06-12-2007, 07:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.10.02
הודעות: 751
|
|
|
פרשת מקץ - רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
בס"ד
פרשת מקץ
רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי יט', ג')לפעמים האדם עושה מעשה שטותי (אווילות = שטות, טיפשות) וכשהוא סובל את התוצאות ממעשה זה הוא כועס וזועף כלפי הקב"ה: "ריבונו של עולם, למה זה קורה לי?"
הגמרא (תענית ט.) מספרת שרבי יוחנן כששמע את בנו הקטן של ריש לקיש משנן פסוק זה, שאל בקול רם: הייתכן שדבר המובא בכתובים לא יהיה רמוז בתורה? אמר לו הילד: ודאי שעניין זה רמוז בתורה: כשאחי יוסף גילו שהוחזר כספם נאמר: "וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקים לָנוּ" (בראשית מ"ב, כ"ח).
שואל הרב נבנצל שליט"א: לֶמה התכוונו חז"ל כשהאשימו את אחי יוסף בביטוי כל כך חריף "אווילת אדם תסלף דרכו" לאיזה מעשה התייחסו חז"ל בביקורת כל כך קשה, שנעשה על ידי שבטי ישורון, קדושי עליון שקשה לנו לאמוד את גודל מעלתם?
אומר הרב (בשם חותנו הרב פינקל זצ"ל) שמעשה ה"אווילות" היה שלא בדקו את שקיהם אחרי שקנו את שברם במצרים ולפני שיצאו חזרה לארץ כנען. זהו דבר בסיסי לבדוק מה קיבלו תמורת כספם, אולי במקום אוכל מילאו להם את השקים באבנים! אילו היו בודקים כמו שצריך היו מגלים את כספם כבר במצרים ובפעם השנייה היו מגלים גם את הגביע שהוכנס באמתחת בנימין, ובכך היו חוסכים את האשמת הגניבה.
אבל הרב מפרש את ה"אווילות" בדרך אחרת: המצב בו נקלעו אחי יוסף הייתה צריכה לעורר אצלם כמה וכמה תמיהות, שהרי יעקב אמנם חשב שיוסף מת אבל האחים ידעו שקיים סיכוי סביר שיוסף חי והא נמצא אי שם במצרים. אם כן איך זה שלא שאלו את עצמם שאלות אלו:
1. המשנה למלך מתנהג איתם בצורה מאוד מוזרה, היו להם לא מעט סיבות לחשוב שזה יוסף. אומנם פרעה שינה את שמו של יוסף ל"צפנת פענח"- אם שמו היה "יוּסוּף" אולי היה יותר קל לזהות אותו. אבל עם זאת היה להם לתמוה: האם כל מי שחשוד בריגול מובא ישר לפני השני למלך? וכי אין אנשים בדרגה נמוכה יותר שיחקרו אותם?
2. יוסף "מנחש" כל מיני דברים באמצעות הגביע: הוא מנחש ששנים מן האחים הרגו כרך גדול של שכם, הוא מנחש את סדר תולדותם ומאיזה אם כל אחד נולד, הוא מגלה שיחות שנאמרו בחדרי חדרים, וכו', איך זה שיוסף לא מצליח לנחש שהם באמת לא מרגלים? אם הוא אכן מנחש פרטים כל כך מדויקים מן העבר הרחוק, איך זה שלא יכול לגלות מה שלום אביהם הזקן? מדוע חוזר פעם אחר פעם על שאלה זו- מה שלום אביכם הזקן?
3. אנשים החשודים בריגול נגד מצריים, איך זה שמשחררים אותם לארצם, ועוד דואגים לשלום משפחתם ולפרנסתם? "וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם"(שם מ"ב י"ט)
4. כשהאחים מדווחים לממונה על בית יוסף על הכסף שמצאו בשקיהם והלה עונה להם: "אֱלֹקיכֶם וֵאלֹקי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי"(שם מג', כג') האם זה דבר שיכול לקרות? האם כל פעם שחוזרים מהמכולת מוצאים את הכסף בחזרה?
5. ומיד לאחר מכן מוזמנים כולם לארוחה בבית המלך, הייתכן? וכי זה הנוהל במצרים, שכל קבוצה המואשמת בריגול מזמינים אותה לסעודת כבוד בארמון פרעה? ובנוסף לכך יוסף דואג שיָראו להם שהשחיטה היא מהדרין מן המהדרין "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן" (שם ט"ז) "פרע להם בית השחיטה וטול גיד הנשה בפניהם" (חולין צא) האם זה לא נראה מוזר שהמשנה למלך יאכל "כשר גלאט"? למה כל זה לא מביא אותם למסקנה שהאיש העומד לפניהם הוא אחד מבית יעקב?
6. וכשיוסף מושיב אותם "הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ" (שם ל"ג) וסוף סוף ישנה איזה תמיה באחים "וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שם) מה כבר יוצא מתמיה זו? כלום! הם ממשיכים לאכול את ארוחת הצהרים כאליו שום דבר לא קרה!
7. ולמחרת לאחר שנשלחו אל ביתם בחזרה ושליח המלך משיג אותם בדרך ומאשים אותם בגניבה, פותחים את שקיהם ושוב: הכסף הוחזר להם וגביע המלך הוכנס אל תוך שקיהם!! האם זה לא תמוה? ואיך זה שהמשנה למלך מתנהג עימם לפנים משורת הדין ואומר להם "הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם" (שם מ"ד, י"ז) וכי כך נפרדים מחבורת גנבים?
שאלות ותמהות אלו מחייבות מסקנה אחת ויחידה: האיש העומד לפניהם הוא יוסף אחיהם, זה מתרץ את כל הקושיות. זה מסתדר גם עם החלומות שחלם יוסף בזמנו, שהאחים משתחווים לו (וזה אכן מה שקרה) אבל האחים החליטו שזה לא ייתכן. אפשר להסתדר עם כל התמיהות ושאלות (מקושיה לא מתים) ובלבד שלא להודות שהמשנה למלך הוא יוסף, כי אם נכון הדבר, יתברר שהם טעו במשך 22 שנה שסתם ציערו את אביהם, ויתברר גם שיוסף צדק בפיתרון חלומותיו: הוא אכן יהיה מלך! התנהגות זאת של אחי יוסף מכונה בפי חז"ל בשם איוולת, ולמה דווקא כינוי זה ולא "טיפשות" או "כסילות"? אומר הרב משום שאיוולת היא משורש אולי: "אולי זה לא כך? אולי יש סיבה אחרת?". האוויל שואל את עצמו כל מיני שאלות שמקורם הוא אי רצונו להודות על האמת המוצגת לפניו. איוולת זו סימאה את עיניהם של האחים וסילפה את דרכם, לכן סירבו להאמין שיוסף עומד לפניהם ושהוא זה שצדק בחזון שלו.
כמה מוסר ואורחות חיים ניתן ללמוד מפרשה זו. לפעמים אדם משוכנע שדרכו היא נכונה ואמיתית ושום דבר לא יזיז אותו מעמדתו. והאמת היא שהוא טועה - רק שלא רוצה לקבל שום תוכחה כי אם כן הוא יצטרך לשנות את כל השקפת חייו, דבר שדורש מאמץ עילאי.
חייבים לפקוח את העיניים היטב, להסתכל על כל המתרחש בעיניים כנות ללא השפעה של אינטרסים אישיים ולהגיע למעלה העילאית: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ"(משלי ג',ו')
שבת שלום יצחק חלבה
לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..
לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
