מישהו יכול לכוון לאתרים?
הגרמנים צילמו בשתי המלחמות, האוסטרלים בראשונה והבריטים לאורך כל תקופת המנדט
כמו בדוגמא לפנינו, בעקרון אינני מחפש תמונה, אלא את המאגר.

http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/47/37/

תמונות רבות כאלה תמצא בספר המעניין (לא ה"מדהים" - מושג שצעירים עושים בו שימוש מוטעה אגב ) של ב"ז קדר - "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל" - הוצאת משהב"ט.

אינני מכיר אתרים ברשת העוסקים בכך בהרחבה אולם אחכה כמוך אולי יהיה כאן מישהו לעזר.

הספרים קצת שונים.
the changing land between the jordan and the sea

מקבל את הביקורת שלך על השימוש הנלוז שעושה הדור הצעיר, הדקדנטי וחסר האחריות במילה "מדהים", אבל ב"ז קדר טוען ש"מעניין" זה מה שאנשים אומרים כשאין להם מה להגיד.

20.7.1941 - סיפורה של גיחת צילום גרמנית מעל חיפה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.merchav-aviri.org/pages/templates/rhuk_solarflare_ii_rtl_utf/images/printButton.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.merchav-aviri.org/pages/templates/rhuk_solarflare_ii_rtl_utf/images/emailButton.png]
נכתב על ידי דני עוזיאל שני, 22 ינואר 2007 "מבעד לשכבת האובך צץ מצפון למטוס שלנו האי קפריסין. היום אי זה אינו מעניין אותנו. חיפה, "תחנת הדלק" הגדולה של הבריטים לים התיכון ולמזרח, היא מטרתנו."

כך פתח כתב צבאי גרמני את כתבתו על גיחת צילום והערכת נזקים של הלופטוופה – חיל האויר הגרמני - לחיפה ב-20 ליולי 1941. גיחה זו היתה חלק ממאמץ ההתקפי מתמשך של מעצמות הציר נגד הבסיסים הבריטיים בארץ ישראל.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/532/37/images/stories/image002.jpg]

Ju 88A-5 של LG1 בבסיס בצפון אפריקה, 1941. קוד הכנף L1 נראה היטב, וכן הצביעה השחורה של גחון המטוס לצורך הפצצות לילה

במהלך מלחמת העולם השניה שימשה ארץ ישראל את הבריטים כבסיס חשוב לפעילותם במזרח הים התיכון. מצרים אמנם היתה הבסיס העיקרי בזירה זו, כמו גם המעבר העיקרי למושבות הבריטיות באסיה, אבל לאחר נפילת צרפת בקיץ 1940 קיבלה ארץ ישראל חשיבות יתרה בגלל קרבתה לסוריה ולבנון, אשר עתה היו בשליטת צרפת של וישי. במקביל התקרבה הלחימה לא"י גם מכיוון אחר. כניסתה של איטליה למלחמה לצידה של גרמניה ב-10 ביוני 1940 פתחה את המאבק בין בריטניה ואיטליה על השליטה בים התיכון. השליטה ב"ים שלנו" (Mare Nostrum), כפי שכינו האיטלקים את הים התיכון, היתה חיונית עבורם לא רק כדי להגן על המגף האיטלקי, אלא גם כדי להבטיח את הקשר עם הקולוניות האיטלקיות בצפון אפריקה ובקרן אפריקה.

ב-13 בספטמבר פלשו האיטלקים בכוחות עדיפים מלוב למצרים. פלישה זו נועדה להיערך במקביל למבצע "ארי הים" – הפלישה הגרמנית לבריטניה – אך משדחה היטלר את הפלישה, החליט מוסוליני לבצע באופן עצמאי את הפלישה שלו. במסגרת הסיוע האוירי לפלישה ערך חיל האויר האיטלקי שורה של התקפות על מטרות עומק במצרים ובא"י. הבסיס הקרוב ביותר לא"י היה האי רודוס ובאמצע 1940 הוצבה בו כנף הפצצה 41 (41° Gruppo) עם מפציצים בינוניים מסוג סבויה-מרקטי SM 79. מסתיו 1940 תקפו האיטלקים את ת"א מספר פעמים. הם גרמו אבידות בנזק וברכוש, אבל מטוסיהם לא פגעו במטרות בעלות חשיבות צבאית.

במהלך אביב וקיץ 1941, בעקבות כיבוש יוון וכרתים, נכנס חיל האויר הגרמני לזירת מזרח הים התיכון. הגרמנים שלחו במקביל כוחות לצפון אפריקה תחת פיקודו של גנרל רומל כדי לתגבר את המאמץ האיטלקי לכיוון מצרים. מבצעי הלופטוופה במזרח הים התיכון נוהלו ע"י גיס האויר ה-X תחת פיקודו של גנרל הנס גייזלר, שמפקדתו ישבה בבסיס אתונה-קיפיסיה ביוון. במסגרת הסיוע למערכה האיטלקית-גרמנית במזרח התיכון, יחידות הגיס ביצעו מבצעי הפצצה וסיור בשמי א"י ומצרים. בניגוד לאיטלקים, הגרמנים כיוונו את המאמץ שלהם נגד מטרות אסטרטגיות ובראש ובראשונה נגד בסיסי הצי והאספקה הבריטיים באלכסנדריה ובחיפה. בחיפה ריכזו הגרמנים את המאמץ בבתי הזיקוק ובתשתית הנמל. כוח ההפצצה האסטרטגי של הגרמנים במזרח הים התיכון נשען על מטוסי היונקרס 88 של כנף אימון מבצעי 1 (Lehrgeschwader 1 - LG1), אשר פעלו מבסיסים ביוון ובלוב. בגלל מגבלות הטווח של מטוסים אלה היה צורך לפרוס טייסות של הכנף לבסיסים ברודוס ובכרתים על מנת לאפשר להם להגיע למטרות בא"י. בניגוד לאיטלקים, הגרמנים השתמשו בטכניקה של הפצצת צלילה, אשר הבטיחה הפצצה מדויקת למדי. במהלך המערכה על כרתים הפגינו מפציצי הצלילה הגרמנים את יכולתם בגורמם אבדות כבדות לצי הבריטי.

בליל 9 ביוני 1941 תקפו הגרמנים לראשונה את חיפה והחלו בגל הפצצות שנמשך כחודש וחצי. בד"כ הגרמנים הוציאו גיחת צילום והערכת נזקים לאחר כל הפצצה ובמשך הזמן צוותי האויר הגרמנים למדו להכיר היטב את חיפה וסביבתה.

בליל ה-19/20 ביולי נערכה גיחת הפצצה נוספת. בבוקר, כשהמפציצים שבו לבסיסיהם, שוגר מכרתים מטוס יונקרס 88 מצוייד במצלמה כדי להעריך את נזקי ההפצצה. באותה תקופה לא היה עדיין דגם צילום ייעודי של היונקרס 88 ולמטרות סיור הוקצו לחלק מגיסות האויר מספר מטוסים מדגם A5 עם מצלמות שהותקנו בעמדת הצופה בחרטום במקום כוונת ההפצצה האופקית שהותקנה שם בדרך כלל. אל הגיחה הצטרף הכתב הצבאי היינץ ליבכר מפלוגת כתבים (ממונעת) 7 של הלופטוופה. בדומה לכתבים אחרים ביחידות אלה, ליבכר עבר הכשרה כמקלען אויר והוא החליף במטוס את מקלען הגחון.

מזג האויר באותו יום היה מצויין והראות טובה. המטוס הגיע בגובה רב לחופי לבנון, צילם את נמל ביירות ופנה בנתיב דרומי שהביאו אל מפרץ חיפה. בשעת ההתקרבות ליעד יכלו הגרמנים לראות בבהירות את הכנרת. מראה "אגם נצרת" (שמה הגרמני של הכנרת) וההרים שסביבו עורר התרגשות בצוות המטוס.

"התמונה הזאת, שם למטה בין ההרים, לא מפסיקה לרתק בחיותה, ובכל פעם חייבים איכשהו להתנתק מהמראה היפה והחלומי הזה" כתב ליבכר.

הצופה שישב בחרטום עם משקפת ועם תיק המטרה כיוון את הטייס לחיפה. עם המעבר מעל המטרה הפעיל הצופה את המצלמה. נוסף לתמונות, דיווח הצופה על פגיעות רבות בבית הזיקוק, במיכלי הדלק ובתחנת הרכבת. מעל המטרה נתקל המטוס באש נ"מ בריטית מדוייקת ומספר רסיסים פגעו בו. הטייס צלל מזרחה ופנה לבסיסו. זמן קצר לאחר מכן, בשעה שהיונקרס כבר היה מעל הים, הופיע מטוס הריקן בריטי של טייסת 80, אשר פרשה למנחתי חירום בעמק יזרעאל בעקבות ההפצצות הגרמניות. מטוס הקרב הבריטי ניסה במשך מספר דקות לפגוע ביונקרס המתמרן. האלחוטאי והכתב השיבו אש ככל יכולתם. בסופו של דבר טייס ההריקן ניתק מגע והמטוס הגרמני שב לבסיסו בשלום עם המידע המודיעיני.

עידכון אחרון ( חמישי, 25 ינואר 2007 )

הלינק למאגר http://www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/pal/html/
הביקורת הנכונה על המגבלות http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=315501

טל

די נדיר למצוא דברים "טובים" (הרזולוציה...) ברשת. רוב האוספים נמצאים גם במחלקות לגאוגרפיה של רוב האוניברסיטאות וגם באגף המיפוי (שם תהיה בהלם מאיך נשמרים הצילומים של 1944/5). לאחרונה ממש "עלה" ב"ז קדר על "אוסף" חדש מ 1917-8 שהוא למעשה לקט מאוסף "אבוד" של טייסת 304 שידוע שהושמד באחת מההפצצות על מינכן במלחמת העולם השניה. לא מעט צילומים נלקטו בידי ארכאולוג וחוקר מקרא גרמני בין המלחמות - לצרכי המחקר שלו - ונותר חבוי מאז באיזו אוניברסיטה מזרח גרמנית... ראיתי רק 4 צילומים מהלקט ובהחלט היו מעניינים מאוד... השאר בטח יחכה כמה שנים, וגם אז יהיה זמין בעיקר לסקירה אחרי הליכה על שתיים ולא תיקתוק מקלדת.

.

1) כפי שציין טל בקישור לקישור, האוסף המקיף ביותר של תצ"א מסוג זה נמצא בארכיון תצלומי האוויר של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. למרבה הצער העלאתו לאינטרנט לא הסתיימה מעולם ונכון ל-10 הדקות האחרונות נראה שהאתר מת לגמרי. יש לציין כי העלאתו ותחזוקתו של מאגר תצ"א לאינטרנט היא משימה אדירה ובזמנו נכשל כהוגן הנסיון להעלות את המאגר החשוב של Keele לאינטרנט (זה מה שנותר ממנו). מכל מקום, דב גביש כיסה את רוב החומר הבריטי מתוך ארכיון תצלומי האויר של Keele וממקורות אחרים וביקור בהר הצופים יספק את הסחורה לפחות מהצד הזה.
2) הבעיה הגדולה במחקר תצלומי אויר היסטוריים היא העלות האדירה. שני האוספים הגדולים ביותר של תצ"א א"י ממלחמת העולם השניה הם ארכיון Keele ואוסף תצלומי האויר שבארכיון הלאומי האמריקאי. בשני הארכיונים אין אינדקס פשוט לפיו ניתן לאתר את התצלומים ושיטת החיפוש מורכבת וגוזלת זמן רב. הזמנת עותקים איכותיים יקרה להחריד. דב גביש הזמין בזמנו 12 עותקים של תצ"א גרמני מהארכיון הלאומי בעלות כוללת של כ-1000$.
3) כפי שנרמז, המקור החשוב ביותר שעדיין לא נוצל כהלכה הוא אוסף תצלומי השלל הגרמניים שבארכיון הלאומי בקולג' פארק, מרילנד. מדובר בכמליון ורבע תצ"א מכל זירות המלחמה בהן פעלו מטוסי סיור אסטרטגיים. דב גביש גירד כאמור את אפס קצהו, אבל לא הצליח ליותר מזה בגלל העלויות הגדולות של מחקר ורכש בארה"ב. מרשימות ומרישומי נתיב שבחדר המחקר של הארכיון ידוע שהחומר קיים ומחכה לחוקר בעל הממון או בעל המלגה השמנה שיגלה אותו.

המצאי ברשת מוגבל , וזאת בלשון ההמעטה...

במפ"י (המרכז למיפוי ישראל) , למשל , נמצאים כל תצלומי-האויר שצולמו ע"י הבריטים ,
אך הם לא הועברו למדיה-דיגיטאלית ונשמרים במתכונתם המקורית :
הדפסה על נייר-צילום בגודל של כ- 25X25 ס"מ...

(כאשר אתה רוצה לרכוש תצ"א , אתה מדפדף בין עשרות הגליונות הנשמרים בקופסאות קרטון
עד שאתה מוצא את את האיזור שחיפשת . אתה מסמן עם צ'יינו את האיזור המבוקש - ומקבל
כעבור מספר ימים את ההגדלה המודפסת... )

הנה , לדוגמא , קטע קטן מתצ"א (בריטית) מ-1924 :
(הקשקוש בטוש שחור , והכתם הלבן -שהוא חתיכת אמולסיה מקולפת- נמצאים על המקור)


וכך , אגב , נראה אותו איזור כיום (או ליתר דיוק לפני כשנתיים...) :

A friend in need - is a friend indeed

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

הצלחת לתסכל אותי.

אני משוכנע מעבר לכל ספק שיש לי בבית ספר מעניין עם תצ"אות ישנות מכמה תקופות, אם אני זוכר נכון יש בו גם השוואות לתצ"אות חדשות. יכול להיות שהתמקד רק בירושלים, כי אני זוכר משם צילום אוויר של איזור מעלות דפנה/גבעת התחמושת/רמות אשכול (כשכל השטח ריק לחלוטין מסממנים אנושיים). אבל אני פשוט לא מוצא אותו!

אולי מדובר בספר של ב"ז קדר שהוזכר כאן למעלה?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שהופצה לאנשי חיל המודיעין על ידי האלוף ליפקין שחק, ראש אמ"ן. בחוברת אוסף של תמונות "אז והיום". מרבית התמונות הן של טייסת 304.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG ...הצלחת לתסכל אותי... 'צטער... ...ספר מעניין עם תצ"אות ישנות מכמה תקופות, אם אני זוכר נכון יש בו גם השוואות לתצ"אות חדשות. יכול להיות שהתמקד רק בירושלים, כי אני זוכר משם צילום אוויר של איזור מעלות דפנה/גבעת התחמושת/רמות אשכול (כשכל השטח ריק לחלוטין מסממנים אנושיים)... עפ"י התיאור שלך זה לא "ספר" , אלא אלבום כבד-משקל ורחב-יריעה שבו מוצגות תצ"אות של א"י "ישן מול חדש" (בצד אחד תצ"א ישנה - ומולה תצ"א חדשה) . למיטב זכרוני , התצ"אות הישנות באלבום הן של הגרמנים והבריטים והחדשות של "אופק" , ואם אני לא טועה , האלבום הופק ע"י ההוצל"א של "מפה" . הסיבה שאיני מצרף תמונה שלו , היא שהשאלתי אותו מ ז מ ן והוא לא חזר... ולמרות כל האמור לעיל , אם אתה אומר שהתמקד רק בירושלים , ייתכן והכוונה לאלבום "קו האופק : ירושלים" של הצמד דובי טל ומוני הרמתי , שהוא חלק מסידרת "קו האופק - ישראל" .

A friend in need - is a friend indeed

מופיעים בספר של קדר. החדשים ע"י משה מילנר. יש תצלומים של ירושלים ואחד מהם כולל את שעפאט, הגבעה הצרפתית,גבעת המיבתר, רמות אשכול, סנהדריה. זה באמת ספר בעל מימדים גדולים.