מהו הנק"ל הטוב ביותר ממלחה"ע ה-2 ?....השאלה הזאת עולה בראשינו פעמים רבות, אך ההחלטה קשה מאוד, לאור ריבוי הנק"לים מאותה תקופה, יופיים ותכונותיהם, בחרו את הנק"ל שלדעתכם עשה את מלחה"ע ה-2 והעלו אותו..שבוע טוב

נשק של בנות הברית היתי בוחר את ה-BAR:מקלע קל
מודרני עם טווח,דיוק ויכולת ניוד גבוהה לחיל לאותה תקופה.
כנשק הציר היתי בוחר ב-MP44 למרות שלא היה דומיננטי
בהשפעתו עקב הופעתו בסוף המלחמה.הרובה-אבי רובי הסער של היום.

למה לא ברן?
למה לא MG-34/42 ?

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

תלוי לאיזו לחימה.ללחימה בברלין הייתי מכתיר את התמפסון והmp 38.

בליחמה בנורמנדי הייתי בוחר את הM1 גראנד.
במקלע הייתי בוחר את הסטיגר.

זו שאלה ללא תשובה.אלה אם כן זה סקר.

לצורך סקר-לא צריך לנמק.

אפשר לחלק עפ"י סוגים/שימושים:
תתי מקלע-היתי בוחר בMP40 וב-PPH41 הרוסי כמשפיעים ביותר.
רובים G43 הגרמני ו-M1 האמריקאי(חצי אוטומטי).
מקלע בינוני,M34 גרמני ו-BERN האנגלי
המיוחדים ללא כותרת (לתקופה) הMP44 וה-BAR.וה-FG42

בתמונה זה MG-42 ולא 34, וגם ככה לדעתי הוא טוב יותר

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אה?

שני המקלעים ששמת, הם MG-42....
זה MG-34:
http://www.ww2-blanks.com/MG34new.gif

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

העיניים עייפות להיום.
יותר טוב?

בהחלט, עכשיו רק נשאר לך להחליף את הבחירה לMG42

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ה BAR אכן היה אחד מכלי הנשק היותר יעילים של בעלות הברית במלחה"ע השניה, אבל מודרני הוא לא היה. מדובר בנשק שנכנס לשימוש כבר בשלהי מלחה"ע הראשונה.

אז?האם 16 לא נכנס לשימוש בשנות ה60?הוא לא מודרני?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MTV אז?האם 16 לא נכנס לשימוש בשנות ה60?הוא לא מודרני?

האם-16 אכן נכנס לשירות בשנות ה60 אבל בין האם-16 ששירת בוויאטנם לבין האם-16 שעבר מודרניזציה, שינויים ושיכלולים רבים, ונמצא בשימוש כיום יש הבדל רב( (למעט מכאניקה, שנותרה כמעט כשם שהייתה) בין שני הכלים ויכולתם המבצעית, אז אם גירסה מודרנית שתתאים לתנאים בימינו אנו של הBAR הייתה יוצאת לפועל אז היה נחשב הוא למודרני, חוץ מזה הBAR הוא כלי מעולה ואחד האהובים עלי מאותה תקופה אבל עדיף שישאר שם ואנחנו נתקדם בעשייה..

בוצעו בו בעיקר שינויים קוסמטים.ה BAR היה נשק מודרני באותה תקופה.

הBAR נשאר מודרני למרות תחילת חייו ב-1918...
גם היום המריינס מזכיר את קונספצית ה-BAR בבדיקתו
את רעיון ה-IAR החדשני (רובה אוטומטי אישי) שהוא משהו
בין רוס"ר למקלע קל -שרשרת.

אאל"ט, הBAR שימש כבסיס לפיתוח מקלע פופלארי אחר: המאג.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הרי שלדעתי מדובר יהיה על הפפ"ש הרוסי - ללא קשר לאיכויותיו כפי שישתקפו במטווח סטרילי בידי יורה מיומן (אל מול כלים אחרים מאותה מלחמה) הרי שייצורו ההמוני, חימושו של החייל הרוסי בו ופשוט תפעולו, הולכים יד ביד עם נצחונות סוביטיים רבים, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו!

עכשיו בואו נבחן כמה כלים באמת חדשניים לאותה תקופה (גם אם לא היו חדשים, מספיק שלאוייב לא היו מקבילים להם):

הגראנד (רובה קרוב לכוח העצירה והדיוק של רובה בריחי (מבחינה מעשית) אבל מהיר טעינה והכי חשוב חצי אוטומאטי), הקרבין M-1, הטומפסון, BAR, בראונינג 0.3, קולט 1911:

מה משותף לכולם? כולם באופן זה או אחר מתעלים על חימושו של האוייב (הגרמני לפחות). מה הבעיה? מעולם לא מצאתי הוכחה לכך שהיאנקי הביס את הגרמני באופן ברור רק בגלל שהיו בידיו כלים מעולים כאלה (הגרמני היה חמוש במאוזר שהוא רובה בריחי, השמייסר - תמ"ק9 מ"מ אוטומאט בלבד ומקלעים שמבחינות רבות היו נחותים לעומת האמריקאים). למעשה ניתן להגיד שמ ה 6/6 ועד לקרבות הגדולים האחרונים במארס 1944 הגרמני תפקד מעולה, ולו רק ביחס לנק"ל שבידו, אל מול האמריקאי .

.

אם נשווה את זה אחד לאחד אני לא בטוח שאתה צודק....חוץ מבגראנד...
M-1 carbine מול Gewher 41/43? אני לא מכיר מספיק את שניהם, אבל הקרבין היה אמנם נשק מדויק מאוד אבל בעל כוח עצירה נמוך ולדעתי לא אפקטיבי מספיק, אני לא רואה יתרון אחד שלו אל מול הGewher
תומפסון מול MP-40? שקולים לדעתי.
BAR מול LHMG34/42? אולי הבדל במשקל ובנוחות נשיאה, אבל אין מה להשוואות קיבולת כדורים של 20 לעומת שרשיר....
0.3 מול MG34/42? על זה אפשר להתדיין שעות, אבל גם, לפחות שקולים, ה0.3 לא עולה על המקלעים הגרמנים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

כמו שאמרת, אפשר להתווכח שעות: העובדה היא שהארסנל האמריקאי ומידת תפוצתו (כל הכלים הנ,ל היו נפוצים וכבר בשלבים העיקריים של המלחמה) היה מודרני וחדשני. למעשה חלק נכבד מהארסנל היה טוב ממה שהיה לחייל החי"ר הישראלי - במיטבו - ב 1973 (או שזה בדיוק מה שהיה לו).

יכול להיות שאני עדיין "נסער" (בצחוק...) מפעמיים ברציפות שראיתי (במכון כושר...) תכנית בערוץ ההיסטוריה המשבחת את הנק"ל האמריקאי באופן מופרז עד ילדותי בדרך וע"י דוברים שהוגדרו כאן לפני כ"אנשי סיירת חנויות הנשק" (באנגלית נשמע טוב יותר). בסופו של יום, ותחת השפעת ההפרזות של אמריקאים מלאי שביעות רצון בערוץ ההיסטוריה, אתה נשאר עם העובדה שהגרמני - על הרובה הבריחי שלו, התמ"ק האוטומאטי בלבד והוולטר 7.65 מ"מ כאקדח שירות - הגיב יפה מאוד לאמריקאי שכוח האש האישי שלו היה גדול פי כמה. גדולים ממני הלכו ובדקו וגילו שלמעשה כמעט בשום מקום לא הובס חייל גרמני ביחס שווה לחייל האמריקאי באופן ברור כאשר מסתכלים על התמונה ברזולוציית פלוגה או גדוד. זו עובדה שהייתה יכולה להשאר די סתמית לולא ההילה העצומה שמיוחסת ליאנקים בחזית אירופה וצפון אפריקה (בעוד ישנה התעלמות מיכולת החייל הבריטי הרגלי וקיימת נטייה ברורה לזלזל בחייל הרוסי כחייל ולייחס הצלחות שלו לגורמים כמו כמות או מזג אוויר).

.

שהמרינס השתמשו בו הם לקחו מקלע 7.62 ממפציץ צלילה הוסיפו לו מתפסים ודורגלים של BAR וקת של M1 ויצא להם נשק פשוט קטלני עם קצב אש מטורף ששום נשק יפני לא התקרב אליו בעוצמת האש מישהו זוכר איך הוא נקרא?

NZSAS

אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל זאת הגרסא הניידת של ה0.3 M1919A6 (הנייחת היא A4)

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל זאת הגרסא הניידת של ה0.3 M1919A6 (הנייחת היא A4)

גרסה זו פותחה לאחר הנחיתה בנורמנדי. אז התברר כי ה 0.3 עם החצובה הינו כבד ומסורבל ללוחמת המשוכות של נורמנדי.
במבצע "גן שוק" צוידו הצנחנים האמריקאים בגרסה זו, רק כדי לגלות כי דווקא בשטחים הפתוחים של הולנד עדיף להשתמש בחצובה...

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הסטינגר אכן היה מקלע שהוסב ע"י רב"ט מרינס בשם
טוני סטיין שמת לאחר מכן בקרב.
הקליבר היה 30-06 .
המקלע אכן שימש את המרינס במלחמתו בזירת אוקינאווה.

למרות שכאן הוא בלי מתפסים אולי זה מהדגמים הראשונים

NZSAS

אקדחי השירות של הוורמאכט היו בקליבר 9 מ"מ - לוגר 08, וולטר P-38, וקצת FN HIGHPOWER 1935.

ההילה המיוחסת לחיילי ארה"ב וגו'; אם נבדוק מה מוצא החוקרים אולי נגלה את התשובה...

בפועל לא היה לוורמכט אקדח שירות אלא מה שהשיגה היד: ראדום פולני (היה נחשב למציאה), וולטרים על כל הסוגים (ישנה תמונה מפורסמת של שני מש"קי וורמאכט מוציאים להורג אזרחים רוסים (בתנוחה מוזרה של כריעת המוציא להורג מעל המוצא להורג) באקדחים קטני קליבר), שטייר, FNHP ואפילו אקדחי שלל רוסיים. רשמית הלוגר 9 מ"מ היו אקדחי שירות אבל לעולם לא היה אפילו קרוב למספיק כאלה. המוני אמריקאים מחזיקים וולטר PP/PPK שנלקח שלל ע"י סבא/אבא מחיילים גרמנים. בכל לוח מכירות נשק יד שניה היו המונים כאלה בפעם האחרונה שבדקתי.

.

http://forum.axishistory.com/viewto...385ed60b885c5c4


כשהתחלתי להתעניין בו... מקום טוב להתחיל.

.

עמיד ואמין מאד. היה בזמנו (תחילת שנות 1990) סוחר נשק בצפון הארץ שנהג למכור ל"תפרנים" מבני ההתיישבות העובדת ראדומים במחיר סמלי של 100 ש"ח עבור כלי בדוק ומתפקד.
קראתי חלק מהשרשור שצירפת, אני מקבל את מה שכתבת בלי טענות. בכל מקרה כל האקדחים האחרים היו "לא רשמיים", לפחות על הנייר. ייתכן מאד שחלק נכבד מהוולטרים הקטנים PP/PPK נתפסו גם מאנשי משטרה, גסטאפו וכדומה. יש גם בארץ כמות לא מבוטלת של כאלה, האקדח הנחשק אולטימטיבית כשלל ע"י ה GI היה הלוגר.

היה פראייר הייתי אומר... הכלי הזה לא יוצר מאז מלחמת העולם ואם אני לא טועה אפילו באיזה גליון של "מטרה" ז"ל (שזמנו ממילא תם איפושהו בתחילת שנות ה-90) התייחסו אליו כאל פריט אספנים!

.

לא בדקתי את מחירי הראדום לאחרונה אבל צריך לזכור כמה דברים:
בארץ אין שוק חוקי לאספנות נשק חם מודרני (למעט יחידים בעלי רשיון סחר שהם גם אספנים ושולטים בשוק הישראלי, כך שחוקי שוק רגילים לא רלוונטיים) וכלי מושבת הוא לא נשק וחסר ערך (לדעתי).
ראדום שנמכר ב 100 ש"ח לפני יותר מעשר שנים גם אז היה מציאה והקנייה הטובה ביותר למי שרצה אקדח 9 מ"מ בגודל מלא, תקין, בטוח ובזול.
אותו סוחר היה אספן בינלאומי ידוע, שנים רבות, שהיה מחובר היטב לשוק העולמי. הראדום דאז נמכר לפי משקל, בדיוק כפי משהב"ט מכר אותה תקופה את אקדחי הוובלי שמקבלים כיום מחירים נאים למדי.

יכולים להיות הרבה דברים מוזרים שאכן התקיימו.

100 ש"ח היה כסף קטן כבר ב 1990 בשביל אקדח - כל מיני ברזלים סוביטיים עם קליברים בעייתיים (זמינות) נמכרו ביותר - בעצם בכלל נמכרו, וזה מה שמעניין!

הראדום נדיר משום שלא יוצר מאז 1939 (אני זוכר משהו על זה שהגרמנים ייצרו כמות, אז בוא נגיד 1944) וגם אז היה נפוץ במחוזות רחוקים מישראל (אלא אם כן הגיעו כאלה יחד עם משלוחי הנשק להגנה?). הוא כלי 9 מ"מ גדול ואמין אבל בעיקר: היה לו ערך טוב כבר אז. הוובלי הוא לא דוגמא משום שהיה נפוץ בכל העולם, יוצר בכמויות גדולות בהרבה שהיה בשימוש לא רק של צה"ל (משם אולי לא הגיע לשוק האזרחי למכירה) אלא משטרת ישראל, חברת חשמל, מקורות, שב"ס וכו' - לעודד זלצר (ב"ש) יש אחד כזה שעליו כתובות המשייכת אותו ישירות למפקד חטיבה בריטי - הוא מצא אותו בערימת כלים "במשקל" שמכרה חברת חשמל... זו דוגמא למה שיכול לקרות ב"שוק סגור" כמו ישראל שבו הרבה נשק ומעט (מאוד) מומחים. ישראל ותורכיה הן אולי מהבודדות בעולם שבהן יש מצב כזה!

בכל מקרה: כאן מדובר על אספן/סוחר - להערכתי הוא פשוט עשה חישוב לא נכון, או שמשום מה הראדום היה במצב שלעולם לא יוכל להמכר לאספנות. בסופו של דבר אלה סתם הגיגיגם משום שסביר להניח שהיו כל מיני גורמים במשוואה שהיום קשה לברר אותם. בדיוק כמו איך השגתי רובה אולימפי מעולה במחיר מצחיק שהוא עשירית ממה שהיה נדרש עבורו אצל סוחר נשק הגון, והכל חוקי ובלי למצמף בעיניים תכולות... רק בישראל!

.

כל מי שבסביבה שלי, לא קנה כלי סובייטי בקליבר מוזר. "תפרנים" שקנו, למשל, ואלאם הונגרי (אקדח קצינים, העתק של ולטר PP עם קת בצבע כתום! בקליבר 9 מ"מ קצר) לא עשו עיסקה רעה כלל ועיקר. כנ"ל לגבי מי שרכש ברטה 51 (9 מ"מ לוגר) משלל מצרי.
במקרה, רובים אולימפיים יקרי ערך קל היום, ודווקא כעת (לבעלי הרשיון) לקנות במחירים מצחיקים בגלל חיסול גדנ"ע קליעה וסגירת מועדונים. כלים מעניינים אחרים יש בשפע - שוב, רק לאותם מעטי-מעט שיכולים לרכוש חוקית - בעקבות חיסול הנשקיות של המגזר הכפרי. לחלק מהוובלים יוצאי משהב"ט יש סימון צהל"י מה שעושה אותם למבוקשים כיום בשוק הצפון-אמריקני. כך נכון גם לגבי רומ"ט FN.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי broadaxe במקרה, רובים אולימפיים יקרי ערך קל היום, ודווקא כעת (לבעלי הרשיון) לקנות במחירים מצחיקים בגלל חיסול גדנ"ע קליעה וסגירת מועדונים.

אפשר לדעת איך?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מועדונים שנסגרו מכרו את הארסנל במחירים מגוחכים לסוחרי נשק ממולחים ואני יודע גם על מלאים שנמסרו רק תמורת כתב זיכוי. צריך לחפש אצל הסוחרים - הם ישמחו להיפטר מהרובים במחיר זעום.

בקיצור - לשאול את מאיר רוט?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

סיבה פשוטה: הוא צריך להרוויח! שיטה טובה להרוויח - קונים "ברזלים" וכל מיני יד שניה בכסף קטן, ובסוף מוכרים איזה שליש מהם ב 300% רווח. אני מכיר סוחרים שמוכרים כל מיני 9 מ"מ, 8 כדורים במחסנית תוצרת 1950 ועם בעיה רצינית של זמינות מחסניות וכו', ב 1000 ש"ח! ב"YAD2" אפשר למצוא במחירים כאלה CZדים, סמיטים ואפילו FNHP - ומנסיוני לא מעט פעמים בלי שום קאץ'. סוחר נשק יתן לך תשלומים, מוצרים משלימים בהנחה משמעותית - אולי גם כרטיסיה למטווח. ברובה אולימפי שמראש קונים בגלל שהוא צעצוע במחיר מציאה, כל זה לא רלוונטי.

מלבד קשרים אישיים אני הייתי מתחיל במוסד ישראלי ייחודי שבו הרבה פעמים אני מוצא קיצורי דרך מעולים בזכות אנשים טובים שלא רגילים לראות הכל דרך חור הגרוש: הקיבוץ!

מסתבר שבמשך שנים קיבוצים הפכו למערכת די סגורה שהצליחה לאסוף משאבים רבים וייחודיים ללא שיוחס להם ערך מיוחד - מה שנקרא "טמאות"... התוצאה היא שלא פעם אתה יכול למצוא שם ספרים נדירים, מפות, כלים חקלאיים/ענתיקות אחרות וכו' וכו' - גם כלי שהיה שייך למועדון של הקיבוץ, ובינתיים קנו טובים ממנו, יכול להנתן במחיר מציאה. קשרים בקרב וותיקי קיבוצים הם תמיד מקור לברכה לאספנים אופורטוניסטים! (וכמה חבל לי שכנער לא הבנתי את זה ולא קיבלתי מיצחק קלי ז"ל בבית מאיר (יודע שזה לא קיבוץ...) כל מיני דברים מעניינים שהציע לי... לא היה מקום בתיק.).

.

סיבה א', הסוחר אמנם מרוויח אבל יש סוחרים, בעיקר קטנים או לא ממש מוכרים (שאין להם חנות עם "פרונט") שמחזיקים סטוק ומעוניינים להיפטר מכל מה שתופס מקום. רובה אולימפי הוא בחזקת "פיל לבן". רובם מכירים את השוק וכך, מה שנקנה בזול יימכר בזול, בייחוד כלים בעייתיים במכירה. אקדח להגנה עצמית הוא עדיין מוצר נדרש שקל יחסית למכור, בייחוד אם הוסחר מציג מלאי של חדשים במחירים שבין 3000 ל-5000 ש"ח והקונה הבלתי מנוסה ישמח לרכוש יד II ב-1000 ש"ח ועוד ב-18 תשלומים...
סיבה ב', אאל"ט בקיבוצים שאינם ישובי ספר אין יותר נשקיות (ראה תשובתי לעיל), אבל לשאול תמיד כדאי. האחראים בד"כ מעדיפים לבצע סבב מכירות אחד מול סוחר במקום להסתבך עם אזרחים פרטיים ובירוקרטיה.

וכאלה אין בכל קיבוץ, אבל לפחות אחד יש בקיבוץ מאוד עורפי, שם היו מאוד נחמדים איתי. ביישובי ספר מה"וותיקים" יש המוני מציאות, מה שיצא לי לראות כשאירגנתי את הנשקים למסע הרוכבים האוסטרלים... למיטב ידיעתי מאז שמשרד הפנים התחיל לחייב באגרה פר כלי, בעוד צה"ל התנער (בצדק) מכל מה שלא החשיב כשלו, היו חייבים להפטר מהמוני כלים שונים ומשונים. מכיוון שבקיבוץ, כמו בקיבוץ, תמיד יש איזה אחראי אחד שהוא יהודי טוב, תהיה מדיניות הקיבוץ אשר תהיה, אם אתה נחמד הוא יעזור לך מאוד.

מה שטלפונים, אי מיילים, כרטיסי ביקור וכו' וכו' לא עושים, עושה עבורי פגישה "אקראית" אחת באיזה עניין שלשמו מגיעים אנשים מרצונם הטוב: בהזדמנויות כאלה הלב נפתח וישנה הזדמנות טובה לקצר תהליכים ועלויות. חבל רק שעבור כלי נשק יש הליך מסובך עד בלתי אפשרי לרישוי: אחרת היה לי אוסף די מכובד... רק אתמול השגתי מציאה גדולה מאוד (לא נשק בכלל - אוסף תיעודי היסטורי חשוב ממדרגה ראשונה) בזכות המוני נימים דקיקים של קשרים: פה עם קשיש מגבעתי ושם עם קיבוצ'ניק מבוגר שממורמר על רשות הגנים הלאומיים שבה עבד פעם. מדהים איך אתה יכול להתקדם ככה.

והנה סטינו רחוק מאוד מנושא השאכול ומגרדים את הצד השמאלי של המסך.

.

אם כבר, בוא נאמר בגלוי שמי שעלה על כך היה מרטין ון קרפלד בספר Fighting Power. יחד עם זאת, יש נטיה להפריז ביכולות הגרמנים.
אם נניח לרגע בצד את איכותן הבעייתית של חלק גדול מהיחידות הלוחמות האמריקאיות ואת שיטת השלמות כ"א הבעייתית שלהן, הרי שציודם של האמריקאים היה משובח בכל קנה מידה.

בהיבטים השונים של ההצטיידות האמריקאים עלו על כולם (חוץ אולי מהרוסים). כך לדוגמה, עם כניסת ארה"ב למלחמה כל מערך החי"ר אמריקאי היה מצוייד ברובים חצי-אוטומטיים בזכות מנגנון הצטיידות משומן. באותה תקופה מפתחים גרמניים רק החלו להשתעשע ברובים מסוג זה והבריטים כלל לא היו בכיוון.
האמריקאים הבינו גם כי במלחמה טוטאלית נשק צריך להיות לא רק איכותי, אלא גם זול וקל לייצור. זו היתה הסיבה העיקרית לכך שתמ"ק תומפסון נדחק מהר למדי ע"י ה-M3 הגס, אבל הזול בהרבה.
הגרמנים, לעומת זאת, נותרו תקועים עד סוף המלחמה עם תמ"ק יקר, לא פשוט ולא מתקדם במיוחד.

בניגוד לגרמנים, האמריקאים גם השכילו לרכז את כל משאבי הייצור שלהם בייצור מספר מצומצם יחסית של כלים. הגרמנים התפזרו על דגמים רבים מדי וכתוצאה מכך נוצרה אצלהם בעיה קשה של חוסר סטנדרטיזציה. הבעיה רק הוחמרה על ידי העובדה שכושר הייצור שלהם לא ענה על צרכים ולכן היה צורך לערוך השלמות נק"ל עם כלי שלל או כלים מתוצרת הארצות הכבושות.

אקדח:
הטוב + עשה את המלחמה - M1911

תמ"ק:
הטוב - Owen
עשה את המלחמה - PPSh

רובה:
הטוב - AG-42 ?
עשה את המלחמה - Garand

מקלע קל:
הטוב + עשה את המלחמה - Bren

מקלע לשימוש כללי:
הטוב + עשה את המלחמה - MG-42

את הקשה עושים לאלתר, את הבלתי אפשרי עד מחר. ניסים לוקחים קצת יותר זמן.

אני מומחה קטן מאד לנק"ל ומגיבים פה מומחים אמיתיים.

בכל מקרה, אני רוצה לדון בניסיון האישי שהיה לי עם כמה כלי נשק ממלחמת העולם השנייה. בסדר כרונולוגי:

Mausr 98 (צ'כי)
ברובה הצ'כי נתקלתי בגדנ"ע, בעיקר בשבועיים אימון בנורית. הצמידו לנו מאוזרים עם נוקר שבור (היינו בני 16 ולא רצו שנסתובב עם נשק יורה). במטווחים נתנו לנו רובים תקינים בקוטר המקורי 7.92 . הנשק פשוט מאד וחזק ומדוייק כמקובל בנשק בריחי. הרתע שלו היה חזק לילדים בני 16, ולמדנו מהר את עקרונות האחיזה הנכונה. הנשק היה כאמור חזק ומאסיבי ולימדו להכות באוייב עם הקת המפורזלת שלו (אל תנסו עם M16 ). השמועה אמרה שהנשק רגיש לחול (בניגוד לרובה הבריטי). באימוני החי"ר בזמנו, כשהצ'כי היה הנשק, התייחסו ברצינות לאימוני הכידון. בגיל 17 יריתי בצ'כי 7.62 והרתע היה קטן יותר (אולי עזרה העובדה שבשנה הזאת צמחתי ב20 ס"מ)

Browning 03
בנשק זה נתקלתי בהגיעי למקצועות שריון ומאוחר יותר בשרותי בטנקים. המקלע מורכב מבחינה מיכאנית, מועד לתקלות, וקשה לתיאום. טענים בתחילת הצמ"פ היו מוציאים ממנו מעט מאד ירי, והפחות טובים שבהים לא היו משתפרים הרבה גם אח"כ. כדי שמקלעי הטנק יירו היה צריך טען ברמה, או מעורבות עמוקה של המט"ק (בהנחה שהוא הבין במקלעים). החשיפה למאג בקווי חי"ר במילואים הבהירה לנו כמה גרוע ה0.3. בסוף שנות השמונים קיבלנו מאגים לטנקים והרגשנו שתפקיד הטען הסתיים...
סוגיה נוספת היא ההפעלה ע"י חי"ר. המקלע שקל 14 ק"ג נטו, ללא תחמושת דורגלים וקת (שהיו לפעמים במקלע טען). בד"כ הוא הופעל מחצובה שהיה צריך לשאת אותה מס' 2. מעשית אי אפשר היה להסתער איתו כי לא היו נקודות אחיזה. הדרך היחידה הייתה שימוש בכפפת אזבסט תוך אחיזה במקרן.

Browning 0.5
כללית, מקלע אמין יותר מה0.3, תיאום לא נכון עלול להסתיים בפציעה. חוסר ניסיון עם מקלעים כבדים אחרים, מקשה עלי להעריך את איכותו. לזכותו עומדת העובדה שלא הוחלף עד היום. מצד שני, לא כ"כ נק"ל (בזמנו היו מכ"כים במסייעת).

קרבין
בקרבין נתקלתי במשמר האזרחי. אהבתי מאד את הנשק (היה לי בבית עקב היותי בכיתת כוננות). כנשק אורבאני לטווחים של עד 100 מ' הנשק הוא מצויין. הנשק קל ובעל רתע נמוך ומתאים לנשים ונערים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוד שמואל Browning 03 בנשק זה נתקלתי בהגיעי למקצועות שריון ומאוחר יותר בשרותי בטנקים. המקלע מורכב מבחינה מיכאנית, מועד לתקלות, וקשה לתיאום. טענים בתחילת הצמ"פ היו מוציאים ממנו מעט מאד ירי, והפחות טובים שבהים לא היו משתפרים הרבה גם אח"כ. כדי שמקלעי הטנק יירו היה צריך טען ברמה, או מעורבות עמוקה של המט"ק (בהנחה שהוא הבין במקלעים). החשיפה למאג בקווי חי"ר במילואים הבהירה לנו כמה גרוע ה0.3. בסוף שנות השמונים קיבלנו מאגים לטנקים והרגשנו שתפקיד הטען הסתיים... סוגיה נוספת היא ההפעלה ע"י חי"ר. המקלע שקל 14 ק"ג נטו, ללא תחמושת דורגלים וקת (שהיו לפעמים במקלע טען). בד"כ הוא הופעל מחצובה שהיה צריך לשאת אותה מס' 2. מעשית אי אפשר היה להסתער איתו כי לא היו נקודות אחיזה. הדרך היחידה הייתה שימוש בכפפת אזבסט תוך אחיזה במקרן.

עניין מוזר הדעות החלוקות על ה 0.3... כלוחם חי"ר לא ממש הכרתי את הנשק הזה והפעם היחידה שנתקלתי בו "ברצינות" ככלי שהיה אמור לשמש אותי , היתה במבצע חומת מגן כששניים כאלה הותקנו על הנגמ"ש שלי... 2 ימי הכנה בצאלים לא הצליחו לגרום לאיש לחשוב שהוא יוכל להפיק משהו מהכלי הזה.

מצד שני: כמה כלים כאלה הגיעו ליד ההגנה/צה"ל טרום ממש בפתיחת מבצע נחשון - כמעט איש לא הכיר אותם, אפילו לא ה"מומחים" שיצא להם לשרת בצבא הבריטי (וישנם הרבה סיפורים על מישהו שהיה רגם בצבא הבריטי ובעל כוחו הוכרז כמומחה לכל נשק מסייע שבעולם...). כמעט ללא הכנה הם צוותו למפעילי הנשק המסייע וגררו תגובות נלהבות, ובמיוחד מכוח הרתק בפעולת פיצוץ מפקדת חסן סלמה (שהכירו היטב, והיו חמושים, בברנים). הם קיבלו את הכלים רק לקראת הפעולה. אותם אנשים היו רחוקים מאוד מההתמקצעות בנשק המוכרת מימינו ומודים בעצמם שרובם לא טרחו להתמקצע גם אם יכלו (כששואלים אנשים "איך הסתדרת עם הת"ת הזה עם הכוונות המגוחכות שלו", התשובה כמעט תמיד היא משהו כמו "בשביל מה כוונת, עושים טררררררם לכוון המטרה וזהו"). במלחמת העצמאות שימשו סוגים רבים של מקלעים בו זמנית, וכל מה שהיה לו תחמושת - שימש. מעניינת אותי העובדה שה 0.3 נתפס אז ככלי "עליון" כמעט על כל כלי אחר שהיה בסביבה...

נשאיר את זה למומחים במקלעים אני מניח.

.

אני דווקא זוכר את ה-0.3 כמקלע אמין, בעל קצב אש סביר ומדוייק. הבעיה שלו היתה תיאום. אני דאגתי לתאם את המקלע שלי במלחמת יו"כ מידי יום ביומו, בתוספת ניקוי ושימון קל, והכלי ירה וירה ללא כל בעיות. הבעיות היו מתחילות כאשר היו מתקינים מקלעים כאלה ללא תיאום ואח"כ היו מתפלאים שהוא לא יורה.
אגב, כשמכירים את הכלי, רואים שהוא גם לא מסובך לתטיפול, פירוק והרכבה ותפעול.
רק לא לשכוח את הדריכה הכפולה.

פעם אחרונה שדרכתי 03 היתה לפני יותר מ20 שנה. בקשר לאמינות, אני בטוח שמקלע שיצא מבית החרושת (ובמהלך הייצור והקבלה תואם ונבדק ואולי בוצע בו ניסוי ירי) יירה כמו שעון. גם מקלע במבצעית סביר שיהיה בסדר (ואם לא, יראה אותו נשק). מקלע שיצא מימ"ח (בהנחה שבוצעו ביקורות חימוש ולא חיפפו) רוב הסיכויים שיירה. לעומת זאת, מקלע שעבר אין סוף ידיים כמו בצאלים סביר להניח שיהיה מלא בעיות.

הניסיון שלי הוא שמסלולי צוות רבים היו ללא ירי מקלעים, או ירי מגומגם, או שמקלע אחד בלבד ירה. קיימת בעיית התיאומים (בזמנו כל טען ומפקד שכיבדו את עצמם, דאגו לבא עם מדידים מהבית). מעבר לזה, גם מקלעים מתואמים לא תמיד ירו. הסיבות היו:

• חלקים שחוקים שבורים ורופפים
• תיקי כל-בו שהכילו חלקי בלאי (צריך להזדכות על משהו)
• בעיות לכלוך (בגדודים שהייתי לא נתנו לזה בד"כ לקרות)
• בעיות שירשור (במיוחד בזמן סרטי הבד)

כדי שהמקלעים יירו היה צריך לפחות סבב אחד של ניסוי ותיקון (מי שידע לתקן, לך תחפש נשק בצאלים או במלחמה).

כל זה הוא אתגר באימונים, אבל לך צא עם מקלעים כאלה למלחמה.

המאג מכיל הרבה פחות חלקים נעים מה03 והוא אכן היה משמעותית יותר אמין. גם קצב האש שלו היה יותר מהיר והיה ניתן לשליטה. כמו כן, השרשיר שלו היה עדיף בהרבה.

לאחרונה שמענו פה בפורום טענות על אמינות המאג. כנראה שגם מקלע טוב מגיע לסף הסבל שלו.
לדעתי צריך לנהל רישום (באמצעים מנהליים או טכנולוגיים) של הירי בכל מקלע, ולבצע טיפול חימושי בנשק לפי כמות הירי. אני בטוח שניתן באמצעים של היום להתקין מונה יריות בנשק במחיר זול.

כמו כן, עברנו את תקופת הסליק, ומותר להוציא כלי נשק שחוקים לפנסיה.

אמינות המא"ג??????

החיילים של היום הגיעו לרמה כזו שהם מתלוננים על אמינות האג?

להלן האשכול

יכול להיות שמאז ימינו, המקלעים במתקני האימונים הזדקנו ונשחקו.

ימינו...כלומר ימי מתייחסים לתחילת שנות ה90 ועדיין אני סוחב את המא"ג במילואים כשצריך. אני לא ממש מת על הנגב. אני כמעט תמיד מפרק מא"ג מנגמ"ש, מקמבן רצועה ותופי הסתערות ועובד איתו.

גם המאגים הקרועים של באליש עדיין עובדים יותר טוב מהנגב.

לא בטוח שזה פינוק. שווה לזכור שאחד ההבדלים בין החיילים של היום לאלו של לפני 20 שנה הוא שהחיילים היום יורים במא"גים זקנים ב-20 שנה...
הברזלים האלו לא חיים לנצח, אפילו הדקוטות בסוף הפסיקו לטוס.

המאוזר מודל 1898 הינו רובה גרמני.הוא היה הנשק האישי שלי בטירונות לפני שנים רבות.

זה היה הרובה הסטנדרטי של הצבא הגרמני בשתי מלחמות העולם.

אינני יודע בבירור מדוע קראו לו הרובה הצ'כי.

יש לי מספר השערות :

מרבית הרובים האלה הגיעו ב1948 בזמן מלחמת העצמאות והועברו מצ'כיה בהוראת הרוסים.

יתכן שנלקחו שלל ע"י הרוסים מן הגרמנים במהלך המלחמה או יתכן שיוצרו בצ'כיה

שנכבשה ע"י הנאצים . והגרמנים השתמשו בתעשית הנשק הצ'כית לצורכיהם.

באותה עיסקה הועברו לישראל גם מקלעי MG-34 ומטוסי מסרשמידט .( שהפילו

ספיטפיירים מצריים .). משלוח כלי הנשק האלה היה גורם חשוב בנצחון

במלחמת השיחרור.

אשמח אם מישהו מכם יוכל להבהיר יותר.

הMauser Karbinker 98K יוצרו בזיכיון בין היתר גם בצ'כיה בשביל הנאצים, לאחר המלחמה המפעלים נשארו עם עודפים וכנראה שאלו הם שהגיעו לארץ בעסקת הנשק הצ'כית, מכאן השם.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הם יוצרו בבתי החרושות שמיצרים כיום את מכונית הסקודה.

אני שמעתי שעל חלק מהמאוזרים ה"צ'כיים" בצה"ל עדיין יכלו לראות את סמלי הוורמאכט אם הם לא שוייפו מספיק לעומק, כך שלפחות חלק מהמאוזרים היו ייצור של ימי המלחמה.
עסקת הנשק עם צ'כיה הייתה באישור ועידוד של ברית המועצות, שלא רצתה למכור לנו ישירות אבל היה לה אינטרס לחזק את ישראל. אני לא אתפלא אם המאוזרים האלו הגיעו אלינו דרך צ'כיה אבל ממחסני השלל של הצבא האדום.

בשנים הראשונות לקום המדינה ישראל הייתה קרובה יותר לגוש המזרחי שעל ידו נתפסנו (די בצדק) כמדינה סוציאליסטית "מתקדמת" המשתחררת מעול האימפריאליזם. לעומת זאת מדינות ערב המלוכניות דאז היו קרובות יותר לגוש המערבי, בעיקר לאנגליה שניסתה עדיין לבחוש בקלחת המזה"ת וכן לארה"ב שהיו לה אינטרסים אסטרטגיים להחזיק שדות תעופה במזה"ת בימים בהם לא היה ברשותה מפציץ או טיל שיכול היה להגיע לרוסיה.
זה נשמע מדע בדיוני, אבל לא היה חסר הרבה כדי שבמלחמות היה צה"ל מפעיל T-62 נגד מג"חים מצריים, צנטוריונים ירדנים (שאכן היו במציאות) וAMX סוריים.

יש הרבה סיפורים על רובים שהגיעו לארץ עם הטבעות של צלבי קרס...

יש גם סיפורים על כך שבהרבה רובים הכוונת הלהבית שויפה/עוקמה על-מנת לפגוע בכיוון הנשק.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

כן..זה נכון.יש גם סיפורים שיהודי שעבדו בבתי חרשות לטילי וי1 ווי2 חיבלו בחלק מן הטילים.

אין המדובר ב"םיפורים", אלא בעובדות. כמעט על כל המאוזרים בקוטר 7.92, היה מוטבע נשר של הוורמכט, ועל חלקם היו גם צלבי קרס. במו עיני ראיתי ואף יריתי בכלים האלה. בחלקם הכוונות היו אכן בעיתיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ זה נשמע מדע בדיוני, אבל לא היה חסר הרבה כדי שבמלחמות היה צה"ל מפעיל T-62 נגד מג"חים מצריים, צנטוריונים ירדנים (שאכן היו במציאות) וAMX סוריים.

פה שווה לצטט את בן גוריון נואם בב"ש בשנות ה-50:

"אם האמריקאים לא יזיינו אותנו, אנחנו נבקש מהצרפתים שיזיינו אותנו - ואם הצרפתים לא יזיינו אותנו, נבקש מהרוסים שיזיינו אותנו! אבל אני אומר לכם שיהי מה אנחנו נזדיין!".

(אולי טעיתי בסדר המדינות, אבל באופן כללי כך זה נשמע אז...).

.

מזכיר נאום של מנחם בגין, שצוטט בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך"- נאום אשר גלגל את עוז לחיק השמאל.

טוב, אפשר לומר בראיה לאחור שגם הבריטים, גם הצרפתים וגם האמריקאים ז**ו אותנו (ועדיין לא סיימו, ככל הנראה)... אבל הבכורה שמורה לגרמנים.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הMP40 התת מקלע הכי טוב במלחמה
הLEE ENFIELD הרובה הכי טוב
הMG42 המכונת ירייה הכי טובה
הרימון הגרמני הכי טוב
הטנקים הגרמניים הכי טובים....

ToMeR

ובשביל התגובה הזו היה כדאי להקפיץ את האשכול אחרי חצי שנה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אולי הגיע הזמן שפרש יתקינו ניצרה לכפתור "שלח תגובה" בפורום צבא ובטחון.
משהו בסגנון, שלח את הודעתך לאחר שבדקת שאתה עומד בתנאים הבאים: (1) לא עובר על בטחון מידע, (2) יש לך מידע חדש להוסיף לדיון (3) קראת את דבר המנהל, (4) סיימת שיעורי בית!

טל

I'm glad someone recently open this old thread because it contains a lot of excellent pictures and I missed it the first time. Though a little late, I want to add something

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz אאל"ט, הBAR שימש כבסיס לפיתוח מקלע פופלארי אחר: המאג.

I read the same things and I understand that MAG58 is basically a BAR action but with the feed from the top, combined with the link feeding mechanism of the German MG42
One could say that the FN TypeD is the missing link between the BAR - see the following lineage montage (made from pictures I took from this great collection: http://hk.geocities.com/guncobook/Index.html

Apparently FN purchased a license to manufacture the BAR and after the war they developed an improved version, the BAR Type D, which added a pistol grip and a quick change barrel.

It could be argued to be the best BAR model, although I don't know why a weapon that feeds from a 20 round magazine would need a quick change barrel. Although not widely used and relatively unknown, the Type D certainly served as an important a milestone in FN's development that culminated in the West's foremost 7.62 MG until this very day

I believe that the BAR Type D did serve in the IDF during the 1950s as the infantry SAW/LMG before being replaced by FN FAL miklaon in the 1960s as can be seen from the photos below from the thread http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...9 %EE%E9%F0%E5

----------------------------

בראונינג דגם D - בעל קנה בשני קטרים מתחלפים: 7.62 ו 7.92


אותו המקלע ביחידה 101

and this one which also seems very similar

מקלע פולני RKM BROWNING wz. 28
התמונה מבתי האוסף.

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

הרשו לי לשתף אתכם במידע אודות ספר חדש המתאר את התקופה הנדונה שמו ארמגדון הקרב על גרמניה 1944 1945 המחבר מקס הסטינגס אני באמצע הספר והוא מעניין הוא מהלל את הפנצרפאוסטים כמשמעותיים בקרבות מגננה