יצאתי אתמול בלילה לטיול עם הכלב וכמעט קפאו לי הב***ם - לא יכולתי להפסיק לחשוב על החיילים שלנו שבאותם רגעים שוכבים במארב או בסיור על הגדר. רציתי לדעת איזה ציוד מנופק היום לחיילים בסדיר (לא רוצה לשמוע על מילואים כי לא מתאים לי לפתוח את היום בדיכאון).

A story:
A man fires a rifle for many years, and he goes to war. And afterward he turns the rifle in at the armory, and he believes he's finished with the rifle. But no matter what else he might do with his hands - love a woman, build a house, change his son's diaper; his hands forever remember the rifle.

יש מעילי ב' שהם סבבה לגמרי וש גם חרמוניות שזה מעיל כזה שמתלבש על כל הגוף בנוסף לזה יש גם פליזים שכולנו מכירים ועם אתה מקומבן אז גם חומיות שזה גקט פרווה כזה חום או אפילו מעיל אמריקאי שזה סוג של מעיל ב' אבל יותר נוח ויעיל נגד רוח חזקה

מתוך מאמר רלוונטי שפירסמתי לפני שניםפגיעות קור כעיקרון תנאי האקלים בישראל אינם ממש קיצוניים, אבל השילוב בין רטיבות וקור גורם ל"עומס קור" שעלול להוביל לשני סוגי פגיעות קור:

1. כוויות קור
   • רגלי חפירות - "כוויות קור" בגפיים. כאב, פגיעה בתחושה ונפיחות באיבר הפגוע וחיוורון כללי ובאיבר הפגוע בפרט.
   • קפיאת איברים - מתבטא בחיוורון, כחלון, שלפוחיות על העור, הפרעות בתחושה וכאב באיבר הפגוע.
2. "מכת קור" פגיעת קור מרכזית או היפותרמיה � ירידה בחום הגוף ל-34-35 מעלות, רעד, בלבול ואפטיות וחיוורון כללי של הפגוע. במצב זה נפגע כל הגוף ומערכותיו מחשיפה לתנאי קור קשים. מכת קור יכולה לגרום גם לעילפון, אבדן הכרה ולמוות.

הגורם העיקרי ל"כוויות הקור" הוא שהיה ממושכת בתנאי קור ללא תזוזה (לדוגמא במארבים) רטיבות ולכלוך יאיצו את התופעה.
איך להימנע? בעיקרון, באחריות המפקדים לא לצאת לפעילות (שיגרה ואימונים) כשעומס הקור לא מאפשר זאת. עם זאת כדאי שכל חייל יהיה אחראי לעצמו.

>>> מתחממים ביחד<<<


חשוב ללבוש לבוש רב שכבתי וחם, נותנים לכם ביגוד חורף, השתמשו בו. יש לכסות את כל אברי הגוף כולל כפפות, ערדליים (מגפי גומי מעל לנעליים) וכובע צמר (לדעתי הכובע הטוב ביותר הוא כובע פליס אזרחי ומעליו "כובע כלב" צה"לי).
חשוב לשמור על בגדים יבשים ונקיים, רטיבות ולכלוך מפחיתים את יעילות הבגד ועלולים להביא לקפיאה. יש לשהות באזור מוגן מגשם ורוח או לבודד את הבגדים ע"י לבישת חליפת סערה (או, אם אין ברירה, שכמייה) נגד גשם. גם זיעה היא רטיבות ולכן לקראת פעילות מאומצת יש להפחית את מספר שכבות הביגוד ולהעלות שכבות נוספות במנוחה. בכל הזדמנות חובה להחליף בגדים שנרטבו או ספגו זיעה בבגדים נקיים ויבשים. גם את הגרביים.

>>> ביגוד חורף: צעיפים, כובעי צמר, חרמוניות וחליפת סערה<<<


אוכל חם ומזין שמכיל הרבה קלוריות יכול לעזור בשמירה על טמפרטורת הגוף. חשוב גם להרבות בשתייה, אין לשתות משקאות אלכוהוליים. האלכוהול מרחיב את כלי הדם ומפחית את יעילות שמירת הטמפרטורה העצמית.
חשוב לחמם את המגורים, עם זאת חשוב מאד להקפיד על אוורור החדר המחומם (תנורי חימום פולטים גזים רעילים) והמנע מקרבה גדולה מידי לאש שעלולה להוביל לכוויות ולשריפות, כוויות קור גורמות לאבדן תחושה מסוים ולכן חייל שמחמם איבר פגוע פגיעת קור עלול לא להרגיש הוא נכווה גם מהחום.
אסור לגעת בחלקי מתכת בידיים ללא ככפות! שריונרים שחייבים לעבוד על הטנקים יכולים לחתום באפסנאות על כפפות עור שחורות לעבודה! יחד עם זאת, אסור לעבוד עם כפפות נומקס, כפפות אלו נרטבות בקלות והן גם עדינות מאד. אסור לנהוג עם כפפות צמר או כפפות עבות אחרות, כפפות כאלה מפחיתות את התחושה בכפות הידיים. כל הכפפות שאינן ייעודיות לעבודה עלולות להירטב ולהגביר את הסיכון ללקות בפגיעת קור.
אם אתם חייבים לירות בכפפות בדקו שאתם באמת יכולים להכניס את האצבע לשמורת ההדק. ברוס"ר M16 אפשר לפתוח את שמורת ההדק לירי בכפפות.
אסור לשהות ללא תזוזה לפרקי זמן ארוכים, הקפידו על פעילות, אפילו הזזה במילימטרים של אצבעות הרגליים והידיים.
כיצד לטפל ? במכת קור יש לדאוג לחימום הנפגע כדי למנוע החמרה במצבו ולהעבירו לטיפול רפואי במהירות האפשרית. אין לחמם במקור חום ישיר כדי למנוע כוויות. כמובן יש לדאוג להחלפת הבגדים הרטובים לבגדים יבשים. חימום יכול להיעשות ע"י שמיכות/שק"ש וכן הצמדת האיבר הפגוע לאיבר חם יותר כמו בית השחי או המפשעה.
בכוויות קור מטפלים ע"י חימום, אסור לטפל באמצעות מים חמים, המים עלולים לגרום לכוויה (חמים מידי) וכן התקררות מהירה של המים יכולה להחמיר את מצב הנפגע. אם הופיעו שלפוחיות או שהמצב מחמיר יש לפנות לרופא. כדאי למרוח ווזלין על המקום הפגוע, זה מאיץ את הריפוי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון שריונרים שחייבים לעבוד על הטנקים יכולים לחתום באפסנאות על כפפות עור שחורות לעבודה!

מה זה ? התותחנים של לפני 15 שנה לא הכירו דבר כזה, עבדנו רק עם נומקס שכמובן היה נהרס.

החלוקה על פגיעות אקלים לא מדוייקת,
ברשותך :
פגיעות אקלים קר מחולקות לשני סוגים:
- פגיעות חיצוניות.
- פגיעות פנימיות.
פגיעת קור פנימית היא בעצם היפוטרמיה, כאשר טמפרטורת הגוף צונחת מתחת ל35 מעלות, מה שמוביל לקריסת האיברים ולעצירת תפקודם. היפוטרמיה היא תופעה מדרדרת, כלומר ברגע שאדם מתחיל לרדת בטמפרטורת הגוף, מצבו רק ילך ויחמיר בקצב עולה - ולגוף אין כל כך מה לעשות בנידון.
היפוטרמיה קלה, כאשר אדם חסוף למזג אוויר קר, הוא ירעד ושיניו ישקשקו - זה שיטה של הגוף להזיז את כל השרירים ולהתחמם, אך ברגע שהגוף לא מסוגל יותר להתגבר, ההכרה תאבד, והמצב יכפיל בחומרתו.

פגיעת קור חיצונית גם היא מתחלקת לשני תופעות, פגיעות קור היקפיות, ורגלי חפירות.
פגיעת קור היקפית היא מצב בו אזור מסויים חסוף לקור מתמשך, והרקמות בו מתחילות למות.. בכך נוצר נמק. האיבר מכחיל כאשר הדם בו מדלדל, ובשלב הבא מתחיל להשחיר - כאשר הרקמות בו מתות.
רגלי חפירות, היא גם תופעה דומה, אך נוסף אלמנט "מגביר" - לחות. חסיפת הרגליים ללחות עקב זיעה או מים רק מגבירה את הקירור החיצוני (מים מעבירים טמפרטורה יותר טוב מאוויר...).

חשוב לומר שני דברים בנושא.
- ההתיחסות לפגיעות קור בצה"ל היא בערך של פגיעות משמעת, כלומר היה אפשר למנוע אותן אם ננקטו הפעולות הנכונות.
- הגוף לא בנוי להתמודד אם תנאי מז"א קיצוניים (חום\קור) ולכן, לא מצליח לתקן את עצמו בזמן הנכון, לדוגמא, בזמן שאיבר חיצוני מתקרר, נעלמת ממנו התחושה, כך שזה לא ממש מפריע - ובכך הבעיה כאילו נעלמת.

דוגמא לרגלי חפירות כאן - אך תמונה קשה.
אין לי מה להוסיף בעניין המניעה והטיפול.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

של פגיעת קור קשה בחייל ברמה"ג בתחילת שנות ה 90?אאל"ט הוא ניסה לצעוד לבסיס (מס' ק"מ) תו"כ הליכה בשלג ונפגע בגפיים התחתונות.

זה ארוע קור קשה?
אני מכיר כמה ארועים של טנקיסטים שנשלחו למארבים ללא ציוד חורף בגשם שוטף (כנראה מתוך מחשבה, מוטעית, שבטנק יותר חם. בפועל זה הפוך - שאיבת האוויר אל מנוע הטנק נעשית דרך הצריח ויוצרת רוח ומערבולות אווירבתוכו. כל זמן שהמנוע מופעל אוויר קר מבחוץ נכנס בפרצי רוח חזקים אל תוך הצריחומקרר את הצוות). חלק מהטנקיסטים הללו הגיע רק לחוסרתיפקוד שנגמרו בכמה ימי ג', חלק סבל מהיפוטרמיה, חלקם סבלו מכוויות קור (ולאחד שאני מכיר אישית גם כרתו אצבעות בכפות הרגליים) והשאר סתם "חטפו" שפעת או הצטננות.
בד"כ, בגלל מחשבה המוטעית הנ"ל, כשמתחיל גשם מקפלים את מארבי החי"ר שכבר נפרו ואם מוציאים אחרים זה רק עם ציוד מתאים, אבל טנקיסטים? חלילה מלקפל.
יצא לי פעם לחטוף מע"ד מהמט"ק שלי ולצעוק על מח"ט הגיזרה בקשר שיקפל אותנו. זה היה אחרי שפתאום ירד גשם שוטף וארוך בחודש יולי 97 (וגם היה קר, בטח בפיסגה שעליה היינו במארב). הצוות לא היה מצוייד אפילו בגופיות, בטח שלא במעילים או בגרביים להחלפה. אחרי שעות שסירבו לפנות אותנו התרכזנו בלשרוד:
סגרנו את כל הפתחים האפשריים - למרות שכך לא איבטחנו את הטנק לטווח הקרוב ומחבל יכל לטפס עליו. חלצנו נעליים והסרנו את הגרביים ספוגות במים (צריך להסביר כמה זה פוגע במבצעיות?) והפננו את שאיבת האוויר אל המנוע החוצה - זה, אמנם, עלול לגרום לנזק למנוע אך לפחות לא יהרוג אותנו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עשינו בזמנו מארבים ארוכים באיזור אסטרה בחורף - פשוט אין דרך להימנע מפגיעות קור כשאתה סטטי כל הזמן בטמפרטורות של החרמון בחורף.
חיילים רבים סבלו מפגיעות קור בידיים וברגליים - זה למרות נעליים מרופדות. הדבר היחיד שקצת עזר זה שרוולים שנגזרו מממעיל דובון, נתפרו בקצה והולבשו על הנעליים, אבל לך תסתער עם זה בעת הצורך....

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

הארוע שציינתי אינו קשור למבצעיות אלא להחלטה פיקודית של הקצין שהורה לחייל להגיע לבסיס על אף השלג הכבד שירד באזור. אאל"ט הארוע הסתיים בקטיעה.