פרשת וירא

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

לאחר שהקב"ה פקד את שרה כאשר הבטיח ויצחק נולד, אברהם אבינו מל את בנו בן שמונה ימים. "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (ברא' כ"א, ח') מה הכוונה "משתה גדול"? מסביר רש"י: "שהיו שם גדולי הדור, שם ועבר ואבימלך"(רש"י שם).

שואל הרב נבנצל שליט"א: מילא שם ועבר, שהיו נביאים וראשי ישיבות, מובן שהכתוב מכנה אותם "גדולים" והכוונה לגדולי הדור כדברי רש"י, אבל אבימלך? מאן דכר שמיה? במה הוא זכה שהוזמן למשתה אברהם ועוד הפך את המשתה ל"גדול"? אם נאמר שהסיבה היא מפני שהיה לו משא ומתן עם אברהם, הרי שגם לפרעה היה משא ומתן עם אברהם ואעפ"כ לא הוזמן לאותו משתה!

אומר הרב: אפשר היה לתרץ שפרעה היה בחו"ל ואילו אבימלך היה בגרר בתוך גבולות ארץ ישראל קרוב יותר לאברהם אבינו. אבל סביר להניח שלא המרחק הוא הגורם להזמנתו של אבימלך ואי הזמנתו של פרעה, אלא ההבדל בין מדרגתו של כל אחד מהם. הבדל זה ניכר בכמה מקומות בפרשה:

ראשית, גם פרעה וגם אבימלך לקחו את שרה, ובכל זאת הקב"ה מדבר עם אבימלך ולא עם פרעה. כשפרעה לקח את שרה כתוב: "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (שם י"ב, י"ז) אבל הקב"ה לא מדבר איתו כלל. לעומת זאת כשאבימלך לקח את שרה הקב"ה מכה גם אותו: "כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם" (שם כ', י"ח) אבל יחד עם זאת הקב"ה מתגלה אליו בחלום: "וַיָּבֹא ה' אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל" (שם ג') אמנם לפי הזוהר הקדוש היו אלו כוחות הטומאה אבל בכל זאת אבימלך זכה להתגלות כל שהיא בעוד שלפרעה לא הייתה שום התגלות- רק נגעים.

בנוסף לכך ישנו ויכוח בין ה' לאבימלך. הטענה של אבימלך היא: "הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת" (שם ד'-ה'), והקב"ה משיב לו: "גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ" (שם ו') תום לב כן אבל נקיון כפים אין כאן (רש"י שם). הרי לנו הבדל מהותי: פרעה רק מקבל מכות בלי הסברים, אבל אבימלך זוכה שהקב"ה מדבר אליו ומצדיק חלק מטענותיו.

עוד הבדל מהותי אנו מוצאים בהתייחסותו של אברהם אבינו לשאלתם של אבימלך ושל פרעה.

כשפרעה קורא אל אברהם ושואל אותו: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה" (שם י"ב, י"ח-י"ט) אברהם אבינו לא טורח לענות ופרעה ממשיך ואומר "וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (שם)

ואילו כשאבימלך שואל "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שם כ', י') אברהם עונה: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (שם י"א-י"ב)

מה שבולט מדו-שיח זה הוא שאבימלך שואל שתי שאלות: הראשונה- "מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה" (שם ט') על שאלה זו אין התייחסות מצד אברהם, והסיבה היא פשוטה: סגנון דיבורו של אבימלך אינו תואם את התנהגותו. הוא בא להטיף מוסר לאברהם אבינו "מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂו עָשִׂיתָ עִמָּדִי" אפשר לחשוב שאתה אבימלך וכל ממלכתך צדיקים גדולים! מי אתה שתוכיח את אברהם? לכן אברהם לא רואה לנכון לענות לו. אותו דבר ביחס לפרעה: הוא בכלל לא שואל כדי לקבל תושבה, והראיה שמיד תוך כדי דיבור הוא אומר לו: "וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" כל מטרתו הייתה להצדיק את עצמו, "להלבין" את המעשה על מנת שכלפי חוץ יֵרָאֶה נקי. אברהם אבינו "קולט" כוונות אלו ואינו עונה דבר. בעיקר כי אברהם מבין שפרעה לא מעוניין לשמוע דבר, הרי לנו הבדל נוסף בין אבימלך שרוצה לשמוע מה פשר התנהגותו של אברהם, ובין פרעה שאפילו לא מאפשר לאברהם להגיב על טענותיו.

הבדל נוסף בין פרעה לאבימלך הוא שפרעה לא ראה לנכון לפצות את אברהם על מה שקרה. ההפך, הוא "מסלק" אותו מארצו, ואילו אבימלך לא רק שמפצה את אברהם אלא גם מתנצל לפני שרה ובנוסף מציע להם לשבת בארצו. רואים שאבימלך היה גוי הגון, אחד מגדולי הדור כפי שרש"י מגדיר אותו. ולכן הוא הוזמן ל"משתה הגדול" שעשה אברהם ביום היגמל את יצחק. ואילו פרעה לא זכה להיות בין המוזמנים היות ומדרגתו היא שפלה ביותר.

אולם למרות כל השבחים שאמרנו על אבימלך, אברהם אבינו לא מגלה לו ששרה היא אשתו. ולמה? כפי שאמרנו: "רַק אֵין יִרְאַת ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (שם י"א) אתה אבימלך אומנם יכול להיות "גדול הדור" אתה יכול לפעול ב"תום לב" כפי שטענת בדיבורך עם ה', אתה יכול גם להיות מנומס, תרבותי ואדיב מאוד אבל יחד עם זאת אתה עלול להרוג אותי. ולמה? כי אין יראת אלוקים במקום הזה, אם אין יראת שמיים כל הנימוסים והנהגות טובות שווים כקליפת השום. אין שום הבטחה שנימוסים אלו יצליחו לרסן את יצרו של האדם (הדור הקודם היו עדים לעם בעל תרבות ונימוסים שחוללו זוועות לעם היהודי) ולכן אברהם אבינו היה חייב להסתיר מהם את העובדה ששרה אשתו. אמנם לפלשתים יש חוקים חמורים: אסור להם חלילה לקחת אשת איש ולכן שואלים את אברהם מי היא ומה הקרבה בניהם. אם אברהם היה מגלה את האמת היו הורגים אותו (זה חוקי) ועכשיו היא כבר לא אשת איש- היא אלמנה (אלמנה מותרת) רואים שאפשר להיות "גדול הדור": ובד בבד להיות רוצח ואפילו גזלן, שהרי אברהם הוכיח את אבימלך על אודות באר מים שגזלו עבדיו, ומה תגובתו של אבימלך? "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם" (שם כ"א, כ"ו).

שלמה המלך אומר: "מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים" (משלי כ"ט י"ב) מסבירים חז"ל שאם המושל המקשיב על דבר שקר- משרתיו רשעים, הרי שמושל המקשיב על דבר אמת- משרתיו צדיקים! נמצא שאם עבדי אבימלך הם גזלנים ממילא גם אבימלך גזלן.

חז"ל לימדו אותנו: "חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין" החכמה יכולה להישאר מופשטת ולא משפיעה על מידות האדם החכם. לעומת זאת התורה מורה לאדם את הדרך ומעצבת את אישיותו. לומדים מסוגיה זו יסוד גדול: אדם יכול להיות בעל חכמה מיוחדת בעל מעמד גדול ואפילו בעל נימוסים ודרך ארץ אבל אם הוא לא טורח לרכוש ולפתח בעצמו יראת שמיים עלול להגיע למעשים שפלים עד כדי רצח וגזל. ועבר שהיו נביאים וראשי ישיבות, מובן שהכתוב מכנה אותם

שבת שלום

יצחק חלבה



לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm