חוק נגד רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל (העבודה), לפיה יתוקן חוק נשיא המדינה - כך שהוא לא יכול לתת חנינה לאדם שהורשע ברצח ראש ממשלה ופעל ממניע אידאולוגי-פוליטי.



במצב החוקי הנוכחי, יכול נשיא המדינה להקל בעונש או לחון רוצח של ראש ממשלה. בדברי ההסבר לחוק של ח"כ כבל נכתב: "רצח ראש ממשלה ממניע פוליטי או אידיאולוגי אינו פוגע רק בנרצח, בבני משפחתו ובמעגל הקרוב של הקורבן. רצח ראש ממשלה עלול לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי. להוות כלי שרת בידי מיעוט כדי להשפיע בכוח הזרוע על תהליכים מדיניים ועל כן מהווה סכנה לאושיות המשטר הדמוקרטי ולשנות את אופיו של המשטר הדמוקרטי".

ח"כ כבל הוסיף: "יש צורך שייצא מבית המחוקקים הישראלי קול רם וברור שיבטא את הסכנה הגלומה ברצח של ראש ממשלה. קול קורא שיתרגם את הסיכון הדמוקרטי הגלום ברצח של ראש ממשלה, להוראות ברורות וחד משמעיות בספר החוקים הישראלי".





בדברי ההסבר מוסיף ח"כ כבל כי אפשרות שרוצח ראש ממשלה יזכה לחנינה או הקלה בענשו "הופכת לממשית יותר ויותר לנוכח רוחות רעות המנשבות בימים אלה ממש".

ynet

מדוע לחנון רוצחי יהודים שפועלים ממניעים לאומניים-ערביים/שמאלניים זה בסדר? אם יש חוק נגד עמיר מדוע אין חוק נגד ברגותי? מעניין איך השמאל היה מגיב אם את רבין היה רוצח ערבי, אז הצביעות שלהם הייתה מתפוצצת להם ישר בפרצוף.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 מדוע לחנון רוצחי יהודים שפועלים ממניעים לאומניים-ערביים/שמאלניים זה בסדר? אם יש חוק נגד עמיר מדוע אין חוק נגד ברגותי? מעניין איך השמאל היה מגיב אם את רבין היה רוצח ערבי, אז הצביעות שלהם הייתה מתפוצצת להם ישר בפרצוף.

שהחרא ימשיך להרקב בבית הסוהר, רק חבל שבאותה נימה לא אסרו על חנינה לרוצח שר בממשלת ישראל, נו טוף, לערבים מותר לרצוח ערבים.

מוות למחבלים!

אבל גם שמחבלים רצחניים ירקבו.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:falQlVZWjDD2WM:http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/6183F0DC-D534-43A5-8B80-04E5CF213A2D/0/12019394833.jpg]

רחבעם זאבי הי"ד

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ברור שיש הגיון בחוק אך אם החוק חל על עמיר זו שערוריה. מדינה דמוקרטית שמכבדת חוקים לא מחוקקת חוק לגופו של אדם. אני מאמינה שאף חברי כנסת מהשמאל לא יקבלו זאת.
כבל הוא תעלומה מבחינתי. מצד אחד הוא מפגין גישה עקרונית ומצד שני הוא דמגוג מהרמה הנמוכה ביותר.

נתחיל בכך שיש להוסיף רצח על בסיס לאומני לחוק.
הרי ניתן לראות ביגאל עמיר בתור רוצח לאומני.

אח"כ, הייתי מרחיב את החוק לכל חברי הכנסת ולא רק ראש הממשלה.

עונש מאסר עולם על כל רוצח חבר כנסת (ובפרט, שר במשלה או ראש ממשלה) על בסיס לאומני, אידיאולוגי או פלילי, מבלי יכולת לקבל חנינה או להשתחרר בעיסקה כלשהי.

עכשיו, נראה מי יתנגד להצעה שלי?

חברי כנסת ישרים

מה עם רוצחים לא לאומנים?

רוצחים אסור לשחרר, נקודה. ההבדלות שיש לעשות בין רוצחים צריכות להיות לפי דרגת הרצח, ולא
לפי זהות הנרצח.
מי שאנס ורצח ילדה בת 5, אינו גרוע פחות מיגאל עמיר או ממחבל ערבי שירה בסיור של צה"ל.

יש הבדל בין פגיעה באזרח הפשוט ובין פגיעה בנבחר ציבור.

לא, חס וחלילה, מפני שהאזרח הפשוט הינו פחות מעמד מבחר הציבור, אלא מפני הרווח שמנסים להשיג אלו הפוגעים בנבחרי הציבור.

אנשים שחושבים שעל ידי סחיטה או רצח של נבחרי ציבור הם ישיגו את מטורתיהם, מקומם בכלא מפני שאין הם פוגעים רק באנשים עצמם, אלא פוגעים הם בדמוקרטיה עצמה.

חברי כנסת ישרים

כאשר אדם רוצח אדם אחר, יש לו מניעים אפלים כלשהם, ואם אדם רוצח אדם בשביל להרתיע אחרים
שמסרבים לשלם לו פרוטקשן, הרי שגם הוא, במעשהו, מסכן את החברה כולה - מדוע שהוא יקבל
הנחה, רק בגלל שרצח בעל חנות מוכלת ולא ח"כ?

צר לי, אבל אין דרך לשכנע אותי שאנס ורוצח יהיה גרוע מיגאל עמיר. יגאל עמיר הוא רוצח ולא צריך
לצאת לעולם - אבל על אחת כמה וכמה שראוי שכך ייענש גם אנס ורוצח, ש"בסה"כ" אנס ורצח מישהי
פחות חשובה...

(מבלי להוריד בחומרת המעשה, ומבחינתי מגיע לאותו אדם עונש מאסר עולם עם עבוודת פרך ועינויים) ובין אדם שנבחר ע"י 200,000 אנשים לבצע עבודה מסויימת וןנרצח בגלל התנגדות אנשים אחרים לעבודה זאת.

אם אתה טוען שאין לכך משמעות מיוחדת, הרי לרוצחי רחבעם זאבי אין לתת יחס ימיוחד. האם אתה בעד שחרורם?

חברי כנסת ישרים

הם רצחו אדם וצריכים לתת על כך את הדין. אין סיבה בעולם שרוצחי גנדי יקבלו עונש חמור יותר
מאשר אחמד ברע'ותי, למשל (מפקד התנט'ים ברמאללה, וממקורבי וקרובי מרואן).
העקרון צריך להיות חומרת הפשע ולא זהות הקרבן - כי בני האדם אמורים להיות שווים.

כשרוצחים נבחר ציבור יש בכך משום ניסיון אלים (לעיתים, מוצלח) לשנות את מדיניות שנקבעה על ידי הרוב או שליחי הרוב במדינה. כך, יגאל עמיר הצליח מבחינתו לבלום את תהליך אוסלו דרך רציחת הדמות היחידה בשמאל אז שיכלה למשוך קולות מהימין ורוצחי זאבי הצליחו לפגוע קשות בימין הקיצוני בישראל דרך התתנקשות במי שהיה נציגו הדומיננטי ביותר. באותה מידה רצח כהנא גרם לסירוס התנועה שבראשה עמד (אם כי זו דוגמא שונה מעט כי כהנא לא היה כבר נבחר ציבור).
לכן הנזק מרצח נבחרי ציבור חמור יותר-לא בגלל הנרצח כאיש (מבחינה זו חייה של בת 5 יקרים יותר בעיני) אלא בגלל שלרציחתו יש השפעה מיידית על ציבור שלם שבחר בו למלא תפקיד מסוים ומדיניות מסוימת. מעבר לכך, טרור נגד פוליטיקאים ושופטים הוא בדיוק מה שמאפיין מדינות שנשלטות ביידי מאפיות למיניהן.

אני סקרן לדעת כמה רחוק נגיע בקביעה שבני אדם לא שווים זה לזה (וזה בדיוק מה שאתה אומר,
תחת המסווה של "מימדים" נוספים לרצח...).
מעבר לעובדה שיגאל עמיר לא רק שלא הצליח לעצור את אוסלו, אלא נתן לו דחיפה אדירה (תוך
חודש הושלם יישום אוסלו ב', שלולא הרצח היה לוקח חודשים - תחת מחאה אינסופית - שההלם
מהרצח, פשוט מחק),

רצח הוא רצח הוא רצח. כל החוקים הללו, שכולם כאחד נוגדים את כל שיטת המשפט (הם גם
מכוונים לגופו של אדם אחד - והם גם רטרואקטיביים), הם סכנה לדמוקרטיה, שהיא גדולה בהרבה
מכל הרעש שנעשה סביב כוונותיו לשינוי החברה, של חלאה מסוג זה או אחר. מדינה לא משנה חקיקה
כדי להעניש או לצ'פר אדם בודד. מדינה שעושה כך, לא יכולה להגדיר עצמה כדמוקרטיה, אפילו לא
בצחוק.


עמיר צריך לשבת כל חייו בכלא כי הוא רצח - לא בגלל שהנרצח שלו שווה יותר מאשר נרצח "סתם".

ושוב, זה לא קשור לאדם כאדם, זה קשור לפונקציה הציבורית שהוא ממלא.
יגאל עמיר הביא לירידת שלטון העבודה. לפרס לא היה שום סיכוי להיבחר ואת זאת אמרתי יומיים לאחר הרצח לחבר ימני שסבר בטעות שיגאל עמיר תקע גול עצמי. הלם ורגשי אשם בסופו של דבר לא מגיעים לקלפי. אבל, זה לא עיקר העניין פה, כמו עצם הניסיון.
ואגב, כפי שכתבתי בעבר, כל רוצח צריך לשבת בכלא לכל ימי חייו. בישראל עם זאת יש כרגע (לצערי הרב עד מאוד) נטיה לשחרר רוצחים תוך פחות מעשרים שנה. כשזהו המצב, חומרת העבירה צריכה להיות פקטור בשיקולי מתן העונש. לדעתי, רצח של איש חוק (שוטר, שופט) ורצח של נבחר ציבור (הייתי מוסיף עוד כמה עבירות מחרידות כמו רצח ילדים-ואכן אחד האסירים הותיקים בישראל הוא צבי גור) צריך להביא לסיכויי שיחרור קטנים יותר מאשר רוצח של עבריין-ורוב הרציחות הם בין עבריינים.
ולגבי החוקים האישיים האלה-מדובר בבולשיט מיותר שטוב אם לא היה בא לעולם.

לא רגשי אשם, אלא הלם - הגיעו בגדול לקלפי - והעבודה כמעט וניצחה בחירות שהייתה מובסת בהן
עפ"י כל סקר שהיה לפני רצח רבין.
הטענות כאילו רבין היה מצליח יותר מפרס, הן חסרות יסוד להחריד: אדרבא, גל הטרור של פברואר-מרץ 96', שהכריע את הבחירות, צמצם פער עצום לטובת פרס (שנוצר בעבקות הרצח),
והיה מגדיל פער אדיר לרעת השמאל, לולא הרצח של רבין ז"ל.

נכון שלשמאל לא נעים להודות שהאיש שנבנה סביבו קמפיין שלם, היה,בטרם נרצח, אדם לא
פופולארי, אבל זו המציאות, ואין זולתה.

רוצח צריך חשבת בהתאם לחומרת הפשע, ולא בהתאם בזהות קרבנו. מי שרצח ואנס מישהי בת
25, אינו גרוע מיגאל עמיר - גם אם הקרבן שלו היא אדם בגיר...
צבי גור החלאה ממשיך לשבת בכלא בגלל שלמשפחת ירדן יש מספיק עוצמה להשאירו בכלא.
משפחת רוט, למשל, לא הצליחה אפילו למנוע חופשות לשני החלאות הרוצחים - ואכן אחד מהם
ניצל ההזדמנות ויצא לטייל בחו"ל...

חוקים אישיים הם לא בולשיט - חוקים אישיים הם טוטליטאריזם שמלמד אותנו, שישראל אינה
דמוקרטיה, והאיום על הדמוקרטיה, כתמיד, בא מצד אלה שזועקים על "הגנת הדמוקרטיה"...

את הטענה הזאת אני מבסס על כך שפרס מעולם לא ניצח בבחירות כלליות (רבין ניצח פעמיים) וגם בבחירות אחרות ניצח מעט מאוד פעמים...פרס הוא אכן לוזר שמשך אש מהימין המרכזי (ולא רק הקיצוני) כמו שרבין לא משך מעולם. היה זה פרס ולא רבין שהדביקו לו אימא ערביה ושבגין עשה מימנו מטעמים.
לכן, לי כאמור היה ברור מייד אחרי רצח רבין שהעבודה הפסידה את השלטון משום שברגע האמת אף אחד לא יצביע למועמד שהוא סולד מימנו מתוך "הלם" ובמקרה זה אכן צדקתי.
סקרים? אילו היינו מסתמכים על סקרים חצי שנה לפני הבחירות (ויותר מכך) פרס היה ראש הממשלה עם הכי הרבה ותק בישראל...בכמה מערכות בחירות פרס הוביל בהפרש ניכר בסקרים ובסוף סיים מופסד או לכל היותר בתיקו?
ברור שגם אתה וגם אני לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז כי מדובר במשחקי "אילו" ויש הרבה גורמים שמעורבים בדפוסי ההצבעה, ולכן הדיון מעט עקר בכל מקרה ואין הרבה ועם להמשיך ולדוש בעניין. מה שחשוב הוא שהיה ניסיון אלים להשפיע על ההכרעה הדמוקרטית.
עונש אכן צריך להלום את חומרת הפשע ופגיעה בנבחר ציבור היא ברמת חומרה גבוהה יותר בגלל שלל ההשלכות שציינתי קודם. שווה בנפשך שראש עיר מסוים נבחר על מצע של הבטחה להרוס בניה לא חוקית בעירו. גורמים עבריינים לא בדיוק מרוצים מכך ומאיימים על חייו אם ימשיך במדיניות. הוא מסרב ואז הם שמים לו איזה רימון יד מתחת לאוטו ואולי גם מזכירים לו שראש העיר הקודם ניסה משהו דומה והועלה בסערה השמיימה עם לבנת חבלה. ראש העיר בשלב זה נסוג ומחליט שזה פשוט לא שווה את זה. זוהי דוגמא שלא רחוקה כלל מהמציאות שמפתחת בישראל ולכן רצח ראש העיר חמור מרצח האזרח הפשוט. לא הבדל בין דם לדם אלא ההשלכה על הציבור.
לגבי ההבדל בין צבי גור ורוצחי רוט, הטענה היא שיש הבדל בין קטינים שרצחו בגיר ובין בגיר שרוצח קטין חסר ישע. בגלל היות רוצחי רוט קטינים, העונש שקיבלו היה פחות. זאת המדיניות, לצערי, וזה לא קשור לזהות משפחת הקורבן . צבי גור יושב בכלא (אף נשיא לא הסכים לקצוב את עונשו) לא רק משום הזעזוע שגרם מעשה הרצח במדינה אלא גם משום שיש לו ברקורד גם ניסיון בריחה מוצלח אחד מהכלא. לא ברור לי על מה אתה מסתמך בטענה שההבדל בענישה בין 2 המקרים נובע מזהות משפחת הקורבן ואתה מוזמן לתת סימוכין לדבריך. אם זה נכון, הרי שזה חמור.

ב74 רצה גולדה, וב77 פרס רץ אחרי שדקה לפני הבחירות נאלץ רבין לפרוש, והשאיר את פרס
כדי לנחול תבוסה שכל-כולה רשומה בטאבו על שם מחדל יוה"כ וממשלת הרקבון של 77-74
שבראשה עמד רבין.
פרס אינו לוזר, בניגוד לסטיגמה החביבה שיצרו לו. הוא הפסיד במערכות בחירות שהאמת הייתה
שכל מועמד שמאל היה מובס בהן.
ב96 השמאל לא יכול היה לחלום לנצח. העובדה שהפער היה כה קטן נבעה אך ורק מהרצח.

אני שמח שאינך מסתמך על סקרים, אבל מכיוון שעובדתית, רבין היה בפיגור עצום ערב הרצחו -
ואחרי הרצח היה גל טרור נוראי, די מוזר לטעון שהוא היה מתאושש ונוחל נצחון בבחירות...

עונש צריך להלום את חומרת הפגיעה - אונס וירי חמור יותר מאשר "רק" ירי...

הקביעה שלי שזהות הקרבן קובעת לגבי הענישה נובעת מכך שאפילו אתה מציע כאן שנקבע ענישה בהתאם לקרבן (קואליציה יותר, אופוזיציה פחות, ועוד פחות מזה, ל"סתם" אנשים...). העובדות
מצערות, אבל אין מה לעשות.
רצח הוא רצח הוא רצח. מי שנרצח חייב להענש, וממש לא אכפת לי מהי אג'נדת הרוצח. גם אם
האג'נדה שלו היא "רק" לאנוס ולרצוח, הוא גרוע לפחות כמו רוצח שהאג'נדה שלו פוליטית. הרעש
שעושים סביב רצון להחמיר במיוחד עם עמיר, לא נובע מטענות מתחסדות של דאגה לדמוקרטיה,
אלא מתוך רצון להמשיך ביצירת קמפיין ההסתה המטופש והשקרי המחבר בין הימין לבין עמיר,
שמטרתו להשכיח את העובדה שהמעשה הגדול שהוביל רבין, תהליך אוסלו, היה שגיאה שהטביעה
בדם אלפי אנשים.

ב-77, מה לעשות, הוא לא התמודד בראש המפלגה בבחירות... מי שהתמודד היה פרס. אלו הן העובדות.
פרס לא ניתח בששום מערכת בחירות למרות שמ-77 ועד 92 עמד בראשות העבודה. ב-96 מפלגת העבודה בהחלט יכלה לנצח אילו היה עומד בראשה מועמד שיכל למשוך קולות מהימין/מרכז נוסח רבין או ברק.
לא, אני לא מאמין בסקרים שהרי לפיהם פרס היה זוכה בכל מערכת בחירות שהשתתף בה. פיגועים הם לא הפקטור היחיד במערכת בחירות. אין לדעת איך רבין היה מגיב לפיגועים, למשל. כל הויכוח הזה עקר לחלוטין, שוב, כי אין דרך להוכיח מה היה קורה אילו. מה שבטוח הוא שיגאל עמיר ביקש לשבש מדיניות. אפילו אם גרם להיפך הגמור (נגיד) הרי שהביא לנזק חמור ביותר לביטחון מדינת ישראל מבחינת הימין.
אני אכתוב עוד אלף פעם אם צריך: לתפקיד הציבורי שממלא הקורבן יש כשאומדים את חומרת הענישה כי לפגיעה באיש הציבור השלכות רחבות יותר מהפגיעה באדם אחר. כלומר, כפי שכתבת בעצמך, חומרת הפגיעה גדולה יותר וזה צריך להתבטא בענישה.
ואגב, החיבור בין הימין הקיצוני ובין יגאל עמיר הוא עובדה ושום תיאורית קונספירציה לא תשנה זאת.

רבין לא פרש ב77 בגלל שלא התחשק לו לרוץ. רבין פרש מתוך ידיעה שריצה שלו בזמן חקירה
פלילית (כן, אוהבים לנסות להפוך זאת לאזוטריה בימינו, אבל אז החזקת רבבות דולרים בחשבון
בחו"ל, היו עבירה פלילית - והעובדה שאשת ראש ממשלה הולכת לבנק בזמן ביקור ממלכתי
בחו"ל, היא סיפור מ-א-ו-ד גדול). כאשר פרש, עניין השחיתות והרקבון של ממשלתו היו סיפור
ענקי: עופר, ידלין וצור. כמו כן עמדה לחובת הרשימה שלו העובדה הקטנטנה שלא שילמה את
מלוא המחיר על יוה"כ (הבחירות ב1974 היו מייד אחרי המלחמה, ורוב המילואים עוד היו מגוייסים,
כך שההבטחות לגבי וועידת ז'נבה, שכונסה בדיוק באותו יום, הצליחו לצמצם את הירידה במספר
בוחרי המערך - ב77 כבר לא היה אפשר לטייח את המציאות, אחרי אגרנט והתפטרויות גולדה
ודיין).
לטעון שבחירות 77 הן תבוסה של פרס, ולא של רבין, זה כמו לבנות קבוצת כדורגל בתקציב של 100
מליון דולר, ולאייש אותה בשחקני ליגה ג', ואז להביא מאמן - ולהשאים אותו בתבוסה...
אכן, אין לדעת כיצד רבין היה מגיב לפיגועים - מי יודע, אולי חמא"ס היה רואה שרבין ראש ממשלה,
והיה בכלל נמנע מפיגועים, כי היה מריח לום, אחווה ורעות לעדי-עד...
נו, באמת. אין ש-ו-ם בסיס לטעון שרבין היה מצליח להציל את השמאל מתבוסה ב96' - אבל יש הרבה
מאוד טענות מבוססות שמלמדות שלולא נרצח, היו סיכוייו לנצח קטנים עד אפסיים. עד כמה שזה
נשמע נורא (וזה באמת נורא), רצח רבין הציל את השמאל ממפלה מוחצת, מהסוג שספג ברק 5
שנים אחר כך.

החיבור בין הימין ליגאל עמיר הוא כמובן בולשיט (הוא פחות בולט מהחיבור בין פעילי שמאל מרכזיים
לבין מרואן ברע'ותי, אותו הם מבקרים בכלאו, בתדירות כה גבוהה שניתן היה לחשוב שהם קרובי
משפחה שלו...).
לגבי החיבור בין הימין הקיצוני לעמיר, אני רק יכול לציין שפסק הדין של עמיר קובע חד משמעית שהוא
פעל לגמרי לבדו. אידיאולוגית הוא אכן חלק מהם - בדיוק כפי שיש ח"כים ערביים שאידיאולוגית
הם פת"ח וחמא"ס, ועדיין אני מוכן להמר שאבראהים צרצור לא מעורב באף פיגוע, בדיוק כפי
שרוב פנאטי הימין הקיצוני לא קשורים באף פיגוע, לא כל שכן ברצח רבין ז"ל...

ייש עובדות (רבין לא רץ ב-77 וכגון אלה) ויש ספקולציות (אם היה רץ היה מפסיד) וניסיון לנבא לאחור או לפנים במערכת הפוליטית זה עניין מאוד מסוכן כפי שהמציאות מלמדת שוב ושוב ושוב. לא אחזור שוב על מה שכבר כתבתי,רק אציין לגבי פרשת הדולרים שמדובר בפרשת שחיתות פעוטה למדי בהשוואה למה שהורגלנו אליו ושבניגוד לאחרים רבין לקח אחריות מלאה.
יש הרבה ביסוס לטענה שהשמאל לא היה מגיע לתבוסה אילו היה בראשו מישהו שאיננו פרס וכבר ציינתי זאת.
לגבי יגאל עמיר, בית המשפט לא קבע שהוא פעל לגמרי לבדו אלא הרשיע גם את אחיו ועוד כמה הורשעו בכך ששיתפו איתו פעולה או לפחות ידעו על כוונותיו ולא עשו דבר. עמיר היה חלק מהימין הקיצוני, הושפע מדיעות שריחפו שם באוויר (דין רודף וכאלה) מאווירת הסתה כללית וחריפה שמי שחי אז זוכר אותה היטב. ואשר מתנה לגיטימציה למעשה שביצע. עובדתית, גם היום הוא נערץ בקרב גורמים בימין הקיצוני. ואגב, לא שמתי לב שאתה מנקה את הערבים והתנועה האיסלמית מקשר לאיום על ביטחון מדינת ישראל...

עובדתית, טענת שהוא רץ פעמיים וניצח פעמיים. תוקנת, ומאז אתה מנסה להתכחש לעובדה שכל
קמפיין 77', הוא הוביל, עד לרגע שבו עמדה משפחתו בפני אישום פלילי, והוא נאלץ לפרוש מן
המירוץ - לטעון שההפסד אינו רשום על שמו, זה כאמור, לבנות קבוצת כדורגל מן היסוד, וכשהיא
מפסידה, להאשים את המחליף, שעלה למגרש בתוספת זמן פציעות (כן, הדוגמאות מהכדורגל הולמות
כולן...).
אין ש-ו-ם ביסוס לטענה שהשמאל לא אינו מובס לולא רץ פרס. יש ביסוס רב לטענה שהשמאל הפסיד
בהפרש קטן בהרבה מכפי שהיה מפסיד לולא הרצח. הניסיון להאשים את פרס בתבוסות 77 ו96 ,
הוא יפה, צבעוני - ונטול כל קשר למציאות.
אין שום תוחלת בלנסות להמציא הסברים מדוע רבין היה מנצח, כיוון שב77 פרס לא עשה דבר שרבין
לא היה עושה כמועמד (ובאותה עת, גם אי אפשר היה לטעון שפרס הובס בגלל שנחשב "שמאלני"
יותר...). ב96, הפיגועים שמחקו לפרס את היתרון האדיר שהיה לו בעקבות הרצח, היו רק מגדילים
את הפיגור שהיה לרבין בטרם נרצח. לא יעזור כלום - זה אמנם סותר את הדוקרטינה המקודשת,
אבל רבין היה אדם מאוד לא-אהוד בטרם נרצח - בגלל גל הטרור שפרץ בעקבות אוסלו. המציאות
היא אחת ואין לה אלטרנטיבה - השמאל לא הפסיד בבחירות בגלל רצח רבין, אלא כמעט זכה בהן
בגלל רצח רבין.

יגאל עמיר לא הושפע משום דין רודף. לו היה מישהו שאשכרה פסק ככה, הוא היה יושב בכלא
ב12 השנים האחרונות. כל הניסיונות הציוריים לצבוע את יגאל עמיר כחלק מכת גדולה, הם לא
יותר מאשר מהלך קלאסי של דה-לגיטימציה. יש ימין קיצוני (קטן וזעיר בהרבה מהשמאל הקיצוני,
והרבה-הרבה פחות משפיע ממנו...), אבל הקשר שלו לרצח רבין אינו קיים. לו היה קשר כזה,
היינו רואים כתבי אישום בהקשר הזה, שכן הפרקליטות מעולם לא נרתעה מלשלוח אנשי ימין
קיצוני לכלא (כליאת ילדות בנות 14 לא הרתיעה אז, בוודאי שלא הייתה נמנעת מלשלוח כהניסטים
מבוגרים יותר, לו היה להם בדל קשר לרצח).

אני בהחלט לא מנקה את התנועה האסלאמית מאיום על בטחון ישראל - השמאל (שנשען עליהם
במסגרת הבלוק החוסם...), הוא זה שעושה כן. הלוואי והתנועה האסלאמית (שיש לה רבבות
תומכים פעילים בקרב חובבי הביטוח הלאומי) תזכה לאלפית מתשומת הלב שמקדיש "תומכי
הדמוקרטיה" לסתימת פיות של מי שנמצא בצד הימני של הקשת הפוליטית...
מעבר לכך, התנועה האסלאמית אינה באמת המקבילה של הימין הקיצוני - שכן אין בימין מקבילה
לתנועה האסלאמית שמאיימת על עצם חיינו פה. המקבילה משמאל של הימין הקיצוני הם סהרורי
הגדר וארגוני הסרבנים למיניהם. מחסום ווטץ' היא המקבילה של פדרמן, ולא אבראהים צרצור, מה
לעשות - מצד שמאל יש יותר "קיצוניים" (כן, כן, הערבים אינם חלק מהשמאל...).

רבין היה זה שהצליח למשוך מצביעים מהימין/מרכז, כפי שברק הצליח מאוחר יותר. פרס מעולם לא הצליח לעשות זאת ולכן מעולם לא זכה בבחירות, גם בתנאים אופטימאליים וגם כשהסקרים חצי שנה מראש הבטיחו לו ניצחון סוחף...
רבין של שנות התשעים היא הרבה יותר ניצי מפרס וניתן בהחלט לשער שהיה מגיב לפיגועים שאירעו אחרי הרצחו בצורה שהייתה מביאה תוצאות אחרות מכל הבחינות. התנגדות עקרונית לאוסלו הרי לא הייתה מביאה לתבוסה שכן גם ביבי לא ניצח את פרס על יד הבטחה לבטל את אוסלו. פרס הפסיד במידה רבה (בניגוד לאחרים, אני לא טוען לידיעה מוחלטת של המציאות הפוליטית החמקמקה) מכיוון שלא הצליח להתמודד עם תעמולה נוסח "פרס יחלק את ירושליים". כלומר, לאישיות המתמודדת יש משקל חשוב מאוד ולא ברור לי איך ניתן להתעלם מכך, ואיך ניתן לטעון ברמה כזו של וודאות מה היו תוצאות הבחירות על פי המצב יותר מחצי שנה לפניהן. את הנושא הזה (ובוודאי את נושא ההיסטוריה של מפלגת העבודה) מיציתי מעל ומעבר והוא ממש לא ליבת הדיון פה, כך גם לגבי עניני שמאל קיצוני וימין קיצוני שיש לי הרבה מה לומר לגביהם אבל חבל לסטות מהנושא המרכזי.
וובהקשר לנושא המרכזי של הדיון, שים לב שכל שבאתי לטעון הוא שרצח של אישיות נבחרת הוא חמור במיוחד כי יש לו השלכות קשות על החברה כולה. אתה בעצם לא סותר אותי פה כי אם אכן השמאל כמעט ניצח בבחירות בזכות הרצח, הרי שעמיר (לשיטת הימין) סיכן את מדינת ישראל כולה. יותר מזה, הוא הביא אנשים לשיטתך להצביע בניגוד לעמדתם האמיתית.

בבחירות של 77 רבין היה מזוהה עם עמדות שמאליות משל פרס, ולכן מגוחך לצפות שאז היה יכול
להצליח בזה (מעבר לכך, הבחירות היו, בפעם העשירית באשכול, על ממשלתו הכושלת-להחריד של
רבין, ולא על פרס, שנכנס למירוץ בדקה ה99...).
בבחירות 96 השאלה הייתה אחת: אוסלו כן או לא. לצפות שרבין ירתום את הציבור לתמיכה במהלך
ההוא, זה אבסורד נטו, בהתחשב בכך שעוד לפני הפיגועים הגדולים הייתה הפופולאריות שלו
בשפל (שפל כ"כ גדול שאפילו ויצמן, שבוודאי מקובל כשמאלי יותר מרבין, קרא לו "לעצור ולשקול
שוב את המגעים עם הפלסטינים", בתחילת 1995).
רבין ל-א הגיב לפיגועים הקשים בקו 5 ובבית ליד (שניהם קשים ביותר עם למעלה מעשרים הרוגים
בכל אחד מהם), ולא הגיב לפיגועים הקשיםן שקדמו להם, בעפולה ובחדרה. רבין היה זה שטבע את
הרעיון המוזר שטען שאם נפסיק התהליך, נשחק לידי המחבלים - ורק הגביר את קצב השיחות עם
הפלסטינים. לטעון שהוא היה מגיב אחרת מפרס לפיגועי פברואר-מרץ 96, זה טיעון שאין לו אפילו
שמץ של בסיס. למעשה, בפברואר-מרץ 96' זכינו לראות בפעם הראשונה (והכמעט-אחרונה) את
הרש"ף מטפלת ביד ברזל בחמא"ס. עראפת, שקלט באיחור את השלכותיהם האלקטוראליות של
הפיגועים על הבחירות בישראל, הורה על פעולה מקיפה, ברמה ובעוצמה גדולה בהרבה מכפי
שכאן היה מישהו מעז ליזום (שם הייתה הדגמה נדירה לכך שכשהם רוצים - הם יכולים...). רבין
לא היה פועל בנחישות נגדם, כיוון שלא היה בכך שום טעם. חמא"ס נבלם ביד ברזל בידי הרש"ף
אחרי אותם פיגועים.
פרס לא הפסיד בגלל שאמרו שיחלק את -ם (מצחיק לחשוב שלפני 10 שנים זה היה נחשב לעלבון
עבורו, היום חלוקת י-ם עבורו היא יותר מאשר מחמאה...). הוא הפסיד בגלל שאין כוח בעולם שיכול
להעלים 60 גאנשים שהתפוצצו לרסיסים בתוך שבוע, ושרוצחיהם יצאו כולם משטחים שפינתה
ישראל במסגרת הסכם מדיני שנועד להביא שלום...
פרס הפסיד בהפרש של אחוז בודד, כי הלם הרצח של רבין היה גדול - לולא הרצח היה נוחל
מועמד השמאל (כן, גם אם זה היה רבין...) מפלה בהיקף שנחל ברק ב2001. ברק ניצח ב1999
רק בגלל שהרקורד שלו ל-א היה של תומך אוסלו: בהצבעה היחידה בה השתתף כשר פנים בנוגע
לאוסלו - ברק דאג להימנע, ופגע ברבין עד עמקי נשמתו. ברגע שברק זיהה עצמו עם אוסלו
והמשכו - הוא הפסיד ב25 אחוז. אין לה לעשות, אוסלו זו מילת גנאי כ"כ חריפה, שאפילו אולמרט
ולבני, שכל מעלליהם הם המשך ישיר של אוסלו, מזדעקים ואומרים שזה משהו אחר לחלוטין...

באשר לקביעה שאני מסכים שרצח רבין שינה הצבעות. אכן, הואש ינה. גם פיגועים שינו הצבעות,
ובכ"ז אני מסרב להעניש מחבל על פיגוע פחות בחומרה ממחבל אחר, רק בגלל שהמחבל השני
הרג יהודים סמוך לבחירות, בעוד שהשני עשה זאת בתקופה רחוקה מכל הליך אלקטוראלי...
רצח הוא רצח הוא רצח. ממש לא מעניין אותי מתי המחבל זרק בקבוק תבערה שהרג אם ושלושה
ילדים (בקבוק כזה נזרק ביום הבחירות ב88' ופרס בטוח עד היום שהוא עלה לו בבחירות). אותי
מטריד שאשה ושלושה ילדים נרצחו, ולא השאלה "כיצד זה השפיע על אנשים שמושפעים מאירוע
בודד" - ובכל מדינה נורמאלית, זה מה שאמור להטריד את המחוקק ואת השופט, אחרת אין
עקרון שיוויון, והזעקות על דמוקרטיה הופכות לבדיחה נלעגת, דווקא כשהן באות מצד מי שכביכול
מקדשים אותה כערך...

בחירות 77 לא סבו על עניין הניציות-יוניות. בעניין משיכת קולות מהמרכז דיברתי בפירוש על שנות התשעים.
בבחירות 96 לא הייתה שאלה של אוסלו כן או לא כי אף אחד מ-2 היריבים המרכזיים לא טען שהוא הולך להפסיק את אוסלו..והמנצח ביבי אכן לא הפסיק אותו. הפופולאריות של רבין הייתה בשפל בעיקר בקרב הציבור שממילא לא הצביע לו, הגרעין הקשה של הימין. הפיגועים אולי פגעו בפופולאריות שלו, אבל רבין הראה גם הראה בהיסטוריה שלו נכונות לצעדים כוחניים ונועזים. זה שהוא ל-א הגיב לפיגועים הראשונים ל-א אומר שלא היה מגיב בהמשך.
אני ממש לא חושב שאנשים מצביעים בניגוד לעמדתם בגלל "הלם". אם אתה לא עושה זאת, אין שום סיבה לחשוב שאחרים עושים זאת (לפחות לא "אחרים" במסה גדולה מספיק).
ושוב, אתה בעצמך אומר שלרצח הייתה השפעה עצומה על המערכת הפוליטית עד כדי (כמעט) מסירת השלטון לשמאל (לשיטתך). על כן הרצח חמור במיוחד. זה שונה בתכלית מפיגועי טרור נוסח הבקת"ב ביריחו (אגב, גם חייל נרצח באותו פיגוע) היות ומדובר בפעולה שהייתה מכוונת להגשמת המטרה הפוליטית ובוצעה על ידי ישראלי.
מי שבא לשנות את ההחלטות הדמוקרטיות באמצעות רצח הוא לא רק רוצח אלא מי שמנסה בעצם להשתלט על החברה. זה חמור במיוחד והייתי רוצה שלחומרת העבירה תהיה השלכה על סיכוייו של אסיר לקבל קיצוב/קיצור עונש. זה לא דורש חוק מיוחד לעמיר, זה דורש כללים ברורים ואוניברסליים.

ב96 כל הבחירות היו על העמדה לגבי אוסלו. השאלה לא הייתה מה תעשה עם אוסלו בעתיד - אלא
מה דעתך על מה שנעשה איתו בעבר. הציבור תיעב את אוסלו (ומתעב אותו עד היום, מה שגורם
לממשיכי הדרך, להתפתל בתירוצים ש"זה לא המשך של אוסלו"), ומי שסומן כ"איש אוסלו", נוצח
בבחירות. השמאל ניצל מדריסה בבחירות אך ורק בגלל שמול פיגועי הטרור של הפלסטינים, עמדה
העובדה שהיה גם פיגוע טרור יהודי של רצח רבין.
רבין הראה בהיסטוריה שלו המון דברים - להסתמך על נכונות רבין ללכת לאנטבה (ולשם אתה מכוון),
זה לא רציני בעליל - פרס אחראי לאנטבה לפחות כמו רבין, ולמעשה, רוב המחקרים מראים שהוא זה
שדחף לאותו כיוון. מאז אנטבה עברו שני האנשים האלה מהפכות גדולות ומאוד מצערות. לנסות
לחפש קווי דמיון בין רבין של לפני אוסלו לרבין של אחרי אוסלו, זה חסר כל שמץ של בסיס. עובדתית,
פיגועי פברואר-מרץ 1996 היה פיגועים שמקורם ביישום אוסלו ב'. הם תוכננו מתוך שטחים שפינתה
ישראל רק שלושה חודשים קודם לכן. המתאבדים גוייסו שם, המטענים נבנו שם. על הפיגועים ההם
היה כתוב א-ו-ס-ל-ו באותיות כ"כ גדולות, שאפילו התגייסות היסטורית של נשיא ארה"ב לוועידת
בדיחה בשארם שנועדה לתת לפרס פוטו-אופ של "לוחם השלום", לצד 90 אחוז ממנהיגי העולם, לא
הצליחה למנוע הפסד בבחירות.
אנשים הצביעו ומצביעים בגלל הלם. פיגועים דוחפים ימינה, ועידות מדיניות דוחפות שמאלה. רצח
רבין דחף שמאלה במידה כזו, שהיה לחץ אדיר על פרס לנצל את ההלם לבחירות מיידיות, בהן
היה מנצח בפער אסטרונומי - אלא שפרס רצה לנצח בעצמו. רק אחרי פיגועי פברואר-מרץ, הוא
חזר לתלם של שימוש פוליטי ברצח בכדי לנסות לעצור את הסחף ימינה - אלא ש60 הרוגים יצרו
הלם גדול מדי...

לי לא משנה זהות הרוצח, וממש לא אכפת לי מי מנסה "לשנות את השלטון" כאן. בדיוק עפ"י
נקודת מבטך אפשר לראות בפיגוע מבחוץ שנעשה במהלך הבחירות, "התערבות זרה" שהיא חמורה מאין כמוה. הפיגוע ביריחו הכריע כאן בחירות, לדעת כבוד נשיאנו הנוכחי - מסתבר
שמבחינה זו הוא חמור לפחות כמו רצח רבין (שהטענה ששינה תוצאות בחירות, היא, כאמור, בלתי
סבירה בעליל...), ובכ"ז לא ראיתי את אותם מזדעקים מקצועיים קמים ותובעים שמיידה הבקבוק
יזכה לחוק פרטי שינציח את מעמדו כ"רוצח משנה גורלות". למה זה? כי בסופו של דבר, הנרצחים
הם הסיבה לכל הרעש שמחוללים יוזמי החוק האנטי-דמוקרטי הזה, ולא "מטרת הרצח". ברגע
שאראה שתישלל זכות חנינה ממחבל ש"אולי שינה הכרעת בוחר", אקבל שיש איזושהי כנות
בטיעון הזה לגבי עמיר. עד אז, נצטרך לקבל את זה שכל החוק הזה הוא פוליטיקה צינית מבית
היוצר המערכניקי, שמטרתה לנצל את רצח רבין במטרה להפיק רווח פוליטי.
העובדה שמחבל "זר" ביצע את פיגוע הבקת"ב ביריחו, יכולה לקבל בדיוק עפ"י הקביעה שלך,
נקודת הסתכלות הפוכה ב180 מעלות שתגיד ש"היה פה ניסיון זר להכריע את הבחירות, וזהו הדבר
החמור ביותר שראינו אי פעם...". יכלו לטעון זאת ב-ד-י-ו-ק כפי שטוענים שהישראליות של עמיר
היא בעלת משמעות. לו עמיר היה מדנמרק, היו טועני שמוצאו הזר הוא שהופך את האירוע לחמור...

לא יעזור כלום - רצח הוא רצח הוא רצח. מי שמחפש להעניש עפ"י זהות הרוצח/נרצח, גזעו, מעמדו
או מקומו בחברה - צריך לבוא ולומר ביושר שעקרון השיוויון אינו רלוונטי בעיניו, ולפחות לוותר על
הטענה המתחסדת של "הגנה על הדמוקרטיה". בלי עקרון השיוויון - אין, ולא יכולה להיות, דמוקרטיה.

אם הציבור כל כך תיעב את אוסלו, אזי ביבי לא היה נבחר על בסיס מצע שמדבר בעצם על המשך אוסלו.
מעבר לכך אין לי עניין לדוש במה שאיננו מרכז הדיון למרות שאני חולק עליך. אפשר לפתוח אשכול נפרד בעניין.
שוב, אתה בעצם מסכים איתי שרצח פוליטי משפיע באופן מהותי וחד על התהליכים הפוליטיים והחברתיים במדינה (עד כדי שינוי נתיב בריא ובטוח יותר שאליו היא התכווננה) ולכן בעיני הוא חמור במיוחד. ההבדל בין התנקשות פוליטית מכוונת (נוסח רצח רחבעם זאבי או רבין) ובין פיגוע שמתרחש במקרה ערב הבחירות (והילדים ששרפו את מריים וייס וילדיה ממש לא תיכננו הטיית בחירות..הם "רק" רצו לפגוע ביהודים) הוא הכוונה ולכוונה יש משמעות רבה מחינה מוסרית ופלילית. אגב, אני בהחלט מסכים שמתנקש מהחוץ (למה דווקא דנמרק? אתה מעליב כמה מקשריי הנשכחים בעבר הקיבוצי...) הוא חמור לפחות כמו מתנקש ישראלי ומצידי הענישה צריכה להיות בהתאם גם במקרה כזה. ולגבי מחבלים רוצחים: ובכן, ממילא הם מקבלים את העונש המירבי ומשוחררים רק בעיסקאות חילופי שבויים (פרט למקרים בודדים ביותר). אילו שיחרורו של עמיר היה יכול להביא לשיחרור חיילים ישראלים או להציל חיי אדם, הגיוני היה בהחלט לשקול את שיחרורו (אם כי אני מתנגד לשיחרור גם בסיטואציות הנ"ל).
חוק שמכוון ספציפית לרוצח בודד הוא כן פסול ומבחינה זו החוק המוצע הוא חוק רע. אולם חקיקה שתקבע החמרת ענישה למי שרוצח נבחר ציבור או איש חוק (שוטר, שופט, תובע ואפילו איש מס הכנסה) היא בהחלט הגיונית ודמוקרטית. בארה"ב רצח שוטר או תקיפת שוטר יביאו לענישה חמורה יותר. גם בישראל תקיפת שוטר היא עבירה חמורה יותר מתקיפה סתם ואפילו העלבה היא בגדר עבירה פלילית כשה"קורבן" הוא שוטר. חוק כזה לא נוגד שוויון בין בני אדם אלא מעביר את המסר שהחברה תראה באופן החמור ביותר מי שפוגע בבעלי התפקידים ששומרים את המרקם שלה תקין ומתפקד.

לטעון שנצחון ביבי הוא הוכחה לתמיכה באוסלו זו טענה חסרת הגיון. מי שתומך באוסלו יצביע עבור
האיש שהביא לנו את אוסלו, ולא עבור אף אחד אחר, נקודה. לא סתם כ-ל תומכי אוסלו התקבצו
מאחורי פרס, ואף לא אחד מהם ראה את האור של הצבעה עבור ביבי...
זה מאוד מרכז הדיון, כיוון שטענתך הייתה שהרצח שינה את מהלך ההיסטוריה, בעוד שזוהי טענה
שאין לה שום בסיס במציאות, ויותר סביר שאם כבר הוא עמד לשנות את מהלך ההיסטוריה (ואכן
הוא היה קרוב לכך...), זה בכך שהוא הביא לכך שהשמאל כמעט וניצח בבחירות שלא היה לו
צ'אנס לנצח בהן.
לטעון שהשמאל היה מנצח ב96 זה כמו לטעון שלו היו היום בחירות, אולמרט או ברק היו מנצחים
בהן. אם אתה באמת מאמין בכך, שאל את עצמך, למה שניהם כ"כ חרדים מהקונספט הזה (בעיקר
ברק, שתיאורטית מצבו טוב לאין שיעור ממצבו של אולמרט, ושהיה אמור לרצות לשפר מעמדו
ולהגיע לכס ראש הממשלה...).

מכיוון שכל פיגוע הוא "רצח פוליטי שמשפיע על שינוי נתיב המדינה", הרי שמגוחך להסכים לשחרר
מחבלים שרצחו בתנאים מסויימים בתמורה להסכמים פוליטיים (דבר שנעשה במסגרת "תהליך
השלום"), אבל להזדעק שאסור לשחרר רוצח פוליטי, באופן שמעלה תהייה כאילו כל החטא שלו
הוא שלא השתייך לארגון טרור מוסדר, שעימו רוצים לדבר. שים לב שלא עסקתי בשחרור מחבלים
במסגרת עסקאות שבויים, אלא במסגרת שחרורם כמחוות מדיניות - למשל, רוצח 13 אזרחים בכיכר
ציון, הלא הוא אבו סוכר החביב, שישב 28 שנים בכלא (שנתיים וקצת על כל קרבן...) ושוחרר כמחווה
לאבו מאזן. אבו סוכר הוא רוצח פוליטי בדיוק כמו יגאל עמיר, וגם הוא רצה להשפיע על תהליך
מדיני בתוך מדינת ישראל (השמדת המדינה, אליה חותר ארגונו, גם היא סוג של תהליך מדיני...).
העובדה ששוחרר לחלוטין ללא סיבה, מעבר ל"צורך במחוות" מלמדת שממש לא עושים כאן חשבון
לגבי "רוצחים פוליטיים". אין להפלות בין רוצחים. כוווווווווווולם אותו הדבר, וכולם צריכים לדבר
ללמפה עד יומם האחרון.
רוצח הוא רוצח הוא רוצח. אי אפשר לצעוק כנגד "אנשים שמנסים לחולל שינויים במדינה באמצעות
רצח", ואז ללכת ולתמוך בשחרור חלק מהם, בתמורה למהלך פוליטי/מדיני כלשהו.


אין לי שום התנגדות לחוק שיקבע עונש חמור יותר על פגיעה בנושאי תפקידים - אבל אסור, בשום
פנים, שרוצח של שוטר/שופט יהיה ייענש באופן חמור פחות מרוצח של ח"כ/שר/ראש עירייה/ראש
ממשלה. כרגע זה בדיוק מה שמנסים לעשות כאן, ועד לרגע שבו כתבת את התגובה הזו, גם
אתה בעצם קידמת רעיון של הגנה מיוחדת רק על חלק מנושאי התפקידים (אפילו הודית שאיש
אופוזיציה שנפגע, מצדיק ענישה פחות חמורה מאיש קואליציה שנפגע...).

1. אף אחד לא טען שהצבעה לביבי היא תמיכה באוסלו, אבל היות והוא הבהיר המשך אוסלו, הצבעה עבורו היא גם לא התנגדות לאוסלו...
2. גם טענתי וגם טענתך היא שהרצח שינה את מהלך ההיסטוריה...אתה זה שאמר שאנשים הצביעו בהמוניהם בעד פרס רק בגלל "הלם" ושלכן רק אחוז בודד עמד בינו ובין ניצחון...
3. לא, זה לא כמו להשוות לאולמרט וברק היום.
4. לא כל פיגוע הוא "רצח פוליטי" במובן שאני התכוונתי אליו ואתה יודע זאת.
5. לא שמתי לב שתמכתי בשיחרור מחבלים רוצחים. כתבתי בדיוק את ההיפך. כפי שכתבתי, 99% מהמחבלים הערבים הרוצחים לא שוחררו או קיבלו קיצור עונש אלא במסגרת חילופי שבויים. לכן, גם אין שום צורך בכלל לדבר על החמרת ענישה עבורם (שהרי יש כאן אפקט תיקרה). מצד שני, 99% מהרוצחים היהודים (פליליים ולאומנים) מקבלים קיצוב עונש/קיצור ולכן כן יש מקום לדבר על החמרת ענישה במקרים שתיארתי. ביום שבו כל רוצח יקבל מאסר עולם אמיתי (וכולי תקווה שכך יהיה), לא יהיה שום צורך בהחמרות למקרים הנ"ל. כאשר אין בעצם מאסר עולם אמיתי וכל אחד יושב תקופה אחרת, הסיפור שונה.
5. צריך להבחין בין 2 דברים: ברמה החוקית, צריך לקבוע שכל מי שפוגע בנבחר ציבור או שליח ציבור יענש בחומרה רבה יותר בלי להכנס לפרטנות של נושאי תפקידים. ברמה העקרונית, אני סבור ועומד על דעתי שיש מדרג בין חשיבות התפקידים השונים ולכן מבחינת ההשלכות החברתיות רצח שופט חמור מרצח שוטר וכך גם רצח ראש ממשלה מכהן חמור מרצח ח"כ.

אכן, אין לו שום חלק במפלה של 77...
רבין בנה את הנבחרת, הוביל לשלוש שנים מחפירות, התכונן איתה
למשחק הגמר, ואז, דקהלפני שריקת הפתיחה, הוא הושעה בגלל
שהוא ורעייתו הפרו את תקנון ההתאחדות. המחליף שלו עלה למשחק
וחטף תבוסה. להאשים את המחליף זה חוסר הגינות משווע.

הצבעה לביבי הייתה הצבעה נגד אוסלו. אם תמצא עשרה אנשים
שטוענים שהצביעו לביבי למרות שהוא עצמו היה בעד אוסלו,
אתן לך ח"ח על מציאתם של עשרה שקרנים...
בחירות 96 היו משאל עם על "תהליך השלום". אלה שרצו בהמשכו
הצביעו פרס. אלה שרצו לשנות כיוון, הצביעו ביבי.

המצב ב96 זהה ב-ד-י-ו-ק למצב של אולמרט וברק כיום. גם הם לא
במצב גרוע, כיוון שרק הסקרים טוענים שמצבם קשה, והרי ברור
שהסקרים טעו לגבי רבין, והוא היה בדרכו לנצחון סוחף...

כ-ל פיגוע הוא רצח פוליטי. לי לא ידוע על מטרה לא-פוליטית שיש בכך
שפלסטיני הולך להרוג יהודים אך ורק מכיוון שהם יהודים. אני מזהה
מטרה מאוד פוליטית בהקשר הזה. ברגע שמפגעים יתחילו לגנוב ארנקים,
אני אסכים שיש גם מימד לא-פוליטי...

לא כתבתי שתמכת בשחרור מחבלים רוצחים, ואם כך הובנתי, קבל
התנצלותי. אני כתבתי שכאן כבר שחררו רוצחים פוליטיים ללא כל תמורה
במסגרת מהלכים מדיניים, כך שלמעשה רוצחים פוליטיים כאן מקבלים הנחה,
ובלבד שיהיו גורם ז-ר שמנסה להשפיע על החיים כאן (באמצעות
הפסקתם...).

רצח שופט ל-א חמור מרצח שוטר, ושניהם כן ראויים לענישה מיוחדת. רצח
פוליטיקאים אינו חמור חברתית יותר מאשר כל פיגוע. שניהם רציחות שמטרתם
שינוי פני המדיניות/פוליטיקה כאן. חוק שקובע שרוצחים פוליטיים לא ישוחררו
חייב להגדיר מצב שבו ייקבע שאסור ל-ע-ו-ל-ם לשחרר מחבל-רוצח. כל חוק
שלא יכלול בתוכו את ההבהרה הזו שגם מחבלים לא מקבלים חנינה לעולם, הופך
את עניין ה"רצח הפוליטי" לבדיחה גזענית - שבמסגרתה רוצח פוליטי יקבל פטור
ממאסר עולם מלא, רק בגלל שהוא לא-יהודי...

אף אחד כאן לא התעלם מכך שגם לרבין (אבל ממש לא רק-גם לגולדה ולשרים המושחתים אחריות משמעותית ביותר וגם לפרס שהיה שר בכיר בממשלה ושהפריע לראשה במידת האפשר) אחריות לתוצאות הבחירות שבהן הפסיד פרס, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הפסיד...פרס לא חייב היה לקחת על עצמו את המשימה להפסיד אילו היה בטוח שזה מה שהולך לקרות. למעשה, פרס סבר שיש לו סיכוי טוב לנצח, וזה בפני עצמו בהחלט מלמד משהו עליו.
בחירות 96 לא היו משאל עם על תהליך השלום. העובדה היא שביבי המשיך בו ובוחריו ידעו שזה מה שיעשה. אם רוצים לעשות משאל עם, מבצעים אחד כזה ומציגים בו את השאלה. על ההצבעה בבחירות משפיעים שלל פקטורים. עם "הלם" הוא פקטור, אזי תיעוב כלפי פרס הוא על אחת כמה וכמה. אני עצמי נמנעתי בבחירות ההן בעיקר בשל חוסר הערכה לאיש באותה עת.
המצב כיום שונה לחלוטין מ-96, ואל תעוות את דברי בבקשה. לא אמרתי שאם הסקרים מנבאים X אז בהכרח יקרה Y. אמרתי שאיש אפשר לנבא לאחור רק על סמך הסקרים.
רוצחים פוליטיים לא מקבלים הנחה (אלא אם כן רצחו ערבים) משום שחוץ מחריגים ספורים ביותר (אם תמצא 5 שמות של רוצחים ששוחרר כמחווה אז כל הכבוד) הם נענשים בחומרה רבה הרבה יותר מרוצחים פליליים בתוך ישראל שכן להם לא עושים קיצוב נדיב וקיצורי שליש. ע"ע קונטר שיושב כבר 28 שנה. יותר מכל רוצח פלילי בישראל, כולל כאלו שרצחו יותר מאדם אחד). וכך ראוי.
אני רק מבקש שרוצחים פוליטיים יהודים יקבלו בדיוק אותה התייחסות. לא הגיוני?

חלקו של רבין בתבוסה גדול מזה של כל אדם אחר.
לגולדה אכן היה חלק, אבל גולדה התפטרה 3 שנים קודם לכן. הממשלה של רבין הייתה חבורה
מושחתת, ואיש לא אחראי לכך יותר מאשר ראש הממשלה, שהפעם היחידה שפיטר שרים באותה
קדנציה, הייתה במסגרת "התרגיל המבריק", בגלל נחיתת מטוסי אף 15 אחרי כניסת השבת...
פרס אכן סבר שיש לו סיכוי לנצח כיוון שהמערך (כולל רבין, אגב) לא הבינו שאחרי שמונה קדנציות
רצופות, ששתי האחרונות שבהן היו אסון נטו - לעם נשבר מהם. הם היו בטוחים ש"נרד קצת בכוחנו"
ומשם ימשיכו הלאה.
נכונותו של פרס לעמוד בראש רשימה לא מטילה עליו אחריות להפסד, שכן לא הוא הרכיב הרשימה,
ולא הוא היה אחראי למחדלים שהביאו לכך שהמערך היה שנוא כ"כ. הוא היה שר בכיר - אבל האחראי
הראשי הוא תמיד ראש הממשלה.

בחירות 96 אכן לא היה משאל עם על תהליך השלום, אלא על "תהליך השלום". ייתכן שאתה נמנעת מלהצביע עבור פרס בגלל תיעוב אישי. רבים בהרבה ממך נמנעו מלהצביע לביבי בגלל
הקמפיין המוצלח שנוהל נגדו וצייר (ועודו מצייר אותו) כשיא של רדידות (אחד מקמפייני התעמולה
המוצלחים בתולדות המדינה, אגב) - וגם מספרם שלהם היה זניח בהשוואה לאלה שבאו לקלפי
להצביע בעד ונגד הרעיון שעמד מאחורי אוסלו, רעיון שהתגלם בדמותם של רבין ופרס. לולא היה
הרצח, הבחירות היו מתנהלות אך ורק בצל פיגועי פברואר-מרץ 1996, ותוצאתם הייתה דומה לזו
שראה ברק ב2001 (25 אחוז פער...).

המצב כיום דומה למדי לבחירות 96': אז והיום היה ברור למה שווה התהליך עם הפלסטינים, ואז
כיום הבחירות יסובו על שאלה זו - והשמאל נאבק נואשות כדי למכור הצגה של שלום, בתוך כל
האש (לפני בחירות 96' היה סרטון של החרצופים של פרס הולך עם קסדת וירטואל ריאליטי ושר
"אני רואה עולם כ"כ מושלם עם שלום בין כל בני האדם" - גם היום מנסים למכור לנו את אותה
מציאות בדוייה, באותה רמה של הצלחה...).

צר לי לאכזבך, אבל שוחררו במסגרת אוסלו הרבה יותר מחמישה רוצחים במסגרת של מחוות.
אוסלו:
כרים ראתב יונס עוויס, רצח חשוד בסיוע לישראל (רצח פוליטי שבפוליטיים) שוחרר במסגרת
מחוות אוסלו.
נאצר אבו חמיד. רצח חמישה אנשים שנחשדו בסיוע לישראל. שוחרר כמחווה במסגרת הסכם
שארם אל-שיח'.
למיה מערוף. השתתפה ברצח חייל צה"ל דוד מנוס. שוחררה ע"י נתניהו כמחווה אחרי 13 שנים.
ארבעה רוצחים פלסטינים אזרחי ירדן שרצחו שני חיילים צה"ל, נמסרו לירדן ושחרורם הובטח.

יש עוד המון דוגמאות, אבל העדפתי לתת שמות ספציפיים שבהם אני בטוח במאה אחוז. כל
אלה ר-צ-ח-ו על רקע פוליטי לחלוטין ושוחררו ללא כל עיסקה, פשוט במסגרת של "מחווה". מרגע
שמשחררים רוצח פוליטי אחד בתור מחווה - קצת קשה לטעון ש"אנחנו צריכים להעניש בחומרה
מיוחדת מי שפעולותיו נועדו לערער את מצבה של המדינה"...

אני בעד שרוצחים פוליטיים יהודיים יקבלו יחס זהה לרוצחים פוליטיים ערביים ("מחבלים"). שאיש
לא ישוחרר לעולם, מבחינתי.
העובדה היא שכרגע יושב רב-מרצחים פוליטי (מרואן ברעו'תי), וזוכה לפולחן של עלייה לרגל מצד "שומרי שלטון החוק והדמוקרטיה" אצלנו. הצעות לשחררו (חרף העובדה שנידון "רק" לחמישה מאסרי עולם נבעה, לטענת שופטיו, רק בגלל לקונה חוקית שמנעה הרשעתו בעוד עשרות מקרי
רצח) נשמעות כל העת.
מצער ונורא אבל אני מהמר שיגאל עמיר (או כל רוצח יהודי) יחתום בשנייה זו על התנאים שמקבל מרואן ברע'ותי...

פרס חשב שינצח, כך חשבו גם אחרים ובסופו של דבר העבודה הפסידה. כל השאר זאת חוכמה בדיעבד נוסח "המפולת". אני חושב שהדיון בספקולציות מוצה.
אם אתה רוצה לכלול במסגרת "רצח פוליטי" כל מקרה שבו פלסטינים רצחו פלסטינים אחרים וכל מקרה שבו פלסטינים הרגו חיילים ישראלים בהיתקלות ("הרגו", משום שחייל שנופל בעת קרב הוא לוחם שנהרג ולא רצוח) אזי צריך לכלול גם את כל נופלי מלחמות ישראל כרצוחים רצח פוליטי (כי מה פוליטי יותר ממלחמה?). אני מדבר על התנקשויות באישים ספציפיים בשל התפקיד הספציפי שהם ממלאים על מנת להשיג מטרה ספציפית.
גם אם נכליל את כל המקרים של רצח לאומני כולל משת"פים וכו', גם אז שיעור המשתחררים לפני זמנם שלא במסגרת חילופי שבויים בטל בשישים בהתחשב בכך שכמעט כל הרוצחים הפליליים בישראל ו-כל הרוצחים הלאומנים היהודיים (למעט עמיר, בינתיים) זכו בשלב זה או אחר לקיצוב וקיצור כולל אפילו עמי פופר. עמי פופר, אגב, זכה להתחתן אחרי מאסרו, זכה להתייחדויות ויצא לחופשות שבמסגרת אחת מהן הצליח להרוג במשפחתו שלו בתאונת דרכים. אתה מכיר אסיר פלסטיני ביטחוני אחד שמקבל תנאים כאלה? ברגותי יוצא לחופשות? ואם אתה כבר יודע, אני סקרן לדעת (באמת): לברגותי יש מחשב בתא? מרשים לו לדבר 3 שעות ביום בטלפון? מרשים לו להתייחד עם אישתו או להרביע אותה בדרך אחרת?
אני שואל כי את כל זה עמיר קיבל.
כן, גם אני רוצה שכל רוצח פוליטי יקבל אותו חומרת ענישה. בנוגע לערבים אני פחות דואג כי רובם יושב במאסרים ארוכים ללא קיצוב וקיצור. רוצחים יהודים זה כבר סיפור אחר ולכן יש מקום לאותן תקנות החמרת ענישה שציינתי.

לא היו בחירות ישירות. הצביעו עבור מפלגות - ואיש לא סימל את המערך יותר מאשר האיש שהוביל
אותם בשנים שקדמו לבחירות, והיה אמור להובילם גם לבחירות עצמן, לולא נאלץ לפרוש בנסיבות
מאוד לא מחמיאות. כמה שלא תנסה, אין דרך לקחת מרבין את הקרדיט על התבוסה ב77...

באשר להגדרה של רצח פוליטי: סמנטיקה לא תועיל כאן. רצח הוא רצח ומלחמה היא מלחמה. מחבל
שהלך ורצח פלסטיני או ישראלי לשם השגת היעד הקדוש של השמדת מדינת ישראל, אינו דומה
לחייל סורי שירה בחייל ישראלים במהלך חילופי אש בין שני כוחות לוחמים. העובדה שאותו מחבל
נשפט ע"י בית משפט ישראלי ונידון למאסר עולם נותנת לנו רמז שגם החוק בישראל לא רואה את
הדמיון בין חייל לבין רוצח פוליטי ערבי ("מחבל")...

לא ידעתי שעמיר יוצא לחופשות, חובה עליי להודות שחידשת לי - טוב, לא חידשת לי, שכן עמיר לא
ראה חופשה ולו לשנייה אחת. יגאל עמיר (וכל אסיר אחר במערכת הכליאה הישראלית) היה חותם
בשתי ידיים על התנאים שמקבל ברע'ותי, מסיבה טובה - מי שחצי מממשלת ישראל עולה אליו לרגל,
מוגדר כנראה שם למעלה בתור אתרוג-שב"סי שכזה, שיש לטפח ולפנק (בשעתו הועסקה קצינה
בדרגת סגן גונדר שתפקדה כמזכירה של הארכי-מרצח הזה).
כל זמן שברע'ותי מקבל את התנאים שהוא מקבל, אין טעם בכלל לעסוק חקיקה לענישה מיוחדת
ל"רוצחים פוליטיים". כל זמן שרוצח פוליטי יודע שלעולם לא ירצה את מלוא העונש שנגזר עליו, רק
בגלל שהוא ערבי, הרי שמיותר להצעי חוקים למניעת חנינות מרוצחים פוליטיים אחרים...

רוצחים ערביים לא יושבים את מלוא עונשם, כי רובם מקבלים קיצוב וחנינה במסגרת דיל או
במסגרת של מחווה (נתתי מספר דוגמאות שעלו על החמש שביקשת ואפילו לא זכיתי לאותו "כל
הכבוד המובטח...). עובדתית, מחבלים ל-א מקבלים מאסר עולם, ושחרורו של פסולת אנושית כמו
אבו סוכר, אחרי שריצה שנתיים וקצת על כל רצח שביצע, היא דוגמית קטנטנה לדרך הטיפול
ברצח פוליטי, כשהקרבנות אינם חשובים מספיק, שכן האמת היא אותה אמת: לא אופי הרצח
משנה, אלא זהות הרוצח והנרצח משנה. אין שיוויון ועכשיו מנסים להקצין עוד יותר את העדר
השיוויון. כל אזרח צריך להיות שווה לכל אזרח, בחייו ובמותו (כשאני מקבל עקרון של ענישה
מיוחדת לפוגעים במי שאמורים לטפל בעבריינות).

מצד אחד, ברור שצריך להגן על שוטרים, שופטים, ונציגי מערכת החוק, שלעתים חיים
בפחד מפני עבריינים שלהם אין דין ואין דיין. רק לא מזמן התפרסה פרשיה בעניין כזה.

מצד שני, הדבר עשוי לשמש כנשק בידי שוטרים מושחתים או סתם לא ישרים במיוחד
(כמו החבר'ה הנחמדים שהטרידו את הלמו). החמרה "אוטומטית" כזו היא מסוכנת,
בדיוק כמו "חוק שלוש הפסילות".

הפיתרון הוא החמרה גורפת בענישה על פשיעה חמורה מצד אחד (ובמאמר מוסגר,
גם החמרה על פשיעה "לא חמורה"), ומצד שני פיקוח הדוק יותר וביקורת רצינית
יותר (לא כל הומלס או עולה חדש מקצרין הם רוצחים, שלא להזכיר כמה פרשיות
מפורסמות), וענישה חמורה פי כמה למנצלי המערכת הזו (שוטרים ושופטים מושחתים,
קורבנות פיקטיביות לאונס, וכו').

ברגע שעל רצח מתוכנן מראש תקבל אוטומטית 20 שנה לפחות, אתה עשוי להתחיל
לחשוב על חלופות בשלב התכנון מראש של הרצח, ולא משנה אם אתה מתכנן לרצוח
שוטר או לא.

יש בספר החוקים סעיף של "תקיפה" ויש "תקיפת שוטר" והשני נחשב חמור יותר ובצדק. מדובר בו על זה שמי שתוקף שוטר או חלילה רוצח אותו ייענש בחומרה ייתרה. אם השוטרים לא יהיו מוגנים במיוחד, תהיה אנרכיה והעבריינים ישתוללו (עוד יותר מהיום). לא ברור לי אייך החמרת הענישה על רצח שוטרים יוביל לשחיתות.
כבר היום, אגב, יש ענישה אוטומטית של "מאסר עולם" לכל מי שמורשע ברצח ובנידון אין לשופטים שיקול דעת. מאסר עולם הוא בדרך כלל 20-25 שנה אחרי קיצוב אלא שאז בא קיצור שליש, וחנינת נשיא וכו' וכו' ובסוף יושבים 14 שנה ולעיתים פחות (בעיקר אם רצחת על רקע לאומני). צריך להיות שינוי בחוק שייקבע זמן מינימום שאדם יישב על רצח אחרי קיצורים וחנינות.
חוק 3 הפסילות, עם שינויים מסויימים (לגבי חומרת העבירות המדוברות) הוא דווקא חוק עם פוטנציאל הרתעה מצוין.

טוב לראות אנשים הומניים ואוהבי-אדם כמוך. מחמם את הלב.

מי שאנס ורצח בת 5 גרוע מרוצח ראש ממשלה או ממחבל פלסטיני שירה על סיור של צה"ל מהבחינה הבאה: לבת 5 יש פחות יכולת להגן על עצמה מפני איומים שונים על חייה מאשר יכולתו של ראש ממשלה או חייל צה"ל להגן על עצמו. ובכלל, אולי צריך להנהיג עונש אחיד לכל הרוצחים באשר הם, לרבות רוצחי בע"ח (שלפעמים זה רק סטאז').

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כי זה עדיין "חוק יגאל עמיר", חוק פרטני, שאינו ראוי במדינה דמוקרטית.

הצעת חוק ראויה תקבע, שכל רוצח, ולא משנה מה המניע שלו או את מי רצח, ישב בכלא עד סוף ימיו, ללא אפשרות חנינה.
נראה אם אתה מסוגל להשתחרר מקיבעון יגאל עמיר של השמאל.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

ההתנהלות האוססיבית של כל מי שרק מחפש כותרת ורץ מיד לספר מי יגאל עמיר אכל ושתה ....

סמיר קונטר הוציא תארים אקדמים ע"ח משלם המיסים הישראלי והבן אלף שרמוטות הזה טבח בחסרי ישע.

אני לא מוצא שום הבדל ולעולם לא אמצא בין סמיר קונטר ליגאל עמיר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

סמיר אחראי לרצח אזרחים חסרי הגנה,
עמיר הורשע ברצח האזרח הכי מוגן במדינה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שמעתי את אופיר פינס מתמוגג מנחת לאחר שדיבר עם קונטאר שדובר עברית מצוינת לדברי חבר הכנסת. חבל שלא דיבר עם עמיר אולי היה מתפעל מסגולותיו האינטלקטואליות.
מאכזב מאד שאנשים כמו פינס ויחימוביץ (שבעיני היא חברת כנסת מצוינת) תומכים בחוק שהוא בושה וחרפה כיון שהוא רטרואקטיבי. כל אדם סביר צריך להתנגד לחוק שכל כולו מכוון לגופו של אדם.
לא יכל להיות שהם לא רואים מה שהרבה אנשים סבירים (מכל המחנות) רואים.
הפרימריס בשטח. איך נפלו גיבורים.

ולתלות על עמוד גבוה מול הגבול עם לבנון.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כמובן שזה פחות חמור מרצח, אבל זה יותר חמור מאשר מאשר שביתה נגד עסק פרטי.

אם מיעוט מנסה לסחוט כספים מכלל הצבור, שכולל גם עניים שלא היה להם את המזל לקבל עבודה מסודרת שיש לה את ההגנה של ההסתדרות, זו גם פגיעה בדמוקרטיה.

אותו דבר, אבל פי כמה יותר חמור כשמדובר על הלשנות לגורמים זרים בכדי לכופף את שלטונות המדינה שנלחמת על קיומה.

ומי שעושה קואליציה עם מפלגות שמקבלות פקודות מדמשק, למרות שיודע את זה ומבין את שהם לא נאמנים למדינה, אבל הוא עושה איתם קואליציה בכדי לגבור על הרוב של העם שנאמנים למדינה ולעם ישראל. מה אמור להיות דינו?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

חבל שאת כל רמות השנאה , העקשנות והסכין בין השיניים , השרים האלה לא מפנים כלפי החמאס,אלה שלא נותנים מנוחה לתושבי שדרות וסביבתם.

נקמנות ילדותית נטו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מה היה עושה השמאל אילולא יגאל עמיר? השמאל חייב חוב גדול לעמיר - שאילולא היה הופך את רבין לקדוש מעונה, היה נשאר בגודלו האמיתי (שלא לומר, בקוטנו).
הם חייבים שהוא יישאר בכותרות, ולא רק בשבוע השנאה. הם חייבים להזכיר יום-יום יגאל עמיר הוא "רוצח מתועב" ושרצח רבין היה "רצח מתועב", וכמובן, להפיל שוב ושוב את אשמתו של אדם אחד על מחנה שלם.
והנקמנות הזו מסתדרת טוב מאוד במכלול הפסיכוזה השמאלנית בכל הנוגע לרבין ועמיר (רבין? מי זה? פסטיבל רבין הפך בשנים האחרונות לפסטיבל עמיר...).

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

מי שמתנגד לחוק הזה כנראה תומך ברצח רבין.

מדוע בכל שנה יורד ויורד מספר האשנים שמשתתפים בזכרון לרבין?
מודע יש תרעומת כל כך חזקה על הזכרון שהוא נהפך להיות זכרון והאשמה לצד אחד ?
"לא נשכח לא נסלח" למי בדיוק ?

ואם אנחנו מתנגדיםלחוק מטופש ככל שיהיה בגלל אדם אחד מדוע לא להחליט כי החוק הזה יהי תקף לגבי כל מי שביצע רצח פשע ולא משנה מה הסוג ?
הרי רצח הוא רצח הוא רצח ? לא ? או שיש סוגים שונים של רצח ...?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

מי שפולט סיסמאות הוא כנראה אדיוט.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

מי שמתנגד לחוק זה, מתנגד לחקיקה אישית ורטרואקטיבית - ותומך בעקרון השיוויון.
לו טענת שמי שתומך שמתן חנינה לחנינה לעמיר, תומך ברצח רבין - היה מקום לקבל טענתך.

לפי שיטתך, ניתן לקבוע שהעובדה שלדעתך מגיע ליגאל עמיר עונש חמור יותר מאשר לאלי פימשטיין,
מלמדת שאתה תומך ברצח ילדה בת שנתיים בידי אביה...

לי ברור מבלי צל של ספק שאני תומך נחרץ בעונש מוות בישראל.
כסא חשמלי ,זריקת מוות,או תליה מבחינתי הכל מקובל רק שאין כאן את האומץ האמיתי להקים את החוק הזה.

אני לא רואה שום צורך בחקיקה "מיוחדת" ליגאל עמיר וזאת מהסיבה שאם מעניקים או מחוקקים עונש לרוצח אז שהעונש יהיה על כולם!!!

החקיקה שנועדה עבור יגאל עמיר נועדה מתוך חשש ופחד ואימה שהוא ישוחרר באחד מהימים ( ובקצה הזה של הזדהות עם הרוצח) ולי היה ברור שככל שפסטיבל רבין ימשיך להיות עוד ועוד וככל שימשיכו להאשים "לא נשכח לא נסלח " (למי בדיוק?) הציבור ימאס יותר ויותר ויותר "במורשת של רבין"( אני עד היום לא מבין מהיא המורשת ? ) האם אני נגד החזרת שטחים התקפלות בפני פלסטינים הגדרת ציבור שלם "קורבנות השלום" ופרופלורים - אזיי אני בעד רצח ?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

רוצחים נתעבים ראויים למות אך אני מוותר על המחזה שבו המדינה הורגת אדם בדם קר שכבר נמצא בידיה ואשר איננו מהווה סיכון (להבדיל ממצב של מלחמה או סיכול ממוקד).
בעיני עונש הולם בהחלט הוא מאסר עולם (שנמשך לפחות עד שהרוצח מגיע לגיל שיבה-אין סיבה שהמדינה תממן אחזקת קשישים סינליים וחולניים במתקניה) בבית כלא "חביב" כפי שהיה אלקטרז בזמנו. ביקור במקום מגלה תאים בגודל מינימלי שמאכלסים אסיר בודד עם מספר פריטי ריהוט בסיסי וזה הכל. להעביר ככה 30-40 שנה (עם הפסקה של חצי שעה-שעה ביום לטיול בחצר...) זה עונש קשה מאוד.
אבל בישראל, כשרוצחים משתחררים תוך 15 שנה (ואפילו פחות) ובזמן שהותם בכלא מאפשרים להם חתונה, התייחדויות, לימודים וכו' ברור מדוע עונש מוות יראה קורץ.

ליגאל עמיר או לאבאפלצת שרצח את ביתו להתנקם באישתו?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer/141002/228801/dan1_hh.jpg]

הודיה קדם-פימשטיין
צילום רפרודוקציה: דן בלילטי

רצח הודיה קדם-פימשטיין - ויקיפדיה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.