11-12-2007, 14:54
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
מכיר את ספרו של יוסי גינת, ואני מכיר גם את הביקורת עליו...
גינת הוא אנתרופולוג שמחקריו על החברה הפלטינית הותנו בשת"פ ממושאי מחקריו. בניגוד לחוקר
של שבטי הבאנטו, שאחרי סיום מחקרו, לא רואה יותר את החבר'ה, וממשיל הלאה (ולכן חופשי
בכתיבתו), גינת יודע שלא יוכל לקבל שום שת"פ אם לא יכתוב מ-א-ו-ד בעדינות. מסיהב זו התייחסותו
לתופעות ברבריות כמו הבשעה, כמו מילת הנשים וכמו הערצ' (כבוד האישה/המשפחה), הוא מאוד
זהיר.
אני יכול לבשר לך שאכן יש בנות שמפרות את הוראות משפחותיהן - וכמו כל "עבריין", הן לא חטאו
עד שלא נתפסו. אין שום סובלנות כלפי תופעות אלה, ואין שום סלחנות כלפיהן.
אני מצטער לבשר, אבל גם אני נתקלתי בעיני בבנות שהפרו מסורות (כאשר עבדתי בצעירותי
כמאבטח באוניברסיטה) - ואחת מהן חילצתי מחדר כשיש סדין על ראשה כדי שערבים זרים לא
יזהו אותה, וידווחו בבית...
האירוע התרחש בתוך אוניברסיטה הבחורה סטודנטית לתואר שני ועירונית - לא ממש באה מלב
הכפר המסלמי האדוק. גם אביה נראה בדיוק כפי שהיית מדמין "מסלמי חילוני".
בכל מקרה, לא המקרה שאתה ראיתי, ולא המקרה שאני ראיתי, הם משהו משקף. לעומת זאת,
המציאות מלמדת שאין מחקר שמראה "סובלנות" גברית ב-כ-ל שכבות החברה המסלמית, כלפי
נשים שפוגעות בכבוד המשפחה. ניתוק קשרים זה דבר נדיר מאוד, ומעטות המשפחה שתסכים
להתבזות בניתוק קשרים, שמשמעו ויתור של האב/אח על כבודו, לטובת הבת ש"נהייתה זונה".
להגדיר את התופעה של בנות שמפרות רצון הפטריארך בקרב המסלמים, כ"נפוצה פחות מאשר
בחברה הישראלית", זה בערך כמו לטעון שיש בישראל פחות ילדים מאשר בסין.
אין דמיון בגודל התופעות - ואין דמיון בתגובות של ההורים. המסלמי ה"חילוני" הממוצע, יהיה
פוטנציאל לאלימות ברמה גבוהה בהרבה ממהממוצע בקרב היהודים הדתיים והשמרניים ביותר.
זה עניין תרבותי, ולכן אין טעם להתווכח על כך - אגב, גם האקדמיה מכירה ב"אסלאם חילוני"...
אם יש נושא שהאקדמיה הישראלית והמערבית מנסה להתמודד עימו בעדינות (בגלל פוליטקלי קורקט), זהו נושא כבוד המשפחה בחברה הערבית-מסלמית. בפועל, לא רק שאין שינוי לחיוב בתחום
זה, אלא שיש החרפה.
|