 |
01-12-2007, 10:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
מנקודת ראותי
ואני גם אשים דגש חזק על זה שמה שאגיד עכשיו זו לא עצה, אלא אני אנסה לראות את הדברים בצורה קצת אחרת ואתה תשקול מה לעשות.
דבר ראשון: אתה לא יודע מה היחסים האמיתיים בין ההורים שלך, למרות מה שאתה רואה על פני השטח.
דבר שני אתה לא יכול להיות בטוח לחלוטין שאמא שלך לא יודעת. והמון סליחה שאני אומרת את זה, אבל אתה גם לא יכול להיות בטוח שאמא שלך לא עושה או לא עשתה דבר דומה, וזה מה שהניע את אבא שלך לנקום בה ולנסות לחפש מישהי אחרת. יש גם אפשרויות אחרות, אבל אני לא אגיד אותן, כי זה נורא יפגע בך, עוד יותר ממה שאמרתי עכשיו. במקרים האחרים האלה כל התערבות, לא חשוב של מי, עלולה להרוס ולהזיק בגדול, כי יש תהליכים רגישים מאוד שהם בתהליכי גיבוש, וכל התערבות הקטנה ביותר עלולה להרוס ולפגוע. כפי שסיפרת ניראה לי שהרגשות של אבא שלך מאוד לא מגובשים, הוא בוודאי לא שלם עם המעשים שלו. אני בטוחה שההחלטה לעשות את הצעד הזה היתה לו מאוד מאוד קשה.
דבר שלישי: במוקדם או במאוחר אמא שלך כן תדע, וכאן תדע שקיים חוק חשוב: אם אתה רוצה לשמור סוד אל תספר אותו לאף אחד, אפילו לא בסוד. אז תשקול פעמיים אם לספר לאחיך הגדול או לא. למה? כי אם תספר לו, הוא בטח יספר לאישתו בסוד, שלא תספר לאף אחד, כי קשה לשמור דבר כזה בבטן, והיא בטח תספר לקרובים אחרים, אולי לחברות הטובות שלה, בסוד כמובן, שלא יעבירו הלאה, וכך כולם מעבירים לכולם בסוד, כי הם רוצים לפרוק ולא ממש מבינים את משמעות הדבר להיות ממש דיסקרטי או במילים שלי (וסליחה על המושגים שלי, אבל אני אומרת אותם רק כדי שתבין יותר למה אני מתכוונת): הדבר הזה הוא בעל סיווג ביטחוני גבוה, מהגבוהים ביותר. אלה שהכי מעורבים במצב יכולים להבין את חשיבות הדיסקרטיות, אבל אלא שיותר רחוקים, והמצב פחות נוגע להם - פחות שומרים על זהירות. אז אם תספר לאחיך, ייתכן שזה יחזור אליך כבומרנג ואתה לא תדע מאיפה זה מגיע לך.
בנוסף לכך, אתה לא יודע איך אחיך יתנהג באמת. אתה חושב שאתה צופה את תגובתו, אבל זה מצב רגיש, כך שאתה לא באמת יכול לדעת איך הוא מגיב במצבים מאוד רגישים שנוגעים אליו.
כמו כן הוא אחיך מאמא אחרת, אז בגלל שזו לא אמא שלו - אולי לא איכפת לו כל כך ואולי הוא כן בסתר ליבו רוצה עבור אבא שלו מישהי אחרת, ובניגוד למה שאתה חושב, ייתכן שהוא דווקא ייתן יד לדבר, כי הוא רוצה שאבא שלו יהיה מאושר. עכשיו הוא בטוח לא מאושר. אתה לא יכול לדעת מה נמצא בלב ליבו של אדם עד שהוא מגיע למקום שחושף את זה.
דבר רביעי: אם תדבר עם אבא שלך, קח בחשבון שאתה תהיה האויב, על כל המשתמע מכך. בין אבא שלך ובינך ייתכן פיצוץ - אולי בלתי נשמע, אבל כל ההדף יחזור עליך. ואז לא רק שתצטרך להתמודד עם הידיעה על מה שעושה אבא שלך והיחסים בין ההורים שלך, אלא גם עם היחס של אבא שלך אליך. זה יהיה קשה. אתה תהיה אדם שגם כן יודע על הסוד שהוא רוצה לשמור מכל משמר, כאילו החיים שלו בידיך, והוא לא ייתן אמון. לא בטוח שהוא ירצה לראות את האמת שלו מוטחת בפרצופו. זה עלול לקלקל את היחסים ביניכם. אז תהיה מוכן לכך.
האמת, אני לא יודעת אם כדאי לדבר עם אבא שלך או לא, כי השיחה ביניכם אכן תשפיע, השאלה לאיזה כיוון. האם הוא יסתתר יותר או אולי בכל זאת תוכל למנוע משהו בלתי מוסרי והשיחה תעזור. אתה, כמובן זה המחליט אם לדבר איתו או לא, אבל דע לך שמרגע שדיברת אין דרך חזרה. אני מראה לך תסריט אפשרי מבין מיליון תסריטים אפשריים אחרים. תחשוב טוב לפני שאתה עושה איזה צעד.
אני יכולה לספר לך על מה שקרה עם סבתא שלי. שכאמא שלי היתה מאוד קטנה, היא הבחינה שליבה של סבתא שלי נוטה החוצה לעבר מישהו. אז היא עשתה כל מה שהיא רק יכלה כדי לעצור ולחבל ביחסים המתגבשים (שלא היו בסופו של דבר, והרבה מאוד בזכות פועלה של אמא שלי). אני רק יכולה להוריד בפניה את הכובע על כל האומץ שלה והתושייה שלה, וגם לסבול את כל ההדף מסבתא שלי, וזה ממש קשה להיות גלגל חמישי, וקשה מאוד לעמוד חזיתית מול ההורה האישי שלך, ועוד בגיל כל כך קטן.
ואני אספר לך משהו שלא קשור, אבל כן קשור ליחסים בין הורים וילדים: לפני איזה שלושה חודשים או יותר ביני לבין אמא שלי היה פיצוץ חזק מאוד, כי לי הפריע המון זמן מרכיב מסויים באיך שהיא מדברת ומתנהגת ושופטת מבקרת כל הזמן, ואני כבר לא יכולה לסבול את זה. אני אמרתי לה את האמת, וזה היה נורא מכל דבר שיכולתי לתאר. אני כבר לא ידעתי מה להגיד, והייתי מוכנה להגיד אפילו שקרים, רק כדי להרגיע את המצב. אני באותו חודש ממש פחדתי. זה היה מאוד מאוד קשה. בדיעבד ראיתי שאסור היה לי לדבר ושאני חייבת לבלוע את הצפרדע כל פעם מחדש, כי אני עירערתי את האיזון, כי אמא שלי מאוד פגיעה והיא לא יכולה לקבל ביקורת על עצמה. אני הייתי האויב המתעלל. לקח זמן עד שכולנו חזרנו להיות כמו קודם. היה מזל גדול לדעתי שיום אחרי זה כל כך כאבה לי הבטן, עד שנאלצתי להשאר בבית, וזה עזר לחזור ליחסים הקודמים. היום אני בולעת את הצפרדעים, ותמיד מוצאת צידוק להבין שכך זה האיזון שלה, ועדיף להשאיר את המצב כמו שהוא. אם היא רוצה היא תשתנה בעצמה. קל להגיד שעימותים הם מרים לפעמים, אבל חייבים לעבור אותם, אבל מצד שני לא כל אחד יכול, ולפעמים אתה לא יודע איזה נתיב הרס אתה זורע.
דבר חמישי: דע שלא חשוב מה תעשה - תדבר עם אבא שלך או לא, תדבר עם אחיך או לא, לא חשוב מה, אתה לא הולך לשנות שום דבר ביחסים בין ההורים שלך. כל שינוי שיהיה הוא יהיה זמני יחסית, כי במהרה הם יחזרו למצב הקודם של יחסיהם. המצב ביניהם ישתנה אך ורק אם אחד מהצדדים רוצה מתוך עצמו לשנות אותו.
אני יכולה לספר לך על ההורים שלי: אני כל השנים רק שומעת את הצד של אמא שלי. וכשתכיר נשים, במיוחד כאלה שיש מאחוריהן עשר שנות נישואין, תדע: הרבה פעמים הן מתלוננות, ופחות מספרות את הדברים הטובים שעברו עליהן. הן לרוב יתלוננו על הבעל. טוב, אז לי יצא להכיר רק את הצד של אמא שלי בתלונות האלה, ולאחי מבין את הצד של אבא שלי. מבחינתי, כפי שאמא שלי סיפרה, אבא שלי לא אוהב אותה (תלונה שאותה תשמע שוב ושוב מזוגות שנשואים הרבה שנים, אבל רק בדיעבד הסתבר לי שלמעשה יש פשוט קצר בתיקשורת שנובע משפות שונות של נשים ודברים. כל אחד מצפה שידברו בשפה שלו). אז, בקיצור רציתי שלאמא שלי יהיה טוב, והחלטתי שאני צריכה להסביר לאבא שלי מה הוא צריך לעשות כדי לאהוב אותה. באותו זמן קראתי את הספר "גברים ממאדים לנשים מנוגה", ולא רציתי לדבר איתו ישירות, אז כתבתי לו מכתב ארוך ארוך, עם כל מיני קטעים וטיפים מהספר על איך בעלים יכולים לעשות דברים קטנים, כך שהנשים שלהם יבינו שהם באמת אוהבים אותן (להקשיב להן, מתנות קטנות מידי פעם, מתנה ביום הנישואין, זכירת ימי הנישואין וימי ההולדת ועוד). שמתי את המכתב בתיק של אבא שלי בלי שירגיש. וכל היום למחרת הייתי על קוצים מה הוא יחשוב, מה הוא יגיד, איך הוא יגיב. אני חושבת שהוא קרא אותו רק אחרי יומיים, אבל אעני לא זוכרת. אז כשהוא חזר מעבודה ציפיתי לאיזו תגובה ממנו כלפי. כלום. אז שאלתי אותו אם הוא קרא את המכתב. אז הוא אמר לי בכנות: "אבל אני אוהב אותה!" (את אמא שלי. ואז, פעם ראשונה בחיי יצא לי לשמוע את הצד של אבא שלי בנושא. ולא רק שהוא לא הבין כלום, מסתבר שגם אני לא הבנתי כלום, ופי התמלא מים. מהצד שלו הוא באמת אוהב אותה. הוא, דרך אגב, עד היום לא עושה שום דבר ממה שכתבתי לו, והכל אותו דבר, אותן תלונות, אותה התנהגות, והגעתי למסקנה שאולי לי ניראה שזו לא אהבה, אבל הם מגדירים את זה כאהבה, אז מי אני שאתערב. מה אני יודעת. הרבה פעמים אני מסתכלת על נישואין יותר כעל קצר בתיקשורת, ומחסור שמילון שיתרגם את שפת בני הזוג. 
בקיור מה שרציתי להגיד שלא שיניתי כלום ומה שביניהם זה מה שביניהם.
טוב, אני מקווה שהראיתי לך נקודת ראות אחרת, שאולי תעזור לך להגיע להחלטות שלך.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
|
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
מצב כלאיים
