנאים? מה קורה שהטווח הוא קטן מדי? מה קורה בהתקלות יזומה של האויב? (מה שקורה ברוב הפעמים) מה קורה אם סוללת הירי עצמה מטווחת או מותקפת? מה קורה אם יש דרישות רבות מאוד לסיוע?מה קורה כשאין קשר? כשיש שיבושי קשר? מה קורה כאשר אי אפשר אלא להסתמך רק על מה שיש בידיים? כל הטענות הללו תקפות ללוחמת שריון באותו הדין: גם בטנק הליזר יכול להתקלקל, התותח להיתקע ומחשב בקרת האש לשבות. אפשר לירות ידנית כמו שעשו מימים ימימה גם בטנק יתכן טווח "קטן מדי". טעות - אין דבר כזה גם לטנק לא נעים שיש אויב 50 מטר ממנו המסתער עליו. בשביל זה הוא עובד יחד עם חי"ר ושריון סמוך. גם לטנק יתכן שיאבד הקשר.... מוציאים את הראש ומדברים עם כוח שליד שיש לו קשר. בקיצור: הטענה כאילו "הבעיות" אותן הבאתה משפיעות יותר על המתאר העתידי ללוחמה "קלה" לעומת שריון כבד, הינה טענה ריקה. ממש לא. אם הכוח נמצא לידך, אתה יכול לשלוח רץ, לזרוק עליו אבן, ליצור מגע פיזי. לא מכיר אבן שיכולה לעוף 30 ק"מ, או רץ שמסוגל לגמוא בדקה את המרחק הנ"ל. זה ההבדל בין מה שנמצא אצלך ביד למה שנמצא אי שם בעורף. אם אתה צריך להבין זאת יותר טוב, דבר עם לוחמי המעוזים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

*אני מצטער שהכל יצא ב Bold - זה יצא כך כנראה בגלל הגזירה וההעתקה


אין דבר כזה
מי אמר שהאויב שלנו יודע לאתר מהיכן לוזרים עליו ?
מי אמר שאתה רואה אותו?
ומי אמר שזה שאתה בטנק "אז בגלל זה" אתה כן רואה אותו ?


נקודה שניה - המטרה של לכידה של שטח שולט היא... לשלוט! איך אתה רוצה שכוח יתצפת על שטח מסויים מבלי להכנס לעמדת תצפית מתאימה?
מי אמר שאתה מעוניין "לשלוט" ממקום חשוף ?
אתה מעדיף לתצפת ממקום מוסווה.
ולהשתמש במידת הצורך באמצעים טכנולוגיים (לא נפרט) על מנת לקבל תמונת קרב אזורית או נקודתית.


איך אתה רוצה למנוע מהאויב לראות מה קורה בעורף שלך מבלי למנוע ממנו את השליטה בנקודה?
מצוין, שיעלה לנקודת שליטה חשופה, ואז ננצל את היתרון שאנו רואים אותו והוא לא רואה אותנו - כך נטווח אותו ונוריד אותו מהנקודה.



אתה לא נכנס יותר ללחימה כמו שהיה מקובל להכנס עם טנקים - נקודה.
אתה (למשל) עומד מרחוק בנקודה כזו שהאויב לא רואה אותך, אבל אתה רואה אותו. ואם אתה לא רואה אותו? אז אתה מת?
באותו מישור, מה אם הטנק שלך לא רואה אותו ? אתה אתה חוטף אותה ומת ?

אתה מכוון אליו (למשל) כח אש שבכלל עשוי להגיע מהעורף שלך בדמות טילים מונחים מדויקים.
ואם אי אפשר, אז אתה מת?
כנ"ל, כשאתה עם הטנק שלך ואי אפשר לכוון אש אל האויב, אז אתה מת ?

מהנקודה שלך אתה כלל לא יורה (לעיתים) דבר. אלא רק לוזר. ואם יש לך תקלה, אתה מת?
כנ"ל, ואם יש לך תקלה בתותח הטנק, אז אתה מת ?


הפגיע לנ"מ ולטילי כתף לפחות כמו הטנק, עם שרידות נמוכה יותר
ופגיעים, שכחת לומר. וכבולים למגבלות השטח לפחות כמו טנקים, אם לא יותר. וחשופים לא פחות לתצפית.
האמנם?
האם (למשל) אופנוע שטח המונע במנוע עם "טכנולוגיית השקטה" הוא בר חתימה זהה לטנק ?
החשבת אולי כי "חתימתו הקטנה יותר משמעותית" ביחס לטנק היא זו המאפשרת לו לשנע
לוחם מבחינה סטטסיטית בצורה כזו המקטינה את הסיכוי הראשוני שכלל יתגלה ע"י האויב... לוחם אחד. שיירה של 12 אופנועים זו חתימה תרמית יפה מאוד, שלא לדבר על האבק שהם מרימים, וחוסר היכולת הבסיסי שלהם להגיב למצבי לחימה.
מי אמר לנוע עם 12 כלים ביחד ?
כל הרעיון זה יחידות קטנות שאינן נעות ביחד ואינן יוצרות מטרה ברת חתימה גדולה.
בשביל ללזור, ולהחזיק אמצעי תצפית וקשר לא צריכים 12 כלים. מספיק גם 1.

או אולי היכולת לשנע חייל/חיילים על גבי דאון הטס במתאר חמקני למכ"ם האויב בליל חשוך ומנחית
אותו (את החייל) מאחורי עורף האויב... ואולי הדאון כלל חמקני מלכתחילה ?
חמקני למכ"מ? נניח. מה עם תרמי?
טנק יוצר חתימה גדולה עוד יותר - מה אז ? אז מתים כי חוטפים פגז מטנק אחר ? או חלילה נ"ט ?

מה עם הצורך של הדאון למשטח נחיתה מאובטח ורחב ידיים?
אתה בטוח שדאון, כל דאון, צריך משטחי נחיתה מיוחדים ועדינים ?
אולי נשנע בכלל באמצעי כמו בקאי ? או אולי אחר...

האם אתה לא יוצר כאן למעשה כבילה לשטח? בוודאי! ומה אם אתה רוצה לבטל את המשימה? זהו? כרטיס בכיוון אחד?
מי אמר שכוח המוסווה בשטח הוא "כרטיס לכיוון אחד" ?
לחיילים אין רגליים לנוע למקום אחר ? אולי לנקודת איסוף (באם צריך) ?
אין להם כלים להמשיך ולנוע איתם ?

להזכירך - במלחמת העולם השניה דאונים היו חמקניים לכל דבר ועיקר - ולמרות זאת, לא היו מוצלחים מי יודע מה. אז וואלה ויופי - אבל גם אם נדבר על הצנחות במתאר HAHO - הם עדיין צריכים לאכול, לשתות ולשלוט על סביבתם...
אפשר לתספק כוחות בשטח ע"י שיגור של תספוקת בין שמהאויר או אם תרצה הסעה בקרקע.
כשהכוחות קטנים וחמקניים, גם האספקה קטנה, וגם יכולה להיות "שקטה".

צר לי אבל אני חולק עליך לחלוטין!
זה שכלי הרכב (בין היבשתי ובין האוירי) אשר יחטוף אש יפגע לא פחות מטנק על כך אין ויכוח.
הויכוח הוא כי האמצעי החלופי לטנק אותו אני מציע על מנת לשנע את הלוחמים לנקודה היעודה,
הוא אמצעי בר סיכוי התגלות נמוך לעין שיעור לעומת הטנק - וכאן הפואנטה יושבת.
טנק לא משנע כוחות. טנק משנע כוח אש יעיל וזמין.
במתאר המתואר מדברים על כוחות שהם המקבילה לטנק במשל שלנו.

ובנוגע לשינוע כוחות: אני התעסקתי המון במתארים של הסתננות. מי שחושב שניתן להביא להסתננו רחבת היקף מבלי לייצר קו חזית הוזה. אין הבדל מבחינתי כאיש תצפית בין טנק לאופנוע בתרמי - את שניהם אני אזהה מקילומטרים. גם ענן האבק שכוח של ג'יפים מייצר הוא מספק מבחינתי.
(כאן אני מסכים וחושב שגיפ הוא אמצעי בעל חתימה גדולה) לא הייתי בוחר בו.

יותר מזה - אם אני יודע שהאויב רכוב, קל לי הרבה יותר לסגור את צירי ההגעה שלו מכיוון שרכב גלגלי ברוב המוחלט של המקרים נחות בעבירותו מרכב זחלי. ככה זה.
צור כלים קלים קטנים ושקטים בעלי זחל גם כן - הזחל לא חייב להיות מורכב
מחוליות פלדה אלא מרכיבים כדוגמת גומי - בשביל השקטה.

מה קורה כשהלייזר מתקלקל, או בלתי ניתן לשימוש בגלל תנאים? מה קורה שהטווח הוא קטן מדי? מה קורה בהתקלות יזומה של האויב? (מה שקורה ברוב הפעמים) מה קורה אם סוללת הירי עצמה מטווחת או מותקפת? מה קורה אם יש דרישות רבות מאוד לסיוע?מה קורה כשאין קשר? כשיש שיבושי קשר? מה קורה כאשר אי אפשר אלא להסתמך רק על מה שיש בידיים?
כל הטענות הללו תקפות ללוחמת שריון באותו הדין:
גם בטנק הליזר יכול להתקלקל, התותח להיתקע ומחשב בקרת האש לשבות.
אפשר לירות ידנית כמו שעשו מימים ימימה
גם לכוח חי"ר "במתאר שלנו", יש עוד אמצעים זולת לזירה.
יש לו נ"ט משלו. יש לו ציוד GPS שמאפשר לתת נ"צ במקום ביצוע לזירה, ועוד...

גם לטנק יתכן שיאבד הקשר....
מוציאים את הראש ומדברים עם כוח שליד שיש לו קשר.
גם לחי"ר יש חבר שותף קרוב שלו יש גם כן קשר

אני חושש שאתה מפספס את הפואנטה - בניגוד להצעה שלך, אני לא מציע לשלוח צוותים קטנים מבודדים לעומק השטח כשיש להם רק את עצמם ומכשיר קשר לסמוך עליו.
כוח משוריין משולב הוא לא טנק בודד בשטח - הוא נהנה מסיוע וחיפוי של כלים נוספים וחי"ר, והוא מסייע להם ביכולות שלו. במצב כזה, גם אם כלי אחד נפגע יש יכולת לסייע לו עד לחילוץ. יתר על כן, הטנק עצמו לא יכול ולא צריך להיות זה שמזהה מטרות - הוא המקבילה של אותה סוללת טילים עורפית, רק שבניגוד אליה, הוא זמין והוא יכול לתת אש מדוייקת ומהירה בהרבה. בשביל זיהוי מטרות יש חי"ר, סיור ואיסוף.

לעומת זאת, הנסיון לשלוח כוח חי"ר בודד, סטייל המארבים שנעשו ברצועת הבטחון שם את כל הביצים בסל אחד - התלות המוחלטת בקשר. קשר קל לשבש, להאזין או לנטוע הטעיות. יחד עם הניתוק בטווחים, אתה מעמיד את אותו כוח בנחיתות משוועת במקרה שהתכניות שלך משתבשות ע"י האויב - לאותו כוח אין כוח אש חזק משמעותית מלכוח האויב ואין לו זמן ויכולת לבצע הכוונת אש כלפיו - הוא עסוק בהשרדות בתנאים נחותים מהאויב.
מה לעשות - האויב הוא לא מגיב, הוא גם יוזם. לשלוח כוח לוחם, שהיתרון היחיד שלו הוא תלוי מכשיר קשר זה סיכון מיותר.

נקודה שניה היא שאתה כורך את הטנק עם שיטות להנעת גייסות - זוהי טעות. הטנק הוא אותה סוללת חימוש מדויק שנמצאת רחוק ממך ואתה תלוי בקשר בשביל לדבר איתה. הטנק הוא כוח אש זמין ובמקום - לא אמצעי לניוד כוחות.

יש עוד מספר טענות שגויות לדעתי:
מי אמר שאתה מעוניין "לשלוט" ממקום חשוף ?
אתה מעדיף לתצפת ממקום מוסווה.
ולהשתמש במידת הצורך באמצעים טכנולוגיים (לא נפרט) על מנת לקבל תמונת קרב אזורית או נקודתית.
הנחת הבסיס הזו שגויה מיסודה - נקודה שלטת לא חייבת להיות חשופה. היא יכולה לאפשר הסתר מושלם ועדיין לשלוט על השטח. בשביל למנוע אותה מהאויב אתה צריך לשבת עליה - אין ברירה. אחרת אתה נותן לאויב את האפשרות ליצור לעצמו תמונת מצב שלך ללא הפרעה. אני אישית אודה מאוד לאויב שיאפשר לי ללכוד את כל הנקודות השולטות ללא קרב.
הישיבה של הסורים בחרמון איפשרה להם שליטה מודיעינית מוחלטת על כל המהלכים בצפון הרמה ביום כיפור. צבא מיומן יותר היה עושה מזה מטעמים.

מצוין, שיעלה לנקודת שליטה חשופה, ואז ננצל את היתרון שאנו רואים אותו והוא לא רואה אותנו - כך נטווח אותו ונוריד אותו מהנקודה.
מעבר למה שכתבתי למעלה - הטענה שארטילריה פותרת הכל היא שגויה. במלחמת העולם הראשונה הפעילו ארטילריה במאסות מטורפות, גם נגד אויב שאינו מחופר. לא זוכר מקרה אחד בו ניתן לומר שארטילריה השמידה כוח אויב.

באותו מישור, מה אם הטנק שלך לא רואה אותו ? אתה אתה חוטף אותה ומת ?
כנ"ל, כשאתה עם הטנק שלך ואי אפשר לכוון אש אל האויב, אז אתה מת ?
כנ"ל, ואם יש לך תקלה בתותח הטנק, אז אתה מת ?
בשביל זה אתה לא פועל לבד - אלא כחלק מכוח משולב, כך שלא הכל תלוי בגורם אחד.

מי אמר לנוע עם 12 כלים ביחד ?
כל הרעיון זה יחידות קטנות שאינן נעות ביחד ואינן יוצרות מטרה ברת חתימה גדולה.
בשביל ללזור, ולהחזיק אמצעי תצפית וקשר לא צריכים 12 כלים. מספיק גם 1.
אתה טוען שצריך לשלוח לעומק השטח חייל אחד או שניים? נכון, בשביל ללזור לא צריך 12 כלים. אבל בשביל לשרוד התקלות אתה צריך יותר מכלי אחד. מה שאתה מציע הוא למעשה ליצור מסגרת של שהידים - כוחות שאינם מסוגלים לשרוד התקלות.
אתה בטוח שדאון, כל דאון, צריך משטחי נחיתה מיוחדים ועדינים ?
אולי נשנע בכלל באמצעי כמו בקאי ? או אולי אחר...
דבר תכל'ס - אפשר בתאוריה גם לשנע חיילים בסטארגייט.
איך משנעים כמויות של חיילים ואספקה בצורה שקטה? (להזכירך, צה"ל הצליח לא רע לזהות חדירות של דאונים אישיים - ולחיזבאללה יש כמות גדולה יותר של תצפיתנים).


מי אמר שכוח המוסווה בשטח הוא "כרטיס לכיוון אחד" ?
מי דיבר על כוח מוסווה? מה עושה כוח שמשימתו מתבטלת והוא תקוע בתוך דאון ששוחרר לכיוון שטח הנחיתה?

אין להם כלים להמשיך ולנוע איתם ?
תזכיר לי איזה דאון, או בקאי מסוגל לשאת כלי רכב.
אפשר לתספק כוחות בשטח ע"י שיגור של תספוקת בין שמהאויר או אם תרצה הסעה בקרקע.
כשהכוחות קטנים וחמקניים, גם האספקה קטנה, וגם יכולה להיות "שקטה".
נו, חזרנו לזה. דבר תכל'ס - אתה טוען טענה שהיא חסרת בסיס. איך בדיוק אתה משנע מספיק דלק מים, מזון, אנרגיה וחימוש ומאבטח אותם מבלי לחשוף את הכוח המשנע לאיומים? איך אתה נותן טיפולים לכלים בצורה שקטה בדיוק? איך אתה מפנה פצועים בשקט? הרי כל חבירה, כולל הצנחה מיידת יוצרת נקודת יחוס לאויב. שלא לדבר על כך שכוח קרקעי בתנועה, במיוחד באיזור מוגבל עבירות כמו דרום לבנון, הוא חשוף - בין אם מדובר באופנוען (כפי שהחיזבאללה למד על בשרו), טרקטורון או ג'יפ.

במתאר המתואר מדברים על כוחות שהם המקבילה לטנק במשל שלנו.
במשל שלך. אני לא טוען שטנק צריך לעמוד לבדו.


צור כלים קלים קטנים ושקטים בעלי זחל גם כן - הזחל לא חייב להיות מורכב
מחוליות פלדה אלא מרכיבים כדוגמת גומי - בשביל השקטה.
אתה רוצה כלי זחלי שהוא איטי, גדול ובזבזן בדלק יותר מג'יפ, אבל אתה לא רוצה ג'יפ, שאגב, סביר שהוא יהיה שקט ומהיר בהרבה.

ציטוט:

כאן אני מסכים וחושב שגיפ הוא אמצעי בעל חתימה גדולה) לא הייתי בוחר בו.

. זוהי סתירה מהמעלה הראשונה - שוב דבר תכל'ס - תן מאפיינים מדוייקים של כלי כזה. ג'יפ במקרה הטוב ישא 8 לוחמים. כמה לוחמים אתה רוצה לשאת באותו כלי זחלי? איך תטען שהחתימה שלו נמוכה משל ג'יפ?


גם לחי"ר יש חבר שותף קרוב שלו יש גם כן קשר
וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הבסיסית - חוסר ההבנה של מגבלות הכוח. בתקופה שהוצאתי מארבים בלבנון, די הובהר לי חוסר התוחלת בשיטה הזו. בשביל לשהות 72 שעות בשטח נשאנו מטענים אדירים - כל לוחם נשא כ-40 קילו ציוד וזה בלי מערכות תצפית והסוואה. רק מארב "מזנק" פשוט. מארבים מתוחכמים יותר נשאו הרבה יותר ציוד ולמעשה היו פגיעים מאוד תו"כ תנועה. כאשר האויב התקיל את המארבים האלה בתנועה הוא למעשה סיכל לחלוטין את היכולת להמשיך במשימה ואותו כוח היה תלוי בכוחות חילוץ בשביל להוציא את עצמו מהבוץ. זו לטעמי שיטה גרועה מאוד להלחם.
חייל החי"ר הוא לא אפקטיבי במשא כבד - ובשביל להיות אפקטיבי לאורך זמן הוא צריך שמישהו ישא בשבילו את הציוד המסייע. כל כלי כזה מעלה את האפקטיביות אבל גם את החתימה.


הסתמכות בלעדית על כוחות איסוף וסיוע אש עד היום לא הצליחה - לא לאמריקנים בשאח-אי-קוט, לא בשלבים המוקדמים של מלחמת לבנון השניה ולא בבלקנים.
הסתמכות על מערכת לחימה חד מימדית - היא תמיד מסוכנת. לא משנה אם זה השריון ביום כיפור או "נחילים" במלחמת לבנון השניה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני חושש שאתה מפספס את הפואנטה - בניגוד להצעה שלך, אני לא מציע לשלוח צוותים קטנים מבודדים לעומק השטח כשיש להם רק את עצמם ומכשיר קשר לסמוך עליו.
אתה לא חושב, אני מכנגד כן חושב. מי צודק ?
רק סימולציות רבות יכולות לענות במידת "סבירות טובה" מה עובד "יעיל" יותר.
בנוסף אתה מתעלם ואחזור שוב: "הכוחות הקטנים" שישלחו לשטח, יחזיקו באמתחתם
(חוץ מאספקת מזון ומים למספר ימים) ציוד לזירה, ציוד תצפית מתקדם, ציוד נווט תואם (GPS),
כח אש בסיסי כגון רוסר, טילי נ"ט בודדים וכדומה...
אותו כח מהווה "יחידה אורגנית בסיסית" בכדי להיות מוצבת "באזור מסוים", אזור
בו היא נמצאת על מנת לתצפת על סביבתו,
לתת "מודיעין בזמן אמת" מהשטח, ולטווח את המטרה באש - אש שמגיע מהעורף כנדרש.

כוח משוריין משולב הוא לא טנק בודד בשטח - הוא נהנה מסיוע וחיפוי של כלים נוספים וחי"ר, והוא מסייע להם ביכולות שלו.
כנ"ל הכח "הקטן" שלנו, הוא לא עובד לבד.
אם הוא נמצא במשבצת X, יש לא הרחק ממנו במשבצת X+1 הצמודה לו, כח קטן נוסף "שיושב"
על מה שיש במשבת X+1, וגם מהווה (במידת הצורך) יחידת גיבוי וסיוע לכח שבמשבצת X.
המרחק בין משבצת למשבת יכול להיות למשל "מספר ק"מ בודדים".

במצב כזה, גם אם כלי אחד נפגע יש יכולת לסייע לו עד לחילוץ. יתר על כן, הטנק עצמו לא יכול ולא צריך להיות זה שמזהה מטרות - הוא המקבילה של אותה סוללת טילים עורפית, רק שבניגוד אליה, הוא זמין והוא יכול לתת אש מדוייקת ומהירה בהרבה. בשביל זיהוי מטרות יש חי"ר, סיור ואיסוף.
במצב שתארתי אני, הרעיון הוא "לא לסחוב את הכל בסל אחד" (כמו שנעשה בטנק):
גם הצפית, גם האספקה וגם כח האש.
בגלל זה הוא גדול ובר חתימה אדירה אותה אנו מנסים להמעיט.
אני רוצה "לפרק" את הטנק למספר מרכיבים נפרדים - שכל אחד מהם נמצא גאוגרפית
במקומות מרוחקים.
התצפית היא "הכח הקטן והחמקן" שבשטח.
כח האש הראשי (העיקרי) נמצא מספר קילומטרים בעורף שלנו במקום "מוגן".
האספקה לפיכך עבור הכח הקטן, צריכה להיות "מזערית": רק של מזון, מים, סוללות וכדומה...
אין צורך לסחוב ליטרז' של דלקים, או תחמושת כבדה בכמויות כפי שטנק דורש.

לעומת זאת, הנסיון לשלוח כוח חי"ר בודד, סטייל המארבים שנעשו ברצועת הבטחון שם את כל הביצים בסל אחד - התלות המוחלטת בקשר.
בדיוק ההפך: שליחתו של טנק המכיל בו זמנית הן את התצפית, הן את כח האש והן את האספקה - היא
זו ששמה את הכל בסל אחד.
מכיוון שבעידן הנוכחי אין צורך לשאת הכל באותו סל, משום שיש טילים מונחים, יש ארטילריה מונחית
וכדומה,
אני מעוניין "לפרק את עסקת החבילה" הזו שנקראת טנק, ובכך "להרוויח" את אחת הנקודות הקריטיות
לנצחון בשדה הקרב המודרני: חמקנות.

קשר קל לשבש, להאזין או לנטוע הטעיות.
ממש לא נכון - בעידן התקשורת הדיגיטלית המוצפנת, לא ניתן לאויב שלנו לנטוע הטעיות או שיבושים בתקשורת שלנו. (למי שיש רקע השכלתי בתחום מבין).

יחד עם הניתוק בטווחים, אתה מעמיד את אותו כוח בנחיתות משוועת במקרה שהתכניות שלך משתבשות ע"י האויב - לאותו כוח אין כוח אש חזק משמעותית מלכוח האויב ואין לו זמן ויכולת לבצע הכוונת אש כלפיו - הוא עסוק בהשרדות בתנאים נחותים מהאויב.
וכח של טנקים החשוף לאויב איננו נמצא בנחיתות מזעזעת למול כח "חמקני, שהאויב לא רואה אותו" ?
למעשה, באותה מידה - הכח האימתי שלך המורכב מכמות רבה של טנקים, לו מצד אחד אמנם יש יותר
כח השרדותי במקרה שניתקל, אך סטטיסטית הוא גם יתקל לצערו הרבה יותר משום שהוא
כח גלוי הרבה יותר.
בסופו של דבר יש לבצע סיכום סטטיסטי: כמה "הרוגים" יש יותר.
בזה שאתה נגלה יותר ונתקל יותר (אבל בעל כח אש להתמודדות הזו)
לבין האפשרות האחרת בה שאתה נגלה פחות ולכן נתקל פחות, אבל בעל פחות יכולות להגיב מקומית.
ה"זול" מנפגעים מבין שתי החלופות - הוא העדיף.

יש עוד מספר טענות שגויות לדעתי:
מי אמר שאתה מעוניין "לשלוט" ממקום חשוף ?
אתה מעדיף לתצפת ממקום מוסווה.
ולהשתמש במידת הצורך באמצעים טכנולוגיים (לא נפרט) על מנת לקבל תמונת קרב אזורית או נקודתית.
הנחת הבסיס הזו שגויה מיסודה - נקודה שלטת לא חייבת להיות חשופה.
אתה היית זה שציינת קודם לי, שאם אתה רוצה להיות בנקודה שלטת אז אתה חשוף.
(קרא את תגובתך הקודמת לשלי) ולכן אני עניתי ענינית לנקודה זו.
אז תחליט: או שאתה חשוף בנקודה השלטת או שלא.
ואם יש נקודה שלטת בה אתה לא חשוף - זה תקף שבעתיים לכח "חמקני" שיהיה רק פחות חשוף מטנק.

מעבר למה שכתבתי למעלה - הטענה שארטילריה פותרת הכל היא שגויה. במלחמת העולם הראשונה הפעילו ארטילריה במאסות מטורפות, גם נגד אויב שאינו מחופר. לא זוכר מקרה אחד בו ניתן לומר שארטילריה השמידה כוח אויב.
אתה מבלבל מושגים: יש מה שנקרא "ארטילירה סטטיסטית", ויש "ארטילריה מונחת".
טיל או פגז ארטילרי המונחה לנקודה מדויקת - פוגע באופן השקול לפגז טנק.
ההשמדה היא מלאה מוחלטת של המטרה אליה כוונת.
אין כאן לפגז טנק כל יתרון מהותי אם ובכלל, זולת עלות נמוכה יותר פר תחמיש.

אתה טוען שצריך לשלוח לעומק השטח חייל אחד או שניים? נכון, בשביל ללזור לא צריך 12 כלים. אבל בשביל לשרוד התקלות אתה צריך יותר מכלי אחד. מה שאתה מציע הוא למעשה ליצור מסגרת של שהידים - כוחות שאינם מסוגלים לשרוד התקלות.
משל התרנגולת והביצה:
למה אתה כל כך "נחרד" מהיכולת להתמודד בהתקלות ?
אולי בגלל שאתה בטנק ולכן הרגליך הם שהתקלות היא בלתי נמנעת ? נכון ? מפני שיש לך חתימה של ממותה...
אם הכח שלך "קטן וחמקני", אזי כמות ההתקלויות מלכתחילה יורדת בסדר גודל.
ולכן אחזור: צריך לבצע חישוב סטטיסטי (אחרי מחקר מעמיק ומקיף של סימולציות)
מתי יש יותר נפגעים והרוגים: בכך שנתקלים כמעט כל הזמן ומנהלים קרבות פנים מול פנים
(להלן תו"ל השריון הנוכחי)
למול מצב בו נתקלים לעיתים נדירות - ואז לצערנו כמעט תמיד מפסידים את הכח שלנו (שהוא קטן)
בסך הכל הכללי, היכן שיש פחות נפגעים - זו השיטה העדיפה.
אני לא בטוח בכלל שבקרבות שריון גלויים יהיו לך "בממוצע" פחות פגועים, סביר להניח שיותר.

מי דיבר על כוח מוסווה? מה עושה כוח שמשימתו מתבטלת והוא תקוע בתוך דאון ששוחרר לכיוון שטח הנחיתה?
אז הוא מקבל למשל משימה חדשה. מקבל למשל נ.צ למקום חדש - ומשתמש ברגליים.
אפשר ללכת ברגל כמה קילומטרים, לא יקרה לכח כלום.
רק לדאוג שמשימת הכח הרגלי החדשה, תהיה בטווח סביר ליעודו הרגלי - קרי מרחקים המתאימים
ליכולת צעידה ולא למשל 500 ק"מ משם :-)

תזכיר לי איזה דאון, או בקאי מסוגל לשאת כלי רכב.
בקאי הוא בעצמו כלי הרכב - אתה יודע מה זה בקאי ?

איך בדיוק אתה משנע מספיק דלק מים, מזון, אנרגיה וחימוש ומאבטח אותם מבלי לחשוף את הכוח המשנע לאיומים?
למשל מטיס מל"ט קטן ושקט בחושך, מל"ט "חמקני", המטיל חבילה של אספקה ישירות מעל לכח המיועד.
להזכירך הכח המיועד איננו טנק, ולכן יכול להספק באספקות קטנות משקל ונפח.
מים, מזון, סוללות וכדומה... עשרות קילוגרמים בלבד סדר גודל בכל משלוח.

במשל שלך. אני לא טוען שטנק צריך לעמוד לבדו.
גם אני לא טוען שהכח הקטן עובד לבדו. יש לו קולגות פזורות בשטח.

תן מאפיינים מדוייקים של כלי כזה. ג'יפ במקרה הטוב ישא 8 לוחמים. כמה לוחמים אתה רוצה לשאת באותו כלי זחלי? איך תטען שהחתימה שלו נמוכה משל ג'יפ?
כלי זחלי "קטן". לא מיועד לשאת 8 לוחמים. אולי 1 או 2.
יש לפתח אחד שכזה: כלי במישקל ומידות של מכונית פרייבט קטנטנה (פיאט 600 ?)
אם כי "בגדול "הייתי מעדיף טרקטורונים - להם עבירות מעולה,
מידות קטנות המאפשרות הסוואה קלה ויעילה, יכולת נשיאת משקל ומטען טובה מאד, ועלות זולה.

הסתמכות על מערכת לחימה חד מימדית - היא תמיד מסוכנת. לא משנה אם זה השריון ביום כיפור או "נחילים" במלחמת לבנון השניה.
פה אני מסכים לחלוטין, ולכן יש לבזר ולגוון את מכלול הכוחות שעומדים לרשותך.
לא עבודה במוד יחיד שאם חלילה יתגלה בו כשל בלתי נצפה, כל המערכת שלך תקרוס.

אוח... נמחק לי אני אחזור על מספר דברים שאתה מתעלם מהם:
1. טנק הוא לא גורם איסוף, אש ואספקה. הוא רק אחד מהם - אש. הוא גם לא עומד בפני עצמו. הוא חלק מצק"מ. תנסה להתייחס ליתרונות של השיטה שלך מול צק"מ מאוזן ולא מול טנק (או שניים) בודדים בשטח.
2. אין דבר כזה שולטנות מידע. זו פיקציה. אמרתי זאת פעם ואני אגיד את זה אלף פעם. בשביל להשיג מודיעין אתה צריך לעבוד קשה, והצד השני עובד בדיוק באותה מידה למנוע ממך מודיעין ולהשיג אותו עליך. מכיוון שאתה למעשה שולל לחימה באופן גורף, אתה לא מאפשר להגיב למצב בו קיים אויב היכנשהו בשטח שולט. מה קורה שאין מודיעין? לפעמים בשביל להשיג אותו צריך להלחם.
3. הסתמכות מוחלטת על אש מונחית נכשלה 3 פעמים כפי שציינתי. היא נכשלה מכיוון ש...

ציטוט:

אין דבר כזה שולטנות מידע

4. אם אתה מודה שאתה שולח כוחות חסרי יכולת הגנה עצמית בסיסית, לא רוצה להיות חלק מהצבא שלך. אני מודיע לך חד וחלק - אין סיכוי שמשהו מבין האנשים שאני שירתי ומשרת איתם יבצע פקודה שכזו. אנחנו לא שהידים. יתר על כן, איכות הביצוע בתנאים כאלה תהיה ירודה - אנשים יתעסקו בלשרוד במקום לפגוע באויב.
5. כמות הציוד לכוח מינימלי שעליו אתה מדבר היא לא הגיונית לכוח חי"ר ותצריך רכב. ברגע שיש רכב אתה: צריך יותר ציוד, חשאי הרבה פחות, פגיע יותר ועביר פחות. בלי רכב - אתה סתם צב שהולך עם 60 ק"ג. אתה לא אפקטיבי ללחימה או להסתננות.

ציטוט:

ובכך "להרוויח" את אחת הנקודות הקריטיות לנצחון בשדה הקרב המודרני: חמקנות.

תשיג חמקנות, תפסיד את היכולת לתרגם מודיעין להישג. ולא, כוח אש לא פותר כל דבר.

ציטוט:

ה"זול" מנפגעים מבין שתי החלופות - הוא העדיף.

שגיאה פטאלית. סוג כזה של חשיבה הוא זה שהביא בסופו של דבר לכמות נפגעים ללא הישגים במלחמה האחרונה, קוסובו ו"אנקונדה". החלופה העדיפה היא זו שמאפשרת לך להשיג את מטרתך במהירות האפשרית. נקודה.
היא זו שגם תביא למינימום נפגעים - לא ההיפך.

ציטוט:

הנחת הבסיס הזו שגויה מיסודה - נקודה שלטת לא חייבת להיות חשופה. אתה היית זה שציינת קודם לי, שאם אתה רוצה להיות בנקודה שלטת אז אתה חשוף.

תראה לי את זה בבקשה.

ציטוט:

מידות קטנות המאפשרות הסוואה קלה ויעילה, יכולת נשיאת משקל ומטען טובה מאד, ועלות זולה.

הסוואה נשעית בנקודה נייחת. בתנועה לא תוכל להסתוות. ואגב, כלי קל עם יכולת נשיאה גבוהה = עבירות נמוכה.

נסיונות בתחום נעשו לא מעט. המסקנות תמיד היו - יש צורך ביכולת לחימה משמעותית למסגרות סיור שכאלה.

ציטוט:

פה אני מסכים לחלוטין, ולכן יש לבזר ולגוון את מכלול הכוחות שעומדים לרשותך. לא עבודה במוד יחיד שאם חלילה יתגלה בו כשל בלתי נצפה, כל המערכת שלך תקרוס.

כמו חוסר יכולת לקבל תמ"צ מדוייק ועדכני על האויב? זוהי למעשה ההנחה בבסיס המערכת שלך. חוסר יכולת לבצע זאת יגרום לקריסת המערכת.

קיצר - צא לשטח, תעשה כמה נסיונות ואז נדבר. בינתיים, בעולם האמיתי, המערכת שאתה מציע נכשלה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ניסיתי עליך כבר את כל הנימוקים שלי, זה לא חודר.

כתבת שסימולציות רבות יכולות לענות במידת סבירות טובה מה עובד, אני טוען שאם אתה הולך לסמוך על סימולציות, חובה עליך להיות פסימיסט כשאתה מנתח ומפרש את התוצאות.

בהדמיות (יש מילה עברית לסימולציות) אתה רוצה לא לחשוב כמו שהיית רוצה שהאויב שלך יתנהג. אתה רוצה להפעיל את כוח האויב בהדמיה שלך כאילו האויב שלך מפעיל אותו. האם מוכרת לך פרשה של משחק מלחמה בצי האמריקאי, בה במהלך דימוי קרב בין כוח ספינות אמריקאי לכוח אחר הביס האמריקאי מביום האויב את מפקדי הצי? השערוריה היתה (ולכן דלפה החוצה) שהאיש שיחק את האויב בצורה טובה מדי, ולכן נאלצו לעשות "אתחול מחדש" לחלק מהספינות במשחק.

אציין שאותו קצין אמריקאי השתמש בטקטיקה נחילית כדי להשיג את נצחונו המזהיר.
כל זאת כדי להדגים שמצד אחד, יש תחומים בהם השיטה הנחילית יכולה להתאים יפה, ומצד שני- בהדמיות ישנה סכנה מושרשת לדמות את האויב באופן לא נכון.

לעניין אחר ומהותי בעיני הרבה יותר.
אתה מתמיד בנסיונך "לשווק" לנו את היחידה הקדמית הקטנה, שבעצם נמצאת במגע עם האויב בלי שהאויב יודע שהחזית כבר אצלו.
אם ליחידה הקטנה הזו צריכים להיות שני אנשים, שני כלי נשק קצרים, כלי ציון, כלי קשר, כלי נ"ט (אפילו אחד), כלי אוכל (אפילו רק ליומיים), כלי שתייה (כנ"ל), סוללה חילופית, מחסניות, את חפירה, רשת הסוואה (או מכשיר אחר לצורך הסתרה) אז הרי לך מתכון בטוח לכוח כבד מדי ביחס לגודלו, לא זריז, לא נייד, לא מתמרן ולא שריד כשהוא נתקל באויב שלא מציית לתוכנית ומצליח להפתיע.

אני לעומת זאת, דוגל בשיטת הלוחמה הצבאית בה מפעילים את הצבא כולו, במסגרות, בכמות, במתואם (גם אם תיאום חלקי או בלו"ז קצר), עם חיפויים הדדיים, עם סיוע הדדי, עם מקום לגמישות בשיטה מצד המפקדים.

אני מכיר בכך שבמלחמה סופגים הרוגים ופצועים ואבידות בציוד. אני שואף לגישה שבה הצבא מפעיל כוח מירבי (לא בהכרח כמות חיילים או טנקים מירבית לכל ק"מ מרובע, שים לב!) על מנת למלא את המשימה ולהשיג את המטרה תוך מיעוט נפגעים לצד שלנו בסך הכל ובסופו של דבר וגם בזמן המזערי האפשרי.

אני משוכנע שאם תאומץ גישתך עם הטכנולוגיה של היום ושל העתיד הנראה לעין, התוצאה תהיה אובדן הכוחות הקטנים שלך שבחזית בכל פעם שהם יתקלו בהפתעה מצד האויב או לפחות אי עמידה במשימות עקב הקדשת מאמץ האש המונחית לצורך חילוץ וחיפוי למילוט הכוחות הקטנים האלה.

בכך נגיע למצב מושלם של טירוף מערכות, אשר בו במקום שהצבא ילחם ולוחמים יפגעו על מנת שאזרחים לא, הצבא יבנה את עצמו ביחידות מחוסנות מפגיעה אך לא יוכל להשיג את המטרות שלשמן הוא נלחם.
דוגמה כואבת וצורבת לכך ראינו במלחמת לבנון השניה. הטנקים היו ממוגנים יפה- עוד מעט יסתיימו או שכבר תמו התחקירים וחקר הביצועים יוכיח שהמיגון לא כשל. לוחמי החי"ר יחסית שרדו יפה את הלחימה במתארים ההרריים והכפריים ובשמורות הטבע.
האזרחים המשיכו לספוג ירי רקטות ולא היו מסוגלים לנהל חיים או פרנסה, ברמות שאפילו בזמן מלחמת יום הכיפורים לא זכורות לנו, עד כדי פינוי המוני מן הצפון.

אני בטוח שלמדינת ישראל מצב עניינים כזה הוא בלתי נסבל, ויחס של אחד לארבעה או אחד לשישה בהרוגים גם הוא בלתי נסבל.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

באותה סימולציה של האמריקאים שנערכה ב-2002, ועלתה 250 מיליון דולר, היה ניסיון של האמריקאים להוכיח שלחימה בעזרת מדע וטכנולוגיה טובה מלחימה "קלאסית".
את כח האוייב ביים אסטרטג בשם פול ון-ריפר, שהטביע כמעט מיד בתחילת התרגיל 16 ספינות באמצעים קנובנציוליים לחלוטין..
האמריקאים כמובן לא אמרו נואש, התחילו את התרגיל מחדש, והכתיבו לון-ריפר את הצעדים שאותם הוא צריך לנקוט. בתגובה הוא התפטר.

בעיני זאת דוגמה מושלמת לאמריקאיות. בישראל אפילו לא היו טורחים לשים אסטרטג רציני בתור האוייב.

ותודה לרן ברץ על המידע (מתוך מאמרו בנתיב האחרון)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

השכלתי. תודה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה לא קרה רק שם.
בד"כ בכל תרגיל גדול מול המפקדה המתורגלת שמים מפקדת "ביום אויב".
לפעמים, למרות המגבלות ששמים עליהם, או בגלל טעויות הכוח המתורגל, הם מנצחים. קורה. מהלכי הקרב מתוחקרים אח"כ.
אני מכיר תרגיל פיקודי ששיחק לפני כמה שנים מול כוח שהורכב מקורס מ"פים/מג"דים ומלט"ק, הפיקוד הפסיד בקרב.
לטעון שהתחקור בצה"ל תמיד טוב ויעיל ושלא מרככים את הביקורת ומעדנים אותה אני לא יכול לטעון, אבל את הלקחים של התרגיל הזה אני ראיתי מיושמים בצורה מאוד יפה בתרגיל אוגדה של אותו פיקוד שהתקיים במתאר דומה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מה שהבאתי כדוגמה זה התרחיש שבו המרובעות מנצחת, כי היא כופה כללים לא הגיוניים.
שמעתי על זה קורה פה ושם גם בישראל, ובכל מקרה, המקום היחיד (למיטב ידיעתי) בצה"ל בו יש כח רציני שכל ייעודו הוא ביום אוייב בכל מתאר סביר הוא חיל האוויר.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

" בעיני זאת דוגמה מושלמת לאמריקאיות. בישראל אפילו לא היו טורחים לשים אסטרטג רציני בתור האוייב.
"

השאלה היא אם עוד ישנם כאלה בצהל 2007? אני קורא הרבה כתבות ודעות שגורמות לי להיות פסימי.

מכשירי איכון לייזר וגם מכשירים לאיכון תצפית אופטית (שנתות), ואין סיבה להניח שהוא ימכור אותם עד הפעם הבאה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

איכון תצפית אופטית?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אפשר לאתר מערכות תצפית המכוונת אליך ע"י מדידת החזרות: מערכת תצפית היא אוטוקולימטור (כוללת גלאי בעל החזרה מסויימת במוקד עדשה- כך שקרינה מעצם בשדה ראיה הפוגעת בעדשה מוחזרת אל העצם).
מערכות המשתמשות באפקט כזה:
http://www.cilas.com/gb/www.cilas.c...l?id_produit=55

http://www.cilas.com/upload/produit...4%20R_V_183.pdf

http://www.defense-update.com/products/p/papv.htm
היות ואלו בעצמן מערכות קורנות, אצפה לראות אותן בשימושי אבטחת אתר - ולא בארגון גרילה.

מערכות כאלו נתפסו בחדרי/עמדות תצפית של חיזבאללה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מה?!
הרי כל חייל שיסתכל במא"כ לעבר מערכת כזו יראה את אלומת הלייזר הסורקת?!

נהניתי להתוכח עם גישתך הזו גם בשרשור אחר, ומאותו ויכוח ומתשובות של אחרים בו נותרתי איתן בדעתי שלמרות היות הטנק בן כמעט מאה (נגיד שנולד בסוף 1915) כלי הנשק הזה לא מיצה את עצמו בשדה הקרב.

השינויים במלחמה היבשתית אינם מהותיים כמו בקרב האוירי לדעתי, ולכן מוקדם לייצא את המעבר לרובוטיקה ממוזערת כפי שנעשה באויר אל שדה הקרב היבשתי.

אנא שים לב שביבשה, המלחמה עודנה מושפעת מהותית מאותם תחמושות קליעיות למרות שה"קונספט" בן יותר מחמש מאות שנים.
כפי שהחרב הוסיפה להתקיים לצד הרובה יותר משלוש מאות שנים, כך מוסיף הטנק להתקיים ולהיות משמעותי לצד טילי הנ"ט.
שיהיה ברור שכאן מבחינתי נגמר המשותף והמקום להשוואה בין הדברים.

על חסרונות הנ"ט עמדנו במלחמה האחרונה ולו בשל העובדה הפשוטה שכוח מאומן, מיומן,נחוש, ערוך ומבוצר במגרשו הביתי בו נערך שש שנים, מצויד בטילי נ"ט המתאימים לסוגי הטנקים שפעלו מולו, נהנה מגיבוי האוכלוסיה והיכולת להסתתר בקירבה, בעל תשתית תצפית וקשר ששרדה את הנסיונות לשבשה, בתנאי שטח שהם לחלוטין לרעת הכוח המשורין, מולו לחם כוח יבשתי שתפקד לא טוב ולא מקצועי,
כוח נ"ט זה נכשל בביצוע מאמץ החזקה, נדמה שלא ניסה כלל לבצע נסיגה והשהיה, ולמעשה מלבד התמדה מובחנת בקיום שיגורי נ"ט, הכוח הזה לא הגיע ליחס שיגורים-השמדות שניתן להתגאות בו. אני כן לוקח ברצינות את צה"ל חסר המודעות לבטחון מידע שלנו, כשהוא מפרסם שהושמדו רק טנקים בודדים. טנק מושבת ומשוקם תוך כדי מלחמה זה דבר סביר ומקובל.

לאחר שנזכרנו כיצד הסתיימה המלחמה, שער בנפשך מה היה קורה לאותו כוח נ"ט אילו הצבא שמולו היה פועל באורח מקצועי ומיישם את העקרונות המסורתיים של מלחמת היבשה (ואולי עקרונות המלחמה בכלל):
דבקות במשימה לאור המטרה
יוזמה והתקפיות
שיתוף פעולה
ריכוז מאמץ
תחבולה
תמרון
הפתעה
אבטחה
פשטות
מנהלה

מה היה קורה אז?

יכול להיות שהיה לנו היום גבול משותף עם טורקיה...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

גם אני נהנתי מאותו דיון, ואפשר תמיד לפתח אותו, ללמוד ממנו, לפתוח עיניים, ולהנות.

צריך להבין כאן נקודה, אני לא הייתי מפריד את "האויר" מהיבשה:
מה שעובד שם מבחינה מתמטית ולוגית - עובד גם כאן.

באויר המפתח הוא "חמקנות", ומי רואה ראשון את השני (כיום ראייה אלקטרונית BVR)
ולכן יורה ראשון ומנצח בעימות.
הטכנולוגיה היא היתרון העיקרי שלנו, הבא לא ננסה להוכיח שיש לנו גם פי כמה וכמה כסף
מהאויב כי במרוץ הזה נפסיד.

אנחנו צריכים לפתח טכנולוגיות ותו"ל כזה, המאפשר לחייל הקרב העתידי "לראות את האויב לפני
שהוא רואה אותו" - להלן מושג "החמקנות" ומושג "מי רואה את מי ראשון".
זה יאפשר לחייל שלנו לירט את האויב טרם הוא הספיק להבחין באיום.
להלן נצחון והשגת המטרה.

טנק איך שלא תסתכל על זה, וודאי שאיננו חמקני ובטח שלא בר חתימה נמוכה.
ועל כן יפסיד במשחק "החמקנות" ומי רואה את מי ראשון תמיד - בטח כאשר הוא נלחם
בכוח שאיננו בר חתימה גדולה כמוהו - למשל חי"ר "חמקני" ומסתתר.

מכיוון שפעם היינו זקוקים לטנק בשביל היכולת שלו לשאת משקל ונפח - קרי מערכות
מתקדמות, היום יכולת המזעור הביאה למצב שמערכות דומות למה שהטנק נושא,
ניתן לשאת ע"י חי"ר (באופן כזה או אחר).
לגבי חימוש, אולי לא אותן כמויות חימוש. אבל לזאת הבאתי מענה מקודם - ראה תשובתי לביטיס.

אני תומך נלהב של מתן יכולת "רואה הורג" לכל חייל (שלנו...).

אני גם משוכנע שבתקופה בה אמשיך לשרת במילואים לא תהיה בנמצא טכנולוגיה שתאפשר יישום אמין של התפישה הזו.

בנוסף, כמו שביטיס אומר, קרב היום מול האויבים שיש לנו ובזירות בהם אנו צפויים להילחם (צפון, מזרח, דרום-מערב, בים סיפור אחר) מולם הקרב לא יסתיים ברגע שמערכותינו הסופר-מתוחכמות יתחילו לשגר.
הקרבות שלנו יהיו מרים ובטווחי מגע. כי האויב שלנו רוצה להגיע לזה, וכי אנחנו חייבים להגיע לזה כדי לבטל את יכולת האויב להכות באזרחינו.

קרבות כאלה מגיעים די מהר לברזל בברזל, ולכן כוח מבוסס נ"ט ייכשל בהם. כוח עדין נייד ואלקטרוני יסבול את אותו גורל שסובל לאפ-טופ על גבו של רוכב אופניים כשהוא מקבל מכה מפגוש של משאית.

אני רוצה להיות המשאית!

לשם כך יש טנקים. להשמיד בכוח מוחץ. משום כך אבידותינו במלחמה האחרונה היו כפי שהיו. אנא שים לב להיפגעויות החי"ר למרות כל נסיונות הפיקוד להפעיל חי"ר בלילות, לתת להם לשהות במה שנחשב למחסות (בתים), להכניס חי"ר לפעולות "עקיצה" ופשיטות כך שלאויב לא תהיה "תמונת מטרה" כל הזמן מול העינים.

זה לא עבד.
ואי אפשר לומר שתא"ל הירש הוא קצין שריון מרובע שהפעיל את הכוח באופן שמרני. הוא חסיד שיטות הלוחמה המבוזרת והפעיל את כוחותיו בדיוק על פי שיטה זו!
זה לא עובד.
עכשיו מספיק עם זה ודי.

אנא שים לב שהשיטה הישנה של לוחמה יבשתית כפי שכתובה בתורות צה"ל הצליחה בכל פעם שמישהו עבד לפיה, וזאת למרות שבמלחמות שבהן נוהלו קרבות בשיטה ישנה ומיושנת זו, לאויב היתה עדיפות טכנולוגית (אמר"ל, תותחים בקליבר גדול יותר, טנקים שנחשבו לבעלי שריון עמיד יותר, וכמות רבה יותר).

ומכאן לשורת הסיכום שלי-
עלינו לבנות לא על עדיפות באמצעים, אלא על עדיפות ברמתם של הלוחמים והמפקדים.
רק בשתי המלחמות האחרונות (לבנון של"ג ולבנון השניה) היתה לצה"ל עדיפות טכנולוגית מובהקת, והיא לא היתה ה"יתרון מכריע"! הטכנולוגיה למעשה לא הצדיקה את הציפיות ממנה, ולא הביאה אותנו לנצח באופן חלק,מהיר ואלגנטי, גם לא בנוק אאוט אלקטרוני מרשים. אם כבר, הטכנולוגיה הצילה אותנו מההשפלה של תפקודנו הבלתי מקצועי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני מסכים עם לא מעט ממה שרשמת, אבל לגבי חלק יש לי השגות:

אני תומך נלהב של מתן יכולת "רואה הורג" לכל חייל (שלנו...).
אני גם משוכנע שבתקופה בה אמשיך לשרת במילואים לא תהיה בנמצא טכנולוגיה שתאפשר יישום אמין של התפישה הזו.
תלוי כמה זמן עוד תשרת כמובן.

בנוסף, כמו שביטיס אומר, קרב היום מול האויבים שיש לנו ובזירות בהם אנו צפויים להילחם (צפון, מזרח, דרום-מערב, בים סיפור אחר) מולם הקרב לא יסתיים ברגע שמערכותינו הסופר-מתוחכמות יתחילו לשגר.
הקרבות שלנו יהיו מרים ובטווחי מגע. כי האויב שלנו רוצה להגיע לזה, וכי אנחנו חייבים להגיע לזה כדי לבטל את יכולת האויב להכות באזרחינו.
פה אני מסכים וגם לא מסכים:
ישנן זירות בהן האויב שלנו בפירוש איננו מעונין להגיע לכדי מגע איתנו, אלא דווקא מעדיף
לשמור מרחק ולהסתתר מפנינו - ולירות רק ממרחקים גדולים.
נחשת כבר מי זה - חיזבאלה שבצפון.


קרבות כאלה מגיעים די מהר לברזל בברזל, (שוב, לא במקרה של לבנון -חיזבאלה. או הפלסטינים)
ולכן כוח מבוסס נ"ט ייכשל בהם.
דווקא במקומות כאלו (חיזבאלה/פלסטינים) נ"ט או יכולת טילית מדויקת יותר נכון לאמר,
היו מצליחים טוב יותר.
כנגד הפלסטינים, יכולת טילית מדויקת היא מה שגם מבוצע כיום בפועל ואף היטב.

כוח עדין נייד ואלקטרוני יסבול את אותו גורל שסובל לאפ-טופ על גבו של רוכב אופניים כשהוא מקבל מכה
מפגוש של משאית.
אני רוצה להיות המשאית!
פה לצערי אני לא מצליח לראות פואנטה ברת משמעות רלוונטית - אשמח שתבהיר.


לשם כך יש טנקים. להשמיד בכוח מוחץ. משום כך אבידותינו במלחמה האחרונה היו כפי שהיו. אנא שים
לב להיפגעויות החי"ר למרות כל נסיונות הפיקוד להפעיל חי"ר בלילות, לתת להם לשהות במה שנחשב למחסות (בתים),
שזו היתה השגיאה מספר אחת בהפעלת הכוח!
ממתי נכנסים לבתים שהם למעשה כמו לתת לחי"ר יכולת מיגון בדומה לטנק !?!?
הרעיון הוא לשים את החי"ר במקום מוסווה - ואפילו שלא מוגן כלל - קרי העיקר שהאויב לא יראה אותו.
ברגע "שהכניסו את החי"ר למבנים", "דפקו" את ההסוואה ורינדרו את החי"ר לכוח מטווח.

להכניס חי"ר לפעולות "עקיצה" ופשיטות כך שלאויב לא תהיה "תמונת מטרה" כל הזמן מול העינים.
שזה רעיון מצוין.
ואם אפשר לעשות זאת מרחוק, כך שהחי"ר יטווח את האויב עבור נשק שיורד מהשמיים,
עדיף.

ואי אפשר לומר שתא"ל הירש הוא קצין שריון מרובע שהפעיל את הכוח באופן שמרני. הוא חסיד שיטות הלוחמה המבוזרת והפעיל את כוחותיו בדיוק על פי שיטה זו!
זה לא עובד.

אנא שים לב שהשיטה הישנה של לוחמה יבשתית כפי שכתובה בתורות צה"ל הצליחה בכל פעם שמישהו עבד לפיה,
לפי מה שהבנתי זה בדיוק אותו התו"ל שהשתמשו בו בלבנון השניה (באופן טוב או לא - זו לא השאלה כרגע). אני לא שמעתי על תו"ל חדש שהוכנס לשימוש במלחמה.

וזאת למרות שבמלחמות שבהן נוהלו קרבות בשיטה ישנה ומיושנת זו, לאויב היתה עדיפות טכנולוגית (אמר"ל, תותחים בקליבר גדול יותר, טנקים שנחשבו לבעלי שריון עמיד יותר, וכמות רבה יותר).
ממתי לאויב היתה עדיפות טכנולוכית ? ב 67 ? ב 73 ? ב 82 ?
לאויב אף פעם לא היתה "עדיפות טכנולוגית" בכל התחומים עלינו, אולי בנקודות ספציפיות.
באובראול הכללי, ולמיטב ידיעתי - עדיפות טכנולוגית כוללנית היתה אם כבר אז בצד שלנו - בעיקר בחי"א.


ומכאן לשורת הסיכום שלי-
עלינו לבנות לא על עדיפות באמצעים, אלא על עדיפות ברמתם של הלוחמים והמפקדים.
אני מכנגד חושב שחייבים עדיפות בשני המקומות:
מפני שליצור עדיפות רק ברמת הלוחם - זה מצריך לעבור לצבא מקצועי - שזה אומר צבע קבע שכיר.
משהוא שאיננו מעשי במדינה כשלנו - אין מספיק תושבים.
על כן להשיג את "המקסימום שאפשר" ממצבת האנשים שיש בסדיר עד רבה - אימונים ומשמעת גם וגם.
אבל במקביל לצייד את האנשים במכפילי כוח:
שזה אומר טכנולוגיה, אמצעים, ותו"ל אינטילגנטי.

רק בשתי המלחמות האחרונות (לבנון של"ג ולבנון השניה) היתה לצה"ל עדיפות טכנולוגית מובהקת, והיא לא היתה ה"יתרון מכריע"! הטכנולוגיה למעשה לא הצדיקה את הציפיות ממנה, ולא הביאה אותנו לנצח באופן חלק,מהיר ואלגנטי, גם לא בנוק אאוט אלקטרוני מרשים. אם כבר, הטכנולוגיה הצילה אותנו מההשפלה של תפקודנו הבלתי מקצועי.
פה אפשר להסכים "במידה מסוימת".

אני רואה שהוספת עריכה, על כן ומנימוס מקובל אתייחס גם אליה


רשמת:
----------
לאחר שנזכרנו כיצד הסתיימה המלחמה, שער בנפשך מה היה קורה לאותו כוח נ"ט אילו הצבא שמולו היה פועל באורח מקצועי ומיישם את העקרונות המסורתיים של מלחמת היבשה (ואולי עקרונות המלחמה בכלל):
דבקות במשימה לאור המטרה
יוזמה והתקפיות
שיתוף פעולה
ריכוז מאמץ
תחבולה
תמרון
הפתעה
אבטחה
פשטות
מנהלה

מה היה קורה אז?

יכול להיות שהיה לנו היום גבול משותף עם טורקיה...

מה שהיה קורה, זה שהרבה דברים היו נראים אחרת - על כך אין ויכוח.
אבל, עדיין, כמות הנופלים בקרב חיילנו המנהלים קרב היה גדול - זאת על חשבון קיצור
משך המלחמה כנראה, ולכן העורף היה סופג פחות.

בכלל, אם הדרג הפוליטי וההנהלה הצבאית העליונה היו נוקטים בבחירת החלטות שונה,
נבונה ונכונה יותר, התוצאות היו טובות פי כמה.

שוב, זו כמובן חוכמה שבדיעבד.

את הלקחים מאותה מלחמה אני מקווה שכבר הספקנו (בגדול) ללמוד ולהפנים ואת התיקונים
מבצעים כיום.

לעניות דעתי, במקום לנסות ולהוציא את האופטימום על שימוש מוסכל "במכונה בת 50 שנה"
(עיין ערך "הרעיונות להמשיך ולמתוח את חיי הטנק גם למאה ה-21")
עדיף אם כבר לעשות את "הצעד השלם":
וזה לעבור "למכונה חדשה" מהדור העדכני.


"לאיום המודרני" צריך לתת "מענה מודרני" גם כן - ולא להסתמך על תו"ל וטכנולוגיה מיושנים
רק כאלה שממומשים עם טלאים ושיפצורים בכדי לעשותם כאילו תואמים לעידן המודרני.
זה לא עובד כך לאורך זמן בשום דיסיפלינה שאני מכיר.

סליחה מראש על התימצות: כדאי אולי להגביל מראש את התחום בו יופעלו הכוחות החמקניים שלך. אני לא מבין איך הם יאתרו וישמידו שמורת טבע, או חוליה שפועלת קבוע מתוך כפר, כך שממילא יעילותם די פגיעה לאמצעי נגד. החיזבאללה ידע על יכולות האיסוף שלנו, ונערך באופן שהקשה עליהן מאוד.

כפי שהטנק הפך לכלי ההכרעה ביבשה, אך החי"ר הוא זה שממשיך לרוץ בתעלות ולטהר יעדים-
נראה לי שמבנה הכוח האווירי/ קרקעי שאתה מציע מצויין לאמנעה בעומק- אך עדיין יידרשו יחידות שריון לקו המגע (וחי"ר רגיל שימשיך לרוץ בתעלות ולטהר יעדים). ייתכן (באופן אופטימלי) ש- 90% מכוחות האוייב יושמדו או ישובשו ע"י כוחות שאתה מציע, אך עדיין יידרשו כוחות רגילים ללחימה דרך מרחבים שתפוסים ע"י ה- 10% האחרים, שלא יאותרו במדוייק תו"כ המערכה על ידי מערך האיסוף שלך. ובלי המהלך הקרקעי, ההישג של השמדת רוב האויב אינו משמעותי ולא בהכרח יביא לתוצאה מדינית.

אחוזה הפגיעה שלהם היו לא מרשימים בלשון המעטה. לא צריך להפוך אותם לאלופי העולם בנ"ט, הם מאוד רחוקים מכך.

מספיק שהם חדרו את המרכבה. הם לא צריכים יותר מכמה טנקים בוערים כדי לצרוב את עצמם בתודעת האומה הערבית כגיבורים.
גבול עם טורקיה?? עשה לי טובה.

אתה אומר את זה כאילו נסארללה בעצמו תיכנן את הקורנט. שמו צלב וירו על טנקים סטטים ללא מיסוך.

זה לא סוף העולם. ההתנהלות שלנו נתנה לכמה טנקים פגועים לעצור מתקפות ולהפוך את כל המלחמה הזו למלחמת חילוץ פצועים.

עם כל הכבוד, את התודעה אנחנו צרבנו לעצמנו.

לצרוב את עצמם בעיני הערבים? הלוואי וזה היה כל הסיפור.
הם הצליחו לשתק מערכה שלמה בגלל שגרמו לקודקודים (שכנראה ידעו טוב מאוד מה הכשירויות ורמת הציוד של צה"ל אחרי שנים של הזנחה) לפחד לנהל לחימה, זה גרם לכך שהיוזמה הייתה בידי החיזבאללה והכוחות היו עסוקים בעיקר בלהגיב לפגיעות שגרם חיזבאללה ולפקודות המתחלפות מלמעלה.

זה ההבדל בין אריק לאולמרט: שרון לא היה נכנס למהלך כזה כי הוא יודע בדיוק למה הצבא מסוגל באותה נקודת זמן.

ומה היה במיתלה? ובפעולות התגמול?
הדבר שיאמר לזכותו ואני יודע את זה ממי שהיה איתו הוא היה אוסף את כולם בתדריך, מכין שו"ח או מפה ומתחקר כל מפקד כח על המשימה שלו. מנקודת יציאה לביצוע ועד לסיום ויציאה נקייה כולל מצבי לחץ והפתעות וכולל מצבים שבהם צריך לחלץ לאחור.
ומי שאמר לי את זה אמר ששרון ידע טוב מאוד את מלאכת המלחמה. עד הפרט האחרון. התוצאות - זה כבר משהו אחר.

הוא ידע שבמתלה הוא יכול לאבד חצי גדוד ואף אחד לא יחשיב לו זאת ככישלון כל עוד הוא יכבוש את היעד.

אני מניח שאתה יודע מצויין מה היה קורה אם חצי מגדוד 51 היה מושמד בבינת ג'בייל, גם אם העיר היתה נכבשת על המרתף האחרון.

כן. שרון עם כל חסרונותיו חסר לנו היום.

כן, את אריק, חלוץ לא יכל היה למרוח.

חבל על הזמן. חבל ששרון לא יכול היה לראות את תפקוד מי שהוא מינה, שהרי זו הייתה טעות ממדרגה ראשונה.
אני כל כך רוצה שהוא יתעורר, אבל כפי שאמרו לי יש לו פגיעה קשה מאוד במוח וסיכויים להתעוררת קלושים ביותר.

אני מניח (מקריאה, לא השתתפתי במלחמה ואפילו בזו האחרונה מצאתי עצמי תופס עמדה באיזו שגרירות עם איסור לחזור לארץ למרות צו 8) שבכל קרב רציני יהיו נפגעים.

אני מניח שאם מעט דברים היו מתרחשים באופן מעט שונה הייתי בקלות יכול להיות במקום אחד מחללינו. אינני יותר טוב מאף אחד מהם. אם כבר- אני פחות טוב.

עם כל זאת, אני לא מייחס שום חשיבות לעובדה שבעיניהם, פגיעה במספר כלים וחיילים שלנו היא הישג אדיר או נצחון אלוהי.
אני כן מייחס חשיבות לאנשים שנהרגו לנו, ולעובדה שלמרות שהלוחמים היו מוכנים להסתער, מי שהיה אמור לעשות שההסתערות הזאת תביא בטחון ושלום לאזרחים שמאחורי הגבול לא עשה את תפקידו כמו שנדרש.

אם האויב משתמש באש, סביר שיהיו לנו נפגעים. אם מתוך כמות שיגורי אויב נפגעו ונהרגו לנו רק כמה שנפגעו, אני לא מאמין שהפסדנו.
ההפסד הוא בכך שהאזרחים המשיכו לספוג ולהיות מאוימים.

המרכבה היא בסך הכל טנק. טנק מעולה, בעיני יצירת מופת של הנדסה צבאית, אבל רק טנק שנבנה לאחר תכנון שהועיד אותו ללהסתדר מול איומים צפוים מסוימים, ולהסתדר פחות מול איומים אחרים.

אינני סוגד למרכבה כאל ארון הברית הנישא לפני המחנה הלוחם, אינני מאמין שהמרכבה תציל את עם ישראל. תוך איזה זמן המרכבה תהפוך ללא מתאימה ואז היא תוחלף במשהו יותר מתאים.

אז חדרו את המיגון, אז הצליחו עם מטען גחון במשקל רב לפרק לגורמים כמה טנקים כאלה. לא זה מה שגורם לנו להפסיד במערכה. ממעקב אחרי כתיבתך ומהיכרות עם חתימתך הזו והקודמת, אני מתרשם שגם אתה לא מאמין שהציוד הוא חזות הכל.

ולנושא הגבול עם טורקיה, זה היה אמור להיות פאנץ' ציני...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

נכון. צריך להבין את החשיבה שלהם. אנו נחשבנו משהו כמו הבלתי מנוצחים...67 ואפילו 73 ו 82.
להתפוצץ באוטובוס עם נשים וילדים זה מעשה פחדני אבל בלית ברירה עשו גם את זה.
המרכבה הולל וקולס גם על ידינו.
ופתאום, אפשר לפגוע באויב. מבחינת דעת הקהל שלהם הם ביצעו את המשימה. ברור שאין להם סיכוי של ממש במלחמה כוללת וזו לא היתה הכוונה שלהם - ואם כוונתם לעקוץ - צריך היה לסכל מטרה זו בכל דרך..
לכן אני אומר אסור היה לתת להם את זה על מגש. לאט בערמה היה צריך להתקדם רגלית עם חיפוי ארטילריה והכל היה נראה אחרת.
ונכון אסור לתת לאף מחבל לצאת חי מהתקלות אלא אם כן יש מידע שכדאי להוציא ממנו.

במיוחד בשבילך רגב, בכדי להעמיד "בפרופורציות הנכונות" את ה"פלא הזה שנקרא טנק"
(להזכירך עולה 5 מיליון דולר ליחידה) ואת "שרידותו המפליאה"
למול חייל בודד המחזיק נשק שעולה 25K דולר בלבד - נעגל ל 50K כולל המשגר.

עכשיו, לך תפתח לטנק יכולת התמודדות עם זה (להזכירך JAVELIN ממש לא המילה האחרונה דהיום):



וכמובן שאחרי כמה מאות מיליוני דולרים של פיתוח (וכמה מיליארדי דולרים בכדי להצטייד באמצעי שפתחת
עבור כל מצבת הרק"ם שברשותך)

היריב מכנגד ישקיע רק עשירית מכך - ויתן את הדור הבא בתחום,
שעבורו שוב במרוץ התרנגלות והביצה - אתה השריונר תשקיע מחדש מיליארדים בפתרון ובהצטידות אמצעי הנגד.

בשורה התחתונה:
במרוץ העלות תועלת, הטנק המאויש הפסיד מזמן את המערכה.

הגיע הזמן למערכות חדשות, קטנות, ללא חתימה גדולה, ועם אפקטיביות בכל האמור לעלות תועלת.

ידידי, אני חושב שדוגמה זו שלך היא אחת מן הפעמים בהן דוגמה ייחודית אינה מעידה על הכלל.

הייתי מתרשם הרבה יותר אם כדוגמה לכך שהטנק הפסיד את תפקידו במערכה המודרנית והטכנולוגית היית מציב מולי את אחת מהתקפות צה"ל שנכשלו במלחמת יום הכיפורים למול מגנני חי"ר משולבי נ"ט.

אני הרי מראש מקבל את העובדה שהסתערות טנקים על כוח נ"ט ערוך להגנה (ואפילו שנערך בחופזה) היא הסתערות סרק והתאבדות כמעט מלאה.
כל ההתדיינות שלי מולך מנסה להראות שלמרות היתרון הברור שיש לקנה נ"ט יחיד למול טנק יחיד, למסגרת המשולבת המתמרנת יש יתרון מוחץ על פני כוח מבוסס נ"ט ונטול רק"מ.

אני רק אחד מכמה חבר'ה כאן שמנסים להמחיש לך באין ספור דוגמאות וניתוחים ומילים שקרב יבשה באש חיה על פני שטח אמיתי ומימד זמן אמת הוא מערכת אדירה של אי-ודאויות שמתנגשות, עם הרבה מאוד אקראיות שנובעת משליוב הגורמים של אדם, מכונות,אלקטרוניקה, תקלות, זמן, מזג אויר ואלוהים יודע מה עוד.

הנסיון לקדם בעת הזו מעבר למערכות קרביות רכות וחכמות יהיה משול לנסיונה של תעשית הרכב להכניס מחשוב למכוניות משפחתיות לפני כשמונה שנים. המכוניות סבלו מליקויי אמינות ברמות כאלה שהיצרנים "שינמכו" (ההפך משידרגו...) את הדגמים העוקבים. הדוגמה הקלאסית היא הסיטרואן עם חיישני הגשם שמפעילים ומפסיקים לבד את המגבים- בארץ הפתרון של המוסכים לתקלות בחיישנים האלה היה לבטל אותם!

רוצה עוד דוגמה? בדוק מה קורה עם פיתוח מערכת ה-FCS האמריקאית. אני מניח ששנינו נקבל את הדיעה שהאמריקאים לא חוסכים במשאבים בבדיקת התקדמות הפרויקט וניסויי מערכותיו השונות. ראה נא מה דעתם על הטנקים העתידיים של פרויקט זה.

הנה ציטוט של משרד ממשל אמריקאי שתפקידו בקרה וביקורת והצגת מידע לועדות הפיקוח של הקונגרס:
According to the Government Accountability Office (GAO), the FCS program office has reported that 35 of 46 FCS technologies have met or surpassed Technology Readiness Level (TRL) 6, which means that a system model or prototype has been demonstrated in a relevant environment.

אבד לי המקור לציטוט זה, אך הנה עוד מסמך של אותו המשרד, מהשישי ביוני השנה. הד"וח הזה מנסה להסביר לקונגרס למה העיכובים בלו"ז הפיתוח, החריגות בתקציב, השינויים באפיונים תוך כדי הפרויקט ולמה אין סיכוי שהאפיונים שהוגדרו יתממשו בלו"ז שהוגדר בתחילת התוכנית.
הנה משהו מאבני היסוד של הדו"ח-

FCS represents a huge technological leap in system development and acquisition. Some of the major technical challenges faced in the program include:

• The 14 major weapon systems or platforms have to be designed and integrated simultaneously and within strict size and weight limitations.

• At least 46 technologies that are considered critical to achieving critical performance capabilities will need to be matured and integrated into the system of systems.

• The development, demonstration, and production of as many as 170 complementary systems and associated programs must be synchronized with FCS content and schedule. This will also involve developing about 100 network interfaces so the FCS can be interoperable with other Army and joint forces.

• An estimated 63 million lines of software code, more than 3 times the amount being developed for the Joint Strike Fighter program.

מקור-http://www.gao.gov/new.items/d07380.pdf

עכשיו אם תשאל מה עניין מחט לתחת, תשובתי היא שהנה תכנית שבאה לאגד את כל היתרונות שתה מציע בשיטת ה"להחליף ברזל בשכל", וראה איך מעצמה עתירת משאבים וטכנולוגיה מסתבכת בהוצאתה לפועל.

אני מסכם שוב.
אני מאמין שבטכנולוגיה של היום ושל העתיד הנראה לעין, לא ניתן לצפות שהטנק יוחלף על ידי כוח קטן ,קל, משורין פחות ובעל כוח אש עצמי קטן יותר ממנו.
לא ניתן לצפות שמדינת היהודים תשלח יחידות קטנות שסגנון פעולתן כשל "יחידת המתאבדים של יהודה" (קרדיט לצוות הקרקס המעופף של מונטי-פייטון בסרט Life Of Brian).


עריכה- אני לא הולך להכניס סרטים שמראים השפעת תחמושות טנקים על חיילים נושאי קני שיגור נ"ט או רכבים קטנים וקלים אשר נושאים משגרים כאלה. אם תרצה, אני בטוח שתוכל למצוא הן באתר youtube והן באתר אחר, ידוע מעט פחות, אולי, בשם ogrish.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

רגב, אני אחסוך לך קצת "זיעה" ואספר לך משהו אודותי:
אני בין השאר, מתמטיקאי, ואיש מחשבים בהשכלתי.
לא ניתן "להפחיד אותי" בדיונים על טכנולוגיה, אמינות, או "כמות שורות הקוד" בתוכנה.
אני מבין בזה מספיק טוב.

בתחום המופלא הזה שנקרא מתמטיקה, יש אפשרות לבצע מודליזציה של כמעט כל דבר שהוא בר מידול.
אפשר להכניס את כל הנתונים וכל הפרטמרים המאפיינים סביבה מסויימת ואת כל הגורמים הפועלים בה (עצמים)
על תכונותיהם.

בהנחה שבמודל אתה מכניס את הפרמטרים והתכונות כפי שצריך
(או אפילו בקירוב טוב למדי - תלוי כמובן מה מדמים)
אפשר לראות מהר מאד את התוצאות הלוגיות והסטטיסטיות של כל דבר ודבר.
כמו כן במודלים "מורכבים" מדי, ניתן לקבל קירובים מספקים על מנת לבחון את הביצועים הנדרשים.

חלק מהמודלים הרלוונטים לתחום הזה של לוחמת קרקע בה מנסים
לבחון את "העצם" הזה שנקרא טנק (על פי תורות הלחימה של השריון כפי שאנו יודעים כעת)
אני עברתי ובין השאר תכנתתי. מי שאינו בר השכלה בתחום הרלוונטי (מרבית אנשי הצבא) בהחלט
יתכן ירים גבה תוך שיטען כי אינו מאמין בזה בגרוש.

חבל רק לצערו של אותו אדם, שהעולם מה לעשות ועם כל הרצון הטוב, עדיין עובד על פי חוקי
המתמטיקה בכל מה שקשור למודלים דטרמניסטים או דטרמניסטים למחצה.
(כיום אפילו כנראה ומסתמן שגם תחומים שבעבר חשבנו שאינם ניתנים למודל - כמו רגשות אדם, יתכן וניתנים).

למיטב הערכתי ושיפוטי, תוך זמן לא ארוך הטנק המאויש יעלם מהמפה. כמה שנים זה יקח ?
אם אתה שואל אותי, עשור או שניים - תלוי בתקציבים, בקצב הפיתוח של המערכות הלא מאוישות,
ובקצב חילופי המהלומות בין צבאות העולם (תהליך שיכול להאיץ את העניין או לעקב אותו).


ועכשיו בשבילך הFUN ורק בכדי לפתח את המחשבה, אתן לך תרגיל מחשבתי (בתקווה שאתה בקיא בלחימת שריון):
אנחנו נצא לשטח בה אתה מפקד פלוגה, מקבל לפיקודך פלוגת טנקים - 11 במספר
בעלות כוללת של ציוד הנע סביב סדר גודל של 50 מיליון דולר (כל טנק 5 מיליון דולר בממוצע גס).
וכמובן שנכנס לתא שטח מוגדר- נאמר 10 על 10 ק"מ.

אני מכנגד אקבל גם תקציב זהה של 50 מיליון דולר, ואחלק אותו על פני כוחות חי"ר שעומדים לרשותי:
בו נאמר שמשגר עולה לי 25K דולר וכל טיל בודד גם כן 25K דולר.

יש לי אם כן תקציב לכ- 2000 פריטים.
אני אקח משהו כמו 100 צוותי חי"ר ולכל צוות אתן משגר - (קבלתי איפה פי 10 "עיניים" וקנים
ביחס לכמות הטנקים שבפלוגת הטנקים שלך)

לכל צוות אתן את היתרה (1900 טילים) ולכן לכל צוות כ- 19 טילים.
בעוד שלפלוגת הטנקים שלך כ- 11 כפול 50 פגזים לכל טנק = 550 תחמישים,
לצד שלי יש כמעט פי 4 = 1900 תחמישים.

מן הסתם, אתה עם הטנקים נייד ומהיר, ולכן כנראה ויוזמת התקיפה תהייה שלך.
אני אפזר את אותם 100 הצוותים שלי באופן מסווה בין סלעים, הרים וצמחייה ואמתין לשיירה (או השיירות "הקטנות") שלך.
גם אם אפזר את הצוותים שלי בשורה אחת (לערך - על פי התכסית בשטח) יהיה לי צוות כל 100 מטרים בממוצע.

כמה זמן אותה חושב שטורי השריון שלך (להזכירך 11 כלים במספר בסה"כ) ישרדו את אותם צוותים מוסווים ומחופרים שלי ?
להזכירך יש לצוות שלי 100 קנים ומ 100 "עיניים" - לעומת רק 11 קנים ו 11 "עיניים" שיש לך.

אני חושב שהבנת מהר מאד, שהשטח שלי מכוסה בצורה כזו - שלשריון שלך אין שום סיכוי שבעולם לעבור את
"המגנים" שלי.
גם אם תאתרו מספר חולויות שלי ותשמידו אותם - מול 100 אין לכם שום סיכוי לא מתמטי ובטח של סטטסיטי.

כל טנק שלך שהצוות שלי מוריד, זה בממוצע גס 25 פגזים שהיו לו בבטן שהשמדתי.
כל חולייה שלי שהטנקים שלך השמידה, זה בממוצע 9.5 טילים שהיו ברשותה ואינם עוד.

כמובן זה רק הפשטה של הפשטה ורק תרגיל למחשבה....


*בהמשך אספר לך על רעיון פשוט ולא יקר (שלי) למגן את כל גבולות הארץ בצורה שתהייה בלתי חדירה לשום
כח קרקעי שיש כיום לאויבי המדינה שלנו - כולל מצרים "הגדולה" ,
כוח שריון ונגמשים "המנסה להתקדם על הקרקע" ולכבוש את ביתנו.
מה שיחייב אותם לפתח אמצעים טכנולוגים חדשים (יקר מאד) או לחשוב על חדירה בדרך "אחרת" (למשל מהאויר).

בהנחה שהשטח לא מוגבל (לא הגבלת), אני עוקף את הכח הבלתי נייד שלך (לאחר התקלות ראשונה או לפני), ממשיך במשימתי , ומשאיר את כח הנ"ט חסר תעסוקה.

זוהי כמובן פשטנות יתר, אבל אלו הנחות המודל שלך. מודל יותר מורכב יאפשר לי להכניס כח חי"ר לטיהור ציידי הטנקים, ויאפשר לך להכניס חי"ר (או טנקים...) להגן עליו, ואין לדבר סוף.

אני מסכים איתך לגבי יתרונות המידול והסימולציה, צריך להזהר שלא ליפול למלכודת של פשטנות יתר (חוסר אמינות) או סיבוך יתר (קשיים במימוש וקשיים בראיית התמונה הכללית).

איך אתה עוקף ?

יש 10 ק"מ רוחב (הגדרנו במדויק את גודל תא השטח)
החוליות שלי נמצאות בכל השטח כולל עד קצהו - קרא שנית את הפיזור הפשטני שלי.

אל תשכח שבפועל, אתה לא באמת יודע איך הכוחות שלי מפוזרים, ואם אתה "מנחש" שהם לא נמצאים בקצוות,
אז אתה מפספס - כי הם כן.

ואגב, אני יכול לתת לך עוד 1001 פרישות שונות של הכוחות המחופרים שלי.
אתה תמיד לא יודע איזה מי מבין ה- 1001 פרישות אני מבצע,
ולכן סטטסיטית אתה תיפול על פריסה כזו או אחרת ש"דופקת" אותך.


נ.ב.
יש בתא שלנו 10 ק"מ על 10 ק"מ, קרי 100 ק"מ מרובעים.
אני יכול לבצע (למשל) עוד פריסה "פשוטה" של צוות שלי על כל ק"מ רבוע בודד.
תנסה לעבור את זה.


המשך:
אמרת שאתה הולך עם כוחות חי"ר לצוד את הצוותים שלי.
אבל רגע, אתה מוסיף לתרגיל עוד פרמטרים.
אז בבקשה, האם אתה מציע תרגיל חדש ?

אם כן, אז ברשותך המקומית - נבנה את המודל הפשטני הלאה:
ציינת שאתה לא נכנס ישר עם כוחות השריון אלא ראשית עם כוחות החי"ר שצד את החוליות שלי ?
אתה הולך "חשוף" כי אתה התוקף.

החוליות שלי סטטיות (מוסוות).
כל צוות שלך "חשוף" - וחוטף גם כן טיל נ"ט עם תחמיש נגד אדם.
אתה תאבד אנשים ביחס 1:10 אם לא יותר.

רגע, אבל בכלל אם "הוספת לתרגיל" שיש לצד שלך חי"ר, אני מוסיף לאיזון מכנגד עוד כוחות חי"ר אצלי:
כל צוות נ"ט אצלי מלווה מעתה בחוליית צלפים שמגנה עליה מפני חי"ר מסתער של האויב.



עוד חומר למחשבה......

הדבר שאתה שוכח הוא שהתוקף יכול לבחור את מיקום ההתקפה והעיתוי שלה. כמה שהכוחות שלך יהיו יותר ניידים (על מנת שיוכלו להגיב מחוץ לגזרתם המקורית) החתימה שלהם תהיה גבוהה יותר ולכן יותר קלים להשמדה.

ומה לעשות שאנו לא נלחמים בריבועים של 10X10 מלבד במשחקי מחשב. תנסה לפרוש את החבר'ה שלך על גבול של 200ק"מ ותראה איך הטנקים משאירים להם אבק.
נוסף על כך בלוחמה אמיתית משלבים כוחות מחיילות שונים ולכן המודל הזה לא מלמד כלום.

ולעניין המרכזי שלדעתי שגוי במה שאתה אומר והוא קו הגבול הבלתי ניתן לפריצה. יותר מדי קוים נפרצו או נעקפו לאורך ההיסטוריה, כולל כאלו שהיו בלתי עבירים.

אתה תתן לי את גבולות השטח, ואני אבנה את פריסת הכוח שלי בהתאם:

אתה מתעקש לשנות את חוקי המשחק והתרגיל, עד רבה.
אתה רוצה "רצועה של 200 ק"מ", אז מן הסתם בכדי לכבוש אותה, אתה צריך "קצת יותר"
מפלוגת טנקים אחת בכדי לכבוש או לשלוט בה.

בבקשה: ניתן לך לצורך התרגיל פי 10 כוחות - חטיבת טנקים (לפחות) ולי באותו תקציב של פי 10 ,
גם כן פי 10 צוותים.
לך 100 טנקים, ולי 1000 צוותים.

אם כן נסיונך לשנות את מידות השטח לא רלוונטי.
שכן על כל שטח יש "כמות מסוימת" של כלים.

היחס בין הכלים שיש לך לכמות הכלים שיש אצלי, נשאר לינארי.
זה א' ב' במתמטיקה.

ולכן יחס הפריסה ישאר לינארי גם כן.

בנוסף לכל זאת, אל תשכח שכוחותיך (הדלים משלי ביחס של 1 ל-10), מיצרים התקלויות עם כוחותי,
וכוחותי הסטטיים מאתרים את תנועות השריון שלך הרבה יותר מוקדם (ענין של חתימה).

ברגע שכוחותי מאתרים את כוחותיך, הם מעבירים אינפורמציה לפיקוד המרכזי שאצלי,
שמגיב בהתאם "ומסיט" צוותים לאזור אחר על מנת לתקל את כוחותיך בהתאם, ומבעוד מועד.

כשיש פריסה נרחבת כל כך, זה אפשרי. יש אצלי הרי 1000 צוותים. כמעט על כל "אבן" יש לי תולעת.
ולכן הגמישות התפעולית רבה.


אתה יכול לזרוק כל רעיון שעולה אצלך, אני אתן "ללא קושי רב" מענה ענייני.
סמוך עלי שסמלצתי את זה יותר מדי פעמים.

סדר הכוחות שאתה מתאר (צוותים הנושאים 1900 טילים) הוא חטיבתי. להחזיק כח כזה לא יעלה רק כמספר טילי הנ"ט שהוא נושא)
אני אמור להתקיף כח כזה עם פלוגת שריון? לא כוחות. בכל מקרה יתרונו של השריון הוא ככח מתמרן, ואם מחפשים דרך לאגף מוצאים.
במודל שלך רק הציוד עולה, למעשה, אם תבחן את עלות כח האדם (למשל שיקום נכים ומשפחות שכולות), תיווכח שהתמונה קצת שונה.

להפך,
להחזיק 100 צוותי נ"ט (2 חיילים בחוליה ובסה"כ 200 איש)
עולה לתחזק בשוטף הרבה הפחות מ44 אנשי צוות על 11 הטנקים שלהם.

נחשפת פעם למסמכי משרד הביטחון המראים כמה עולה לשנה מתקציב הבטחון אחזקתם ואימונם
של צוותי טנק לעומת חי"ר ?

אתה יודע כמה עולה שעת מנוע ? כמה עולה טיפול תחזוקתי לטנק ?
ומכנגד כמה עולות זוג רגליים שרצות על הקרקע ללא עלויות דלק ורק עלויות סוליות נעליים שנשחקות.....