אני התחלתי כי הרביצו לי









MOSHOI

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני התחלתי ממש במקרה כי עסקתי בספורט ולא יכולתי לשוב לאותו ספורט מסיבות רפואיות. אז מצאתי אומנות לחימה קרובה לבית ועם הזמן המשכתי והמשכתי וזה הפך אצלי למחוג לדרך חיים שלמה ששינתה אותי ואת המחשבה שלי מקצה לקצה(למשל התחלתי ללמוד יפנית-בחיים לא חשבתי שאני ימצא את עצמי לומד יפנית).
הסיבה העיקרית שאני חושב שבגללה אני מתאמן היום היא על מנת להפעיל את הגוף,לרכוש מיומנויות פיזיות ומנטליות,להנות ולדעת שיש לי ידע להגן על עצמי במצבי רחוב כאשר אין בררה אחרת.

בעיקר בגלל שחברים שלי התאמנו ומאז חלפו כמה שנים וכולם פרשו מזמן ורק אני התמדתי....
והיום אני לא יכול לראות את עצמי שבוע שלם לא מתאמן ומדריך....

בגלל עקרונות,
אני אדם שמאוד עסוק בהבנה של עקרונות,
היה לי חבר, היינו בקפוארה (הוא התחיל לפני), התאמנתי קשה בערך שנה אצל המורה שאז היה הכי טוב בארץ בקפוארה, השתתפתי ב-"הודה" ענקית (מעגל קפוארה) והתאמנתי מספיק בשנה ההיא שהכניסו נגדי את אחד המאסטרים והא קיבל ממני גם מכות,
נהוג שהמאסטרים מפילים את החדשים בקפוארה בפעם הראשונה שהם בהודה כדי שידעו להתאמן יותר חזק ואת המטרה של למה אנחנו נופלים (באטמן מתחיל), חבר אחד שלי מהקפוארה כמעט נפל אבל כשאני נכנסתי הוא בעט אלי בעיטה לסרעפת עפתי אחורה חזרתי והקצב נהיה מהיר ובעטתי אליו בעיטות לכל הגוף,
באותו רגע הבנתי עד כמה צריך להיות טוב בקפוארה כדי שהיא תהיה יעילה מול אדם מאומן, המאסטר שהיה נגדי הוא אקרובט לא קטן הוא יודע לעשות דאבל סאלטה והוא ממש שולט מבחינת התכונות האקרובטיות,
אחרי שהבנתי שכדי להיות טוב בקפוארה ובאקרובטיקה אני אצטרך יותר מדי אימונים שלא יניבו את התוצאות המתבקשות.
באותה תקופה קרה לי מקרה, חזרתי מקניות, ובעודי יוצא מהמכולת אני רואה אחד שאני הכרתי אז כי הוא למד איתי בשכבה ואמרתי לו שלום אז הוא שאל אם יש לי כסף אז אמרתי לו שכן אבל שהכסף לא שלי,
חשוב לציין שהוא ישב עם עוד אחד (הם היו מכיתה טיפולית) אז היה שם דלי של מים מהמזגנים, הוא בא הרים את הדלי ואמר לי תביא את הכסף או שאתה לא עובר, אמרתי לו תירגע (חשבתי לברוח), הוא הוריד את הדלי ואז הוא השני אמר לי תראה שיש לך כסף אז אמרתי לו, נו מה... כי ידעתי שהוא ייקח לי מהיד,
אז הוא אמר טוב אז שים את הכסף ביד וסגור אותה ותוציא את היד מהכיס, הוצאתי את היד, הוא נתן מכה על היד, הכסף נפל על הרצפה הוא לקח אותו ואז שיחקתי את עצמי שהכסף נעלם ושאני צריך להחזיר אותו, סתם חיפשתי איתם בתקווה שיאמרו לי שהכל היה בצחוק ויחזירו לי את הכסף, אחרי איזה חצי שעה של חיפושים אמרתי להם שאני יודע שהכסף אצלם ושיחזירו לי, הם אמרו לי שאם אני אספר למישהו שאני יודע מה יקרה לי כבר בבי"ס, חזרתי הביתה על סף דמעות ובכיתי שהם גנבו ממני, אמא שלי צלצלה למשטרה (אמרתי לה שאני לא רוצה כי ידעתי שיהיו צרות) באו 2 שוטרים חיפשנו אותו ביחד והתחילו להתאסף אנשים מסביב, פתאום הוא בא על אופניים והביא איתו 10 שקלים (הסכום שנגנב) השוטרים זימנו אותו לחקירה (וחברים שלו היו מסביב, הם התחילו להגן עליו ועשו לשוטרים הטמבלים האלו בלאגן) ואז אמא שלו הגיעה ועשתה עוד יותר צרות לשוטרים הם בקושי הצליחו לקחת אותו, אמא שלי התחילה לצרוח על כולם שאם מישהו ייגע בי עוד פעם אחת הוא מת, יום למחרת הגעתי לבי"ס והיתה מהומה כולם קראו לי "מלשין" והתחילו לקלל אותי ואנשים שחשבתי שהכרתי שאלו אותי למה עשיתי את זה??
התחילו לכפכף אותי בהפסקות (לך תתמודד עם ילדי הבי"ס הזועמים),
כמעט שנתיים של הצקות עד שעברתי לתיכון,
כבר אז התקופת החטיבה החלטתי לשנות גישה, הייתי אצל קרוב משפחה שלי שלמד איקידו בארה"ב,
רציתי לראות את האיקידו אז הוא הראה לי טכניקות מגניבות של איקידו בחדר, וסרטים של איקידו כולל סרטים באורך מלא אשר נדירים להשגה של אאושיבה, מאוד התרשמתי מהיכולות ובעיקר מיכולותיו של אאושביה (טאי ג'יטסו כמעט בלתי ניתן לעצירה), היו לו ספרים באנגלית והחלטתי לקחת ספר ולהתחיל ללמוד, לא למדתי מהספר יותר מדי אז הגעתי לשיעור באיקידו ממורה, היה שיעור אדיר אבל הוא היתה מ-22:00 עד בין 24:00 ל-1:00 וממש לא התאים לתקופת החטיבה, ואז הגעתי לעוד שיעור איקידו של מורה אחר בדרגה יותר בכירה (ממש לא התלהבתי מהשיעור),
היו לי באותה תקופה עוד ארועים שהרביצו לאחד שאני מכיר והגנתי עליו (הם באו עם קרשים הפחדנים),
הכרתי גם אותם אז ממש לא היה לי נעים להתערב אבל התערבתי, אח"כ חזרתי עם אבא שלי וראיתי איזה 4 מסביבו ואת הפנים שלו פתוחות (אגרופן), עברתי חלפתי לידו, אמרתי לעצמי הוא ידע להכניס את עצמו לצרות בעיה שלו, ואז חשבתי שוב ואמרתי לעצמי שאנשים אדישים ורק בגלל אדישות וחוסר מעש קורים מקרים, קרו עוד כמה מקרים של איומים ומכות שישבתי ולא דיברתי,
החלטתי שאני לא אשב יותר בחיבוק ידיים,
ואז הגיע הרגע המיוחל (נכון שאומרים שמי שמחפש בסוף ימצא, המשאלה התממשה),
היה לנו במקום שיעור ספורט שיעור באומנות לחימה, התישבנו והגיע מורה חביב ונחמד והסביר לנו בכללי מה הפירוש של האומנות (לא הרחיב יותר מדי) ואמר לשניים להיכנס לקרב הפלות המנצח נשאר, וכל פע נכנס עוד אחד, החזקתי מעמד מול 3 ואז הגיע אחד קטן ותכמן והפיל אותי, בצהריים לאחר הבי"ס הדעתי עם החבר שלמד איתי קפוארה פעם לשיעור ניסיון עם דוד שלו והגיעו עוד בערך 10 אנשים, בערך 5 מהתיכון, והתחלנו להתאמן, ישר באחד השיעורים הראשונים הוא הכניס אותי לקרב קרקע עם בחור שגובהו 2:05 בערך והתאמצתי באותו הקרב, מאוד התאמצתי, וניצחתי, בסוף הקרב בקושי נשמתי מרוב מאמץ ואז הוא אמר טוב יופי והכניס אותי מולו עוד פעם, אמרתי לו שאני לא יכול, והוא מצידו אמר לי שהיריב שלי מחכה, נכנסתי עוד פעם ובסוף הקרבות הוא לא ניצח אותי ואני לא ניצחתי אותו,
המשכנו להתאמן, למדנו הגנה עצמית בסיסית (איצ'ו ג'יטסו) והתאמנו איתי אנשים שהסתבכו לא פעם בחיים שלהם ולאחר אימונים ראיתי פתאום שאני מתחיל לנצח אותם, התחלתי ממש להשקיע וראיתי שהם מתחילים לחשוש מקרבות איתי, לאחר זמן הגענו ל"משחק המלחמה" הראשון שלי, הכרנו את קבוצת הבוגרים הלא נורמליים האלו, והתחלנו להבין את המשמעות של איפה אנחנו ומה מעשינו שם,
המשכנו להתאמן (אימונים מטורפים לגמרי) ובחנוכה באותה שנה הגענו למחנה הראשון שלנו היה מחנה קטלני, המכנו לשחק את ה:משחקי מלחמה" מידי פעם וראיתי שאני משתפר ונתנו לי אף להיות בעמדת המפקד במשחקים והצלחתי לנצח כבר במשחק ה-4 שלי, ראיתי תכססנות מהי, והתחלתי ללמוד לעומק,
לפני זמן המורה שלי אמר לי שהוא לימד שוב פעם במקום שיעור ספורט והוא אמר לי שהם תופסים ממני, בסך הכל התוצאה יצאה, ואני מצטט: "לא נלחם בכלל ויודע להילחם כמו 12 נמרים".

התחלת ללמוד בשביל הגנה עצמית

לא רק,
התחלתי ללמוד כדי שאני לא אצתרך להגן על עצמי יותר מדי, להגן על עצמי ידעתי גם קודם,
פשוט לא השתמשתי בידע כי אני לא אוהב להסתבך והאומנויות לחימה האחרות לימדו להילחם בצורות שיכלו לסבך אותי כמו שצריך בצרות לו הייתי משתמש בהן.

שאלה טובה !
כי רציתי לעמוד מאחורי המילים שלי !
ולהיות יותר בטוח בעולם גם ..

בדיוק הסיבה שלי
רציתי קצת גב למילים שלי במקרה שאני עושה יותר מדי פוזות =]
וגם התחלתי להמשך לזה כי הייתי מושפע מסדרות בהתחלה אבל אחר כך המשכתי בכלל בלי קשר

אני התחלתי טאיקוונדו WTF כי מאז ומתמיד התעניינתי באומנויות לחימה ובמיוחד באקרובטיקה לחימתית, חיפשתי קונג פו קרוב לבית ולא מצאתי אז הפסקתי לחפש. אחרי כמה שנים ראיתי סרטון על טאיקוונדו (טאיקוונדו 2 באימיול) ושם הראו אומנות לחימה בשילוב עם אקרובטיקה ברמה ממש טובה אז התלהבתי והלכתי לטאיקוונדו אצל שלמה טל ליד הבית שלי (כפר סבא).
אפשר להגיד שקצת התאכזבתי מבחינת אקרובטיקה אבל מבחינת לחימה המועדון אחלה וגם המאמן אחלה וגם האנשים ששם, אז המשכתי ועכשיו אני חגורה צהובה עם פס...