יפן מוכרת בעולם בתור מדינה מתקדמת בעל רמת טכנולוגיה גבוהה ותרבות מועדנת שמקסימה רבים. היפנים עצמם נוהגים לשווק את התדמית הזאת בעודם מנסים לאורך השנים להדחיק את העבר האפל יותר שלהם: יפן האימפריאליסטית שכבשה שטחים נרחבים במזרח אסיה וביצעה זוועות שלא היו מביישות את הנאצים, כאשר בתחומים רבים הם אפילו "גברו" על הנאצים במספר הרוגים ואכזריות. התדמית הזאת עדיין זכורה לעמי האזור שסבלו רבות תחת הכיבוש היפני, בעיקר העם הקוריאני והסיני.
האימפריה עצמה קרסה ב1945 עם הודעת הכניעה של הקיסר והתחלת שלטון הכיבוש האמריקאי ביפן. בזמן הכיבוש נוצרה חוקה חדשה ובה סעיף מס' 9 שמנטרל את יפן מאיזו שהיא יכולת התקפית מחוץ לגבולותיה וקובע שתקציב הביטחון של הצבא היפני יהיה אחוז אחד מהתמ"ג (שהפכו לכמה מיליארדים עם התפתחות הכלכלה היפנית).
סעיף 9 הוא הבסיס בעצם לגישה יפנית של הסתמכות על הגנה אמריקנית (חתימת חוזה הגנה עם ארה"ב, מה שמכניס אותה תחת המטרייה הגרעינית של אמריקה) והקמה של כוח הגנה עצמית (Self Defense Force) אשר אינו מכיל אילו שהן יכולות התקפיות משמעותיות אך מהווה כוח הגנה ושמירת שלום (יפן שלחה צוותי רפואה לעירק, בכך שולחת איזה שהוא כוח צבאי מחוץ לגבולותיה בפעם הראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה). ברם, בשנים האחרונות האיומים על היפן מתגברים: צפון קוריאה השיגה יכולות גרעיניות ביחד עם יכולות בליסטיות מרשימות, סין מסתמנת כמעצמת על נוספת וארה"ב, עליה יפן נשענת לתמיכה, מראה מפעם לפעם את היכולת האמריקנית הידועה לא לעמוד במילתם (לנו כבר יש ניסיון בנושא בכל מה שקשור להבטחה אמריקנית לשמור על מיצרי טירן פתוחים אחרי מלחמת סיני).
המצב החדש שנוצר מחייב את יפן להתחיל לתהות האם היא יכולה להמשיך ולהרשות לעצמה לקיים את החוקה הפציפיסטית שלה או שהגיע הזמן לשינוי ולהפיכתה של יפן שוב לכוח צבאי מרכזי במזרח אסיה. ליפן יש את היכולות להפוך את עצמה בתוך כמה חודשים למדינה גרעינית בעלת הטכנולוגיה הנחוצה לשימוש בנשק הזה וליצור צבא בעל יכולות התקפיות מחוץ לגבולותיה, בעיקר מול צפון קוריאה. אך כמובן קיים סיכון: התחמשות של יפן תגביר את מירוץ החימוש במזרח אסיה ובכך חיכוך אפשרי באזור יהפוך להיות יותר ויותר מציאותי ביחד עם הנפיצות של האזור כבר כיום.
ההערכה שלי היא שיפן לא תהפוך למעצמה צבאית ותייצר נשק גרעיני אך גם לא תתן למצב להישאר כפי שהוא, כלומר חוסר יכולת לנטרל איומים מתהווים בסביבתה. אחת האפשרויות לפתרון הוא שיתוף עם מדינות האזור כמו ההסכם האסטרטגי עם אוסטרליה.
אני ממליץ לקרוא את שני המאמרים הבאים:
"הדילמה הביטחונית של יפן"- מציג את הבעיות של יפן בתחום הגרעיני.
דו"ח מקיף של מועצת ההגנה והביטחון היפנית- דו"ח שמנתח את המצב מולו מתמודדת יפן והצעות איך להתמודד איתו. הטקסט הוא באנגלית ומדובר בעבודה מקיפה ביותר.

אבל אינני רואה סיבה שיפן תרצה להתחיל מירוץ חימוש. אני לא שומע או לא יודע על
מתיחות איזורית. לא נראה לי שקיים פוטנציאל מלחמתי באיזור הזה של הגלובוס.

תקנו אותי אם אני טועה.

את הניסוי בטיל ארוך הטווח, טאיפודונג 1, ביצעה צפון קוריאה מעל יפאן - בטוקיו הבינו את הרמז...

יתר על כן, צפון קוריאה, על-פי הפרסומים האחרונים, בכלל במגעים עם ארצות-הברית לנסיגה מתוכנית הגרעין שלה.

במגעים בדיוק כמו ב1994. ובכל מקרה המנהיג שם הוא לא מהיציבים שיש ויפן לא נהנת מהרעיון שמטורף עם גרעין יהיה כל כך קרוב אליה.

לפני כמה שנים טובות כתבתי עבודה על יחסי צפון קוריאה ארה"ב, בין 1980 ל2000 - ויש שם
התייחסות ספציפית לשיטה שבה עבדו שני הקימים בכל הנוגע לסחיטת ויתורים בתמורה להבטחה
לעצירת תכנית הגרעין וחתימה על הNPT (אמנה לאי הפצת נשק גרעיני).
כדי לחסוך מעצמי כתיבה מרובה, אני מעלה את הקובץ הרלוונטי...
הקטע הרלוונטי מתחיל בעמוד 9 - ונמשך עד סוף העבודה:

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...08/13518972.doc

ראוי לציין שמאז כתיבת העבודה - השתנתה גישת ממשל בוש כלפי הצפון קוריאנים, בעקבות סילוקם
ההדרגתי של הניאו קונסרבטיבים מעמדות הכוח בפנטגון ובמועצה לביטחון לאומי. גישת ממשל בוש
כיום, מזכירה את גישת ממשל קלינטון - ולדעתי תביא לתוצאות זהות (מה שמסביר את הרצון היפאני
לא לסמוך על אחרים, ובפרט לא על ארה"ב...).

מי שנותן אמון בהבטחות צפון קוריאניות להתפרקות מגרעין, בדר"כ יוצא פראייר...

או שפשוט יושבים בכיסאות בבית הלבן אנשים בלי הרבה שכל?

לדעתי יהיה מופרך לחשוב שבארצות-הברית לא מודעים להסטוריה המתעתעת של
פיונגיאנג, אבל אני גם חושב שהפעם הם מסתמכים על מעשים, יותר מעל דיבורים.

אמנם צפון-קוריאה מוגדרת על-פי ג'ורג' בוש, כחלק מציר הרשע, הרעים בסיפור, אבל
בסך הכל, אני בטוח שאם יצ'פרו אותם כפי שהם רוצים (כלכלית כמובן), אז באמת לא
יהיה להם צורך להחזיק בקלף הגרעיני הזה.

הממשל האמריקני רוצה הישגים מדינים, והכניעה לצפון קוריאה ביחד עם המהירות בה הם העבירו לה סיוע כלכלי מראה שהם יותר להוטים להראות שהם פירקו את צפון קוריאה מנשק גרעיני באופן תיאורטי כאשר באופן מעשי יש עוד דרך ארוכה (העמדות אגב שסוכמו עליהן אינן שונות ממה שהצפון קוריאנים הכריזו שנים קודם, תוכל לראות את זה בקישור למאמר שנתנתי בתגובה מעל ori.)

אפשר להתווכח כמה שרוצים, אבל כשההישג מתבטא בצילום יפה של חתימה על ניירות, שמעלים לך
את התמיכה הציבורית, אפשר להניח שיש כאלה שיעדיפו להדחיק עובדות לא נעימות. אתה חי
בישראל - אתה אמור לדעת שפוליטיקאים מתעלמים מעובדות שאינן נוחות להם...
לגבי קלינטון: קלינטון ניהל מדיניות חוץ כושלת כמעט בכל תחום, וצפון קוריאה היא בסה"כ עוד
מחדל שלו, במסעו המרגש אל פרס הנובל לשלום (הוא כשל גם בבלקנים - פעמיים - בצפון
אירלנד, בסומליה, בסודאן, באפגניסטן, בעראק, וכאן).
הבטחון שלך אין לו על מה להתבסס. העובדות ההיסטוריות לגבי צפון קוריאה, לא ניתנות להפרכה.
לו קראת את מה שנכתב בעבודה, היית מבין שלא כתבתי "דיעה". מדובר על עובדות מוצקות, שלא
ניתן להתווכח עליהן. גם אז סוכם על "ויתור על גרעין בתמורה לצ'ופרים". האנשים שמנהלים את צפון
קוריאה כיום, הם ב-ד-י-ו-ק אותם אנשים שניהלו אותה לפני 10 שנים. ב2002 בוש ניהל מדיניות שונה
מזו שהוא מנהל היום - והשינוי נובע מהחלפתם של אנשים כמו ריצ'ארד פרל, פול וולפוביץ', סקוטר
ליבי, דונלד ראמספלד ואחרים. חולשתו של בוש מבית, ואובדן השליטה בקונגרס, דוחפים אותו
למדיניות פייסנית יותר. אפשר "להיות בטוח" שהסיבות לכך הן שינוי מסתורי בגישה הצפון קוריאנית, אבל הצד האמריקני שקוף בהרבה (מחסרונות/יתרונות הדמוקרטיה), ומבט פשוט מלמד
שהשינויים חלו אצלו, ולא בצפון קוריאה...

אם אינך מסכים עם העובדות שהוצגו בעבודה, אשמח אם תביא מקורות רציניים ואמינים יותר
(המקורות שלי מופיעים כולם בהערות בסוף העבודה...).

אני פשוט טוען שאחרי מספיק שקרים וסילופים של צפון-קוריאה, בסופו של דבר לומדים מטעויות.
אני לא אמשיך לטעון איקס ואתה וויי, אבל יש דברים שרק הזמן יכול לענות עליהם, לכן, אפשר
לחכות ולראות מה תהיינה תוצאות המגעים האחרונים של וושינגטון ופיונגיאנג - ונוכל לקבוע
במדוייק, איזו גישה צדקה.

ייתכן שאתה צודק, אבל כאשר אתה מעלה טיעון כלשהו, במסגרת דיון, שבא לסתור טענה מנומקת
שמבוססת בכ"ז על מחקר שנעשה בתחום - מן הראוי שתביא איזושהי הוכחה רצינית לביסוס הטענה
שלך.
אתה פתחת את הדיון בקביעה שיפאן לא נמצאת תחת איום. דבר שאמפירית אינו מדוייק. כעת אתה
טוען שארה"ב הפיקה לקחים משגיאותיה לגבי צפון קוריאה, למרות שכל העובדות שהקרדינל ואני
הבאנו, מלמדות בדיוק את ההיפך. אם יש לך הוכחות מנוגדות, אנא הבא אותן.

טרם פירוק תוכנית הגרעין של לוב, היית מאמין שזה היה קורה אם היו אומרים לך זאת?
גם לוב החזיקה בקלף המדובר כניסיון סחיטה של כסף ומעמד אצל ארצות-הברית.

תכנית הגרעין של קים האב והבן, ידועה ומוכרת כבר קרוב לעשרים שנה, ופירוקה משמש ככלי סחיטה
כבר 13 שנים.
קצ'אפי ויתר מיוזמתו על תכנית הגרעין שלו (והוסיף 2.7 מיליארד דולר פיצויים לקרבנות פאן אם 103),
כדי לא להפוך לצדאם2.
קים השיג יכולת גרעינית שמבטיחה שהוא לא יהיה צדאם2.
לצפות שיסכים לוותר על קלף המיקוח היחיד בעולם שמבטיח לו הגנה מפני תקיפה חיצונית, זה מוגזם
לגמרי.
בניגוד ללוב, שאין עליה איום חיצוני פוטנציאלי בשום צורה - הרי שעל הממשל של צפון קוריאה מאיימת מדינה עשירה מאוד, שניתן להניח שרוב גדול של אזרחי צ. קוריאה, מאוד רוצה בנצחונה,
והמדובר, כמובן בדרום קוריאה - שתושבי הצפון יודעים שיש להם רק מה להרוויח מסיפוח ארצם
אליה. היתרון היחיד שיש לקים ג'ונג איל על יריביו/ידידיו (בדרום קוריאה יש דמוקרטיה והשלטון מתחלף מדי פעם...), הוא הגרעין. ללא הגרעין, צבאו הגדול לא יוכל לחלום למנוע מהלך איחוד
חד-צדדי של הדרום (אם יקום נשיא דרום קוריאני שיחפוץ בו - דבר לא סביר, אך ממש לא בלתי
אפשרי).

קים חייב גרעין. גרעין הוא הרתעה חיצונית. מצד שני הוא חייב אוכל. מכירת הסיפור שיפרק את
הגרעין מספקת לו אוכל כבר 13 שנה. עד כה לא ניכר שבאמת הוא ויתר על הגרעין, וקשה לראות
מבחינתו הגיון לוותר עליו כרגע, כשזה המגן היחיד שיש לו.

הבעיה היא,צפון קוריאה בעיקר,וגם סין.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כמו שכתבו מעליי צפון קוריאה גרעינית ליפנים זה הרבה יותר גרוע מאיראן גרעינית לנו. מדוע? מפני שהמנהיג הוא תמהוני מוקצן שבאמת עומד בראש המדינה ויכול בכל רגע לשגר טילים. נכון, יש את הסכמי פירוק הנשק עם צפון קוריאה אבל צריך להיות מאוד מאוד חשדניים בנושא מפני שיש כבר תקדימים לכך שהקוריאנים חותמים על משהו אחד ועושים משהו אחר (בדיוק כמו הפרסים שלנו). אז יפן רוצה למצוא מענה לצפון קוריאה בעזרת יכולות ליירוט טילים ופירוק הפצצה הצפון קוריאנית.

סין היא כמובן האיום השני משום המתיחות ההיסטורית בין סין ויפן ומשום סיכסוכים על מאגרי נפט וגז באזורי ים שנויים במחלוקת מבחינת שליטה. ארה"ב כמובן מבטיחה שהיא תבוא לעזרת יפן אבל כולם ראו איך ג'ימי קרטר זרק את טיוואן לכלבים מרגע שזה היה מספיק נוח ועם התחזקות סין קיימת אפשרות אמיתית שהאמריקנים ירדו מהגנה על טיוואן, מה שיבהיר למקבלי ההחלטות בטוקיו שהאמריקנים הם אכן משענת קנה רצוץ (וכפי שציינתי יש כבר תקדימים לעד כמה האמריקנים מוצלחים בלקרוע כל הסכם והבטחה שאי פעם נתנו). אז המחשבה שהם ישארו לבד מול מעצמת על שבאופן די פשוט יכולה להכניע את יפן על ידי מצור ימי יכולה לגרום להם להחליט לייצר נשק גרעיני, מהלך שכמובן ידליק נורה אדומה אצל מדינות האזור ויוביל למירוץ חימוש.

מלבד ההנאה שבקריאה בפורום,הכתה בי פתאום ההכרה בכך שגם לי לא יזיק קצת נשק גרעיני,
לכן ארד לי לפיצוציה השלווה להצטייד בהתאם.ליילה טוב ושקט



2shon הזרחני

אם השכן ממול הוא בריון מגודל שיכול לחנוק אותך אני מניח שבאמת לא יזיק קצת נשק גרעיני כאשר המגן היחיד שלך הוא זקן מוחלש