לפני כמה שנים, הייתי מועמדת לתפקיד חשוב באחד ממשרדי הפרסום הגדולים. עברתי סדרה של ראיונות בקרב אנשי המשרד וגם בקרב מכון אבחון כלשהו, נשאלתי שאלות הזויות יותר והזויות פחות, והיתה לי הרגשה שהנה-הנה, זו המשרה הבאה שלי.

אבל לא. להפתעתי קיבלתי, לאחר המתנה ארוכה ומייגעת, מכתב קצרצר לתיבת הדואר (דואר ישראל, לא אלקטרוני) שסיכם במשפט קצר את החלטת המשרד לבחור מישהו מתאים יותר למשרה.

מלבד תחושת העלבון הקשה שחשתי, שאחרי כל ההשקעה שלי לא זכיתי אפילו לשיחת טלפון קצרה שתיידע אותי על סיום התהליך ובחירה של אחר/ת לתפקיד, לא הצלחתי להבין מדוע לא בחרו בי. אז החלטתי לבדוק עם מכון האבחון. זה עלה לי כסף. הרבה כסף. אבל הייתי חייבת לברר. תיאמו לי פגישה לעוד חודש וחצי, בטענה שהם מלאים עד אפס מקום ואין אפשרות להיפגש אותי לפני כן. בלית ברירה הסכמתי. עבר חודש וחצי ואני התייצבתי בפתח המכון אבחון.

במהלך חצי השעה שהמתנתי בלובי הצצתי ביומן הפעילות של המכון. להפתעתי, היה היומן ריק כמעט לחלוטין. פה ושם פגישה ותו-לא.

אני לא בנאדם שאוהב לקבל ביקורת. מי כן? מצד שני, אני גם לא בנאדם שלא מקבל ביקורת בכלל. אבל האבחון ההזוי שאני שמעתי על עצמי עבר כל גבול! יצאתי המומה.

ואז גם הבנתי: לא במקרה הם זימנו אותי לפגישה חודש וחצי מאוחר יותר! הם ידעו שהאבחון שלהם (וסליחה על השפה) מצוץ מן האצבע, אלא שאחרי כמעט חודשיים מאז איוש המשרה – באמת שלא נותר לי מה לעשות בנדון...



אחת הבעיות העיקריות במשאבי אנוש, ובעצם גם בפרסום, היא שכל אחד חושב שהוא יודע לעשות את זה; אני יודע לראיין ואיך לבדוק אם המועמד מתאים לתפקיד. אני יודע מה צריך להיות המסר במודעה ואיך היא צריכה להראות ועוד. הסתייעות באנשי מקצוע במקרים הללו אינה עומדת בראש סדר העדיפויות. זה עולה כסף...



אז אם זה המצב, איך באמת אפשר לזהות מראיין לא מקצועי?



להלן 6 שאלות המאפיינות מראיינים לא מקצועיים:



1. "ספר לי על תכונות חיוביות שלך ותכונות שליליות שלך".

כמה פעמים כבר דקלמת את התשובה הזו? כמה פעמים שאלת את חבריך מה הם עונים ואימצת תכונה שנראתה לה "נכונה"? (כמה פעמים אמרת שאחת התכונות השליליות שלך היא פרפקציוניזם?) זו שאלה שלא משקפת את האני האמיתי שלך.

2. שאלות בנושא ידע כללי: מה זה "מתן בסתר"? "מי היה ישעיהו לייבוביץ"? אולי המראיין שכח, אבל המועמד לא במבחן פסיכומטרי עכשיו. וידע כללי לא קשור בד"כ לאופי המשרה. ידע מקצועי – כן קשור וכדאי לשאול עליו.

3. "מה היית עושה אם..." בשאלות היפותטיות התשובות שלי יכולות להיות מושלמות. בשאלות על מה עשיתי בעבר – התשובות לא תמיד תהיינה מושלמות. זה מה שהמראיין המקצועי מחפש. את האתה עצמך האמיתי והלא מושלם.

4. "מדוע שנבחר דווקא בך"? מה זאת אומרת? כי אני הכי חתיך/מוכשר/רוצה את המשרה הזו וכו' – זו שאלה מיותרת שמשימה ללעג את המרואיין.

5. "מה היה אומר עליך המעסיק שלך"? הרי ממילא, אם זה כ"כ חשוב, המראיין יתקשר לממליצים. מה המועמד חושב שהוא יגיד עליו? אולי מעניין ברמה הרכילותית, אבל לא ממש רלוונטי לבחינת התאמתו לתפקיד כזה או אחר.

6. "אם היית חיה – איזו חיה היית"? השאלה הזו שייכת ליאיר לפיד, ואם לא הוא המראיין – אז אין שום הסבר לשאלה הזו. גם היא לא תנבא את התנהגות המרואיין בתפקיד ולא תבדוק את התאמתו.



ועוד סימן לזיהוי מראיין לא מקצועי (שאינו שאלה):

7. "כרגע אין לנו משרה מתאימה, אבל אני ממליץ לך להגיע לראיון בכל זאת". ראיון מקצועי הוא ראיון שבודק התאמה של מועמד למשרה מסוימת ולארגון מסוים. לא ראיון כללי, שנועד כביכול להכיר את המועמד. גם הזמן של המועמד חשוב!



אז מה זה עוזר לי?

"OK, אז זיהיתי מראיין לא מקצועי, במה זה עוזר לי"? אתה לבטח שואל.

ובכן, ראשית, אנחנו מדינה קטנה, תקשורת מפה-לאוזן תמיד עובדת אצלנו. לטוב ולרע.

דבר נוסף, אמוציונאלי: זיהית מראיין לא מקצועי? ובכן, יש לך נחמה קטנה כאשר לא יבחרו בך לתפקיד. הפעם המשפט: "זה לא אני. זה הוא" מקבל משמעות חדשה.

בנוסף, הרי בעתיד הלא-רחוק אתה תהיה שותף לתהליך קבלת החלטות בארגון כזה או אחר. או-אז תשתמש בידע, בזכרון ובנסיון שלך.

זיהוי מראיין לא מקצועי חשוב מאוד למעסיק. בין אם השירות הוא מחברת השמה ובין אם הוא פנימי (מנהלים שלו). כדי לזהות מראיין לא מקצועי, על בעל העסק/מנהל משאבי אנוש לבדוק כיצד האנשים שלו מראיינים. גם את חברת ההשמה יש לשאול ולבדוק לעומק כיצד הם מראיינים. זוהי זכותו המלאה של כל מעסיק. אם המראיין משתמש בשאלות שהוצגו לעיל – הוא לא מקצועי. מראיין לא מקצועי לא יביא את האדם המתאים לתפקיד!



מה כן משדר מקצועיות?

בגדול, לפי מה שהמחקרים מלמדים, ראיון התנהגותי מובנה הוא שזה שמנבא את התפקוד של המועמד בצורה הטובה ביותר. ההנחה היא, שהתנהגויות המועמד בעבר מנבאות את התנהגותו בעתיד (טוב יותר מאשר תחושות הבטן או התרשמות שלנו). יש על כך אינספור מאמרים. תשאלו כל מי שמתמחה בתחום משאבי אנוש (ולא שואל את השאלות הנ"ל בראיון...). כדי לדעת איך לראיין באופן מקצועי ורציני כדאי לעבור קורס. אני עברתי קורס כזה אצל מורית רוזן ב-HRD. אחרי הקורס כדאי ומומלץ לכל מי שעוסק בתחום.



* מאת דפנה טלר, מנכ"ל בעין מקצועית

http://www.allmarketing.co.il/Index...9&CategoryID=76

חלק מהדברים במאמר הזכירו לי שאלות שנשאלתי ומראיינים שהרגשתי שהם לא עושים עבודה טובה, אבל לא ידעתי כ"כ להצביע על מה לא טוב אצלם.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני מתקשה עם 'מאמר השבוע'. התפקיד שלנו בראיון עבודה אינו לבחון את המראיין אלא למכור את עצמנו בצורה הטובה שאנו מסוגלים.
אולם, אם החלטנו לייעץ דווקא למראיין איך לעשות עבודתו מקצועית ראוי שיזכור שתוקף ראיון העבודה ככלי מיוני הוא נמוך, במיוחד אם לא נעשה ע"י מראיין מקצועי ויש לגבות אותו בשימוש בכלי מיון תקפים כמו מבחני אישיות.

יעקב בן שאול