הנכונות לשחרר מחבלים שרצחו יהודים, מול ההתנגדות העיקשת לשחרור יהודים שרצחו ערבים; הנכונות לגרש שמונת אלפים מתיישבים מביתם וההתנגדות העיקשת לגרש אפילו משפחה אחת של מחבל מביתה ואפילו לא לרצועת עזה; הנכונות לפטור את ערביי ישראל מכל שירות לאומי או צבאי וההתנגדות העיקשת לפטור מהצבא עבור בחורי הישיבות - לכל התופעות הללו יש מכנה משותף כואב: רבים מאוד במחנה השלום הישראלי עסוקים רוב זמנם ברדיפת שלום הזויה עם אויביהם הערבים - וברדיפת עימותים ומאבקים באחיהם היהודים השייכים למחנה "האחר". בן-אהרון היטיב לבטא זאת לאחר המהפך של 77' באמירתו המפורסמת "העם טעה", כאשר בחר בליכוד ובבגין לשלטון. אכן, מאז המחנה ש"צדק תמיד" - הן כשתמך בסטלין והן כשתמך בערפאת - עושה כל מאמץ להימנע משלום ופשרה עם אחיו, אך רודף שלום עם אויביו. במסגרת זאת רוצח כברגותי הופך לבן שיח לגיטימי, אולם כל מתנגדי אוסלו הינם תומכי יגאל עמיר.

רוב מוחלט של אזרחי ישראל אינם נמנים עם אוכלוסיית מחנה השלום, שהתכנסה אתמול בכיכר. רוב מוחלט מתאבל על הירצחו של ראש הממשלה, אולם לא מתרגם זאת לתמיכה במחנה פוליטי אחד או חלילה ברדיפת מחנה פוליטי שני. למרות זאת ולמרבה הצער, המיעוט רב הכוח, שהתכנס אתמול בכיכר, מוליך את המדינה לתהליך "השלום" כבר שנים ארוכות. את פירותיו הבאושים אנו רואים מכל עבר, אך לא לומדים מכך דבר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3467477,00.html

בכדי לחדד יותר את עניין הצביעות של השמאל, אני מפנה אותך למילון השמאלני עברי שלי:
http://stage.co.il/Stories/537232087

" מוחמדניות היא אמונה מסיתה ואלימה " ~ מתוך הספר "מלחמת הנהר", וינסטון צ'רצ'יל

דבר שחשוב לדעת:

http://stage.co.il/Stories/537228429

12 שנים לרצח רבין
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שנה אחרי נאום גרוסמן,
ודבר לא השתנה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת גדעון לוי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

הבנות נחמה לא היו בשנה שעברה. תגלית שנה, מכרו בינתיים תקליט זהב, ואמש צורפו לאהרון ברנע, שמעון פרס, אביב גפן, אחינועם ניני ושרית חדד - הלהקה הקבועה של עצרות הזיכרון הללו. בשנה שעברה עוד עמד כאן הסופר דויד גרוסמן, שהיה אז אב שכול טרי, זעק כנגד המנהיגות החלולה שלנו, והלבבות רטטו לרגע; אמש לא היה בכיכר נואם אחד, לא סופר ולא איש רוח, שיגיד דבר בעל משמעות בעצרת הזיכרון החלולה ליצחק רבין, שדמתה יותר מכל לעוד קונצרט איחוד של כוורת בשלהי הקיץ בקיסריה. הקהל, תמיד אותו קהל: אשכנזי, חילוני, שמאלני ושוחר שלום בעיני עצמו. הנה מה טוב ומה נעים לעמוד אחת לשנה בכיכר ולהרגיש חלק מהמשפחה החמימה הזאת, על רקע שירים עבריים מצוינים, עם ליהוק מעודכן של הגשש המיותם הטרי, שייקה לוי, בשיר "הרעות

כולם התעוררו אמש לרגע לחיים מעוד תרדמה בת שנה: שלום עכשיו, העבודה, מרצ, השומר הצעיר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
והנוער העובד והלומד, שחולצותיו הכחולות שוב עלו אמש לרגע. אהרון ברנע עטה שוב את חליפת נביא הזעם שהוא עוטה אחת לשנה, בראשית נובמבר: "לא נשכח ולא נסלח", רעם קולו בשם כ-ו-ל-נ-ו, בסיסמה שפעם ליוותה את עצרות הזיכרון לשואה. "נוח בשלום, יהיה שלום", הבטיח מגיש המהדורה המרכזית, ואם הוא מבטיח, בטח יהיה שלום. הקלישאות שטפו אמש את הכיכר, ה"תקווה", ה"מורשת" ה"ניצחון" ו"השלום", איש לא יודע אל נכון מה משמעותן.

הכיכר גם היתה שטופה בלונים לבנים. לבן זה שלום. מדי פעם התפוצץ בלון, מדי פעם התנתק אחר ונעלם בשמי תל אביב השחורים. גם מסוק וצפלין ביון ריחפו מעל, בדיוק כפי שהם מרחפים תמידית מעל שמי עזה, זו שמעולם לא היתה כה רחוקה מעצרות השלום הללו כמו אמש. כשאהוד ברק אמר ש"מורשתו של יצחק חיה ובועטת בתוכנו", האם התכוון להחשכת עזה והרעבתה בניצוחו? איש לא דיבר על זה אתמול. איש גם לא הזכיר את השם המפורש, יגאל עמיר, שטן העם, למרות שרוחו, ובעיקר צאצאו, ריחפו כל העת באוויר. את התשואות הרמות היחידות גרף שר הביטחון כשהבטיח, לא ברור בתוקף איזו סמכות, ש"עונשו לא ייקצב והוא לא יחון ושערי הכלא ייסגרו עליו עד יומו האחרון".

הבן, יובל, ששב משהות ארוכה בארה"ב, הכביר מלים על הרוצח, מבלי לנקוב בשמו חלילה: הוא קרא לנו להיות מדינת חוק, ובו בזמן יצא נגד החלטה חוקית של בית משפט בישראל שאיפשרה את טקס ברית המילה בכלא. כמה קל להתאחד נגד יגאל עמיר, המכנה המשותף הכי נמוך של מחנה השמאל. "אנחנו מבטיחים לך - דרכך תנצח", אמר ברק שיצא אמש מהארון: לראשונה הגה את המלה המפורשת אנאפוליס, אפילו אמר שהיא "הבטחה" ולא "איום", מקווה ש"היא תצליח", בניגוד לשמועות המרושעות, וגם זה משהו בעצרת זיכרון ושלום.

שנה עברה מאז נאום ההנהגה החלולה של גרוסמן, ודבר לא השתנה. ההנהגה אותה הנהגה, חלולה כשהיתה, וכמותה גם כל הדיבור הזה על "מורשת רבין" ועל השלום. נוער הנרות שהתייפח מרה באותה כיכר, בגר ונעלם, חלף עם הרוח ועם ההיי-טק, ותחתיו הופיעו נערים חדשים בחולצות כחולות, שהיו פעוטות בליל הרצח. שמעון פרס סיפר להם שיצחק חשב עליהם, רק עליהם, וגם הם ודאי חושבים עכשיו שהדבר היחיד הנורא שקרה כאן אי פעם הוא הרצח הנתעב ההוא.

שלום חבר, שלום לשלום, להתראות בשנה הבאה, עם אותו דיבור חלול, אותה עזה כלואה ומורעבת ואותם זמרים, בתוספת מי שיוציאו בשנה הקרובה גם הם תקליטי זהב ויצורפו למקהלה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/920066.html

אולי אתה מתכוון לעסקה עתידית לשחרור גלעד שליט?
אף אחד לא מתכוון לשחרר רוצחים בלי תמורה. אל תמציא דברים.

אני מסכים לגמרי עם כותב האשכול.

הייתה לי דילמה מאוד גודלה אם ללכת לעצרת או לא והחלטתי שכן ללכת.

למה? כי אני נגד הרצח.

אבל אני שונא את העובדה ש"כרטיס הכניסה" שלך לעצרת צריך להיות תמיכה בשמאל.

העצרת הפכה להיות מפגן פוליטי שמאלני וחבל שכך.

אני, אשר דעותי במרכז, הלכתי לעצרת לזכר האיש שנרצח ולא בגלל המפגן הפוליטי.

אגב, תופתעו לגלות שהיה שם בן אדם בחולצה כתומה, אשר כמוני לא מסכים עם המפגן הפוליטי, אך בא לכבד את יצחק רבין ז"ל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

(שגם בה אסור לשחרר רוצחים!) אלא ממש עכשיו, עוד לפני ועידת אנופלס.
מדוע מותר לקרוא לשחרור ברגותי, אבל אסור לקרוא לשחרור יגאל עמיר?

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'