בס"ד

במשנה במסכת אבות (פ") למדנו , "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים".

ומה שאמר "עז כנמר", היינו משום שלפעמים נמנע האדם מלעשות מצוות, מפני שישנם אנשים הלועגים עליו. ולכן הזהיר שלא ימנע מלקיים את המצוות, אלא יעיז פניו ויעשה המצוות ולא יבוש מפני המלעיגים עליו. ומכל מקום, יזהר שלא להתקוטט עמהם, מפני שסוף סוף, העזות מידה רעה היא מאד, עד שיש אומרים שאין ראוי להשתמש בה אפילו לעבודת ה'. ועל כן יש לכל אדם לדאוג לעצמו לחברה איכותית מבחינה רוחנית, ההולכים אף הם בדרך התורה, ובזה יקל עליו לקיים את מצוות ה'.

ומה שאמר "וקל כנשר" ולא הזכיר בעלי כנף אחרים, הוא מפני שבא לרמוז על הנשר הניחן בכח ראייה נפלא למרחקים, שהרי הוא מרחף בגובה רב, ובכל זאת הוא מבחין בכל פגר המוטל על גבי הקרקע, ועל כן הזכירו, שיזהר האדם מאד בראיית העינים, כי הראיה היא תחילת העבירה, שהעין רואה והלב חומד, וכלי המעשה גומרים. ומה שאמר "ורץ כצבי", היינו כנגד הרגלים, שירוצו תמיד לטוב, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) "הדריכיני בנתיב מצוותיך".

ומה שאמר "וגיבור כארי", היינו שצריך האדם להתגבר כארי בעשיית המצוות, ויכבוש את לבו שלא לעשות עבירות, כי הן למעשה המצוות והן להמנעות מן העבירות צריך האדם לגבורה רבה. ולכן כתב מרן בתחילת ה"שלחן ערוך" בזו הלשון: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר", כלומר שיזהר לקום לעבודת ה' קודם שיאיר השחר.

ומבואר בפוסקים, שמי שאינו יכול לקום כל כך מוקדם בבוקר, ובפרט בזמנינו שכיוון שמצוי אור החשמל ביננו, אין אנו מקדימים לישון, או שחושש שיהיה עייף ויגע לעבודת ה' אם ישכים קום כל כך, רשאי מן הדין לקום לאחר מכן, ויזהר על כל פנים שלא לאחר זמן קריאת שמע ותפילה בציבור, שבזה הוא מחוייב. ויחשוב כל אדם בלבו, אילו היה הדבר בעבודת מלך בשר ודם, שציוהו להשכים בבוקר לעשות לו איזה דבר, כמה זהיר היה לעשות מצותו, קל וחומר כלפי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

מתוך אתר "הלכה יומית"
http://www.halachayomit.co.il