לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 08-11-2007, 08:26
צלמית המשתמש של salak
  salak salak אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.06
הודעות: 1,368
חמאס נלחם כצבא - כתבה בהארץ היום

אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת עמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
חבריו של אהוד אפרתי שנהרג ברצועה חשים שחזרו מ"מיני-מלחמה", ושמולם ניצבו לוחמים מקצועיים ומצוידים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: מילואים, חמאס, עזה, אהוד אפרתי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P081107/a.0.0811.1.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
אפרתי (מימין) וחיילים מהפלוגה, במילואים בחודש שעבר. "אהוד ידע שהוא עוסק בדבר חשוב", אמרו חבריו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
צנחני מילואים, אנשי פלוגת הסיור (פלס"ר) שסיימה בשבוע שעבר חודש של פעילות מבצעית ברצועת עזה, מתארים את מה שמתרחש ברצועה כ"מיני-מלחמה". במהלך פעילות הפלוגה בעומק השטח הפלשתיני נהרגו רב-סמל (מיל') אהוד אפרתי, וארבעה פעילי חמאס. "האנשים שהרגנו שם לא היו מחבלים, אלא חיילים", אמר קצין בפלוגה ל"הארץ".

"בעימות ישיר, לכוח צה"לי יש עדיפות עליהם, אבל בכל פרמטר - הכשרה, איכות הציוד, משמעת מבצעית - בצד השני עומד מולנו צבא, לא כנופיות. חמאס ברצועה לא מזכיר בכלל ברמה המקצועית שלו את המחבלים שבהם נתקלנו בעבר. ראינו את הגופות של האנשים שלהם, אחרי התקריות. היו להם גומיות בנעליים. כמה מילואימניקים אתה מכיר בצה"ל שהולכים מסודרים ככה, עם גומיות בנעליים?".

באופן נדיר יחסית כשמדובר באנשי מילואים, שולבו הצנחנים בלב הפעילות ההתקפית ברצועה. בחודשים האחרונים צה"ל מבצע באופן רצוף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P081107/a.0.0811.1.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
אפרתי (במרכז עם סיגריה) וחבריו עם נשק שלל פלשתיני
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

פשיטות לעומק של קילומטרים ספורים לתוך הרצועה. בתוך כשבועיים, היתה הפלוגה מעורבת בשלוש תקריות אש עם חמאס - מספר חריג במיוחד לכוח מילואים, שזומן לכאורה לפעילות ביטחון שוטף.

המבצע הראשון של הפלס"ר נעשה בשטח נמל התעופה ההרוס דהנייה, בדרום רפיח. כוח משנה, שאחד מלוחמיו היה אהוד אפרתי, זיהה פתח של מנהרה, צמוד לגבול המצרי. החיילים עצרו שני פלשתינאים שעסקו בחפירת המנהרה. פלשתינאי שלישי נמלט לתוך המנהרה, כשהמקלען אפרתי יורה לעברו וחייל נוסף משליך רימוני יד. החיילים העריכו שהאיש נפגע. בהמשך התקרב לאחד הכוחות רכב מסחרי ובו פעילי חמאס. מפקד הפלוגה ואפרתי ירו לעבר הרכב, שנסע במהירות גבוהה והצליח להימלט.

"אי אפשר לטעות בטביעות האצבע של איראן וחיזבאללה"

אפרתי צורף גם למבצע הבא, אף שזה הוטל על צוות אחר מהפלוגה. הפעם נתקלו אנשי המילואים בחוליית חמאס בפאתי הכפר עבסאן, ממזרח לחאן-יונס. התפתח קרב קצר מטווח של מטרים בודדים, שבו נהרגו שני פעילי חמאס. הצנחנים התרשמו מרמת היריב: ממושמע - אנשי החמאס שמרו על רווח טקטי נכון ביניהם - חמוש ומצויד עד לשיניים. "אי אפשר לטעות בטביעות האצבע של איראן וחיזבאללה", אומר קצין מודיעין ותיק. "הפלשתינאים מעולם לא נראו כך". על גופות החמושים, לצד כלי הנשק, נמצאו אמצעי ראיית לילה זהים לחלוטין לאלה שברשות צה"ל. לא מדובר בשלל שנלקח מישראל. "זה ציוד שאפשר לרכוש גם באינטרנט. אין בעיה להזמין אותו באתר כמו BAY-E לכתובת במדינה ערבית ולהבריחו אחר כך לרצועה".

בין הפעולות, הצליחה חוליה פלשתינית להסתנן לקרבת הגדר בגזרה הגדודית באזור כרם שלום ולהטמין שם, בליל ערפל, מטען חבלה גדול. המטען התפוצץ אך לא גרם לנפגעים.

המבצע הבא של הפלוגה, ב-29 באוקטובר, נועד לפגוע בחוליות חמאס שירו בקביעות פגזי מרגמה על קיבוץ כרם-שלום. כשניים וחצי קילומטרים מעבר לגדר זוהתה תנועה חשודה. אחד מכוחות המשנה נערך במארב חפוז. שני החמושים הפלשתינאים שמעו כנראה משהו ואחד מהם ירה צרור לא מכוון ממרחק של כ-90 מטרים. קליע פגע ברימון שאהוד אפרתי נשא באפודו. הרימון התפוצץ. אפרתי נהרג במקום.

למילואימניקים חשוב להדגיש שגם התקרית הזו לא הסתיימה בתבוסה. הכוח, שנקלע לעמדת נחיתות יחסית בשטח פתוח (החמושים כבר הסתתרו מאחורי מחסה) התעשת במהירות, הרג את אחד הפלשתינאים ופגע בשני, שנמלט פצוע לעבר רפיח. "כשהגענו בחזרה לגדר, התפקדנו. יצאנו 41 איש; חזרנו 40. אני לא מאחל תחושה כזו לאף מפקד", אומר קצין בפלוגה.

נלחמים על הגדר

ההתכתשות בין צה"ל לחמאס ברצועה מתנהלת בחודשים האחרונים בתוך זירת לחימה שקוויה הוגדרו מראש. זו מציאות שצפויה להימשך לפחות עד ועידת אנאפוליס, שאמורה להיערך בסוף החודש. צה"ל פועל ברצועה שעומקה כשלושה קילומטרים מעבר לגדר המערכת ומגיעה עד לפאתי השטח הבנוי של עזה, חאן-יונס ורפיח. הפשיטות של כוחות קרקעיים, במתכונת גדודית ולעתים חטיבתית, נועדו לפגוע בחוליות המפעילות מטעני חבלה ומשגרות רקטות קסאם ופגזי מרגמה לשטח ישראל, למנוע מחמאס לבסס רשת של עמדות קבועות בקרבת הגדר ולאסוף מודיעין על רשתות הטרור, באמצעות מעצרים בכפרים ובשכונות באזור זה.

חמאס, שמספק "מטרייה" תומכת לירי קסאמים של הארגונים הקטנים ממנו, שולח חוליות כדי להטריד את כוחות צה"ל. במקביל הוא פורס כוחות במתווה הגנתי, בכניסה לשטחים הבנויים, על סמך ניתוח נתיבי החדירה המשוערים של צה"ל. התוצאה, אומרים אנשי המילואים, היא שכל חדירה אל מעבר לטווח של קילומטר ממערב לגדר, נתקלת בהתנגדות מסודרת ומתואמת של חמאס: "ירי, צלפים, מרגמות. עברת את קו הקילומטר? התחילה מלחמה. הם לא פראיירים".

בהיעדר אישור למבצע רחב היקף ברצועה, משקיע בינתיים צה"ל את מרצו בסדרה אינטנסיווית של מבצעים קטנים. הרוח החיה מאחוריהם הוא מפקד אוגדת עזה, תא"ל משה (צ'יקו) תמיר. תמיר, כנראה המומחה המוביל של צה"ל בפעילות טקטית מהסוג הזה, למד את התורה לפני עשור בלבנון, בבית מדרשו של אלוף פיקוד הצפון אז, עמירם לוין (תמיר שימש אז מפקד יחידת אגוז). נקודת התורפה של שיטת הפעולה היא בסיכון הגבוה יחסית לחיי החיילים, שעוד גובר לנוכח השיפור המבצעי בחמאס.

קציני המילואים שלמים עם השיטה ועם שיבוצם בחוד החנית. "אם ישאירו את המשימות הללו רק לסדירים, כמו בתקופה שלפני הנסיגה מלבנון, התוצאה תהיה שאיש בעורף לא יבין מה מתחולל בעזה. כל חייל מילואים שחוזר מחודש ברצועה מבהיר בדיוק את הסיפור שם לחברה האזרחית סביבו". אין להם גם ספק שייקראו לרצועה בתוך כמה חודשים, עקב הסלמה שסופה מבצע התקפי גדול. מפקדיהם כבר חזרו לדבר עמם בקלישאות בנוסח "שתי רכבות הדוהרות זו לעבר זו".

יצאנו מוכנים למלחמה

אולי בניגוד למה שהציבור הורגל, אין להם גם טענות לאיש. הם צוידו ואומנו כיאות ומרגישים שיצאו מוכנים למשימה. "לא באנו להתבכיין. המדינה צריכה לדאוג לשני דברים: לתגמול נאות של המעטים שנושאים בנטל המילואים ולמספיק ימי מילואים כדי לאמן אותם, כדי שהכישלון של מלחמת לבנון השנייה לא יחזור על עצמו".

וחשוב להם גם לדבר על אהוד אפרתי, חברם במשך יותר מעשר שנים. "בהלוויה של אהוד, אבא שלו, אבישי, אמר שהמדינה חייבת להגן על תושבי שדרות. זו אצילות נפש והיא מאפיינת את כל המשפחה שלו. אהוד היה גיבור, בלי מליצות. ללכת קדימה, בגילו, עם אשה ושלושה ילדים בבית, אחד מהם תינוק בן כמה חודשים - זו גבורה אמיתית. אהוד ידע שהוא עוסק בדבר חשוב. הילדים שלו, כשיגדלו, צריכים לדעת את זה".

אנשי חמאס: ממחבלים לחיילים

* החשיבה הטקטית

החמאס פורס כוחות במתווה הגנתי, בכניסה לשטחים הבנויים, על סמך ניתוח נתיבי החדירה המשוערים של צה"ל. כל חדירה של חיילי צה"ל מעבר לטווח של קילומטר ממערב לגדר המערכת, נתקלת בהתנגדות מסודרת ומתואמת

* המשמעת העצמית

הצנחנים התרשמו מרמת היריב: ממושמע - אנשי החמאס שמרו על רווח טקטי נכון ביניהם - חמוש ומצויד עד לשיניים. "היו להם גומיות בנעליים. כמה מילואימניקים אתה מכיר בצה"ל שהולכים מסודרים ככה, עם גומיות בנעליים?"

* הציוד המשוכלל

על גופות החמושים, לצד כלי הנשק, נמצאו אמצעי ראיית לילה זהים לחלוטין לאלה שברשות צה"ל. לא מדובר בשלל שנלקח מישראל. "זה ציוד שאפשר להזמין אותו באינטרנט לכתובת במדינה ערבית ולהבריחו אחר כך לרצועה"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 08-11-2007, 11:21
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
לא נראה לי שליכולת העוצבות המתמרונת וסיוע אש ארטילרי התכוונו המושררים במיל'
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "חמאס נלחם כצבא - כתבה בהארץ היום"

משהו אומר לי שהם ניסו לרמוז בעדינות על כמה דברים.

אחד- שכמו שנטען כבר כמה פעמים צה"ל בנסגיתו מלבנון הביא אותה הבייתה לשטחים.
שתיים- ארגוני הטרור לומדים את מדפסי הפעולה של צה"ל מפיקים לקחים ומשתכללים הן ברמת הציוד והאימון והן מבחינה טקטית.
שלוש-לחיילי צה"ל במיל' ברורה העבודה שלמענה הם מגויסים והם בעצמם אומרים :"לא באנו להתבכיין. המדינה צריכה לדאוג לשני דברים: לתגמול נאות של המעטים שנושאים בנטל המילואים ולמספיק ימי מילואים כדי לאמן אותם, כדי שהכישלון של מלחמת לבנון השנייה לא יחזור על עצמו".
ארבע- קציני המילואים שלמים עם השיטה ועם שיבוצם בחוד החנית. "אם ישאירו את המשימות הללו רק לסדירים, כמו בתקופה שלפני הנסיגה מלבנון, התוצאה תהיה שאיש בעורף לא יבין מה מתחולל בעזה. כל חייל מילואים שחוזר מחודש ברצועה מבהיר בדיוק את הסיפור שם לחברה האזרחית סביבו". אין להם גם ספק שייקראו לרצועה בתוך כמה חודשים, עקב הסלמה שסופה מבצע התקפי גדול. מפקדיהם כבר חזרו לדבר עמם בקלישאות בנוסח "שתי רכבות הדוהרות זו לעבר זו".

בעיני הכתבה הזו חשובה עד מאוד. ראשית היא מוכיחה שבפני צה"ל ניצב אויב נחוש ומצויד היטב. שנית היא מוכיחה שוב כמו בעבר שרוח ההלוחמים, זו שהובילה את צה"ל להישגיו (לא בלי מחיר כבד -"אהוד היה גיבור, בלי מליצות. ללכת קדימה, בגילו, עם אשה ושלושה ילדים בבית, אחד מהם תינוק בן כמה חודשים - זו גבורה אמיתית. אהוד ידע שהוא עוסק בדבר חשוב. הילדים שלו, כשיגדלו, צריכים לדעת את זה") המרשימים במלחמות ישראל, עדיין מצויה בקרבנו וכל שהיא חסרה היא רק יד מנווטת ומכווינה שתנצל את הכוח הזה כראוי.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 08-11-2007, 15:17
צלמית המשתמש של HotChillis
  HotChillis HotChillis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.05.07
הודעות: 1,077
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי jawa שמתחילה ב "רק מתוך קריאה בכתבה, קשה יותר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי jawa
רק מתוך קריאה בכתבה, קשה יותר כי:
הם שומרים על מרווחים טקטיים נכונים יותר.
הם מבצעים קריאת שטח מקדימה מעמיקה יותר ומציבים כוחות בהתאם וכך מבטלים את יתרונות ההפתעה והגודל.
הם מצויידים טוב יותר.
הם מניעים עתודות טוב יותר.
הם לא מתפתים להכנס לקרבות ללא כח אש מתאים.

ובעיקר, כי כארגון צבאי מאורגן יותר, קל להם יותר להבין כיצד אתה חושב ופועל.


תארת אויב מיומן (סורי למשל) ולא יותר מזה. שאלתי את השאלה לגבי הקושי מפני שלי לא מוכרת תירגולת מול חיילים לא מיומנים ולכאלה שכן.

אולי הקושי הוא מנטלי, אי היכולת שלנו לקבל נפגעים בקרב עקב רגישות יתר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 08-11-2007, 15:43
  ענקנמן ענקנמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.05
הודעות: 2,381
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "כרגע מניתה לא רק את החוזקה של..."

1.שרשרת הספקה זה לא חיסרון. פירוש הדבר הוא, שברגע שנגמרת לך מחסנית, אתה לא צריך לרוץ הביתה ולהביא עוד, אלא יש מי שיעשה את זה בשבילך. ברור שזה לא יכול להיות חסרון.
2. זה שיש מי שרואה את התמונה המלאה ויודע לתת פגודות זה רק יתרון, זה לא יכול להזיק.
3. גם זה נהיה יותר קשה מול צבא מאורגן, עם ביטחון שדה מוסדר ורשת נגד ריגול.

שיתרון של כוח מאורגן על כוח לא מאורגן בכלל לא עומד לוויכוחץ עובדה: כל צבא באולם מעדיף לפעול כאירגון ולא כבודדים.

אש"ף בלבנון ניסה לפעול כצבא, אך שרשרת הפיקוד שלו התמוטטה כבר בשעות הראשונות, לכן לוחמיו פעלו בחוליות קטנות, בלי פיקוד וקשר בינהם. זאת הסיבה שאף על פי האומץ שהם הפגינו וחימוש לא רע שהיה ברשותם, הצלחנו להתגבר עליהם בקלות יחסית. לאומת זאת, גדודי קומנדו סורי שהרבה פעמים גם פעלו בחוליות קטנות, פגעו בנו יותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 08-11-2007, 20:12
צלמית המשתמש של צנחן1
  צנחן1 צנחן1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי HotChillis שמתחילה ב "הם באמת כתבו ככה בצורה גורפת"

כשישראלים מתארים "מחבלים שלחמו באומץ לב" כוונתם בדר"כ לומר "הנבלות לא ברחו".

יש לנו איזו סטיגמה לגבי הלוחם הערבי בכלל, ולגבי המחבלים בפרט. אנחנו רואים אותם כלובשי ביגוד סמי-צבאי, יורים בקלצ'ניקוב מעל איזו גדר בצרורות ארוכים ולא מכוונים, נסוגים בריצה מפני כוחות צה"ל הקרבים.

פעם זה היה נכון, אבל בינתיים הם מתמסדים, לובשים מדים מסודרים + קסדות ואפודים, עוברים אימוני ירי ולוחמה מסודרים בתצורות של מחלקה ופלוגה ובסה"כ מקבלים צורה של צבא מאורגן.

החמא"ס לא נלחם כצבא, הוא נראה כצבא. הוא לא מפעיל מפקדות מרובות אנטנות ולא תוקף בעזרת טנקים, אבל החוליות עובדות בצורה מסודרת יותר, אחראיות על שטח ומקבלות לו"ז פעולה ולא משהו ספורדי.

כאשר כוחותינו נתקלים בחוליית חמא"ס המחבלים לא ממהרים לברוח, הם יורים בחזרה, לעיתים אפילו מבצעים דילוג או שניים, וכשהם נסוגים הם משתדלים לסגת תחת חיפוי. הם מפעילים נגדנו כוחות משולבים של חי"ר עם יורי טילי נ"ט, הם מפתחים תו"ל גרילה שמתאים לאזורים האורבניים בעזה.

הם לא מגלים אומץ לב מיוחד, ואין צורך לתת פה צל"שים, הם פשוט לא בורחים מיד עם הופעת גולני בשטח.
_____________________________________
! This is Sparta

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 09-11-2007, 14:29
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,892
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי HotChillis שמתחילה ב "אחשלו, מה הקשר?"

מאחר שקראתי את ספרו החשוב והכואב של אל"מ מיל' ד"ר עמנואל ולד ז"ל, "קללת הכלים השבורים", אני מרשה לעצמי לענות כאן-

באופן חותך וחד משמעי, ולד לא מכליל ומתאר את התנהלות כוחות המחבלים או הסורים כאמיצה.

הוא כן מתמקד באופן חותך ומכאיב בכשלים שלנו עצמנו.
חשוב לקרוא ולהבין את מה שהוא מתאר, חשוב גם להיות ביקורתי.
צריך לדעת שהוא מונה לבצע מחקר ביקורתי (או תחקיר בקנה מידה מלא) של התנהלות צה"ל היבשתי (בעיקר) במהלך מלחמת לבנון, מתוך הערכה של כישוריו.
לאחר שהובן תוכן חיבורו ומגמתו, התחיל תהליך של התנגדות לדו"ח ולד שהסתיים באי-קבלתו ובסיום שירותו הצבאי של ולד.

לי לא ברור אם כל דבריו של ולד הם מחקר היסטורי ותחקיר מבצעי בעלי אמינות מלאה, או משהו אחר.
ברור לי מאוד מקריאה חוזרת ונשנית של הספר הזה שאני מכיר הרבה מן התופעות המתוארות שם באופן אישי או מסיפורים של אבא והחבר'ה.

לסיכום, גם אם לא כל מילה בספר היא תיאור היסטורי מדויק של האירועים, המסקנות ממנו בראי התנהלות צה"ל בשנים 1995-2006 (תחום הזמן המוכר לי) הן מסקנות משמעותיות אשר כדאי לכל איש צבא ומילואימניק להכירן, בוודאי ובוודאי לכל קצין מילואים.

אפשר גם לחפש את ספרו של יעקב חסדאי "בעט ברזל" ולהתאכזב מהגילוי שרוב ה"לקחים" שעליהם מדברים בשלושים השנים האחרונות כבר נלמדו ונתגלו בשלושים השנים הקודמות.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 08-11-2007, 17:44
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,054
אנחנו למעשה נלחמים ב"כוחות קדמיים" אירניים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "חמאס נלחם כצבא - כתבה בהארץ היום"

הדעה המקובלת היא שצריך לדאוג מפני מלחמה עתידית עם אירן ומהפצצה האיראנית לכשתגיע, למעשה אירן נלחמת במדינת ישראל בפועל בעזרת החאמס וארגוני טרור פלשתיניים נוספים ובעזרת החיזבאללה כבר שנים כחלק ממה שנראה כמדיניות מסודרת ושבעזרתה אירן יכולה לשמור על יכולת ההכחשה.

זה זמן רב שמתפרסמות ידיעות על כך שאנשי החאמס התאמנו ועדיין מתאמנים במחנות באירן, אירן מממנת את החאמס וארגונים נוספים ואף תומכת בהם מבחינה מודיעינית ולוגיסטית אם כי באופן מוגבל יותר.
ברור לכולם שאירן מנסה לבנות בעזה ארגון צבאי נוסח החיזבאללה על מנת ליצור חזית שניה, דרומית שתהיה בשליטתה כמו החזית הצפונית בלבנון.

בנושא הלחימה מול החאמס, יש גבול ליכולת הארגון והפעילות של החאמס במסגרות גדולות בגלל אופי האזור שבו הוא פועל. רצועת עזה היא אזור קטן שחלק גדול ממנו בנוי בצפיפות מה שיגביל את החאמס לפעילות בצורה של חוליות קטנות אבל בעלות כח אדם מיומן יותר שחמוש בכלים יותר מתקדמים (תודות לרשת הרכש הפלשתינאית שפועלת בעולם בין השאר במימון...אירן), יכולת החאמס לפעול בשטחים הפתוחים פחותה עקב פעולות חיל האוויר וגם עקב יכולות הגילוי המשופרות שיש לצה"ל בשטחים הפתוחים.

בסופו של דבר החאמס לא המציאו את הגלגל מחדש ולישראל יש נסיון רב בלחימה מול ארגוני גרילה, נסיון שגדל משמעותית לפני שנה. הנסיון הזה לימד את צה"ל שהמענה לאתגר שמציבות חוליות קטנות הוא הצבת חוליות קטנות משלך שיארבו לחאמס בשטח שלו וזה מה שקורה לפי הפירסומים בעיתונות.
אין תחליף לתעוזה וליוזמה שתופסת את האויב בשטח שלו ופוגעת בו היכן שהוא מרגיש בבית.
בשטחים הפתוחים השריון וכלים כבדים אחרים יכולים לעשות ועושים את העבודה טוב מאוד.

נקודה חשובה, אם רוצים לפגוע בתשתית של החאמס בעזה בצורה קשה צריך למצוא דרך לאתר מנהרות מרחוק (מכ"מ חודר קרקע?) והשמדתן, המנהרות הללו מהוות מחסן נשק אדיר, אמצעי הברחה, אמצעי תנועה ומסתור מחוץ לטווח הראיה של צה"ל ועוד.
פגיעה במנהרות תהייה פגיעה קשה בתשתית המרכזית של החאמס ושל כל הפעילויות שלו.
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.

(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 09-11-2007, 16:48
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,892
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי צופה ורואה שמתחילה ב "אנחנו למעשה נלחמים ב"כוחות קדמיים" אירניים"

אני חולק עליך בחלק מהעניינים.

אני מאמין שהלחימה של צה"ל בארגונים הפלסטיניים היא חסרת תכלית ותוחלת כשלעצמה.
הרי צה"ל הוא בסך הכל מכשיר ביצועי.

לדוגמא- מישהו (דרג פוליטי) רוצה להראות פעולה עם הישג בקנה מידה מסוים בציגה. זה יכול להיראות כסוג של הזמנת חיסול, או פעולה ברמה אחרת.
נאמר שלאחר התדיינות עם פוליטיקאים או בשיתוף דרגי צבא יוצאת הנחיה לאתר ולהשמיד בטווח זמן X את, נאמר, מפקד תשתית הג'יהאד האיסלאמי באזור מסוים. הצבא אומר (עם השירות, נניח) שזה כנראה יצריך ככה וככה משאבים ואולי יגרור אבידות מסוימות.
אם הדרג הפוליטי מאשר, הפעולה מתרחשת ומוצגות התוצאות.
אם אין רצון פוליטי להשקיע את ה"מחיר" המוערך של ההישג, מתחיל תהליך של הצעת חלופות.
בסוף נבחרת מטרה מוסכמת והדרך להשיגה, ובסוף, כמו ב"שתי אצבעות מצידון", מתממשת שרשרת המזון וכולם מנסים לירות על החי"רניק ההוא שצועד רגלי בטור.

העניין המרכזי הוא בכך שכל עוד אנחנו ממשיכים להתבזבז על פעולה ופעולה ופעולה, הן לא תתחברנה לכדי חוליות בשרשרת, למרכיבים מתוך כיוון, לאיברים של מדיניות מכוונת ויוזמת. כך צה"ל נידון כצבא לבטא רק את כוחם של כוחות קטנטנים מקירבו בכל עימות\קרב, וכך משיגים דבר פשוט וכואב (לנו) שנקרא שחיקה.

מן הצד השני, אפשר שישנה כבר מדיניות של שמירת החיכוך הצבאי עם הארגונים הפלשתינים ברמת שחיקה כפי שהיא היום, כי ישנה החלטה פוליטית שזו רמה מתקבלת על הדעת (הפוליטית והציבורית). אם זהו המצב, הרי שצה"ל אכן ממלא את תפקידו כמכשיר ביד הדרג הפוליטי, המלחמה היא אכן המשך המדיניות באמצעים אחרים, והחיילים שנפגעים מצידנו הם קורבן שחייב להיחרט על ליבנו כל פעם מחדש כדי שנזכור טוב טוב שאין צבאנו כצבא ארה"ב ואנו המילואימניקים לא רוצים להיות כחללי צבא ארה"ב בעיראק.

אני לעצמי הייתי רוצה שאם נידונתי לעלות בסערה השמיימה, שתדע אשתי ויידע בני שזה לא היה בגלל שאנחנו כחברה מטומטמים, אלא מפני שזה חלק -שכנראה לא ניתן היה למנוע אותו- מהמאבק שעוד לא נגמר לביסוס תקומת העם היהודי בארצו.
יש משהו שמרגיע אותי במחשבה שיש דברים שיש להם ערך כל כך גבוה. נדמה לי שאני לא היחיד עם התקלה הזו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 26-02-2014, 10:52
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "חמאס נלחם כצבא - כתבה בהארץ היום"

מפקד חומת מגן של עזה\ מאת יועז הנדל

עם כל הכבוד לגזרה המתחממת בגבול הצפון, הנחת העבודה בצה"ל היא שמעזה תיפתח הרעה. הכתובת כבר צועקת מהקיר, אבל התרגום לפעולה צבאית עוד מתבשל לאיטו. מי שייאלץ להבהיר לחמאס את חוקי המשחק יהיה תא"ל צ'יקו תמיר, מפקד אוגדת עזה, אחד המומחים ללחימה בלבנון

בכבוד המפוקפק להיות איש השנה הבאה של הצבא זוכה ללא כל ספק מפקד אוגדת עזה, תא"ל משה (צ'יקו) תמיר. כבוד מפוקפק, מכיוון שבצבא נמדדים המפקדים בשעת מלחמה (בדיוק כפי שחלוקת צל"שים לחיילים מתקיימת לרוב כאשר הפיקוד נכשל), ושעת מבחן שכזו קרובה אל תא"ל צ'יקו יותר מאי פען. את העובדה שהכתובת כבר מרוחה על הקיר יודע לדקלם כל אזרח ישראלי, אולם תרגום הכתובת הזאת לפעולה של ממש מסובך הרבה יותר. מבחינה תפיסתית, לכאורה נטש צה"ל את בעיית כדי להתכונן לאיום הצפוני. עם זאת, ולמרות אינטנסיביות האימונים שהופגנה בשנה האחרונה ברמת הגולן וההכנות הרציניות, הבינו בצבא כי בלי קשר למימוש התחזית הצפונית, מעזה תיפתח הרעה. מקבץ הפגיעות של רקטות הקסאם במוסדות החינוך של שדרות בשבועות האחרונים יכול ללמד עד כמה אנחנו קרובים לפיצוץ בגזרה הדרומית, וכשזה יקרה יהיה תא"ל צ'יקו האיש עם האצבע על הכפתור. משה (צ'יקו) תמיר, גולנצ'יק, סופר (פרסם בשנה שעברה את 'מלחמה ללא אות' – על השהייה בלבנון) ואב לארבעה ילדים, נולד לרגע המבחן הזה, סבו, אביו ודודיו נשאו תפקידים בכירים בצה"ל, מאז קום המדינה. צ'יקו נולד לתוך אווירה של צבא ופיקוד, ובשנת 1982 התגייס לסיירת גולני לאחר שסיים ארבע שנים בפנימייה הצבאית של חיפה. הוא טיפס במהירות בסולם הדרגות, כאשר הוא עובר בכל תפקידי המפתח של החטיבה, החל ממפקד הסיירת וכלה בפיקוד העליון. צ'יקו הוא איש של לבנון. מרבית השירות הצבאי שלו עברה תחת תחת אש הפצ"מרים של חיזבאללה. כאשר החלה אינתיפאדת אל-אקצה, היה זה מבחינתו טבעי להסתער קדימה עם הכוחות ולהיכנס עמוק לשטח, כמו שצה"ל נהג אז לחצות את הקו האדום של רצועת הביטחון. עם הזמן הוא למד שבאיו"ש השיקולים המדיניים מכתיבים את את דפוסי הפעולה הצבאיים. מבצע 'חומת מגן', בהיבט הזה, הגשים את מגמותיו המבצעיות. חטיבת גולני, בפיקודו, היתה הראשונה לעשות את השינוי, ולהפוך מכוח מחסומים לכוח התקפי, אורב ועוצר.
הבדל התודעה
הרצועה, שעליה מופקד היום צ'יקו, דומה באופן מבהיל לדרום לבנון עליה כתב בספרו.צ אמנם אין הרים, גאיות מחורצים, סבך קוצני וליטני, אבל רוחות המלחמה זהות. גם אז ניצב צה"ל עם יתרון כוחני מובהק מול ארגון סמי מדינתי, עם מטוסים, מל"טים וסוללות תותחים. גם היום אין לנו שליטה על ארסנל הרקטות תלולות המסלול, על צינורות הפח היורים שמעוברים מיד ליד בצורה חופשית בידי נערי עזה. רק הבדל אחד קיים, ההבדל שבגללו ימצא עצמו תא"ל צ'יקו פולש עם כוחות יבשתיים אל תוך הרצועה – הבדל התודעה. חיזבאללה, קיצוני ככל שיהיה, הבין היטב את חוקי המשחק. הוא ידע מה המשמעות של ירי קטיושות לעבר קריית-שמונה, הבין שמחיר על הפרת הסטאטוס-קוו יהיה כבד ולכן הקפיד להילחם רק מול חיילים. ברצועה, לעומת זאת, לא נראה שיש מי שמבין, המחיר אינו ברור דיו, למרות שלאנשי השלטון הנוכחי – חמאס עזה – יש הרבה מאוד מה להפסיד. צ'יקו יהיה איש השנה מכיוון שעליו תוטל המשימה הכואבת להבהיר למדינת החמאס מה הם חוקי המשחק. אין לו ברירה, התקופה הקצרה שנותרה לו בתפקיד תהיה מכרעת. למרות החלטת הממשלה(באיחור רב) לתקצב את כיפת הברזל, המערכת שאמורה תוך שנתיים לפתור את בעיית הקסאם, בצד השני לא מחכים. יחשקו נערי הספקולציות של התעשיות הביטחוניות, בעזה מבינים החלטות. מי שחושב שזה יהיה פשוט, טועה. גם אם צ'יקו על ההגה, מדובר במבצע מול אויב שחי בשיפור מתמיד, מבצע שלצערנו יגרור אחריו גם נפגעים. אבל המבצע הזה יקרה, משום שיום אחד הדם יישפך והממשלה תיזכר שתפקידו של צה"ל הוא לאפשר את חייהם התקינים של תושבי שדרות והסביבה, ולא לתגבר כוחות בתוך העיר לאות הזדהות.
("מקור ראשון", 12.09.2007, עמוד 12)

* תמיר לא התגייס לסיירת גולני אלא לגדוד 13 של חטיבת גולני ולאחר קורס מ"כים נשאר להדרכה מחזור אחד. רק לאחר ששימש כמ"פ בגדוד 12 מונה למפקד סיירת גולני, והיה מפקד בולט שלה ועוד יותר מכך של יחידת אגוז מאוחר יותר.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:42

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר