06-11-2007, 01:46
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.03.07
הודעות: 106
|
|
|
קווים ישרים
אני לא יודע לצייר. למען האמת, אני אפילו לא יודע לצייר קו ישר אחד, וזה מתסכל אותי. לפעמים, כשאני הולך בתל-אביב, באחד הרחובות, בין אם דיזינגוף או שוק הכרמל, אני תמיד מוצא תמונה ששווה ציור. מישהו היה יכול לעשות על זה כמה אלפי דולרים, ולא רק על הציור, ובעיקר לא על הציור.
אבל אני מצייר במילים. לצייר במילים זה בדיוק כמו לצייר עם מכחול, ואפילו יותר מזה. כל הצבעים שלי מורכבים מאוד ומשתנים בכל פעם. למשל, אתמול הלכתי באמצע דיזינגוף, מחפש משהו חדש לצייר, כי הכן שלי עומד ריק כבר הרבה זמן. ופתאום כמו נס, אני רואה מחזה ששווה ציור. מוציא ישר את העפרון והמחברת ומתחיל לרשום. פה יש אף, קצת עקום. גוף רזה, עייף. עליו תלויים בגדים ועוד בגדים, שחורים, עם ציציות מבצבצות מבין החולצה. יש שם גם שטריימל וזקן, אסור לשכוח. חשוב מאוד. אני מצייר לי בראש איך היצירה תראה כשאגיע הביתה ואתחיל לעבודה על היצירה עצמה.
אני מסתכל שוב, להצצה שניה בתמונה המוזרה הזו. ומבחין גם בעיניים מזוגגות משהו, שמביטות לשום מקום, משום מקום. ומנסות לחשוב איך הוא הגיע לכן, בלי להסגיר יותר מידי. ויש שם גם סיגריה לא מודלקת תקועה בצד הפה. אני מסתובב לקבל פרספקטיבה טובה על כל הזירה, שהפכה מסתם תמונה לקרב אדיר בין המודרניזציה לחיים של פעם, ולמה שנקרע ביניהם. הדבר היחיד שאני יכול לומר על האיש הזה, זה שאת אלוהים הוא מתקשה למצוא. בנוסף לכל, נראה גם שהאיש לא מבחין בי, או במשהו סביבו. הוא כנראה מתרכז בלחפש את האלוהים...
או שלא.
אני מסיים את הרישום שלי בציור של Pall Mall על קופסת הסיגריות שמחזיק ירא האלוהים ביד, והולך.
עוברת עלי תקופה לא קלה של פרידה, חוסר התגובות שלי ניכר בזה [או ההפך, אני לא ממש יודע] אני אשתדל להגיב יותר. בינתיים זה, לא יכולתי להתעלם ממראה כזה באמצע רחוב תל-אביבי רגיל, מחזה כ"כ יוצא דופן.
תגובות?
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
