שמעתי על כך בתכנית הכל דיבורים בגלי צה"ל, אבל חוץ מזה בשום מקום.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/662/927.html


ואמר מישהו בפורום מתחרה - בחוכמה - "שלך שלי, שלי שלי". ועוד הוסיף "כשערבי קורא לעצמו ערבי, זו לאומיות, כשיהודי קורא לו ערבי, זו גזענות".

אין דבר: עוד כמה כאלה ונקניקית כפר קאסם-כפר סאלם תהנה ממנעמי הביטוח הלאומי הפלצטיני... חוץ מאחותי שתעבור לעבוד במרפאת קופ"ח חדישה פחות, אבל גם לא בקלנסאווה, אני לא ראוה הרבה שזה יזיז להם.

.

בכל יום סופגים חלוצים אמיצים היושבים על אדמתם הרבה יותר מזה, בכל יום חוזים חלוצים אמיצים שנעקרו מאדמתם ע"י ציפי בבני דודיו של הרוקח הנופח הופכים את מה שהיה בתיהם הפורחים לקיני טרור, בכל יום מתכופפים ילדים בשדרות ובנתיב העשרה בפני חפצים מעופפים שמשגרים בני דמותו של הקופאי האשמאי ובכל יום מתרפסת הממשלה בה מהווה הציפור מקור בכיר - בפני 'נציגי הצבור' של הזבן הגזען האומרים לכולנו בפנים דברים גרועים בהרבה.

מי יתן ויהיה שכרו של הנקניק המשופם כשכר אבות אבותיו שזכו ליישב את כל רחבי המזה"ת ולראות ברכה וכוכבים דרך חרכי הפחונים.

ולגבי אחותך - בכספים שיתפנו באם נפסיק לממן את המזדהים עמוקות עם האוייב - בטוחני כי ניתן יהיה להקים מרפאה מהודרת ומשופצרת למענה בין בית חנן לבית דגן.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אין זכות דיבור לאוכלי החינם האלה, זכויות צריכות לבוא אחרי החובות שמילאת, שאצל אותו ערבי הם 0 מאופס.
הוא צריך להודות שלא חי מדולר וחצי ליום כמו רוב מדינות ערב, כי במצרים או סוריה, היה מתפלל שהיה כזה דבר שנקרא סופר פארם..

לפני 4 שנים יצא לי לסייר בכפרון החביב, שיש בו קבר שיח' חשוב במידה כלשהי (עוד אחד מאינספור קברים של "אחד הסגנים של צלאח אל-דין"...), ועל הקיר הייתה מרוחה כתובת בשפה הקדושה של הקראן: "אללה, שמור על אוסמאה בן-לאדן" (אללה, חפט' אוסאמה בן לאדן). אני חייב להודות שהתרגשתי.הנה יושב לו כאן אדם, שמסובסד ע"י כוחות אופל ציוניים, ובכ"ז הוא טורח להקדיש זמןלהראות דאגתו למולטי מליונרים סעודים שאוהבים לחיות במערות...

כל אחד יודע שבשביל הערבים אוסמה זה הגאווה.

שרוצים לגרש אותנו מאדמתנו, לא להעביר אותנו ביחד עם אדמתינו למדינה יהודית אחרת.

כשאנחנו לא עושים את זה, הערבים מזכירים לנו, ונצטרך לעשות את זה באין ברירה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

הבעיה האמתית היא זה שאנחנו במו ידנו מגדלים כאן את האויבים שלנו צריך להבין שהמהפכה לא תבוא מאיזה ערבי פלח המהפכה תבוא מהמשכילים אלה שקיבלו את השכלתם במוסדות יהודים
רבותי צריך להבין שהערבים אינם מכירים בנו ולא בזכות שיש לנו לשבת על האדמה שקבלנו ירושה מאבותינו שקבלוה על ידי מי שאמר והיה העולם.
הם מבינים שאנחנו גזלנו מהם את אדמתם והם לעולם לא ישלימו עם זה.
הנה לנו דוגמא
"השב"כ מפרסם את פרטי חקירתו של בכיר חמאס סטודנט ערבי אזרח ישראל, אשר סייע למחבל שעמד לבצע פיגוע וגם תכנן פיגועים נגד מתקנים ביטחוניים בגליל ובירושלים."
"זאהר טען כי מדובר ב"מלחמה אידיאולוגית מדרגה ראשונה" - ולא מלחמה טריטוריאלית על שטח. מדובר לדעתו ב"מלחמה נצחית בין שתי אידיאולוגיות - היהדות והאסלאם". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/85381
הנה עוד ציטוט "העם הפלסטיני המדוכא עוד יקום על הרוצים לדכאו ותקומתו תבוא עם חיסולה הפיזי של של מדינת ישראל "
http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/html/final/sp/7_05/pij_netania.htm
עינינו הראות השכם והערב הם אומרים זאת בריש גלי זה לא סוד
ואני שואל את אותם יפה נפש למינהם היתכן היתכן לחיות עם אילו שרוצים לאבד אותנו מה נהיינו כ "כ טפשים
עורו ישנים מתרדמתכם עד מתי לעיוורון הם שונאים אותנו ולא משנה מה ניתן להם
פעילות הטרור לא באה כתוצאה "משתחים כבושים" ב-1929 ,ב-1921 ובשנים 1939-1936 לא"הוחזקה" אדמת "הגדה המערבית" ע"י כוחות יהודיים, מושג "השטחים הערביים המוחזקים מאז1967" לא היווה בימים ההם אפילו חלום-בלהות חולף מה הפריע להם אז נשפך דם יהודי בארץ-ישראל זמן רב לפני 1967, או 1947או אפילו 1927. גם אז כמו היום דובר על "יישובים", אך אז נאבקנו על היישובים הציוניים החדשים של תל-אביב, פתח-תקוה, רחובות, חדרה ומערב-ירושלים
חובה עלינו לקום ולעשות מעשה

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

"כשהייתי ילדה, אמא שלי שלחה אותי לטפל בסבתא שלי שכבר שכבה בבית חולים. המשפחה שלנו הגיע מלוב וידענו לדבר ערבית. במיטה ליד סבתא שכבה זקנה נוספת, זקנה ערביה, והן כל הזמן היו מדברות ביניהן בערבית ואני הקשבתי לשיחתן. יום אחד שאלה הזקנה הערבייה את סבתה שלי – 'תגידי לי, למה באת לארץ ישראל?'

חשבתי שסבתא תענה לה שזה בגלל הרדיפות שהיו אחר היהודים בלוב, אבל סבתא ענתה לה משהו אחר לגמרי.



- 'באתי לכאן כדי לממש את הירושה שלי'

– ענתה סבתא.
- 'שו-הדא – איזה ירושה'? - שאלה הזקנה הערבייה.
- 'את הירושה שקיבלתי מאברהם אבינו, את ארץ ישראל' – ענתה סבתא.

הזקנה הערבייה שתקה כמה דקות, חשבה חשבה, ובסוף אמרה:
- 'אבל אברהם הוא גם אבא שלי?'
- 'נכון' – ענתה סבתא – 'אברהם הוא גם אבא שלך, אבל אני הבת של בעלת הבית, ואת הבת של המשרתת...'

"הזקנה הערבייה רעדה כולה" – סיימה האישה את סיפורה – "היא אספה את רגליה, התכווצה במיטתה וקיבלה את הדין".