מחקר ישראלי-פלשתיני מגלה כי הנחלים חוצי הגבולות מלאים בביוב, שפכים וחומרים רעילים

בלב הרי חברון זורם כבר כמה שנים נחל בצבע לבן. מקור הצבע בזיהום המגיע משפכי מנסרות אבן שליד העיר חברון. על פי מחקר ישראלי-פלשתיני שהושלם באחרונה, זיהום כמו זה מחברון מתפשט לתוך הקו הירוק, מסכן את מי התהום ומסכל מאמצי שיקום נחלים. הפתרון שמצאה ישראל לבעיה, איסוף השפכים ליד הקו הירוק וטיהורם, אינו מספק מאחר שחלק גדול מהשפכים מחלחל קודם אל מי התהום ומרחיב את היקף התפשטות הזיהום.

ביוזמת מכון הערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה ומכוני חקר המדבר על שם בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון, נערך בשנתיים האחרונות מחקר על נחלים חוצי גבולות. זאת בשיתוף עם "הארגון הפלשתיני למים ופיתוח סביבתי" (WEDO). החוקרים עקבו אחר היקף זרימת המים ואיכותם בנחל אלכסנדר, הנשפך לים מצפון לנתניה ויובליו מתחילים באזור שכם, ובנחל הבשור המגיע לים ברצועת עזה ונחל חברון הוא מיובליו.

בנחלים הושקעו בשנים האחרונות מאמצי שיקום רבים. בנחל אלכסנדר הוקם ליד הקו הירוק, בשיתוף עם הפלשתינאים, מתקן לאיסוף השפכים של שכם וטול כרם. בנחל הבשור החלו להקים באזור צומת שוקת מכון לטיהור שפכי יישובים בדווים ושפכי נחל חברון.

על פי ממצאי המחקר, נחל הבשור ויובליו, בהם זרמו בעבר בעיקר מי שטפונות, הם כיום נחלי ביוב המכילים לא רק שפכים עירוניים אלא גם חומרים רעילים מתעשיות האבן ועיבוד העור באזור חברון. על פי ההערכה, 45%-90% מהשפכים מחלחלים לקרקע לפני הקו הירוק ומסכנים את מי התהום. ככל הנראה, חלק מהזיהום שב ונובע מעל פני הקרקע במורד הנחל. בתוך הקו הירוק מזדהם הנחל גם מתקלות במערכות ביוב בישראל.

על פי ההידרולוג ליאור אסף והילה אקרמן ממכון הערבה, בנחל אלכסנדר חל שיפור משמעותי באיכות המים מאז החלו פעולות שיקום הנחל. עם זאת, הנחל עדיין רחוק מיעדי השיקום שנקבעו.

לנחל זורמים שפכים משכם וטול כרם, ובהם שפכי תעשיית שמן הזית. בנוסף, נפגע הנחל בצד הישראלי מזיהום מקורות לא נקודתיים כמו אזורי תעשייה, או דשנים וחומרי הדברה משדות חקלאיים. בתקופת הגשמים, מקורות אלה מהווים את מרבית הזיהום. גם בנחל אלכסנדר, קרוב למחצית מהשפכים מהצד הפלשתיני, מחלחלים למי התהום לפני הגיעם לקו הירוק.

גרמניה מנסה לקדם הקמת מתקנים לטיפול בשפכים של שכם וטול כרם

"בשיתוף עם מנהלת הביוב והמשרד להגנת הסביבה הצלחנו לטפל ברוב גורמי הזיהום הגדולים בצד הישראלי", אומר אדריכל עמוס ברנדייס, המתכנן הראשי של פרויקט נחל אלכסנדר. "בעיית המקורות הלא נקודתיים רצינית ביותר ואנחנו מנסים להתמודד אתה באמצעות הקמת אגנים ירוקים ביובלי הנחל ובהם צמחייה שסופחת אליה חלק מהזיהום".

לדברי ברנדייס, בצד הפלשתיני יש עשרות מוקדי זיהום שאינם מטופלים. בנוסף, מנסה ממשלת גרמניה לקדם הקמת מתקנים לטיפול בשפכים של שכם וטול כרם אך פתרונות אלה לא יתממשו בקרוב.

"בלית ברירה אנחנו נאלצים להפעיל את מתקן החירום לאיסוף השפכים שהקמנו בצד שלנו", אומר ברנדייס. "הוא עדיין לא מצליח עדיין לטפל כראוי בשפכים מהצד הפלשתיני. הכמות שלהם גדלה בגלל גידול האוכלוסייה ובגלל שבצד הפלשתיני יש בשנים האחרונות בתים רבים המחוברים לצנרת ביוב. צנרת זו לא מובילה למכון טיהור, אלא ישירות לנחלים". כדי לשפר את איכות השפכים במתקן החירום מנסה מנהלת שיקום הנחל להפעיל אגנים ירוקים במוצא המתקן. "הקמנו שלושה מתקנים ניסיוניים עם שלושה ספקים שונים ואנחנו נשווה את יעילותם", אומר ברנדייס.

לדברי אסף ואקרמן יש להפחית משמעותית ריכוזי מזהמים כמו זרחן ואמוניה כדי שמצב נחל אלכסנדר ישתפר. "צריך להקצות משאבים לטיפול בזיהום לא נקודתי על ידי נטיעת אזורי חיץ של צמחים לאורך גדות הנחלים שיסייעו במניעת חדירת הזיהום לנחל", מציין אסף.

בדו"ח סיכום המחקר, ציין פרופ' אלון טל מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, שהודות לגישה מעשית מצד הפלשתינאים והישראלים, הושג שיפור במצב הנחל למרות המתיחות הפוליטית. "עם זאת, מה שנעשה עד היום הוא רק שלב ראשון לקראת טיפול כולל בבעיות הזיהום אצל שני הצדדים. כך יוכלו שני הצדדים ליהנות מיתרונותיו של נחל שעבר שיקום".


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/934973.html

כל הכבוד לגרמנים שהרימו את הכפפה.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אווו זה סיפור ישן ומוכר.
אבל אין לנו כל כך מה לעשות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אכן בעיה ישנה. נותר רק לפרגן לגרמנים

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!