07-12-2007, 17:35
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.07
הודעות: 7
|
|
יש אמרה שאומרת
עלייך לחיות את חייך כאילו אין מחר (ויש כמובן כאלה שאומרים שעלינו לחיות כאילו זהו היום האחרון בחיינו)
אך זה כל כך קשה לקיים עם כל הזמן שבעולם את מה שאומרים...
אם היו אומרים לי שזהו היום האחרון שלי ונותר לי רק 24 שעות מכל זה....
בתחילה הייתי לוקחת לי איזה שעה אחת לבכות ולהירגע מהבשורה הכל כך איומה ואז הייתי יושבת ובמהלך החצי שעה הנותרת, מנסה לקחת את המכונית הדמיונית שלי ונוסעת למנהרת הזמן של העבר, ההווה, מנסה לחלוף על כל החיים שלי.
אם אני רואה שפגעתי בלא מכוון באנשים ועדיין הייתי בקשר איתם, הייתי מנסה מיד לתקן את המצב ולהותיר בהם חותם של אהבה ושלווה.
אם אני רואה שהיו טעויות שהשפיעו עלי ועל סביבתי באופן קיצוני הייתי מנסה לפתור את הבעיות שלי, בזמן המועט שנותר לי, בנוסף הייתי מנסה לממש את כל החלומות שאני יכולה בזמן הקצר לממש.
לדעתי אם יש אנשים שחושבים בצורה שלילית על המוות, כאילו מפחדים ממנה, הייתי ממליצה להם בחום לקרוא את הארי פוטר כי הוא מסביר בצורה יפה שהמוות הוא רק עוד הרפתקה שעוברים
דשא, מה שכדאי לעשות במצבים כאלו, הוא ללכת עם הלב, הבטן, והחלומות שלך, ואם צריך לשרוף גשרים, תשרפי, כי גשר אפשר תמיד לבנות הוא בנוי מתקוות, עבודה קשה, אהבה, ומחלומות, אושר.
זהו דעתי.
_____________________________________
נשמת כל מסע היא חופש, חופש שלם לחשוב, להרגיש, ולעשות כרצוננו.
(תותים -יארגו סימונידיס)
|