 |
26-10-2007, 08:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.12.03
הודעות: 2,430
|
|
|
סיפור עצוב שלי
בגלל הסביבה שגדלתי ולמדתי , תמיד היה את האיום של המכות מרחף מעל הראש , אבל משום מה המזל שלי היה שאף פעם לא הגעתי לאחד על אחד (היה פעם אחת כשהייתי בן איזה 12 , התנפלו עלי שני גרוזינים . רבתי איתם מכות , אחרי זה הלכתי הביתה אבל באמצע ההליכה עלה לי הדם לראש , אמרתי לעצמי "יהיה מה שיהיה , את זה אני לא מעביר ככה" , עשיתי סיבוב , חזרתי לאותו מקום , והתחלנו עוד פעם מכות . התוצאות היו טובות  , רק שאין שום קשר לאומנויות לחימה , לא השתמשתי בשום תרגיל אלא סתם נפנוף ידיים כמו שכולם עושים ברחוב) .
בקיצר , אצלנו בבית ספר היו תמיד את הדיבורים הקשוחים , שליפות סכינים , ניפוח חזה , זריקות סלעים ואפילו מכות של המון אנשים על המון אנשים (זה דווקא הרבה הרבה יותר קל מאחד על אחד) ,אבל משום מה לא יצא לי אף פעם אחד על אחד . עד ש...
באותה תקופה למדתי קרב מגע , לא משהו מיוחד ואינטנסיבי , פעם פעמיים בשבוע (עד שלמורה נמאס והוא פרש ללמד במקום אחר) .נסענו לטיול שנתי באילת ,ערב אחד אני ועוד מישהו הלכנו ברחוב , ואז נפלנו על חבורה של שלושה רוסיים שיכורים לגמרי (חוץ מאחד פחות שיכור) . כנראה רצו לעשות רוח על החברות המטומטמות שלהם , התחילו דיבורים , איומים (בגלל שהיה לי עגיל באוזן) . הלכנו מהם , ואז הם התחילו לרדוף אחרינו . לבושתי הרבה ,הם תפסו קודם את מי שהלך איתי ,ואני פשוט קפאתי . הפחד שיתק לי את כל הגוף . איזה שניים באו עלי , עשו קצת פוזות , ואז הביא לי מכה לביצים והתחיל להרביץ לי על הרצפה . השני , זה שהיה פחות שיכור משך אותו מאיתנו . כל הקרב מגע לא עזר לי כלום , הפחד הקפיא אותי לגמרי , פשוט לא יכולתי לזוז , לא הלכתי לעזור לחבר שלי , פשוט חיכיתי שהם יבואו עלי ולא עשיתי כלום .
זה רודף אותי המון זמן הדבר הזה .... אחרי זמן מה התחלתי ללמוד אומנויות לחימה באינטנסיביות , והתחלתי ללמוד אומנויות לחימה רק שיש בהם ספארינגים במגע מלא (טאקוונדו - לא דוגמא הכי טובה , אגרוף , אגרוף תאילנדי ) ,וכל פעם שיצאתי לספארינג היה להוכיח לעצמי שאני לא מפחד . הזמן עבר וקיבלתי את הבטחון שלי בחזרה , וכשהייתי במקרים דומים כבר לא היה לי שום פחד , זאת אומרת היה פחד , אבל שלטתי בו לגמרי ולא נתתי לו לעשות את מה שהוא רוצה בגופי שלי .לצערי הרב , לא קיבלתי "סגירה" (חייל שהיה בקרב למשל וחטף שוק , שולחים אותו במהרה עוד פעם לאקשן , אחרת זה הולך לרדוף אותו כל הזמן) , והנושא עדיין רודף אותי אחרי כל כך המון זמן (ועבר המון המון זמן) . עם הייתי תופס אותם במקרה עכשיו , לא אחראי למעשי , הייתי באמת משתולל עד שמישהו היה נכנס לבית חולים במצב אנוש .
בגלל זה אני יורד על קראטה , קונג פו ואומנויות לחימה כאלו ואחרות שאין בהם את המרכיב של מגע מלא . כל הקרב מגע שלמדתי , וכלום , פשוט המוח שלי סירב לעשות משהו (איזה הרגשה מגעילה , כאילו שריפה משתוללת בראש) . רק באגרוף ואגרוף תאילנדי לאט לאט קיבלתי בחזרה את הבטחון שלי ,ועכשיו אני כבר בטוח שאם יקרה לי משהו ברחוב ,אני אוכל לעמוד על שלי (ולפעמים אני אפילו רוצה שיקרה משהו , ולפעמים אני אפילו מחפש את זה) .
בגלל זה , בשבילי רק מגע מלא , וכמה שיותר חזק יותר טוב !!
|
|
ראשי
צ'אט
סטודיו 81- קונג פו פנגיינון, קרבות סיניים בהנהלת שי חי וסיריל זימנד. בנשיאות מאסטר ריצ'רד רטצקוף.
מצב כלאיים
