בעקבות צילום ישן ומסקרן שרכשתי בשוק הפשפשים:

מיהם השלושה שבמותם הביאו להפגנת אחדות בקרב עמם המפולג
שניים מהם נמנו על אותו המחנה והשלישי על מחנה אחר
אחד מהשניים מילא תפקיד של שליח
שליחות, שעליה נמתחה ביקורת חריפה ביותר שהמילים חיוורות מלתאר

העם שמוזכר הוא שלנו וכמובן שמדובר בתקופה לא כל כך רחוקה (צילום)

ומי השניים האחרים?

ומאחר והוא ממש מת לבד...

אבל גם אם לא הצלחתי בחידה - הרווחתי בדרך מספר סיפורים מענינים עליהם טרם שמעתי:
[1] שוטר יהודי שנתלה בעוון רצח שוטר בריטי כעבירה פלילית
[2] בן נהלל שנהרג במתקפה של האצ"ל באירופה על תחנת מעבר תוך מאבק על הסרטיפיקטים
[3] גונדר באצ"ל שנורה ע"י שוטר איטלקי ונהרג תוך נסיון להשתלשל מחלון תא מעצר ברומא

אשמח באם נוכל להרחיב אודות הפרשיות הללו לאחר שהחידה תפתר או לכשיגיע אדינאקס [מה שיקרה קודם ]

***
הי הו - נפל האסימון: הם לא מתו יחדיו?
אם כך אהמר כי דב גרונר וחנה סנש הם האחרים וכי לובנצ'יק הביא ל'אחדות' כנגדו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לכשיגיע אדינאקס [מה שיקרה קודם :)

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

...אשר נלכד אחרי פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא.
מתוך אתר אצ"ל, כפי שנכתב ע"י פרופ' יהודה לפידות:

http://www.etzel.org.il/ac16.htm

לגבי שוטר יהודי שנתלה, הסיפור מופיע בספרו של בנימין עדות "זכרונות מכלא עכו" . כשאגיע לביתי אשתדל לאתר הסיפרון הנ"ל ולספר את כל הסיפור.

כנראה שזכרוני "הארכיוני" מתחיל לבגוד בי.
ראשית התנצלות בפני מר בנימין עדות (מלוחמי האצ"ל שנעצר בחיפה באשמת החזקת כלי נשק). שם סיפרו הוא "חומות עכו מספרות" ולא כפי שכתבתי קודם.
שנית , בסיפור שהוא מספר , מדובר על חקלאי יהודי מאחת המושבות (הוא לא נוקב בשמו)אשר הוצא להורג (בכלא עכו-בתליה) בגין רצח אב ובנו כשהעילה הינה סכסוך קרקעות.

אז עדיין לא יודע במי עסקה החידה

יש מכנה משותף לשלושה ביחס למותם למרות שהדבר לא התרחש באותו היום

בצילום הישן מופיעים שלושת השמות יחדיו במודעה תחת הכותרת "לזכר חללי המחתרת ....הי"ד", מדובר במעין במה שעליה מונחים זרים רבים עם כתובות כגון "למשחררי המולדת" ומילים נוספות שבהן ניתן להבחין על גבי הזרים הן "כבוד", "חרות", "הצבאי". שני השמות הנוספים אינם מוכרים כמו שמו של נפתלי לובינציק, אולם נסיבות מותם עוררו בזמנו סערה רבה בארץ והפגנת אחדות מסוימת שכדי שלא לפגוע בה, נמנעו האצ"ל והלח"י מלהגיב על האירוע. מאחורי התמונה יש חותמת אדומה של
"THE MIDDLE EAST NEWS AGENCY JERUSALEM" ואכן נראה שהתמונה צולמה בירושלים.

סמבל באריתריאה:

"...ב-17 בינואר 1946 התנהל ויכוח בין אחד העצירים, אליהו עזרא, לבין הזקיף הסודני אשר ירה בעזרא ופצעו. הפצוע הושכב על מזרון והובא אל שער הכניסה כדי להעבירו אל תחנת העזרה הראשונה שמחוץ למחנה. משסירב המשמר לפתוח את השער החלו העצירים מכים בשער, ואז ניתכה עליהם אש חזקה מכול עבר. מן היריות נהרגו שניים, אליהו עזרא ושאול הגלילי, ו-12 נפצעו. לאחר מכן נפתח השער. קצין רפואה וכמה חובשים מיהרו לעזרת הפצועים ולאחר שהגישו להם עזרה ראשונה, הועברו לבית-חולים צבאי. שני ההרוגים הובאו לקבורה בבית-העלמין של הקהילה היהודית באסמרה. התקרית גרמה לסערת רוחות בקרב העצירים, שדרשו הקמת ועדת חקירה חיצונית שתבדוק את אשר קרה. היישוב בארץ, שהיה מלוכד באותם ימים במסגרת "תנועת המרי העברי", היה כמרקחה. שלא כבעבר, הייתה העיתונות העברית אחידה בדרישה לחקור את הרצח ולהחזיר את העצירים ארצה. האצ"ל וכן לח"י נמנעו ממעשה נקם כדי שלא לפגוע באחדותה של תנועת המרי העברי. ... " דעת

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

והמכנה המשותף היה שהשלושה מתו בגלות באריתריאה באותה שנה. נפתלי לובינציק נפטר כתוצאה ממחלה. אליהו עזרא היה איש אצ"ל בעוד ששאול הגלילי ונפתלי לובינציק היו אנשי לח"י.
גופות השלושה הובאו לקבורה בארץ לאחר הקמת המדינה.