לפני זמן רב שמעתי תיאוריה אשר טענה כי בתקופת מלחמת העולם הראשונה העבירו הבריטים כמות של תחמושת ארטילרית שיועדה להיירות לעבר הכוחות התורכיים אלא שהמלחמה הסתיימה בטרם נעשה בה שימוש כל שהוא.
על פי הטענה שהושמעה אין עד כה כל אישור או עדות לכך שהתחמושת הזו "שבה" לבריטניה...

האם רק אני שמעתי על כך?...
יש משהו מאחורי הדברים או שמדובר בסוג של "מעשייה"?...

בתודה.

לבני.

אני בטוח ש g.l.s.h. יוכל לאשר או לשלול.

הרי הבריטים השתמשו בנשק כימי בעירק.

עפ"י הידוע יחידת תותחנים בריטית (ליתר דיוק אוסטרלית)קיימה אימונים כנגד הנשק הכימי אך לא היה שימוש בפועל בקרבות עזה.
מצאתי תמונה של אימון היחידה הנוגעת.



שמעתי כי היה משלוח לארץ של כ20000 פגזים כאילו אך לא ידוע מה עלה בגורלם...חזרו לבריטניה,טבעו בים או שסתם הם שוכבים להם ומחכים לפריצת דרך בארץ אגב גילוים.

ממה שאני שמעתי ב 19 לאפריל (קרב עזה השני) הבריטים ירו איזה 2000 פגזי כלור על המוצבים התורכיים בפאתי עזה הדרומיים. הפגזים בקושי גרמו לנפגעים ובגלל הרוח יש בכלל ספק האם התורכים הבינו שהותקפו בגז. הרבה חיילים, שתרגולי התגוננות הגז אצלם הוגברו מאוד ועוד בחום, שנאו את כל העניין ובמיוחד כשציפו שהתורכים יחזירו להם באותה מטבע.

אלפי פגזים נשלחו עד אמצע 1918, אבל לא היה בהם שימוש. פעם קראתי איזו סקירה של מישהו שטען שבמאמר של יגאל שפי הוא טוען שעד 1920 כולם נשלחו מהארץ, חלק מהם לשימוש בעיראק נגד מורדים ערבים! לא התעמקתי בזה מעבר לכך....

בכל מקרה: לחפש נפלים צפונית למגן 3 נשמע לי כמו התחלה טובה להעשרת האוסף.

.

(וגל - אני שמח שמצאת קצת זמן מלהט העשייה בימים האחרונים כדי להפגין כאן קצת נוכחות)...
מהתשובות עד כה מתחזקת בי ההערכה כי יש דברים בגו אם כי ( שוב) לא ניתן למצא אישור ממשי לכך....

לגבי ה"אוסף"... רק מה שחסר לי זה פגז ממולא בכלור בן 90 שנה....

האמת היא שאני העליתי את הנושא משתי סיבות עקריות :

1 - הנושא מעניין כשלעצמו.
2 - ידוע לי שמדי פעם בפעם (בעיקר בעת חריש האדמה באתרי קרבות מאותה מלחמה) צצים על פני השטח פריטי תחמושת כאלה ואחרים אשר מטופלים על ידי חבלני המשטרה שנקראים למקום, אני לא רוצה לחשוב מה עלולה להיות התוצאה במקרה שפריט חלוד שכזה יצוץ לו לפתע ויטופל כפריט "סטנדרטי".....

הפניתי את השאלה למכר שלי, ג'נטלמן סקוטי שחי כיום באוסטרליה ושירת כקצין מודיעין בחיל התותחנים המלכותי. הוא שירת בעזה מספר שנים במלחמת העולם השניה ולאחר מכן.
מפאת גילו המתקדם, אני מקווה שאם נתקל בסיפור הוא גם יזכור אותו.
השיחה האחרונה שלנו הייתה בעניין "כנופיית שטרן" כפי שהוא כינה את לח"י והיה מרתק לראות את הנושא מכיוון הצד השני. אחד החלקים המרתקים היו תיאורי ירושלים שנעמדה מבחינתו בזמן ברגע שהוא עלה על האוניה שעזבה את הארץ. הוא לא חזר לכאן אף פעם ולכן התיאורים שלו היו ללא השפעות של ידע מאוחר. בין היתר הוא סיפר על חיי הלילה ועל בתי קפה בירושלים, כאלו שהיו בתקופת המנדט, שקראתי עליהם בסיפורים וכיום אינם.
נחכה אם כן לתשובה ומייד כשאקבל אותה איידע אתכם.

זה בהחלט יכל להיות מעניין לשמוע את דעתו בעניין !
ובכלל - תמיד עניין אותי לשמוע את הסיפורים כפי שהם מסופרים על ידי הצד השני, אני חושב שזה יכל להיות מרתק לשמוע היום עדויות מפי ערבים קשישים שהשתתפו בלחימה במלחמת השחרור ולפניה !

ממתין בסקרנות לתשובה.

אני ממליץ לך על ביקור ב- royal hospital chelsea . זה למעשה בית אבות ליוצאי צבא הוד מלכותה ששוכן בבניין מפואר על גדות הת'מס ממש לא רחוק ממוזיאון הצבא שבוודאי יעניין אותך. ליד המוסד יש גינה נאה מאד עם כמה ערבות מרהיבות שממנה ניתן להשקיף גם על בית שבו גר פעם ג'רום ק. ג'רום. אני נקלעתי לשמחתי לגינה הזאת עם אשתי לפני כמה שנים, וכשנכנסנו לא שמנו לב לשלט קטן שמציין שהגינה נסגרת למנוחת צהריים (גם הדשא צריך לנוח לפעמים). אחרי הפוגה קלה מהמולת העיר בגינה גילינו שאנחנו לבד והשער נעול. גייסנו את יכולותינו האתלטיות כדי לטפס מעל שער הברזל וכשסיימנו את המלאכה זכינו למחיאות כפיים סוערות. זה היה איש מבוגר ישוב על כסא גלגלים שצפה בפעולת החילוץ הנועזת בעניין רב ובהנאה גדולה. כמובן שהתפתחה שיחה והתברר שהאיש נלחם ונפצע בקרבות במצרים, לאחר פציעתו הועבר לתל אביב להתאוששות. הוא סיפר בהתלהבות על ימיו בפנסיון נאה על חוף ימה של העיר הלבנה, וכמובן לא שכח לציין את הצרות שעשו לאנגלים אנשי ה Stern Gang . אין לי ספק שאם תגיע לשם תוכל למצוא עוד וטרנים שישמחו לחלוק איתך מחוויותיהם.