נושא שממש מסקרן אותי... האם אתם מרוצים מאורח חייכם באופן כללי? אני לא מדבר על תקופות
קשות אלא על סך כולל של הרגשתכם. אני רוצה לדעת מה הגישה של רוב האנשים (והפורום זה לא
המקום היחיד שאני שואל בו).


אני אישית מאוד מרוצה מהחיים שלי... לא בגלל מצב חברתי/משפחתי/כלכלי, אלא בגלל שלקחתי על
עצמי להנות מהכל כמה שיותר, לאו דווקא ע"י מציאת דברים מהנים, אלא על ידי הנאה מעצם הדבר
שנעשה - בין אם זה בילוי עם חברים או תורנות מטבח במכינה.
כמובן שלא תמיד הולך לי... אבל באופן כללי החיים שלי מתנהלים בצורה מעולה.

האם אתם מרוצים מחייכם ולמה (או למה לא)?

אני מסכימה איתך לגמרי!
לקח לי 17 וקצת שנים כדי להיות מי שאני היום,
אני למדתי המון דברים חשובים כמו למשל לא לתת לבנאדם לידי ללכת עד שאני לומדת ממנו משהו אחד לפחות.
וככה התחלתי לפתח את האופי שלי,
המצב שלי בבית לא מזהיר, והעבר שלי מאוד אפל,
אבל אני תמיד לומדת להמשיך הלאה,
להביט קדימה לקו האופק שתמיד מתרחק ומתרחק..ותמיד שואפת להגיע אליו.

יש לי ידיד מאוד טוב ששאל אותי איך זה הגיוני שיש לנו ילד בכיתה שמצטיין בלימודים בלי להתאמץ!
הוא נמצא בכל יציאה שאנחנו רק יוצאים.
הולך לו מעולה בצבא, עם בנות, הכל.
והייתי בשוק כמה ימים איך בנאדם יכול להיות כל כך מושלם..
ואז הגעתי למסקנה שהוא פשוט לא מעריך את הדברים האלו!

אני לעומתו מעריכה כל דבר הכי קטן, ונאבקת להשיג המון דברים, שבשבילו נראים כמובן מאליו.
אני שמחה ממי שאני, כי אני מדריכה, וזוהי נקודת השיא שלי, הסיפוק הכי גדול שאני יכולה אי פעם לקבל ממישהו, מעל 50 חניכים שמדברים כמוני, הולכים כמוני, זזים כמוני, חושבים כמוני,
ולא לא בגלל שאני רוצה שיהיו לי כפילים, אלא בגלל שמתוך ילדים מופרעים הם הפכו לאנשים עם רצונות חזקים בנוגע לציונות ואהבת הארץ, רעות וחברות...

אני מרוצה ממה וממי שאני היום,
כי יש לי אנשים ששוה לי לקום בשבילם בבוקר,
ויש אנשים שקמים בבוקר בשבילי.

יש לי חברים(מועטים מסוג זה האמת) שיהפכו עולמות ואף יוותרו על חייהם בשבילי.
אנשים שבטוב תמיד יהיו איתי..אך יודעים שהרגעים האמיתיים שאני זקוקה להם הם הרגעים שהכל נראה מסביבי שחור.

יש לי אנשים שבקושי יודעים מי אני ואומרים לי שהחיוך שלי הוא של אחת ש"עברה המון בחיים" אבל עדיין יודעת לשמור על אופטימיות...וזה נכון..

למדתי שדברי שעברתי הם כמו צלקת.בהתחלה כואב..אחר כך זה רק שם...הסימן..בלי הכאב שמסביב...
ולומדים גם מזה להתעלם ולהמשיך הלאה.

למדתי להגיד לא לדברים שאני לא מסכימה איתם.

למדתי לשנות את הדברים שמפריעים לי, ולא משנה מי או מה יעמוד מולי אני אחדור דרכו בלי אלוהים כדי להשיג את מטרתי.

למדתי לעשות דברים גם בשביל עצמי.

למדתי להעריך אנשים ולכתוב להם ברכות מכל הלב.

למדתי שיש לי משפחה אמנם משוגעת, ואמנם עברנו המון דברים רעים, אך למרות הכל..
חווינו הכל ביחד.

למדתי לוודא עם אנשים דברי שנזרקים סתם כך לאוויר.

למדתי להעמיד דברים בפרפורציות.

למדתי לא להוציא על אנשים את העצבים שלי לא משנה מה קרה ומתי.

למדתי להיות סובלנית וסבלנית כלפי אנשים, בכביש וכלפי עצמי.

למדתי להתמקד בדברים להתחיל אותם מ-א' ולסיים אותם עד ת'.

למדתי את כוחה של אהבה.

חוויתי את כח החוסר כדי לדעת מהו ערך הקיים.

איבדתי המון אנשים אהובים וקרובים כדי להעריך אנשים שהם לא.

למדתי שאלוהים נותן קלפים, והסוג משחק שנשחק זהו בחירתנו בלבד.


החיים הם מתנה...

אחחח

תודה שפתחת את הנושא והארת את עיניי להמון דברים שלא חשבתי עליהם קודם!

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

מוריד בפנייך את הכובע, הלוואי וכל הנוער בישראל היה כמוך.

כל הזכויות שמורות לי !

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

חייב להסכים אם השניים מעלי... את בהחלט אדם יוצא דופן.

איזה מקסימים אתם....
אני שמחה שבטעות ידיד שלי חיפש לי כמה מאמרים על גיבוש חובלים ומצאתי את פרש..
ובטעות גיליתי שיש עוד פורומים..והתאהבתי ב...
מה שבלב

אני אוהבת אתכם!!(ויוצאת לסדרת אחריי 3 ימים אחזור ביום חמישי)

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

החיים שלי די פשוטים וטובים. אני נהנית במקומות העבודה שלי- שזה כמעט מסכם את היומיום שלי. אני מרוצה מההתקדמות בחיים, מהשינויים הרבים שעברתי. שמחה מאוד מקיומי:-P. מאוכזבת מכמה אנשים שאת שמם לא אזכיר. בכללי- אני מרגישה סיפוק. מקווה שגם אתם. שר'

ולחיות אותם זה ממש נפלא!
לגבי - אני מאוד מרוצה מהחיים שלי, לא מהכל כמובן.
באופן כללי אני חושבת שהסיבה שאני מרוצה מהחיים שלי זה בגלל שהדברים שאני רוצה הולכים. מה שלא הולך לי - אני לא מרוצה ממנו. זה משהו אינטרסנטי.
הדבר שאני הכי הכי לא מרוצה ממנו בחיים שלי זאת אני: אני מאוד מנסה להעריך את כל הדברים הטובים בחיים שלי, אבל אני לא מצליחה להעריך אותם כפי שהייתי רוצה להעריך, והחלק שהכי מפחיד אותי זה לחוות חוסר בהם כדי להעריך אותם. אני רוצה להעריך אותם לא ע"י חוסר שלהם.
גם אני משתדלת להתייחס לחיים כמוך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אני חושב שיש רק אדם אחד שיש לו ילדות יותר טובה משלי, וזה ג'רלד דארל. מי שקרא את הספר "משפחתי וחיות אחרות" מבין על מה אני מדבר.

אכפת לך לפרט?
(אתה לא חייב כמובן)

לא מזמן גילית שבעצם ביזבזתי 6 שנים מהחיים שלי בהשקעה יום יומית במשהו שאני בכלל לא נהנה ממנו, מתוך מחשבה שאם אני אשקיע עכשיו בתקופה מסויימת אני אגיע למצב יותר טוב ויגמר כל הלחץ, עצבים, בדידות וכל החרא ואני אגיע לאנשהו עם עצמי. רק לפני כמה חודשים הבנתי שזה לעולם לא ייגמר ככה, ושאין כזה דבר "הדרך אל האושר", כי אם אתה לא מאושר מהדרך, גם התוצאה לא תספק אותך. עכשיו אני בתהליכים של למצות את מה שאפשר בשביל העתיד, ולפתוח פרק חדש, במקום חדש, עם מסגרת חדשה. ולקוות לטוב.

הי בהצלחה! אני חושבת שעם גישה כזאת אתה תצליח!
(יותר מחושבת אני גם מקווה)
בקשר לשאלה:
אני לא יודעת אם אני מבסוטה מהחיים. אני בהחלט שמחה שאני חיה אבל אני רוצה שינוי.
אני אפילו לא יודעת איזה. אני יודעת שזה צריך להיות שינוי דרסטי.
אני יודעת מה הבעיה אבל אני לא מצליחה לחשוב על פתרון חוץ מלחכות. ואין לי ממש סבלנות לצערי...

אם זה בסדר שאני שואלת, איזה שינוי דרסטי את רוצה לעשות? באיזה תחום בחיים?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מממ...זאת בדיוק הבעיה שאני לא יודעת
קצת חבל לי אבל אני אסתדר

הבנתי, גם לי היה את זה בסוף שנה שעברה, פשוט הייתי חייבת שינוי וכמעט השתגעתי. עבר לי בסופו של דבר.

סתם כמה רעיונות:
אולי תעצבי מחדש את החדר? אם אני לא מתבלבלת, את יודעת לצייר, לא? אז אולי תעשי לעצמך ציור קיר נחמד.

אם יש לך זמן תמצאי עבודה (אפשר גם התנדבותית)..

או שתקני בגדים, שזה תמיד נחמד..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יש דברים שכן ויש שלא.. דבר איתי עוד שנה וחצי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ובעיקר מהמשפחה שלי (האישה והילדה ושאר החיות הבית) וגם משאר המשפחה שלי ההורים האחים והאחיות, העזרה הגדולה שאנחנו מקבלים, זה שלא חסר לנו שום דבר בחיים (הדברים העיקריים לא חסרים)
תמיד יש מקום לשיפור ולא חסר דברים שהיינו רוצים לשפר ולשנות אבל הבסיס הוא טוב ובמחשבה כוללת אני מאושר

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

לא כולכך..

לא
הכל חרא
אני תקועה בצבא כל הזמן
ופעם ב16 יום אני רואה את הבית...
נמאס לי =\

ולא ראיתי את חבר שלי חודש וחצי אולי אפילו חודשיים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בגדול אפשר לומר שכן, והסיבה העיקרית היא כמובן שאני מאוהבת במישהו ואוהבים אותי בחזרה, וזה נותן מין סיבה לחיות, ואני חושבת שזה יעשה כל אחד מאושר (יש מצב אני טועה).
יש קטעים שהם לא תקופתיים אלא פשוט נמשכים הרבה זמן או מאז ומתמיד שאני לא אוהבת.
ואם יש משהו שאני רוצה לשפר זה שתהיה לי יותר אינטרקציה עם אנשים שונים, כי לפעמים אני מרגישה שיש לי מעגל ממש מצומצם של חברים, והרבה פעמים יש לי הרגשה של "ננטשתי מאחור בזמן שכולם מתגבשים ונהנים.". אינטרקציה עם אנשים בכללי גורמת לי להרגיש ממש טוב, אני יכולה למצוא משהו מעניין כמעט בכל אחד.

Ze blog | KozlikArt

יש לי מלא חברים טובים, המצב הכלכלי בבית מעולה, יש לי אחלה עבודה, ועתיד מזהיר, החיים טובים.

לפני חודשיים שלשה יכלתי להגיד שאני מאוד מרוצה מהחיים שלי...
למדתי להתמודד עם הקשיים ולהעריך את הדברים הטובים... אבל עכשיו משהו ממש מפריע לי
תקוע לי כמו שבב במוח כל היום וכל הזמן, ואני לא יודע להגיד מה זה...

כן.

למרות שלא הכל זהב, תמיד יכול להיות גרוע יותר. מודה על מה שיש, על מה שקרה ומה שקורה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

החיים יכלו להיות הרבה יותר טובים, כרגע החיים לא כל כך..

כשאני חושבת על זה, אני כלל לא מבסוטה מהחיים שלי.
המון דברים אני עושה לא בשביל עצמי, לרוב בשביל לרצות אחרים..
כיאילו אני חייבת להם משהו.
בכלל, הרבה אנשים לא מכירים אותי באמת. אולי כי אני יצרתי
איזושהיא חומה.. וכי אני לא מתנהגת אופן טבעי.
יכול להיות שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי, דבר שבאמת היתי
רוצה שיהיה לי..
אני גם לא ממש נחלמת על הדעות שלי, אני פשוט מוותרת מראש.
והדבר שהכי כואב לי בכל הנושא הזה, הוא שאני לא עושה שומדבר
בשביל להגשים חלום מאוד גדול שיש לי.. חלום שיוכל לשנות את חיי
אם רק יהיה לי את האומץ לפרוץ את כל המחסומים ולהגשים אותו..
בלי לחשוב מה אחרים יגידו, או איך הם יחשבו.. פשוט ללכת עם הרגשות שלי..
כי רק ככה נראלי שאני אמצא כמות גדולה של אושר..
אבל שוב, בשביל להגשים אותו, צריך ביטחון עצמי, הערכה עצמית.
וזה משהו שמאוד חסר לי..
לפעמים אני חושבת שרק אם אני אעזוב את המקום שבו גדלתי, את העיר..
את הארץ, ואתחיל חיים חדשים
במקום אחר, שבו אף אחד לא מכיר אותי, אני אוכל להרגיש טוב.
כי למדתי מטעויות, ואני אתחיל חיים חדשים כמו שאני באמת,
בלי מסכות. בלי לרצות אנשים אחרים כל הזמן, אלא את עצמי.
עד שהיום הזה יגיע.. אם בכלל,
החיים שלי ממשיכים להתנהל במציאות הזאת,
שבה אני לא מרגישה שלמה עם איך שאני מציגה את עצמי בפני העולם,
ואיך שהעולם רואה אותי.

אני מבסוטית מאוד. אני חושבת שלבן אדם יש כוח להפוך את חייו לטובים יותר. חבל שהרבה מעדיפים להתבכיין.

החיים שלי הם אחלה כי:

א.בשלב מסויים של חיי החלטתי להפסיק לאכול חרא של אחרים והפסקתי לחשוב שאני חייבת דין וחשבון לכל אחד. אני קודם כל דואגות לרצונות שלי ולהנאה האישית שלי ורק אחר כך דואגת לכל בן אדם אחר. אם למישהו יש בעיה איתי זה מעניין לי את הזובי, אני לא טורחת לחשוב על זה אפילו.

ב. אני מנסה להוציא את הכיף מכל דבר - מארוחות משפחתיות, מפגשים, יציאות לבתי קפה, מועדונים ומעבודה. רק בזמן האחרון אני מגלה שזה פשוט מבורך להיות עם אנשים שאתה אוהב ולחלוק איתם סיפורים וחוויות ותכנונים לעתיד. אני לומדת להעריך את החברים שלי ואת המשפחה שלי ומודה עליהם מידי לילה.

ג. אם אני רוצה משהו, אני לא חולמת עליו ואומרת "זה בחיים לא יהיה שלי". אני עובדת כדי להשיג אותו, וזה לא חייב להיות קשה. רוב האנשים רוצים דברים אבל מראש מוותרים, בגלל זה אין סיכוי שהם יקבלו אותם.

ד. בחודש אני מוציאה הרבה כסף על דברים (לפעמים קטנים וחסרי טעם), רק כי הם גורמים לי אושר. זה לא יעזור לי אם יהיה לי כסף ואני לא אשתמש בו.

ה. אני כבר לא תחרותית ולמדתי לפרגן. הקנאה נורא מעיקה, והחיים שלי נהיו הרבה יותר טובים מהנקודה בה החלטתי שלפרגן למישהו לא יהרוג אותי. כשלי מפרגנים אני שמחה, אז למה שאני לא אגרום למישהו לחייך או להרגיש טוב עם עצמו?

ו. אני לא שופטת אף אחד, כי אף אחד מלבדי לא מעניין אותי, אלא אם כן מדובר במישהו שמשפיע ישירות עלי.

אני לא סובל מהחיים שלי- יש לי את כל מה שאני צריך ב"ה, אז אתה יכול לקרוא לזה מבסוט.
אבל דרך חיי והדרך שאני חווה את חיי באופן כללי היא שהחיים הם נטל שאני אשמח מאוד להיפטר ממנו.
ולא, לא רע לי עם ההרגשה הזאת.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time