מסיבת עיתונאים עם מפקד אוג' 91 בזמן המלחמה, מיודענו תא"ל הירש, בערוץ 2 בשידור חי.

רוצו לראות.

! This is Sparta

נו ... מישהו בקונטרול קיבל פיק-ברכיים למשמע כותרות הנאום והחליט להוריד את השלטר (ודי בגסות).

דווקא נשמע מעניין, נקווה שבהמשך נקבל קצת כותרות נוספות.

אני מניח שבקרוב הנאום יעלה לרשת.

! This is Sparta

"הדרג הצבאי הבכיר הפקיר את הלוחמים"
מפקד אוגדה 91 לשעבר גל הירש תקף בחריפות את ראשי צה"ל במלחמה. "נורמות של מרכז מפלגה חדרו לצה"ל, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי הלוחמים ואיבד את ערכי המנהיגות"
אמיר בוחבוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
11/11/2007 20:42

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בדיוק שנה אחרי שהתפטר מצה"ל, תת-אלוף (במיל') גל הירש, שולח חיצי ביקורת במלוא העוצמה לעבר הדרג המדיני והדרגים בצה"ל. בנאומו תוקף הירש בעיקר את הבעיות בערכים בצה"ל ואת חוסר הגיבוי של הדרג הבכיר לעבר הלוחמים בשטח, גם בזמן מלחמה. "אני מבקש לקבוע - במלחמת לבנון השנייה ולאחריה, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות", פתח מפקד עוצבת הגליל לשעבר את דבריו במהלך השקת הספר "אש על כוחותינו".
בדבריו יצא הירש באופן תקיף כנגד בכירי הצבא, תוך אזהרה כי אם המצב יישאר, המלחמה הבאה – אם תתרחש אחת שכזו – תראה כמו מלחמת לבנון השנייה, על כשליה. "אני מבקש לקבוע", אמר, "המלחמה לא תוחקרה כראוי ואם תתרגש עלינו אחת נוספת, היא עלולה להיראות כמו האחרונה. אני קובע באופן נחרץ - גם אירוע החטיפה לא תוחקר כראוי, התחקיר היה מעוות, חסר ומגמתי, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת שהייתה בגבול הצפון".
הירש הוסיף תוך מהלומה חזיתית לעבר צמרת הצבא: "אני מבקש לקבוע - נורמות של מרכז מפלגה גרוע חדרו אל תוך חלקים מצה"ל והוא היה נגוע בפוליטיזציה מסוכנת העלולה לסדוק את יסודותיו. אני מבקש לקבוע כי לא היה כשל כולל במלחמה הזו, הכשל העיקרי היה של הפיקוד הבכיר שלא בטח בתכניות קיימות וכשהסתבכו העניינים, איבד את ערכי היסוד של מנהיגות, גיבוי ורעות שעליהן נשען צה"ל בכל שנותיו".
מפקד אוגדה 91 המשיך תוך אזהרה לעבר העתיד: "אני מבקש לקבוע – כי מנהיגות, ערכים וחינוך, הם הקובעים את התוצאה, הם שיקבעו את גורלנו בארץ הזו, גם במלחמה הבאה ובכל מבחן לאומי". דבריו של הירש נאמרו הערב בקאנטרי שבכפר-סבא, במהלך אירוע להשקת הספר "אש על כוחותינו", שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.

שני דברים משכו את עיני בכתבה בnrg;
השימוש החוזר של הירש במונח "אני מבקש לקבוע...". הנה לכם דוגמא לאי הסקת מסקנות מהמלחמה: הירש עדיין מניח כי בכוח מילותיו בלבד הוא יוכל לעצב מציאות או תודעה.

וכמובן את היותו של רפפורט לא פחות מ"ראש הדסק הצבאי של מעריב". כאילו שיזה יהפוך את הספר לטוב (לדעתי כמובן), או יכפר על הכריכה המזוויעה.

ואני מבקש לקבוע שמי שקיבל לידיו אוגדה שלמה חמושה עד לשיניים, עליונות אווירית מוחלטת, זמן בשפע, יחידות מעולות בעלות מוטיבציה, גיבוי מדיני מעצמתי מוחלט, איזור נקי מאזרחים שברחו בבהלה, וכשל במלחמה מול כמה מאות מחבלים מבוהלים - צריכה להיות לו מידה לא קטנה של חוצפה לקבוע מסמרות בעניין כלשהו הנוגע לתפקודם של אחרים.

אתה בחור רציני להדהים!

אני נפעם...

"צנחן 1" נסה לחשוב אחרת,קרא/הקשב שוב למילים,יש שם משהו מעניין
אני שומח על תבונתך ש-חיש מהר תמצא!

הדבר היחיד שמצא חן בעיני במה שאמר היה "לא היה לנו חלוץ לפני המחנה"

מעבר לכך יש כאן שורה של כשלים לא רק שלו
לשלוח חטיבת טנקים בזחילה ובהשקט...
לדבר בשפה שאיש לא מבין...
לחשוב שאתה יודע הכל וכולם סביבך אפסים...
לפקד על מסגרות גדולות שלא הוכשרת לפקד עליהם - בקטע הזה הוא לא לבד גם צוקרמן קיבל אוגדת טנקים בלי לעשות הסבה
ועוד ועוד

מפנה לדברים שכתבתי לפני שנה בעניין הירש
http://www.global-report.net/a.php?...&a=259&rc=drori

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

"הדרג הצבאי הבכיר הפקיר את הלוחמים"
מפקד אוגדה 91 לשעבר גל הירש תקף בחריפות את ראשי צה"ל במלחמה. "נורמות של מרכז מפלגה חדרו לצה"ל. הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי הלוחמים. לא היה חלוץ לפני המחנה"
אמיר בוחבוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
11/11/2007 20:42


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בדיוק שנה אחרי שהתפטר מצה"ל, תת-אלוף (במיל') גל הירש, שולח חיצי ביקורת במלוא העוצמה לעבר הדרג המדיני והדרגים בצה"ל. בנאומו תוקף הירש בעיקר את הבעיות בערכים בצה"ל ואת חוסר הגיבוי של הדרג הבכיר לעבר הלוחמים בשטח, גם בזמן מלחמה. "אני מבקש לקבוע - במלחמת לבנון השנייה ולאחריה, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות", פתח מפקד עוצבת הגליל לשעבר את דבריו במהלך השקת הספר "אש על כוחותינו".
בדבריו יצא הירש באופן תקיף כנגד בכירי הצבא, תוך אזהרה כי אם המצב יישאר, המלחמה הבאה – אם תתרחש אחת שכזו – תראה כמו מלחמת לבנון השנייה, על כשליה. "אני מבקש לקבוע", אמר, "המלחמה לא תוחקרה כראוי ואם תתרגש עלינו אחת נוספת, היא עלולה להיראות כמו האחרונה. אני קובע באופן נחרץ - גם אירוע החטיפה לא תוחקר כראוי, התחקיר היה מעוות, חסר ומגמתי, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת שהייתה בגבול הצפון".
הירש הוסיף תוך מהלומה חזיתית לעבר צמרת הצבא: "אני מבקש לקבוע - נורמות של מרכז מפלגה גרוע חדרו אל תוך חלקים מצה"ל והוא היה נגוע בפוליטיזציה מסוכנת העלולה לסדוק את יסודותיו. אני מבקש לקבוע כי לא היה כשל כולל במלחמה הזו, הכשל העיקרי היה של הפיקוד הבכיר שלא בטח בתכניות קיימות וכשהסתבכו העניינים, איבד את ערכי היסוד של מנהיגות, גיבוי ורעות שעליהן נשען צה"ל בכל שנותיו".
מפקד אוגדה 91 המשיך תוך אזהרה לעבר העתיד: "אני מבקש לקבוע – כי מנהיגות, ערכים וחינוך, הם הקובעים את התוצאה, הם שיקבעו את גורלנו בארץ הזו, גם במלחמה הבאה ובכל מבחן לאומי". דבריו של הירש נאמרו הערב בקאנטרי שבכפר-סבא, במהלך אירוע להשקת הספר "אש על כוחותינו", שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.

קשה לעצור את הדימום
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

בדבריו אמר הירש כי חייו באזרחות שונים ומעניינים, אך הדגיש כי קשה לו לעבור בשתיקה על הפרק החמור הזה בתולדותיו. "קשה מאוד לעצור את הדימום", אמר. "בתוך שיגרת יומי, חיים עמי הלוחמים שלי אודי ואלדד, חיים עמי אחי הלוחמים שנפלו בקרב, חיים עמי הפצועים והנכים. אני יודע נכות, כאב ושכול מה הם. אני מלא הערכה וכבוד לחיילים שלי, אנשי האוגדה שלחמו איתי במערכה".
"הקפדתי לשתוק עד כה, וגם היום לא אוכל לומר את כל שעל ליבי ובראשי, אבל המשך יבוא", הוסיף. "מלחמת לבנון השנייה, כדרכן של מלחמות רבות בעבר, התאפיינה - בראייה לאחור - בניהול חסר, בתזזיתיות, בבעיות מקצועיות ובקבלת החלטות שניתן לפרשה ולבקרה בדרכים שונות. כל דרג ושגיאותיו, כל דרג וטעויותיו וכל דרג והישגיו - כאלה היו גם היו".
הירש הדגיש בדבריו כי הוא לא חף מאשמה, ושלח ארס כלפי יריביו. "בתוך כל אלה נמנה גם אני - אין ולא היו אנשים מושלמים", אמר. "את תחקירי המלחמה באוגדה ביצענו באופן נוקב, מעמיק וביקורתי. מפקדים שלחמו תחת פיקודי עברו תחקיר נוקב, פעלו תחת תובענות וקפדנות במהלך המלחמה, אבל איש מהם לא הופקר לנפשו. כולל לא מי שהשתרע על המדשאה ולכלך בשידור טלוויזיה עת שלוחמיו תחת אש. לצערי, לא כאלה היו הדברים בדרג המנהיגותי-הפיקודי הבכיר".
בדבריו אמר הירש כי חייו באזרחות שונים ומעניינים, אך הדגיש כי קשה לו לעבור בשתיקה על הפרק החמור הזה בתולדותיו. "קשה מאוד לעצור את הדימום", אמר. "בתוך שיגרת יומי, חיים עמי הלוחמים שלי אודי ואלדד, חיים עמי אחי הלוחמים שנפלו בקרב, חיים עמי הפצועים והנכים. אני יודע נכות, כאב ושכול מה הם. אני מלא הערכה וכבוד לחיילים שלי, אנשי האוגדה שלחמו איתי במערכה".
"הקפדתי לשתוק עד כה, וגם היום לא אוכל לומר את כל שעל ליבי ובראשי, אבל המשך יבוא", הוסיף. "מלחמת לבנון השנייה, כדרכן של מלחמות רבות בעבר, התאפיינה - בראייה לאחור - בניהול חסר, בתזזיתיות, בבעיות מקצועיות ובקבלת החלטות שניתן לפרשה ולבקרה בדרכים שונות. כל דרג ושגיאותיו, כל דרג וטעויותיו וכל דרג והישגיו - כאלה היו גם היו".

לא היה חלוץ!
הירש הדגיש בדבריו כי הוא לא חף מאשמה, ושלח ארס כלפי יריביו. "בתוך כל אלה נמנה גם אני - אין ולא היו אנשים מושלמים", אמר. "את תחקירי המלחמה באוגדה ביצענו באופן נוקב, מעמיק וביקורתי. מפקדים שלחמו תחת פיקודי עברו תחקיר נוקב, פעלו תחת תובענות וקפדנות במהלך המלחמה, אבל איש מהם לא הופקר לנפשו. כולל לא מי שהשתרע על המדשאה ולכלך בשידור טלוויזיה עת שלוחמיו תחת אש. לצערי, לא כאלה היו הדברים בדרג המנהיגותי-הפיקודי הבכיר".
"הכשל העיקרי במלחמת לבנון השנייה הוא כשל ערכי מנהיגותי", התריס. "עננה אפלה, אבן דרך שחורה, כשל ערכי-מנהיגותי שלא הכרתי כמוהו, אף פעם. מפקדי שדה ואני בתוכם הושמצו, בוזו, הופקרו וננטשו. ולא על מעשים שיש עימם קלון, לא על גילויי רשלנות. לא על עבירות ולא על חקירות יחאב"ל אלא על שום שמילאו את תפקידם בקרב, בשירות המדינה".
הירש יצא בתקיפות נגד בכירי הדרג הצבאי, על שהסתתרו כהגדרתו תוך האשמתו של דרג השטח. "רמי מעלה ובעלי אינטרסים הקפידו להציב לפניהם כשכפ"ץ את הדרג הלוחם", התריס. "מול הסערה הגדולה נסו קברניטים והסתתרו מאחורי מפקדי שדה במדי ב' ובחגור, תוך הטלת מלוא האחריות עליהם. למהלכים, להתנהלות ולתוצאות - תהיינה אשר תהיינה".
לדבריו, "הסתבר פתאום כי הכל נעוץ באוגדונר אחד ואחר כך בארבעה. הכל עליהם. עיגולי מטרה צוירו סביב פנינו ונותרנו חשופים, נלעגים ומבוזים. מרמס רגליים להשמצות יזומות ומוכוונות. מטרה לחיצי ביקורת לא מקצועית, לא אחראית ולא שקולה".
לאחר מכן שלח הירש ביקורת מכוונת ישירות לרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' דן חלוץ. "אחרי מלחמת לבנון השנייה, המגדלור הבהב ואף כבה, המצופים התפוצצו - ומחט המצפן התרוצצה בארובתה כמשוגעת - סורקת אחר כיוון ודרך", ציין. "לא היתה לנו מנהיגות צבאית עליונה במלחמה הזו ולאחריה. לא היה חלוץ לפני המחנה".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גם ב- Ynet (כולל קטע הוידאו) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470263,00.html

ציטוט:

גל הירש: המפקדים הסתתרו מאחורי הלוחמים מפקד האוגדה שפרש בעקבות מלחמת לבנון יצא במתקפה חריפה במיוחד על הדרג הצבאי הבכיר במלחמה. "נורמות של מרכז מפלגה גרוע חדרו אל תוך חלקים מצה"ל והוא היה נגוע בפוליטיזציה מסוכנת" רענן בן צור [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/SendArtResponse/mail.gif] פורסם: 11.11.07, 20:45 האוגדונר שהלך הביתה יוצא להתקפה. גל הירש, מי שפיקד במלחמת לבנון השנייה על אוגדת הגליל, יצא הערב (א') במתקפה חריפה על הדרג הצבאי הבכיר במהלך המלחמה: "במלחמת לבנון השנייה ולאחריה הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות". תא"ל במיל. הירש אמר עוד כי המלחמה לא תוחקרה כראוי ואם תתרחש מלחמה נוספת - היא עלולה להיראות כמו האחרונה. "גם אירוע החטיפה לא נחקר כראוי. התחקיר היה מעוות, חסר ומגמתי, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת שהיתה אז בגבול הצפון", אמר הירש. הירש, שדיבר בטקס להשקת ספר חדש על המלחמה, אמר עוד: "אני מבקש לקבוע כי נורמות של מרכז מפלגה גרוע חדרו אל תוך חלקים מצה"ל והוא היה נגוע בפוליטיזציה מסוכנת העלולה לסדוק את יסודותיו", אמר. הירש טען כי לא היה כשל כולל במהלך המלחמה. "הכשל העיקרי היה של הפיקוד הבכיר שלא בטח בתוכניות הקיימות כשהסתבכו העניינים, איבד את ערכי היסוד של רעות וגיבוי שעליהם נשען צה"ל בכל שנותיו". גל הירש החל את דרכו הצבאית בחטיבת הצנחנים. הוא שימש מפקד חטיבת בנימין ופיקד על בית-הספר לקצינים. באפריל 2005, מעט יותר משנה לפני המלחמה - התמנה למפקד עוצבת הגליל. בזמן המלחמה ספג ביקורת ציבורית, כאשר דיווח באמצעי התקשורת על השגת השליטה בבינת ג'ביל - וזאת יום לפני האירוע הקשה בעיירה השיעית, שגבה את חייהם של שמונה מחיילי גדוד 51 של גולני. "למדתי מה רבו ההשמצות" הירש אמר בהרצאתו כי "ככל שהתארכה המלחמה ולאחר שהסתיימה - למדתי מה רבו ההשמצות, כמה מעוותים הדברים שנמסרו לציבור, כמה בודדים אנחנו המפקדים, ואישית כמה בודד הייתי אני באותם ימים". מפקד האוגדה שפרש, פנה לאחרונה לעסקים פרטיים וגם לכך התייחס בקצרה בדבריו: "החיים באזרחות שונים. מעניינים, מתגמלים, העסקים בסדר גמור, אבל קשה מאוד, מאוד קשה לדפדף הלאה את הפרק החמור הזה, קשה מאוד להבליג ולשתוק, קשה מאוד לעצור את הדימום". הירש התפטר לפני כשנה ובמכתב ההתפטרות שהגיש לרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, ציין כי מתחילת המלחמה לא זכה לגיבוי, ושמו הטוב הושמץ לאורך כל הדרך. "לא נכון לנהוג כך במפקד", הוא כתב, והוסיף כי צה"ל ומדינת ישראל הם תמצית חייו - ומאז גיל 14 הוא נמצא במדים, כאשר פעמיים נפצע וחזר לשירות. הירש ביקש שלא יפגעו במינויים של מפקדי האוגדות האחרים, ואמר שקיבל את ההחלטה להתפטר לאחר תקופה שהייתה קשה מאוד לו ולמשפחתו - אולם הוא גאה על הזכות שניתנה לו להגן על המדינה. הדו"ח שהביא להתפטרות הירשהאלוף אלמוג: "ניתן היה למנוע את החטיפה" / חנן גרינברג האלוף במיל' דורון אלמוג שבחן את אירוע החטיפה שהוביל למלחמה בלבנון קובע כי "הסיור יצא כמעט כמו לטיול, לצערנו, ולא למשימה מבצעית". עוד קבע כי לקחים מאירוע החטיפה בשנת 2000 לא נלמדו לכתבה המלאה

אני צריך עוד לשמוע את הנאום המלא, אבל זה לא נראה טוב.
הירש תמיד ידע לדבר, ואין חולק על העובדה שמדובר באדם מבריק ואינטליגנטי (מישהו אמר אהוד ברק ...), אבל האגוצנטריות שלו מדהימה.

"אני קובע וכו'" ... פתטי. מה הוא ניסה לדמות ? את נאום "אני מאשים" של אמיל זולא או את "אני אנווט" של רבין ?

"מרכז מפלגה גרוע" ... דמגוגיה בגרוש שנועדה למשוך לצידו את אנשי מר"צ והחברים מהשמאל תוך הפניית אצבע לכיוונו של ביבי ומרכז הליכוד ?

"הדרג הבכיר הסתתר מאחורי הלוחמים" ... מפקד אוגדה הוא דרג צבאי די בכיר. כמה פעמים חצה הירש קו סגול במהלך המלחמה ? יש בפורום מספיק לוחמים שמוכנים להעיד שהמשפט הזה נכון, אבל שגל הירש צריך להכליל עצמו בתוך אותם קצינים מהדרג הצבאי הבכיר.

כל נושא "האחווה והרעות" ... למה הוא מרמז, היו צריכים לסגור הכל בתוך החבר'ה ? מי שמוציא תחקירים החוצה הוא לא מחברינו ?

"אני מבקש לקבוע כי לא היה כשל כולל במלחמה הזו, הכשל העיקרי היה של הפיקוד הבכיר שלא בטח בתכניות קיימות וכשהסתבכו העניינים, איבד את ערכי היסוד של מנהיגות, גיבוי ורעות שעליהן נשען צה"ל בכל שנותיו".אין ספק שיש אמת בדבריו, הוא הושאר חשוף המערכה, כל מי שמעליו נעלם והוא נזרק לכלבים, הכל נכון. אבל דחילק, השטח היה מוכר לך מצויין, תרגלת הכל וידעת הכל, עמדת בראש אוגדה מתוגברת וקיבלת ת"פ שלך חצי צה"ל ... ולא השכלת למחוץ את האויב, פשוט למחוץ אותו.

גל הירש שייך לדור של קצינים מבריקים שלא ניצרפו במלחמה, הדור שאחרי של"ג. למעשה זו הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שמפקדי אוגדות לא הוכיחו עצמם בלחימה, שנות השהייה בשטחים ניוונה אותם ושינתה את כיוון המחשבה הנכון. בשורה התחתונה, מפקד נימדד במלחמה, ובמלחמה הוא נכשל. כמובן שהכישלון לא היה רק שלו, אבל הוא היה גם שלו. אני מסכים עם רוב מה שהוא אמר, רק שמשום מה הוא בחר להוציא עצמו מהכלל, ובכך כפר בעיקר.

! This is Sparta

פעם אמרתי שהאמת תצא לאור.

לדעתי כן ניצחנו במלחמה,הבעייה הינה ב-"שיווק"

אנו עסוקים במלחמת "באסטות" שר ביטחון עם אגו של מגדל אייפל,רמטכ"ל/טייס? עם אגו של מגדלור בכף התקווה הטובה...ורוה"מ עסוק בבנקים ונדל"ן

4 מפקדי אוגדה...? ת'אמת 3- אחד היה נפל מוחלט וכל קידומו היה רק בשל יחוסו המשפחתי.

אני מקווה שהכיוון משתנה,הבעייה הינה עם המנהיגות/פיקוד הנוכחית.

לענין אני קובע! אנוכי מלא הערכה על שלא ציטט אחרים ולא חילק שותפויות,לקח האחריות המלאה על עצמו.

כעת תתחיל מחדש,היית מאמין כי מפקד אוגדה קיבל איזה שהיא החלטה אסטרטגית במלחמה הזו?
תקרא שוב בין השורות.

אגב,החלק הכי מעניין,איפה היו ה-"אכזריות" של אגוז בעת שפרצה המלחמה,מעניין לדעת מי נתן ההוראה להורידן דרומה ומי התנגד בכל תוקף.

זו החלטה אסטרטגית.

למיטב ידיעתי כניסת הטנק היתה חלק מנוהל חניבעל. אולי הנוהל נכתב על ידו אבל בטוח שהוא אושר ע"י אלוף פצ"ן הרבה לפני החטיפה, כך שגם זו אינה החלטה אסטרטגית שבוצעה ע"י אוגדונר...

אם "נשווק" את עצמנו יותר טוב נוכל להתעלם מהעובדה שקצב ירי הרקטות לא פחת מתחילת הלחימה ועד סופה? אולי בנוסח 1984 נוכל "לשווק" את עצמנו לקראת הניצחון. או שאתה מציע שנתעלם מהעובדה שצה"ל היה הססן בהפעלת כוחו כמו שלא היה מעולם. חסר יכולת לתמרן את עצמו לכיוון היעדים שהוגדרו. הפעלת אש חסרת פרופורציה. עצירה מוחלטת של יחידות צבאיות לאחר מגע ראשוני. ביזיון מוחלט ואיך שלא ננסה לצבוע את המציאות ולהמתיק אותה נקבל את אותה התשובה. יותר מאשר שהחיזבללה ניצח (ולדעתי הוא ממש לא ניצח אלא הצליח להגן על יעדיו) צה"ל הכשיל את עצמו.
אני לא שמעתי שהוא לוקח אחריות על איכות הפעלת היחידות שהיו ברשותו. במקרה הטוב הוא אמר שאי אפשר לצפות לשלמות ושהוא אינו חף מטעויות. הפעלת הכוח טרום החטיפה ובמהלכה היא אחריותו הפקודית הישירה! החל מקבלת הגדוד לתעסוקה, הכנתו, הכנסתו לקו, פיקוח על הוצאת המשימות וכלה בהפעלת מעטפת הסיוע לגדוד שהסתבך בקרב חטיפה שהיה מעל ליכולות הגדוד. בכל השלבים האלו הוא נכשל, המח"ט שתחתיו נכשל ומג"ד המילואים נכשל. מרגע שאירוע החטיפה הסתיים והלאה, יש לו רק לאן לעלות כי הרבה לאן לרדת אין.
אין כמעט אירוע משמעותי אחד בכל המלחמה הזו שלא כלל ערימה של בעיות פקודיות, ערכיות ומקצועיות.
ואת זה אני קובע..

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אז איך נחטפו החיילים?
חיכית לחזור אלינו עד שהירש ידבר?
ברוך הבא.

בז69:

ציטוט:

כעת תתחיל מחדש,היית מאמין כי מפקד אוגדה קיבל איזה שהיא החלטה אסטרטגית במלחמה הזו?

מפקד אוגדה לא אמור ולא צריך לקבל החלטה אסטרטגית, ודאי לא בזמן מלחמה. הוא אמור למצוא את הטקטיקה הנכונה, תוך שיתוף גורמים נוספים, להוצאת האסטרטגיה של הפיקוד העליון לפועל. האם את זה הוא עשה?
אם הוא אכן נאלץ למלא את הריק האסטרגי שהשאיר הפיקוד העליון, אזי מדובר בבריחה מביצוע התפקיד של הפיקוד העליון, ובכך אין לבוא אליו בטענות, אך גם אין להתפלא שנזנח תפקידו המרכזי. וזאת עוד דוגמא למה שכתבתי בדיון אחר על הבלבול בין התחומים האסטרטגי והטקטי בצה"ל כתוצאה מחוסר קביעת מדיניות בידי הדרג המדיני.

צנחן1:

ציטוט:

שנות השהייה בשטחים ניוונה אותם ושינתה את כיוון המחשבה הנכון.

מרבים מאז המלחמה לומר שצה"ל ניוון עצמו בשטחים "בתפקידי שיטור". מה זה בעצם אומר? לא צה"ל קבע שיש להמשיך ולשלוט בשטחים, ובמסגרת הזאת צה"ל נאלץ להמודד עם המציאות הסבוכה שקשורה בכך. עצם השימוש במושג "תפקידי שיטור" (מושג שלא השתמשת בו), הוא שימוש פוליטי במקום שצה"ל נדחק אליו כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה וכתוצאה מתפקידו לשמור על ביטחון ישראל. ובמובן הזה, זהו עוד לקח שלא נלמד מהמלחמה. צה"ל נשחק בשנים שקדמו למלחמה לא בגלל פעילותו בשטחים, אלא בגלל הפיכתו לכלי פוליטי, כלי שנועד להביא הישגים פוליטיים. כלומר, אמירה לפיה צה"ל התנוון בשטחים, לטעמי, היא שימוש פוליטי בצה"ל רק מכיוון אחר. ובמובן הזה המערכת הפוליטית-חברתית בישראל לא הפנימה את הלקח. פוליטיזצית יתר בצבא (יתר מכיוון שרמה מסויימת תמיד הייתה), פוגעת בתפקוד הצבא לאורך זמן.

והערה נוספת; לטעמי, גם אם דבריו נכונים, עצם אמירתם באירוע השקת ספר, אירוע מסחרי, פוגמת ומזיקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jawa בז69: צנחן1: מרבים מאז המלחמה לומר שצה"ל ניוון עצמו בשטחים "בתפקידי שיטור". מה זה בעצם אומר? לא צה"ל קבע שיש להמשיך ולשלוט בשטחים, ובמסגרת הזאת צה"ל נאלץ להמודד עם המציאות הסבוכה שקשורה בכך. .

I have to agree with those that say that the focus on batash duties in the territories caused the IDF to deteriorate as a fighting army.

However, I believe that the decline began even earlier, during the time that the IDF began to focus on the fighting in the South Lebanon Security Zone. This could be seen towards the end in the 90s, and especially at the end before the withdrawal --as is well illustrated in the movie "Beufort" and the book it was based on -- when the main goal of the IDF became to minimize IDF casualties rather than maximize damage to the enemy, and a"bunker" mentality was adopted.


I just want to point out that although the need to perform batash is a "political" reality, I think that it is still the army's proffessional responsibility to make sure that these activities do not cause him to forget that the IDF must also always be prepared to fight a "regular" war (ie make sure that appropriate tactics are still learned and routinely trained). If the appropriate resources for both are not made available by the government, then the army leadership should raise a black flag

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

דרג הביניים של אז היה הדרג הבכיר במלחמת לבנון השנייה.
מסכים עם כל מילה שלך....אנשים בינוניים שכיסתחו כבר אז.....

אחדד את דברי: אינני מקבל את הקביעה כי צה"ל עוסק בשנים האחרונות בשטחים בבט"ש - צה"ל עוסק במלחמה. אפשר להתווכח האם זו מלחמה צודקת או לא, מלחמת ברירה או אין ברירה וגם על אופיה של הלחימה. אך השורה התחתונה היא שמדובר במלחמה. ובמצב כזה הצבא, כל צבא, מנסה למצוא פתרונות כמה שיותר מהר למלחמה הנוכחית ולא לזו העתידית. ולכן באופן טבעי תשומת הלב עוברת לעיסוק במה שכרגע מאיים עליך, והדבר בא ע"ח הכנה לתרחישים עתידיים. אז היום באים לצה"ל בטענות על שהוא שחק את עצמו בבט"ש בשטחים, אך לא רבים באו בטענות כאשר צה"ל פעל להכרעת הטרור הפלסטיני (להלן בט"ש).
ואת זאת חשוב לזכור: בעשורים האחרונים ישראל היא המגיבה להתקפות עליה, ומכך נובע שבהכרח לוקח לצה"ל זמן להבין וללמוד מה עומד מולו. מכאן נובע שצה"ל בעיקר מגיב ופחות יוזם, לפחות בשלבים הראשונים. כך היה החל מ87', שנת פריצתה של האינתיאדה הראשונה. וכל עוד זה המצב, תמיד ניתן יהיה לבוא בענות לצה"ל על שהוא שוחק את עצמו בפעולה שפוגעת בהכנתו לעתיד.

אולם, המשך ההתעלמות מהפיכתו של צה"ל לכלי פוליטי (בידי ממשלות מ'ימין' ומ'שמאל' כאחד), היא אחד הגורמים המרכזיים לכילשון בלבנון. הבעיה לא הייתה שצה"ל נשחק במלחמה בשטחים, אלא שלאורך מספר עשורים צה"ל נדרש לספק צרכים פוליטיים צרים במקום אינטרסיים מדיניים רחבים יותר. וכמובן שהדבר מוצא ביטויו גם בדרך החשיבה והפעולה של הקצונה הבכירה. קצין שלא מישר קו עם התפיסה הפוליטית השלטת, מראש מכין את הקרקע לאי קידומו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jawa אחדד את דברי: אינני מקבל את הקביעה כי צה"ל עוסק בשנים האחרונות בשטחים בבט"ש - צה"ל עוסק במלחמה. אפשר להתווכח האם זו מלחמה צודקת או לא, מלחמת ברירה או אין ברירה וגם על אופיה של הלחימה. אך השורה התחתונה היא שמדובר במלחמה. ובמצב כזה הצבא, כל צבא, מנסה למצוא פתרונות כמה שיותר מהר למלחמה הנוכחית ולא לזו העתידית. ולכן באופן טבעי תשומת הלב עוברת לעיסוק במה שכרגע מאיים עליך, והדבר בא ע"ח הכנה לתרחישים עתידיים. אז היום באים לצה"ל בטענות על שהוא שחק את עצמו בבט"ש בשטחים, אך לא רבים באו בטענות כאשר צה"ל פעל להכרעת הטרור הפלסטיני (להלן בט"ש).

I disagree that the IDF has been engaged in a war for the last years. The fighting in the second intifada was no more than batash plus. This has nothing to do with politics. The duty of the army is always to follow the government's decisions and the
IDF has always had to engage in counter-guerilla or other kinds of low-intensity combat between the wars. Important as batash duty/fighting is, it should not be an excuse for the sadir army not having also trained for regular combat and the neglect of training of the reserve forces in general.

Think of the batash responsibilities during the times of the fedayun raids of the 50s, the attrition war and guerilla attacks of the 60s. The fighting on the border with Lebanon in the 70s. Still the IDF,was expected to also train for and perform well in full wars

When I served in the sadir in the mid-80s, there was the batash in Lebanon, but we still trained and our focus was on general war. The Syrians were the "bad-guys" in our drills, not the terrorists


Except for the short period after intifada2 began, until the relaxation after Operation Chomat Magen, the army has been steadily training less for conventional war since the end of the Persion Gulf war in 1991 and the supposed dissappearance of the "Eastern Front" Threat

No doubt that fighting in the territories demanded much resources and was the "now" problem, but since no one ever knows what a future war will be like, the army must also always be prepared for general warfare. Of course this demands more personnel and material resources, but it is the army leadership's responsibility to demand these resources. If not, then they will bear the responsibility for failures like those seen during last summer's war

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

אכן בשטחים יש מלחמה אבל היא בעלת אופי אחר ממלחמה "רגילה"

היקף הכוחות המשתתפים בה קטן יחסית (מה שמטיל עומס נוראי על מי שנמצא בה)
הפעילות שבה בעלת אופי מוגדר מאוד של מעצר מבוקשים וגם סריקות ומחסומים
הפעילות ברוב המקרים היא ללא שת"פ בתוך הצבא, כלומר כוחות חיר בלבד ללא סיוע שריון או אוויר שלא לדבר על ארטילריה.
התנועה מוגבלת בהיקפה ועוד ועוד

כל אלה גרמו לתפיסת עולם מוטעית לגבי אופי המלחמה הכללית עד כדי מחשבה שהיא לא תתקיים.
אפשר להרחיב אבל זה מספיק לעכשו

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תפיסת העולם הקטנה הזו ממשיכה בכך שלכל מקום מגיע אמבולנס של זק"א + צלמים זרירזים ומוכשרים שמעלים תוך שניות לכל אתר שאפשר את תמונותיהם כשהם עוסקים בפינוי וכד'.
שצה"ל והאזרחים איבדו את הגבולות שביניהם ואלו נטשטשו עד למצב שכל טנק שיוצא מוקף צלמים הבודקים אם מיכליו מלאים בדלק ומאיזו סדרה הפגזים שבבטנו.
והמפקדים - במקום להכין את הציר והפעולה, מקבלים ייעוץ מיחצ"ן איזה אפוד ללבוש בזמן הראיון לסקיי ובאיזה ביטויים להשתמש בשעת הראיון כדי לצבור יותר אהדה.

חברים אתם התבלבלתם, צה"ל בשטחים משנת 87 ולא משנת 2000. כאשר אני קובע (אחלה סאונד-בייט) שצה"ל איבד משהו בשהותו בשטחים אני מכוון לכך שצה"ל כבר 30 שנה בשטחים !

בשנות ה-80 עדיין המשכנו להיות בשטחים יחד עם שמירה על משטר אימונים והכנות למלחמה, אבל לאט לאט נטשנו את האופרטיבי לטובת הבט"ש, ואז הגיעה מנטליות "ההשתבללות" (עוד סאונד-בייט של הירש) ונכנסנו למגננה מוגזמת בשטחים וגם בלבנון. מגננה זו הגיע לידי ביטוי בביטול משימות אם אין כוח חילוץ מספיק (שהתחיל בפלוגה ונגמר בחטיבה) בהתכנסות לתוך מגננים מבוצרים יותר ויותר, של הפסקת פעילות במקרה של פציעת חייל ואף ביטול פעילות אם היה חשש שיתכן שאולי חייל יפגע.

המשכנו בעבודה בכוחות קטנים יותר ויותר תוך שימת דגש על "כוחות מיוחדים" כגון מחלקת גרילה והשתלמות לוט"ר, איבדנו את היכולת לאסוף מודיעין טקטי והסתמכנו, שוב, על כוחות מיוחדים למיניהם (יחמ"מ, מוד"ש וכד'), לא תרגלנו מסגרות הגדולות מפלוגה, מח"טים לא ראו חטיבה בתנועה בכל זמן פיקודם עליה, שלא לדבר על אוגדונרים.

בקיצור, השטחים שינו את צה"ל, וזה קורה כבר 30 שנה, אני מקווה שהתחלנו לחזור לעצמנו.

! This is Sparta

איפה נשמע נאום הנחשים המפורסם של בוגי בוגי שייק שייק

או ההכרזה על ההתנתקות/ויתורים כואבים של הסבא החביב עם הפלאפי שווארמה?

מה ששרון עשה וכמוהו פוליטיקאים אחרים, גרוע עשרות מונים מהשימוש של הירש בפרלטפורמה כזאת או אחרת.

בנוגע לדברים שלו... נו טוף, אני חושב שנשפכו די והותר מילים על הירש והנחילים שלו

מה שהירש עשה לא גרוע עשרות מונים משעשו קודמיו בהקשר זה. זה פשוט המשך ישיר שלהם.

מה ששרון עשה היה לעשות מעקף של התהליך הדמוקרטי, תווך הפיכת פלטפורמה חיצונית ליותר חשובה מהכנסת. למרות שבסופו של דבר אני קצת מתמם. גם הוא לא הראשון וראשי ממשלה, בעשור האחרון לפחות, מוצאים בימות אלטרנטיוויות למכביר

* הריצפה עקומה
* התאורה צולעת
* הטקסט עילג
*הבמאי שיכור
*המבקרים לא היו בהצגה
* ואת הקהל צריך בכלל להחליף

וכל זה - כנגד שחקן שקספירי מחונן יחיד בדורו!

ועל זה אמר אכיש מלך גת: "החסר משוגעים אנוכי?"

אני בהחלט מעדיף את העידן הנוכחי של אשכנזי, של השתיקה המהדהדת,
מאשר את העידן הקודם של קצינים פטפטנים.
היום לפחות יש תחושה (רק תחושה בינתיים..), שיש בעלבית.

תחושה (לפחות..) שיש גננת חדשה, שדואגת שהילדים לא יעשו יותר מדי שטויות.

אם כל הכבוד שאני רוחש לתא"ל גל הירש על שנות השירות הרבות, שהעניק למדינת ישראל כחייל לוחם ומפקד, וגם על היותו קצין חושב ערכי ומאמין בצדקת הדרך וגם חריף ומתוחכם. אולי צריך לומר מתוחכם מדי. כל כך הרבה הוא חושב שהוא לא מבין פשוט לא מבין. דורון אלמוג לא המליץ על הדחתו בגלל הפאשלה בבינת' ג'בל. הקרב היה ויהיה ממלכת אי הודאות (ואגב מי שלימד אותי את זה היה הירש בעצמו לפני שהדיח אותי מבה"ד 1), ואין מי שיודע זאת טוב מהאלוף אלמוג. קרב זה עניין מסובך ובסוף כמו שאומרים הגולנצ'יקים הם חטפו יותר מגולני ממה שגולני חטפו מהם. לא בגלל קרב זה או אחר בחר אלמוג להדיח את הירש. אלא בגלל שברגע שבו נחטפו החיילים הירש נכשל במשימתו כישלון נוראי. כל מה שנדרש ממנו בתכל'ס היה לשמור את החיילים (חיים או מתים) בצד שלנו של הגבול. ובכך למעשה למנוע התלקחות למלחמה ולמנוע מצב שיש לחיזבאללה קלפי מיקוח מול ישראל (נשמע למישהו מוכר?). הירש עצמו אגב הצליח לעשות זאת היטב בהתלקחות הקודמת שבה הרג הצנחן מרקוביץ ארבעה מחבלים. בסוף רק על זה הוא צריך ללכת וכדאי שיבין שבמובן האחריות הוא אחראי והוא הולך כי המפקד תמיד אחראי. אשם, כן או לא, זאת שאלה לפעם אחרת ואגב כנראה שלא. אבל אחראי בודאי.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

יום אחד נהרג בפלס חייל בעת אימון לש"ב.
תיאור המקרה היה שהכל היה בסדר, הוראות בטיחות, ציוד, פיקוד, פינוי וכד'.
בסוף שאל יאנוש - "אם הכל היה בסדר איך בדיוק נהרג החייל"?
וזה סיכום הופעתו של הירש . [אני מבין שמדובר בחנוכת הוצאת ספר שעל כריכתו מתנוססת תמונת נעלי צנחנים עם דם בכפר גלעדי?]

מפקדי האוגדות בצה"ל הפגינו רמה נמוכה (כהכללה) עוד בשל"ג הראשון.

פשוט ילדים כמוני וצעירים ממני לא מכירים את הסטורית המלחמות של פעם.

יש כאן בפורום אוצר עצום של ידע, אני עדיין קורא באדיקות כל פרסום כאן על מלחמת יום הכיפורים.

בצה"ל שלנו כנראה מלמדים מקצועות אקדמיים כדי לפתות קצינים להישאר עוד קצת לפני שיצאו לאזרחות, שם התארים יחשבו להם כאיזשהו יתרון.
במקום זאת יש ללמד מצביאות ופיקוד צבאי, ולחשוב איזה מערכת של תגמולים תמשוך אנשים להישאר ולבחור בצבא כמקצוע.

ריכוז מאמץ, מיצוי הכח, יוזמה והתקפיות, מנהלה, ניצול הצלחה, דבקות במטרה אלה לא סיסמאות של תנועת נוער או מחלקת טירונים. אלה אבני המסד לחשיבה צבאית

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 כל מה שנדרש ממנו בתכל'ס היה לשמור את החיילים (חיים או מתים) בצד שלנו של הגבול. ובכך למעשה למנוע התלקחות למלחמה ולמנוע מצב שיש לחיזבאללה קלפי מיקוח מול ישראל (נשמע למישהו מוכר?).

בתור אחד ששירת בגזרת החטיפה, קרא והתעמק בתחקיר החטיפה אני יכול לומר בבטחון לא רע (וללא כניסה לפרטי החטיפה, ב"ש) כי מעטות האפשרויות שהיו לכח שנתקל להמנע מהחטיפה מרגע ההתקלות הראשונית. על אופן שילוח המשימה, ההתנהגות המבצעית של לפני הכניסה למרחב ואיכות הפעלת הכוחות ע"י האוגדה במהלך התגובה הראשונית, שם היו הפדיחות הרציניות. אני ממש לא מסמפט את גל הירש אבל היו הגבלות שניתנו לו ע"י הדרג העליון בנוגע להפעלת הכוח במרחב הגדר שיצרו סיטואציה נוחה לחטיפה. משם ועד התנהגות הכוח במהלך ערב החטיפה ובמהלכה, שם היתה לו יכולת השפעה רבה ושם הוא נפל.
הוא אמנם קרא לאוגדה בצחוק: "האוגדה למניעת חטיפה" אבל הוא, כמו שלושה אחרים, שכח שמשימתו היא לפקד על אוגדה על היכולות והמגבלות שלה. הוא לא הכיר את מגבלות הפעלת הכח וזאת אחת הסיבות המרכזיות לכשלונו. כל מה שנדרש ממנו בתכלס היה לפקד על אוגדה ולעמוד ביעדים שהוצבו לו. עד לחטיפה הוגדר לו לשמור על הגדר, להבטיח את שלום ישובי הגליל ולהמנע מהסתבכות מול החיזבללה. הוא זיהה נכונה את ההתלקחות שצפוייה מול החיזבללה אבל ביצע ניתוח לא נכון של המערכה העתידית. במהלך הלחימה הוא ביצע טעויות בסיסיות בהפעלת הכוח וכשל בהשגת יעדיו. זה מה שנדרש ממנו "בתכלס".

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הרגמים אנימניח היו בשקם. והנמרש בטיפול.
אפילו אל תוציא את הסיור יותר טוב כבר.
אם יצא - לך עם כל הכח ותבדוק טוב טוב את המסלול. מה זה רחוב בן יהודה בתל אביב?

לסיור עצמו לא היה סיכוי. אין שום דבר שאותו סיור יכול היה לעשות אחרת, ואגב הסיור היה בנוי לאור לקחי החטיפה הקודמת - במקום סופש"ית בודדת נסעו בסיור 2 האמרים ממוגנים.

הבעיה היא לא הסיור, ולא הטנק שנכנס אחריו בנוהל "חניבעל" - כמובן שהיתה בעיה בכך שלא היה ירי ארטילרי לצמתים, וח"א איחר בהגעה וכו' .....

הבעיה היא איך נותן מפקד האוגדה לחיזבאללה לבנות מערך מבוצר ומפותל של עמדות מול פנינו, חלקן בשטח ישראל (שטח "ההפקר") ! לא היה שינוי בפעילות, לא היה ניסיון לקבל מודיעין טקטי ומודיעין שהגיע פשוט הושלך לפח, לא בוצעו הונאות או ירי לנקודות חשודות, לא בוצע כמעט דבר מלבד לשפר את מיגון הסיור.

אז החיזבאללה הפיק לקחים, התכונן, הגיב בנשק מתאים אל מול רמת המיגון ... והסוף ידוע.

! This is Sparta

הירש אינו אחראי להתעצמות החיזבאללה. לא היה בסמכותו ובאפשרותו למנוע את הענין.
לא חסרים דברים שהוא אחראי עליהם.
אולי שווה לצטט את הפתגם המפורסם- כשאתה מפנה אצבע מאשימה, שלושה אצבעות מופנות כלפיך.

אחריות אולי לא אבל בטח שמרחב התעניינות. הוא כתב ועדכן מספר פקודות במהלך ההתכוננות לקראת המלחמה וככל הנראה חלק מהשינויים שהוא הכניס לפקודות הספיקו לקבל אישור של רמה ממונה וחלק לא. ברמה העקרונית אתה צודק. יכולת ההשפעה של האוגדה, בהנתן ההנחיות המדיניות, על הצד השני של הגבול נמוכה מאוד. אבל זה לא אומר שאפשר להתעלם לחלוטין מנושא איסוף מודיעין (מה שקרה בפועל).

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ומאירוע החטיפה של 2000 אפשר היה להתעלם? והאירוע ממש לפני ברג'ר?
שיטת הפעולה שלהם הייתה ידועה זה מכבר וחטיפת שליט עוד הדהדה [אגב מי חטף בגזרת הדרום על זה? אני חושב אף אחד נכון?] אז לסיור בגזרה הזו להתייחס כמו גיהוץ קו של ממש כמו במקומות אחרים.
זה באמת דבר בסיסי.
ובזה הוא כשל אפילו שהוא 'זעק' כל הזמן שזה עלול לקרות ועל אחת כמה וכמה אם זעק - היה צריך את הכוחות שלו להכין כראוי.

התאמנו בטירוף, טאקטי, ניווטים, שוב טאקטי וטנקים.
אישית יצא לי שבועים על טנקים בשמונת החודשים שלפני המלחמה, באימונים יעודיים ללחימה בלבנון.

אמנם התו"ל היה מטופש ולא התאים לטנקים, וההתעלמות מאיום הנ"ט כמו גם מהבעיתיות של כניסה לשמורות טבע היתה מוחלטת, אבל לדעתי בעיה זו נבעה מחוסר מקצועיות צבאית של המפקדים הבכירים שהוכשרו בשטחים ולא על ספסלי אקדמיה צבאית ראויה, כמו גם תוצר של שנים ארוכות של עימות אסימטרי מובהק בין צבא גדול ומצויד לאויב קטן אמיץ ויחף בשטחים.

גם אני עברתי אימונים בתקופת טרום המלחמה באוגדה. היו הרבה לקחים מעניינים והבנות ברמתנו לגבי ישימות ויעילות של הטכניקות הקרביות במתאר סבוך. לומר לך שלקחים מרכזיים יושמו ע"י הרמות מעלינו בפקודות שניתנו במלחמה? לא! גם הלקחים שהועברו ישירות לגל הירש לא נקלטו ומספר חודשים לאחר מכן קיבלנו משימות שלא תאמו את לקחי התרגילים.

צריך לתת הרבה קרדיט לגל הירש על כך שהוא כן דחף את האוגדה לכיוון שינוי תודעתי לקראת המלחמה ונרכש הרבה ציוד שהתאים לתפיסת עולמו. אבל, וזה אבל גדול, הוא לא הפנים את ההבדלים בין הפעלה של יחידות קטנות בשטח סבוך ובין הפעלה של אוגדה הררית (אחד הכינויים ששמענו).
כמו שאומרים: The numbers didn't add up
מה גם שאוגדה אחת שמשנה את מתווה הלחימה שלה בצורה קיצונית (יחסית) ללא סקירה והכנה מקצועית מעמיקה של הפעלת אוגדה במתווה כזה והתאמת המבנה, האמל"ח ותו"ל בצורה מסודרת וארוכה רק יוצרת בלבול בקרב כוחותיה ומפקדיה לגבי היכולות והדרישות בטווח זמן המיידי. זה לא פרוייקט של אוגדונר אחד וגם לא שניים. זאת יכולת שצה"ל חסר אותה והתעלם ממנה (במודע או שלא במודע) בגזרת הלבנון.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי noamlaw הרגמים אנימניח היו בשקם. והנמרש בטיפול. אפילו אל תוציא את הסיור יותר טוב כבר. אם יצא - לך עם כל הכח ותבדוק טוב טוב את המסלול. מה זה רחוב בן יהודה בתל אביב?

וואלה, לא ממש הבנתי את ההערה שלך. בכל מקרה, המסלול כן נבדק וחולק לגזרות בהתבסס על ניתוח שטח. לכל גזרה ניתנו הנחיות מדויקות בהתאם לרמת האיום שנגזרה מניתוח הנ"ל. ההתעלמות המוחלטת של כלל הרמות, החל מהקצין שבסיור לילה, דרך גולדווסר, מ"פ הגזרה, מג"ד הגזרה ועד רמת החטיבה והאוגדה סתרה את הפקודות שניתנו מספר פעמים. אם איזשהי נקודת ביקורת על ביצוע ההתקרבות לגדר היתה פועלת כמצופה ואיזשהי הנחייה היתה מיושמת, זה היה מגדיל את סיכויי ההשרדות שלהם.
אז נכון, סיור בשני האמרים ממוגנים על הגדר הוא לא סיבוב דאווין בבן יהודה, ת"א. אבל הצמדות לכללים מבצעיים, מילוי פקודות וקצת מחשבה היה משנה את תמונת המצב. שלא תבין אותי לא נכון. שום כוח לוחם שתשים אותו בנקודת ההתקלות הראשונית לא היה יוצא חלק מהאירוע. זה פונקציה של יחסי הכוחות שהיו לרעתם, נפח האש שהופעל עליהם והאמל"ח שעמד לרשותם (בדגש אישי שלי, ההאמרים המחורבנים האלו).
אבל מי אמר שהם היו חייבים להכנס למלכודת הזאת?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

לא מצופה מהירש שיפתור את בעיות התבצרות החיזבללה לאורך הקו, שלו או בגזרות שכנות. זה נתון בעייתי ככל שיהיה אך הוא קיים.
אתה מתכנן סיור, מתכנן פעילות מה אתה חייב לקחת בחשבון:
1 ברגיל, מה קורה בגזרה, האם זה כרגיל האם בתפר, האם הגיעו רכבים אזרחיים לבסיס שאחמד מתצפת אותם מהכפר השכן, האם יש פעילות, מה אומרות התצפיות שלך, איך הגדר , מה אוכלים בבוקר וכד'.
וכאן הלכו כרגיל. וואלה.
2 מיוחדים: ראבאק, כמה ימים לפני נחטף שליט בעקיצה מתוחכמת שהראתה שאנחנו ישנים בעמידה. תתעורר!! משהו קורה פה. הם רוצים בחזרה את קונטר מפצפץ ראשי ילדות בקת אקדח.
וגם כאן, מה קורה? כאילו לא קרה כלום.
3 לכן אני אומר, מצידי אל תוציא את הסיור. שבור שגרה, שלח רגלי, עלה על פיסטין, עשה משהו למען השם. ומדובר באדם שאמור להיות פתוח לרעיונות ומתוחכם.
4 כלום פשוט כלום. ותת-אלוף טוען שהפיקוד נטש? - הוא בעצמו הפיקוד...
[תוספת: לגהץ את הקו כל חפ"ש יכול].

ציטוט:

במקור נכתב על ידי noamlaw [תוספת: לגהץ את הקו כל חפ"ש יכול].

וזה בערך מה שקרה.. חפ"ש שגיהץ קו ונכנס למארב..

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

נדמה לך שלמפקד אוגדה יש סמכויות של מפקד כוחות נאט"ו?

הכל "מתקמט" לעלות כספית
דמה לך שיש בידו חשבון בנק ועליו לנהלו ללא חריגות-בפקודה!
הכסף בחשבון מיועד למזון,שעות מנוע,אימונים וימ"מ-(אפילו שביטוח לאומי מכסה העלות,ליח' יש הקצאה)

יש בסמכותו להחזיק "טייסת" באוויר לאבטח כל סיור בט"ש, ברם,עליו לתת תשובה על "כל חריגה בחשבון".

דומה כי מישהו מנסה להשכיח את הכינוי שהמציאו לאיש "אלרמיסט" צעקותיו הבלתי פוסקות כי חטיפה תהיה,הקפיצו "הפיוזים" לכל בעל דרגה.

או את הקמת המתקן המיוחד בו חלק עצום מחיילי האוגדה התאמן ולמד שיטות חדשות וחדשניות
(היתה השתוללות רבתי בפיקוד על "הביזבוז בהקמת המתקן)כל זה נעלם ביום פקודה, כאשר כל נסיונו ויכולתו הועמדו בספק ע"י אנשים "שיודעים הכל" והללו נהלו המלחמה.

אופס,כמעט שכחתי-כמה נסיונות חטיפה נועזים סוכלו בזכות התרגולות שהחדיר?

בעת האחרונה לאט לאט האמת יוצאת לאור,חלק לא מבוטל מחיילי המילואים(אלה שלחמו) יודע כי ניצחנו.
חבל שיש בתוכנו תשושים וחלשי אופי העושים הכל להציגנו כחלשים ומוכים.

ידידי! אנו הרבה הרבה יותר חזקים מאשר חושבים.

אני מאמין שבפעם הבאה (מקווה מאוד שלא תהיא אחת כזו) זה ייגמר אחרת.נקודה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי בז 69 בעת האחרונה לאט לאט האמת יוצאת לאור,חלק לא מבוטל מחיילי המילואים(אלה שלחמו) יודע כי ניצחנו.

?????????
Sorry, but I think the opposite is true. My battalion operated under 91 and I can think of only one friend that claimed after the end of the war that it was a victory for Israel, and even he has changed his mind since then.

BTW, I don't think that Hirsh failed because of the kidnapping on July12, because given the political situation then where the Hizbollah was on the fence and the IDF in its "bunker" mindset, it could have happenned under any commander to any unit in the IDF

However, in my opinion, his "unforgivable sin" is that he failed in commanding the forces during the war afterwards. Mismanagement that went on for over a month. A division commander is too far high the command chain to simply point a finger at his superiors for providing vauge instructions and changing orders. If he thought that the orders were wrong, it was his duty to make his arguments heard, and resign if they were rejected

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

למפקד אוגדה יש סמכויות של מפקד אוגדה, ניסיון של מפקד אוגדה והכשרה של כזה (בתקווה). תפקידו, לפקד על אוגדה, להנחותה ולהדריכה עד כי האוגדה תמלא אחר המשימות שהטילו עליה ועד שהמשימות שהוטלו על מפקד האוגדה מולאו. לא יותר ולא פחות.

אין כימות כספי להפעלת אמצעים הקיימים תחת שליטת האוגדה ואחד מהם הוא מערך איסוף המודיעין שכשל כישלון חרוץ. אין כימות כספי לביקורת אוגדתית של יחידות הנמצאות תחת פיקודה שבאה לברר ולוודא כי היחידות מבצעות את הפקודות שניתנו להן כהלכה.
"השיטות החדשות והחדשניות" שלו, בחלקן היו אלו שגרמו לבלבול בקרב פקודיו. ואת זה אני יכול להעיד על עצמי. הוא לא הפנים את לקחי התרגילים של היחידות האורגניות שלו טרום המלחמה וכפועל יוצא של ההתעלמות שלו מהנושא, כתב פקודות חסרות קשר למציאות שמנקודת המוצא של הגדרת המשימה אל מול המטרה הן נידונו לכשלון. הוא היה ועודנו חסר ידע בסיסי בהפעלת מסגרת אוגדתית בלחימה גבוהת עצימות ובמלחמה. ומעל לכל, נראה כאילו הוא אינו מפנים את טעויותיו ומשתלח במקבילים לו ובמפקדיו. לא ראיתי את שאר שלושת מפקדי האוגדות מציגים עצמם כמו שהוא מציג. המרטיר מהגליל.. נהפוכו, הם חטפו את הביקורת שהוטלה כנגדם. לגיטימית ולא לגיטימית. אבל הם לפחות יודעים לסתום את הפה ולהבין כי המשגים והטעויות שלהם היו גורמי מפתח לכשלון. וכן, 4 מפקדי אוגדות שכושלים במשימתם יוצרים בעיה קשה בהפעלת הכח.
דבר אחרון. למי אתה בדיוק קורא תשוש וחלש אופי? With all due respect, את משימותי מילאתי כפי שהבנתי אותן.. את ה-110 ימי מילואים שעשיתי מאז תחילת יולי 2006 ביצעתי ללא ציוץ ואף אחד לא יקרא לי תשוש וחלש אופי! אני פטריוט גאה ששמח על כל צו מילואים שהוא מקבל ומתנדב מעבר לצורך כשניתן.
הביקורת שיש לי כלפי גל הירש כמפקד אוגדת הגליל מבוססת על ידע וניסיון אישי התואמים את מה שנחשפתי אליו וזה די והותר כדי שאוכל להעביר ביקורת.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

זכותך להעביר ביקורת ואין עורר על כך [חוץ מכמובן, מי שלא מעוניין לשמוע אותה]. אני קובע, מותר לך להשמיע ביקורת.

אני גם קובע.

כבר שנו חכמים- "שנים אומרים יקום דבר"...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

חבל שלא נתנו לו אוגדה בלבנון 2 , בחיי! הכל היה נראה אחרת.

ציטוט:

יממה עברה מאז נאום ה"אני מאשים" של מפקד עוצבת הגליל לשעבר, תא"ל במיל' גל הירש, שבמהלכו תקף בין היתר את התחקיר של האלוף במיל' דורון אלמוג, שחקר את אירוע החטיפה בצפון, וכינה אותו מעוות, חסר ומגמתי. בשיחה עם nrg מעריב הביע האלוף במיל' אלמוג מחאה על הדברים ואמר כי הירש, אותו המליץ להדיח מצה"ל, "בחר לשים את עצמו במרכז. לפני המדינה. לפני הצבא. אפילו לפני המשפחות השכולות והפצועים".

המשך בקישור
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/658/043.html

זה כבר מתחיל להשמע כמו לול מטילות בזרעית ביום פתיחת המלחמה...

חוץ מזה, מה קרה במערכת מעריב אתמול בערב שהורידו את רפפורט בדרגה כ"כ מהר. רק אתמול הוא היה ראש הדסק לענייני צבא של מעריב, והיום הוא כבר מופיע כפרשן הצבאי של מעריב.

ציטוט:

הפרשן הצבאי של מעריב, עמיר רפפורט,

עוד נחשוב בסוף שמישהו באמת קורא כאן את התגובות...

תקנו אותי אם אני טועה, אבל למיטב זיכרוני אלמוג לא המליץ להדיח את הירשמצה"ל, אלא רק למנוע ממנו תפקיד פיקודי. זה היה הירש עצמו שהחליט להתפטר.

הירש מדבר כמו ש"ג או סמל מחלקה. בחייך! אתה תת אלוף! גנרל!
וחוץ מזה מי היה זה שהוביל את השפה ה"פוקויאנית" מבית מדרשו של שמעון נוה? מי שהולך לישון עם
כלבים שלא יתפלא שיתעורר עם פרעושים.

זו לא הפעם הראשונה שהירש מדבר, רק בגלל קצב האירועים שוכחים דברים, מזל שיש גוגל
בגדול הוא לא חידש הרבה מלפני 7 חודשים, אפילו הכתב זהה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/571/464.html

עובדה מרגיזה למדי בכתבה הישנה היא שהמכון לעיצוב המערכה, יצירה מיותרת שלא להגיד מטופשת שסוגרת בקרוב עשור, ממשיך להתקיים, הפעם תחת שרביטו של תא"ל איתי ברון, איש רציני ומוכשר שלא ברור מדוע הסכים לקחת על עצמו תפקיד חסר נפח שכזה. מצד שני למה לחלוץ לבטל מכון מיותר לחלוטין אם אפשר בעזרתו לצ'פר עוד כחול בדרגת תא"ל? דרך אגב בח"א עצמו יש מחלקה בראשות אל"מ שעושה בדיוק אותו דבר ברמה הזרועית, גם כן בכפילות עם גופים אחרים.

חברים כמה תובנות:

1. בואו לא ניתן לרטוריקה המבריקה (בשריון קוראים לזה מיסוך) של גל הירש לבלבל את העובדות - האיש גרם / שותף לנזק אסטרטגי חמור למדינת ישראל והוא החטיפה, התנהלותו בלחימה, שערורייתית לחלוטין, אבל בואו נניח שעל התנהלות תחת אש לא תולים אצלנו ולכן זה לא עניין המרכזי. ועל גרימת נזק ברמה הזאת אין כפרה ומחילה.

2. גל הירש צריך ללמוד מצביקה גנדלמן - הזיכרון של כולנו קצר. אני לא זוכר את לא זוכר את צביקה שהיה מועמד לאלוף וקצין מצטיין בעצמו, יוצא בראש חוצות ומתגולל על כל העולם ועל מפקדיו, על כך שתחת פיקודו ואחריותו נחטפו 3 חיילים ("הסבירות" והבנת האפשרות בשנת 2000 שיכולה להתבצע חטיפה הייתה כמעט בלתי נתפסת, בניגוד להבנה הוודאית שאפשרות כזו תתרחש בשנת 2006).

3. לאחרונה קיבלתי מספר הזמנות לארועים שונים, בחלקם עיסקיים והתברר לי כי ההרצאה המרכזית בהם היא של גל הירש וכותרתה - "מנהיגות", ראשית אני תוהה, האם אי לקיחת אחריות היא חלק ממנהיגות? ושנית האם גל הירש מתפרנס מההרצאות האלו? החוצפה של גל פשוט מקוממת רבותיי, אני מתכנן לסור לאחד מן הכנסים האלו רק כדי לעמוד בקהל לעמוד ולשאול את גל הירש: "איך יש לך את החוצפה להתפרנס מהדם?"

4. האם גל הירש מפעיל יועצי תקשורת ויחסי ציבור שיסייעו לו לקדם את הקריירה עסקית שלו כיועץ בגיאורגיה?

5. הצבא צריך קצינים מקצועיים, מעמיקים ולא דמוגגיים ומתפייטים, האחרונים תמיד הפחידו אותי ובצדק - הם אלו שאינם יורדים לפרטים הקטנים, אותם פרטים שלגל הירש היה את כל הזמן שבעולם לבדוק.

לכתוב מאמרים, להשתתף בצוות החשיבה המטכ"לי זה מצויין, רק שבמידה ויש לך גדוד מילואים בגזרה שמתברר לך שרמת המשמעת המבצעית שלו נמוכה, זו צריכה להיות ההתמקדות שלך כמפקד.

כתב יפה כאן אחד מקודמיי והגדיר זאת גל הירש בעצמו - "האוגדה למניעת החטיפה" - כשלת ביעד שהצבת לעצמך (וכמובן הוגד לך), קח אחריות!

5. אני תוהה מה חושבות המשפחות השכולות וכמובן משפחות הנעדרים על התנהלותו של הירש ומדוע אינן דורשות ממנו שיתנצל ויוריד את הפרופיל התקשורתי שלו.

חברים, ידוע שקשה להתמודד עם החרפה וגל החליט להתמודד איתה בדרך של פומביות. גל הירש לא יעלם מהנוף התקשורתי שלנו, האיש מאוהב בעצמו, בונה על הזיכרון הקצר שלנו ומנסה לשקם את תדמיתו - סוג של חוצפה.

אני חושב שיש לעשות מעשה ולהזכיר לגל הירש את אחריותו לכל אחת מעשרות או מאות אלפי הדקות שעוברות ועוד יעברו על משפחות ההרוגים והנעדרים.

אם גל יחפוץ, אני בטוח שאצליח להשיג עבורו את מספר הטלפון של צביקה גנדלמן.