לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה  ✡ ברוכים הבאים לפורום יהדות ✡  חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > יהדות והלכה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 29-11-2007, 11:00
  יעקי יעקי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.02
הודעות: 751
פרשת וישב - רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

בס"ד

פרשת וישב

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
כשיוסף שהה בבית הסוהר וראה את שר המשקים ושר האופים זועפים (עצוביםם וראה את שר המשקים ואת שר האופים זועפים - רש"י) שאל אותם: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹקים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי" (בראשית מ'- ח'). אחרי שסיפרו ליוסף את החלומות הוא פתר אותם. לשר המשקים אמר שפרעה יחזיר אותו לתפקידו בעוד שלשה ימים ואילו לשר המשקים אמר שבעוד שלשה ימים פרעה יתלה אותו על עץ. וכך היה.

שר האופים אמר לפרעה, מאוחר יותר: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה" (שם מא'- יג')

הגמרא (ברכות נה לומדת מכאן "שכל החלומות הולכים אחר הפה" אם כן, היות וכך פתר להם יוסף כך היה במציאות, אילו היה פותר להם יוסף באופן אחר היה קורה אחרת.

שואל הרב נבנצל שליט"א: אם באמת החלומות הולכים אחר הפה מדוע יוסף פותר לשר המשקים לטובה ואילו לשר האופים לרעה? מה הביא את יוסף להחליט שלשר המשקים מגיע פרס ואילו לשר האופים עונש?

אומר הרב- החלום הוא לא מראה סתמי, אין מראים לאדם בלילה אלא מהרהורי ליבו, במה שחושב במשך היום. החלום מושפע מאישיותו של האדם החולם אותו.

מה חלם שר המשקים? "וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי...הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (שם ט'-י'). ומה הוא עושה? סוחט את הענבים אל תוך כוס פרעה ומגיש לפרעה את הכוס. לא כתוב שהגפן שייכת לפרעה ולמרות זאת שר המשקים לא לוקח לעצמו כלום, הוא נותן את הכל לפרעה. זהו עבד נאמן למלך. לעבד כזה מגיע לחזור למשרה שממנה הודח ולשרת שוב את המלך בנאמנות. לעומת זאת, מה חלם שר האופים? הוא חלם שעל ראשו נושא שלשה סלים "וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" (שם מ'-יז'). ומה התגובה של שר האופים? שום דבר! הוא לא עושה דבר בשביל למנוע מהעופות לאכול את מאכל פרעה. הוא לא מנסה להבריח את העופות או לכסות את האוכל או שום פעולה אחרת על מנת שיוכל להגיש למלך את מאכלו. זהו אם כן עבד לא נאמן. לא מגיע לו לחזור לשרת את המלך. אמנם זה היה רק חלום אבל כאמור החלום משקף את אישיותו של האדם. לכן יוסף פתר לשר האופים לרעה: מגיע לו שיתלו אותו על העץ.

מה אנחנו יכולים ללמוד מסוגיה זו? אומר הרב: אנחנו עבדי המלך, מלכו של עולם, וחיים בעולם ששייך למלך. "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"(תהילים כד') לכן אנחנו צריכים לדאוג לשעבד את הכל למלך. או לפחות לנסות להשתמש בעולם רק לצורך עבודת המלך. אנו אומרים כל יום: "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו" (מתוך "ובא לציון") הקב"ה ברא אותנו לכבודו, ממילא מחובתנו לדאוג לכבוד המלך, שכל דבר מהעולם הזה שאנו משתמשים בו יהיה לצורך עבודת המלך. ואם עדיין לא הגענו לדרגה זו לפחות צריכים להשתדל שלא להשתמש בענייני העולם נגד רצון המלך. וכל שכן שלא להשתמש במצוות שהוא ציוונו ובחפצי המצווה בניגוד לרצונו. דוגמא קטנה לכך מהיום יום: לפעמים כשאנו לומדים בשיעור והגמרא או החומש פתוחים אנו מניחים עליהם חפצי חול- עטים או משקפים וכד'. ספרי הקודש לא נועדו להיות בסיס לעטים או לכל דבר אחר. יש דיון בהלכה איזה ספר מותר להניח על חברו. למשל: ספרי הלכה לא מניחים על ספרי גמרא, ספרי גמרא לא מניחים על חומש, על אחת כמה וכמה חפצי חול אסור להניחם על ספרי קודש.

אולי אם נזהר בזה יותר, גם הקב"ה יתנהג איתנו מידה כנגד מידה וידאג שאומות העולם לא ישתלטו על עם הקודש ולא על ארץ הקודש.

כמו כן צריכים להשתדל לשמור על קדושת הזמן: השבת, המועדים וימים טובים צריכים להיות חציו לה' וחציו לכם. (בחשבון פשוט: מתוך ה-25 שעות שיש לשבת 12 ו-1/2 הם חציו לה', אם נקזז את ה5-6 שעות של התפילות נותרו לנו למעלה מ-6 שעות לפחות של לימוד תורה) חבל מאד שנאבד בידיים את היקר מכל יקר: הזמן! אין אבידה כאבידת הזמן.

חז"ל אומרים שפועל יכול לחזור בו אפילו באמצע היום, גם אם סיכם עם בעל הבית לעבוד פרק זמן מסוים הוא רשאי לומר לבעל הבית באמצע יום עבודה שאין ברצונו להמשיך, ויכול לדרוש תשלום עבור הזמן שעבד. לעומתו קבלן (מי שמקבל את משכורתו לפי התוצרת בלי להתחשב בזמן שמשקיע בעבודתו) אסור לו לעזוב באמצע היום, ואם יחזור בו רשאי בעל הבית, במקרים מסוימים, לא לשלם לו עבור עבודתו. מה ההבדל בין שניהם? למה הפועל יכול לחזור בו ואילו הקבלן לא? אומר הרב: הקבלן מוכר את התוצרת. ואין בזה כל רע. כל המקח והממכר מבוסס על זה. ואילו הפועל מוכר את זמנו לבעל הבית ולא מוכר לו שום תוצרת. והתורה לא רצתה שנמכור את הזמן משום שהזמן הוא הבסיס לעבודת ה'. לכן הקפידה התורה שפועל יוכל לחזור בו אפילו באמצע היום בשביל להדגיש שלא תהיה מכירתו מכירה מוחלטת כי הזמן קנוי לקב"ה. הזמן הוא קדוש לעבודת ה' לא רק בשבתות אלא גם בימי חול.

המשנה אומרת: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (אבות פ"ד מ כא')

שלושת התכונות הללו ישנם בפרשתנו.

הקנאה היא שורש חטאו של אונן שלא רוצה לייבם את תמר משום ש"לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע" (בראשית לח' ט') ולכן מונע מתמר להתעבר, וזה מוציא אותו מן העולם "וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ" (שם לח' י') אין צורך להרבות בדוגמאות של קנאה: בקרב המשפחה החברים, עבודה וכד'. חייבים להתגבר על מידה זו.

התאווה היא שורש חטאו של ער. הוא לא רצה שתמר תתעבר כדי שלא יתמעט יופייה (רש"י) זוהי תאווה מוגזמת, אין איסור לרצות אישה יפה אבל למנוע אותה מלהתעבר בשביל לא להכחיש את יופייה זו כבר תאווה המוציאה את האדם מן העולם.לכן ער מת בטרם עת (וגם בעולם הבא נענש). דוגמא לתאווה המוציאה את האדם מן העולם (כפשוטו) היא העישון. כ"כ הרבה אנשים מכורים לעישון למרות שהסכנה בזה היא ידועה ומפורסמת. שלא נדבר על המתמכרים לסמים כשיודעים מראש לאיזה גיהינום הם נופלים. ולמה זה? משום שהיצר הרע רוצה כל הזמן להסית את האדם ולהוציא אותו מהעולם הזה ומהעולם הבא. אם נשאיר גדי ליד תהום לא יקרה לו כלום, הוא ידע להיזהר שלא ליפול. לעומת זאת אם נשאיר תינוק ליד תהום רחמנא ליצלן ממה שיכול לקרות. ולמה זה? כי היצר מנסה כל הזמן להוציא את האדם מהעולם הזה ומהעולם הבא.

והכבוד: הניסיון במידת הכבוד שעובר יהודה. תמר מוצאת לשריפה ואע"פ כן מוכנה להישרף ובלבד לא להלבין את פני יהודה ברבים. רק שולחת רמז: "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (שם לח' כה') הניסיון הוא לא פשוט: יהודה הוא מלך ומתגבר על הבושה הנוראה להודות ברבים "צָדְקָה מִמֶּנִּי" יכול היה להגיד "לא מכיר- לא יודע" אבל מוותר על הכבוד שלו ומודה ובכך זוכה לברכת יעקב: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (שם מט', ח')

אם בקנאה ותאווה יוצאים משני עולמות, עוה"ז ועוה"ב, הרי שמידה טובה מרובה, עבור התגברות על יצר הכבוד זוכים בשני עולמות ויותר.

כל אחד יכול לגלות אצלו איזה נקודה של כבוד טעונה שיפור,ובהתגברות עליה יזכה להיקרא "עבד ה'"

שבת שלום

יצחק חלבה

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

_____________________________________
הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm


חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:25

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר