יש לי חבר שנה וחצי. הוא דתי ואני חילוניה. לפני כמה זמן הוא התחיל לשאול אותי אם אי פעם חשבת על לחזור בתשובה האמת דיי נבהלתי ולא ידעתי מה להגיד. קבענו להפגש ובסופו של דבר החלטנו שזהו ונגמר... (אני באופן אישי עוד לא ראיתי בחיים זוג שנפרד אחד מהשני בחיבוק ונשיקה).
לא יכולנו ככה ואני בכיתי כל הזמן. הבנתי שאני לא יכולה בלעדיו וקבענו להפגש שוב כדי לדעת מה עושים. החלטתי שבינתיים נשאר ככה ואם נרצה משהו יותר רציני כמו חתונה אז אני יחזור בתשובה. הוא אמר לי שהוא צריך לחשוב על זה ואולי אפילו להתייעץ עם ההורים שלו ושעדיף שנקח פסק זמן.
אני יודעת שבגלל שהוא דתי (כיפה שחורה) להורים יש השפעה גדולה על החיים שלו, אבל לדעתכם קשר כזה יצליח? אנחנו לא מסוגלים אחד בלי השני ואת האמת שכבר נמאס לנו להתחבא ללכת במרחק של ק"מ אחד מהשני כשאנחנו מדברים בטלפון כדי שאף אחד לא ישים לב שאנחנו הולכים לאותו מקום (כשזה ליד מקום שיש חשד שיראו אותנו...)

מה הייתם עושים במקומי? יש סיכוי לקשר הזה?

לדעתי אין לו זכות לדרוש ממך לחזור בתשובה.
כמו שלו יש זכות לדרוש ממך לחזור בתשובה, לך יש את הזכות לדרוש ממנו לחזור בשאלה.
אם הוא באמת אוהב אותך, הוא לא יבקש ממך לשנות את דרך אמונתך
ועוד משהו, את לא חושבת שזו צביעות לדרוש ממך לחזור בתשובה למרות שאת לא מאמינה בדרך הזאת?

אנחנו פשוט יודעים שאין דרך אחרת. שאם לא אנחנו נפרדים. בגלל זה הוא לא בטוח שהוא כל כך רוצה לקבל את זה כי הוא לא רוצה שאני יוותר על משהו שאני לא בטוחה בו. הוא לא מבין שאני כן בטוחה בזה הייתה לנו כבר תקופה של פרידה ולא הצלחתי להחזיק מעמד, פשוט נשברתי ובכיתי כל היום...
אני פשוט רוצה לגרום לו להבין שאני באמת רצינית ושאני יעשה את זה במידה והקשר שלנו יהפוך ליותר רציני... ומצד שני יש אנשים שאומרים לי שאני מוותרת יותר מידי.

סביר להניח שלא יתנו לו להתחתן עם מישהי מבית חילוני, מצטערת שזה מה שקרה, בהצלחה עם הקשר הזה, לרוב הקשרים האלה לא מצליחים כי את לא בקטע של לחזור בתשובה <ועוד לגמרי> ואי אפשר להכריח אותך לשנות את כל אורך החיים שלך.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ואם אני כן יחזור בתשובה אבל לא עכשיו אלא מתי שנחשוב על משהו יותר רציני אז כן יתנו לו?

מנסיון מר, אל תכנסי לקשר כזה יותר בחיים.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני לא הכנס יותר לקשר כזה כי אני לא יכולה ולא רוצה הלתנתק מהקשר הזה מבינה? אנחנו שנה וחצי יחד! ואני לא רוצה להפסיק את זה.

תחשבי קדימה, את באמת תשני את דרך המחשבה שלך לגמרי , מדובר כאן במשהו לכל החיים.

חוץ מזה אני בספק לגבי זה שהם יקבלו אותך, את לא אמורה להשתנות בצורה כזאת בשביל אף אחד, אתם שנה וחצי יחד, חבל שתשארו ובסוף זה יותר יכאב, עדיף לסיים את זה יפה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני יודעת שמדובר במשהו רציני לא סתם אני חושבת על זה כל כך הרבה זמן...

דראגון..זה לא נכון שאם הוא באמת היה אוהב אותה הוא לא היה דורש ממנה לחזור בתשובה כי זו דרך חיים שונה לגמריי..אני לא חושבת שאפשר להיות נשואים כשאחד דתי והאישה חילונית ובאמת להיות בסדר עם המצב. יש זוגות שמצליחים לחיות ככה אבל לדעתי זה לא הגיוני בכלל.

באלוהים ולא מתוך רצון לחיות עם אדם דתי.
וקחי בחשבון שחזרה בתשובה תגרור לשינוי כל אורח החיים שלך ואני לא בטוח שאת תרצי כך..
יש לך בכלל איזה שהיא זיקה לדת?את מאמינה באלוהים שאת חושבת על הקטע הזה?
תחשבי על זה טוב טוב
לדעתי הקשר הזה נועד לכשלון אלא אם אחד הצדדים מוכן לוותר ולשנות את אורח חייו בלב שלם ואך ורק אם הוא עושה את זה בלב שלם

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בה' אני כן מאמינה ותמיד התעניינתי קצת בזה זה מעניין ואני עשיתי גם 5 יח' מחשבת ישראל סתם כי רציתי קצת לדעת. אם להגיד את האמת, הייתי מוכנה לעשות כזה שינוי באמת כמו שאמרתי פה אני פשוט פוחדת מהתגובה של המשפחה שלי.

נ.ב- עובדה! אני רוסיה (טוב נו בלארוסית...) בלי סבתא בבית!..חחח

ואת צריכה לעשות מה שטוב לך קודם כל בעניין הזה
אם את מחליטה בלב שלם שאת חוזרת בתשובה,אני חושב שפה אין שום סמכות למשפחה למנוע ממך לעשות את זה ואותו דבר גם ההפך,מי שרוצה לחזור בשאלה למשפחתו אין שום זכות למנוע ממנו

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אין לי לא חתול ולא פסנתר!!!!!!!! :-)

אני יתן לו את הזמן הזה לחשוב מה לעשות ואם המשפחה שלו תקבל אותי אני יחזור בתשובה.

אגב אני גם בכלל לא שותה (אני משתכרת מבריזר :-) ) ואנשים נוטים לקרוא לי רוסיה מזוייפת!..חח

את צריכה לחשוב טוב טוב... כמו שאמרו, חזרה בתשובה צריכה לנבוע מתוך אמונה. אם כרגע את
יודעת שהחזרה בתשובה איננה נעשית בלב שלם אולי כדאי לחשוב על זה פעמיים. הבעיה היא, שאם
תחזרי בתשובה ובמהלך הקשר שלך איתו תתחרטי על זה, זה לא יאמלל רק אותך אלא ישפיע בצורה
מאוד לא טובה על הקשר שלכם וסביר להניח שיאמלל אותו לא פחות.

אם את באמת מאמינה במה שאת עושה אז כדאי לך להיות איתו, אני מכיר הרבה זוגות בהם אחד
מהשניים חזר בתשובה בשביל האחר ומאוד טוב להם. מצד שני יש סיפורים לכיוון ההפוך, מהסיבה
הפשוטה שהחוזר בתשובה סבל.

כמו שאמרתי, תחשבי טוב טוב על מה שאת עומדת לעשות - מכל הבחינות - ורק אז אם את באמת
שלמה עם עצמך, לכי על זה.

המון בהצלחה!

האמת חשבתי על זה המון. אני כבר חודש הדבר היחיד שאני עושה זה לחשוב רק על זה. ואני חושבת שאם מסתכלים על זה המצד החיובי זה יצא חיובי, ואם מסתכלים על זה מהצד השלילי זה יצא שלילי. אם נחשוב בכיוון של חתונה נראה לי אני באמת יחזור בתשובה. אני בטוחה שזה האושר שלי, בטוחה. ניסינו להפרד וזה פשוט לא הלך. אנחנו אוהבים אחד את השני, אנחנו מאוד קשורים אחד לשני. הדבר היחיד שאני פוחדת ממנו וכבר אמרתי את זה נראה לי זה התגובה של הסביבה שלי, של ההורים שלי. ככה נראה לי שאני דיי שלמה עם ההחלטה שלי.

אני מבין מה עובר עלייך מבחינת הפחד מתגובת ההורים והחברה. הייתי בדיוק במצב שלך, רק הפוך. :X
בכל אופן, אני יודע שזה מפחיד, אבל מצד שני, בהחלטות כאלה הבן-אדם היחיד שלדעה שלו יש חשיבות כלשהי (פרט לך כמובן) הוא בן הזוג. אסור לך להחליט החלטות כאלה על סמך מה שההורים או החברים יחשבו.
צריך פשוט לאזור אומץ, לתפוס אותם לשיחה רצינית ולהסביר להם מה את מתכוונת לעשות ולמה. אני לא מכיר את ההורים שלך, לכן אין לי מושג איך הם יגיבו... אבל אני עדיין חושב שזה לא מה שצריך לעצור אותך אם את באמת שלמה עם עצמך.

נראה לי שאם באמת נחליט שאם יהיה משהו יותר רציני אני יחזור בתשובה, אם הוא יקבל את זה כנראה שאני באמת יצתרך לתפוס קצת אומץ שאני מרגישה שממש אין לי :/

אני דיברתי היום עם חבר שלי והוא קיבל את זה שאם יהיה לנו משהו יותר רציני אז אני יחזור בתשובה ובינתיים אני ישאר כמו שאני. עכשיו הבעיה היא ההורים שלו, הם עדיין לא יודעים אני מקווה שהם יקבלו את זה.

אולי זה טיפה אוף טופיק. הורגים אותי האנשים האלה, הוא דתי, והוא חבר של חילוניה שנה וחצי. אני מעריך שלא שיחקתם דוקים שנה וחצי ביחד. אז מאיפה פתאום זה בא לו? מה הדחיפות הזאת שתחזרי בתשובה?

בתור אדם דתי, אני חושב שחזרה בתשובה לא צריכה לנבוע ממניעים כאלה. אם את מאמינה בזה וחושבת שזה נכון אז אין בעיה, אבל זה לא נראה כאילו זה המצב. חבל לעשות שינויים כאלה בלי להאמין בהם.

וסתם שאלה, ואם הם לא יקבלו? אם המשפחה לא תקבל? תתנתקו? זה נראה לי לא נכון, משפחה צריכה לדעת להכיל דברים כאלו. ואפילו אם היא "חרדית"(מגוכך להכליל ככה תגובה של משפחה, ההשתייכות החברתית שלהם לא מחייבת את הסגירות של ההורים ושל חברי המשפחה). המשפחה שלי מאוד חשובה לי, אבל אם היא לא תקבל משהו מהסגנון הזה ותדרוש ממני להיפרד ממישהי אני בכלל לא בטוח שהייתי רץ לעשות את זה..

הרבה אושר.

ולמה את לא מבקשת ממנו לחזור בשאלה אם אתם כל כך מאוהבים?

מה את רצינית?

וזה "לצאת בשאלה".

כי הבחור דתי..אי אפשר לבקש מבנאדם מאמין שלא יאמין ושיתכחש לאמונות שלו.

[כמו שאי אפשר לבקש מבנאדם לא מאמין להאמין..]

אני חושב שכן
יש סיכוי,אל תיפרדו,אחרי הכל לחזור בתשובה עם כל הקונוטציות השליליות שזה מעלה זה לא כזה סיפור.אבא שלי חזר בתשובה בשביל אמא שלי(עזבו שעכשיו הוא קצת ירד מזה אבל....נזרום=) והקימו אחלה בית.
מה זה לחזור בתשובה?בסה"כ לשמור שבת וכשרות,אני לא חושב שהוא ידרוש ממך יותר מזה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

סליחה שלא הגבתי קודם לכולם פשוט לא היה לי מחשב שבוע וחצי.
בכל אופן אנחנו דיברנו, חזרנו והחלטנו שאם יהיה משהו יותר רציני אני יחזור בשאלה. הוא לא יכול לחזור בתשובה, כמו שמישהי פה אמרה שאי אפשר לגרום לבן אדם דתי לא להאמין. (אגב החזרה בשתבוה שאני יתכוונתי והוא היתכוון זו חזרה מלאה, ואם מתחצתנים אז כיסוי ראש והכל...)

תודה לכולם :-)