להמשיך?

עוד קצת:
מי, מה, איפה, מתי, ומה הסיפור של 3 הפתחים הבאים?

אם אינני טועה במקורו היה מבנה שהוקם בכלל על ידי הטמפלרים?..
מה שמיד משך את עיני היה השעון (שעל פי מיטב זכרוני מופיעות בו אותיות עבריות במקום ספרות).

על פניו כל השאר נראים בתי כנסת גם הם...

אכן, זה ביהכ"נ בזכרון יעקב, ואכן לשעון יש אותיות. הבנאים שלו היו בעלי מקצוע טמפלרים מחיפה. אינני יודע אם הם גם היו מעורבים בתכנונו. ונכון גם שכולם בתי כנסת .

והרי הרמזים:
לשניים מבתי הכנסת הללו יש זכות ראשונים.
לשניים האחרים יש קשר ישיר למקום בית מקדשנו.

שניים מהם קשורים בעקיפין לחיים וייצמן.
שני האחרים קרויים ע"ש אב מסוים, והשני ע"ש בנו.

נראה לי שזה ישיבת "פורת יוסף" הסמוכה לכותל (יוסף בנו של יעקב ונמצא ליד הכותל שריד לבית המקדש)

אין כמוך.
עכשיו הצמד השני. הזקן הוא בן גילו של הזקן מהצמד הראשון, והצעיר הוא בן גילו של זה מהצמד הראשון.

וזה בית הכנסת ע"ש הכט באונברסיטה העברית בהר הצופים(חיים ויצמן השתתף בטקס פתיחה וכמובן בית הכנסת צופה אל הר הבית)

לקח לי קצת זמן להעלות את התמונות

אבל כמו שכתבתי, התשובה שלי היתה סתם ניחוש.

התמונה השמאלית היא של בית הכנסת הכט בקמפוס הר הצופים? לא הייתי בו (בבית הכנסת) אבל אמור להיות בו חלון שפונה אל הר הבית.

נראה לי (למרות שלא מצאתי תמונה) שזה בית הכנסת הגדול של פ"ת הנקרא גם "בית יעקב" על שמו של אביו של הברון רוטשילד וחיים ויצמן היה מתפלל בו לפעמים.

בית הכנסת אהל יעקב, בזכרון, נפל ראשון. יליד 1884, הוא נבנה בכספי הברון, ללא היתר בניה. התורכים לא הסכימו להתיר בניית בתי כנסת, ורק כמויות נדיבות של בקשיש הביאו לכך שהוא ייבנה. הטמפלרים, כאמור, בנו אותו במו ידיהם.

השני נפל ביהכ"נ של ישיבת פורת יוסף, ברובע היהודי בעיר העתיקה. הישיבה היא הישיבה הספרדית הנחשבת ביותר, ולאחר שנהרסה בקרבות מלחמת השחרור, היא נבנתה מחדש בתחילת שנות השבעים. המתכנן היה משה ספדיה (מבטאים ספדי), אדריכל יליד ישראל שלמד ועשה חייל בקנדה. אגב - התמונה ש- RTO העלה היא של בנין אחר שלו, מרכז שמשון,בעיר המערבית.

עכשיו הצלחתם לזהות את ביהכ"נ בהר הצופים, בבנין הפקולטה למדעי הרוח . את המבנה של הפקולטה ואת ביהכ"נ תכנן רם כרמי, חתן פרס ישראל, שהצליח לתכנן לא מעט יצירות שנואות במיוחד. אבל נדמה לי שהפקולטה על ההר היא השנואה מכולן. אפילו יותר מבי"ס עמל ע"ש ליידי דייויס במעוז אביב.

נשאר זקן אחד, והוא לא בפתח תקווה.

מחר תהיה הרחבה.

בזה שלא זיהיתם.
הנה הוא בתמונות מ-1900 ו-1912 :



מזהים?

הנה הוא היום:



זה ברחובות. מה שעמד פעם על ראש הגבעה, גבוה מעל העיר, והיום יש רק זוית אחת מצומצמת שממנה ניתן בכלל לראות אותו, מוזנח ועטוף קוצים. וזה מזכיר לנו שכל המושבות של העליה הראשונה היו מאד מסורתיות, והקפידו במצוות, ורק הרבה יותר מאוחר הם התפקרו.

ביהכ"נ אהל שרה נבנה ב-1894 (או 10 שנים אחר כך, תלוי איך סופרים). תכנן אותו ברוך פפירמייסטר, מראשל"צ, שתכנן גם את ביהכ"נ בעירו, וגם את בנין הסראיה בככר השעון ביפו, ש"כאילו" שופץ לאחרונה.
ראו לפני ואחרי השיפוץ של בית הסראייה. נכון שבין לבין היה גם פיגוע של הלח"י, אבל בכל זאת, שיפוץ?



ונעבור לאלה שזיהיתם: ביהכ"נ בזכרון נבנה ע"י פועלים גרמנים מחיפה, ואולי גם תוכנן על ידם. באותה תקופה מנהיג המושבה הגרמנית היה האדריכל גוטליב שומאכר, שכבר בנה את היקב בראשון לציון, ולא אתפלא אם הוא תכנן את ביהכ"נ. אגב - בגל הראשון של מושבות העליה הראשונה היחסים בין היהודים לטמפלרים היו מצוינים, כבהיות שני העמים מיעוטים קטני עם מטרות דומות - להתיישב בא"י ולעבוד את הקרקע. רק עם הגיעו של הגל השני, ב-1890 ואילך, הלכו היחסים והתערערו.

ביהכ"נ שופץ לא מזמן ע"י אדר' נחום שוץ. ראו:


שני הצעירים הם מתחילת שנות השבעים, כשישראל חשבה שהיא אימפריה.האחד של ספדיה, ברובע היהודי, והשני של רם כרמי, על הר הצופים.
שניהם מדהימים בפנים. מיוחדים ויפים, עם צורות עגולות ענקיות ויפות.
ראו. נתחיל עם כרמי:



והנה ספדיה:



אבל מה שמדהים אותי, אצל שניהם, זה "כותל המזרח". זה שבאירופה היה קיר קיר, שסימל את ירושלים, שבו הוצב ארון הקודש עם הפרוכת, שלידו נישאה ברכת כהנים, המיני-כותל הזה, הופך בירושלים לחלון. כי מבעד לחלון פשוט רואים את בית מקדשנו.
טוב, לא ממש. את מקדשם. אבל עם קצת דמיון...
תראו, זה הנוף מהר הצופים (מחלון ביהכ"נ), והשני הוא הנוף מפורת יוסף.



וזהו. ופתחתי חידה חדשה.