אלי כהן נולד לפני 83 שנים, ב26/12 בחג חנוכה בשנת 1924 בעיר אלכסנדריה שבמצרים כבן לאב יוצא סוריה. אלי היה הילד השני במשפחתו. ילד מבריק ומלא שמחת חיים. הוא למד בבי"ס הדתי 'עץ החיים', שר במקהלת בית הכנסת והצטיין בלימודי שפות, הנדסה ומתמטיקה. מורו הקרוב היה הרב הדוקטור ונטורה ואלי שהצטיין בלימוד תלמוד ורמב"ם יועד על ידו להפוך לרב בבוא היום.



אלי אהב שחיה, שייט, ציור, צילום ואף כדורגל. הוא היה אספן בולים וחובב תשבצים.

כבר בנעוריו התאפיין בחוסר פחד. תמיד היה שומר סוד ושש לעזור לזולת. בעת מלחמת העולם השניה כאשר כולם נכנסו למקלטים בעת הפצצות הגרמנים – נותר אלי עומד בחוץ וצפה בקרבות האויר. האומץ הרב בו ניחן שימש אותו ואת מדינת ישראל בהמשך הדרך.

אלי היה פעיל בתנועת הנוער הציונית 'החלוץ הצעיר' והיה פעיל ציוני עוד בטרם קום המדינה.



עם התעוררות הלאומיות המצרית וההתדרדרות במצבם של יהודי מצרים בני משפחתו של אלי עלו לישראל – אך הוא עצמו נותר במצרים.



כאשר הקים המודיעין הישראלי תאי ריגול במצרים – סייע אלי שהיה מכר של עזאר הי"ד בהשכרת מקום מפגש ששימש לאנשי 'הפרשה'. כאשר תפשו המצרים את אנשי הרשת הישראלית – נעצר אלי לזמן קצר ושוחרר כעבור מספר שעות. בהמשך ביקר בחשאי בישראל ועבר הכשרה קצרה - אך לא הופעל למרות שהציע עצמו לפעולת נקם.

אחרי מלחמת סיני ב1955 גורש ממצרים יחד עם שארית יהודי מצרים ועלה ארצה. בארץ –עבד בתחילה בתרגום מסמכים בחיל המודיעין. בהמשך – ניסה לעבור ולחיות חיי משפחה שלווים. הוא הכיר את אשתו נאדיה, אחותו של הסופר סמי מיכאל ועבר לעבוד בחנות המשביר לצרכן. בשלב זה - פנו מגייס המודיעין שכינויו 'סלמאן' לאלי והציע לו לצאת לפעילות ביון.



אלי הודיע למגייסים כי בחר לחיות חיי משפחה שלווים ודחה אותם אך בהמשך, הסכים לשוב ולהתגייס למודיעין. עפ"י גרסת 'החוקרים' הסורים אשר נמסרה ב'משפטו' של אלי - נאלץ להתגייס לשרות לאחר שפוטר כמצעי לחץ. עפ"י גרסת מפעיליו של אלי - שמח בהצעה ונענה לה וסיפור הפיטורין שימש רק כתרוץ כלפי משפחתו. והחל לעבור הכשרה קשה לקראת תפקידו. במבדקיו פסיכולוגיים נתגלה כאיש מוכשר המתאים לתפקיד והבעיה היחידה שנמצאה – הייתה העדר תחושת סכנה.



הדמות שנבחרה לאלי הייתה דמותו של כאמל אמין תאבאת. לכאורה סורי שמשפחתו היגרה לארגנטינה. בשנת 1961 נשלח לארגנטינה בכדי להתערות בקהילה הסורית המקומית.. הוא עסק במסחר והתחזה לאיש עסקים עשיר החולם לשוב למולדת סוריה. אלי גר במרכז העיר בואנוס איירס ונהג להיפגש עם מפעיליו בבית הקפה לה-פאז. הוא הפך לדמות מעורה בקהילה הסורית ואף פגש בנספח הצבאי של שגרירות סוריה בארגנטינה שהפך בהמשך לנשיא סוריה. לאחר תקופה של חצי שנה בארגנטינה – שב אלי ארצה לחופשה ואח"כ נשלח לאירופה ומשם ללבנון. באוניה, התיידד אלי עם סוחר סורי הקרוי שסייע לו לעבור את הגבול מלבנון לסוריה. כך, בתחילת 1962, החל אלי כהן בשליחותו העיקרית בלב מדינת האויב.



אלי שכר דירה מול המטכ"ל הסורי. הוא התיידד עם בן דודו הפטפטן של הרמטכ"ל הסורי שהיה מקור מידע עיקרי. בעזרתו ובעזרת ידידו הסוחר מאג'ד התחכך בבכירים בממשל הסורי. הוא יצא עם ידידיו החדשים למספר סיורים ברחבי סוריה ואף בגבול עם ישראל, הוא הרבה לנהל שיחות בנושאים צבאיים עם ידידיו החדשים והזרים את המידע לישראל. המידע השוטף שהעביר אלי זיכה אותו בכנוי 'בטאון דמשק' בחיל המודיעין. באחד מהמקרים נשאל בבוקר מה המצב בטייסת מסויימת של חיל האויר הסורי ועד אחר הצהריים כבר העביר הודעה בדבר מצבו של כל אחד מן הטייסים שבה. הוא דיווח על סיכסוכים בין אנשי שלטון בסוריה ועל רכישות חדשות של ציוד לצבא סוריה. אלי ארגן מסיבות לאנשי השילטון ושאב מהם מידע.



אבל דמותו של הארגנטינאי העשיר המתיידד בקלות – לא הטעתה את כולם. ראש שרות הריגול הנגדי הסורי החל לחשוד באלי. הוא לא ידע כי אלי הוא מרגל ישראלי וסבר כי מדובר בסוכן עיראקי או מצרי אך הוא לא מצא הוכחות לדבר. בן דודו של הרמטכ"ל מצא חוט מתכת שחובר למכשיר הרדיו של אלי בכדי לקלוט הודעות מן הארץ. אם לא די בכך, בשנת 1964 בעיצומה של תקרית אש בין ישראל לסוריה העביר אלי שדר ארוך. לרוע המזל – חסם השדר את הקשר בין המפקדה הסורית בגולן לבין המטכ"ל הסורי. ראש שרות הריגול הנגדי הסורי החליט לגלות מיהו המשדר מדמשק.

הסורים השתמשו בשתי מכוניות קשר שהוכשרו מחדש ואשר סיירו בכל ערב ברחובות דמשק וניסו לאתר מקורות שידור. אלי, לא ידע על חיפושים אלו אך חש כי המצב הופך למסוכן ומספר שבועות לפני חופשתו האחרונה בארץ – שידר לישראל את אות המצוקה המסמן כי נתפס. מיד אחר כך שיגר מברק נוסף ובו הוא הסביר כי עשה זאת בטעות אך כיום ניתן להניח כי אכן חשב שנחשף בעת ששידר זאת.



אלי חזר ארצה לחופשתו האחרונה כאשר הוא חש שהטבעת בדמשק הולכת ומתהדקת סביבו. בביקורו האחרון בארץ היה אלי מתוח ונסער. הוא גילה כי חלק מבני משפחתו בנוסף לנאדיה אשתו יודעים כי הוא משמש כמרגל בדמשק. אחיו מוריס כהן תושב רמת גן שנפטר לפני מספר חודשים ואשר שימש כמתרגם מסמכים בחיל המודיעין הצליח לחשוף את זהותו ואלי כעס מאוד על חשיפה זו. בעת חופשתו האחרונה נולד לאלי בנו הקטן. הברית הייתה בחיק המשפחה והתנהגותו של אלי כהן תוארה כאילו ידע שלא יזכה לגדל את בנו. הוא אמר לאימו כי ידיו לכודות באש וכשהתייעץ עם אחיו הקרוב אפרים וביקש ממנו כי יטפל בילדיו לאחר מותו – ניסה אפרים לשכנעו להפסיק את השליחות ולהשאר בארץ. מפעילו שוחח עימו על משך השידורים המסכן אותו ולחרדתו גילה כי אלי החזיר מסוריה משדר ישן במקום להשמידו והסתכן במעבר דרך שוטרי המכס של שדה התעופה בכדי לא לנהוג בזבוז במשדר שלא היה בו עוד צורך.



הקרב על המים והגבול המתחמם בין ישראל סוריה באותם ימים כפה את החזרתו לדמשק. מפעילו סאלמאן שהיה מודאג מהתנהלותו של אלי הורה לו להמנע מכל שידור במשך שבועיים אך לשמחת אנשי המודיעין אלי החל להעביר ידיעות בקצב גובר והולך. הוא חשף פושע נאצי בשם רדמאכר שהסתתר בדמשק, הוא דיווח על ריכוזי כוחות של צבאות ירדן, מצרים, סעודיה ועירק ועל תנועת אוגדות סוריות. הוא דיווח על הפעלת אירגוני הטרור פלשתינאיים ועל עבודות הטיית הירדן. מפעילו אסר עליו לשדר יותר מ8 דקות ביממה אך אלי שידר יותר מכך ובינתיים התקרבו ניידות הקשר המחפשות אחריו לשכונת מגוריו. הסורים פרצו לשגרירות הסמוכה לדירתו של אלי אשר מיהרה להגיש מחאה לאו"ם. הידיעה על אות אזהרה זה הגיעה אף היא מאוחר מדי.



ב18 לינואר 1965 איתרו שרותי הבטחון הסוריים את מקום השידור. הם קיבלו אישור מנשיא סוריה ופרצו לדירתו של אלי בעת שקיבל הודעה מן הארץ. הם מצאו בדירה את המשדר וחומרי נפץ. הסורים ניסו לגרום לאלי להטעות את ישראל ולשדר הודעות שגויות אך אלי העביר בחשאי מסר לישראל כי נתפס.



אלי כהן נכלא ועבר חקירה אכזרית ביותר. לרוע המזל, נלכד אלי בעיצומו של מאבק על השלטון בסוריה. מספר שנים לאחר פרוק הקע"מ, נאצריסטים מול בעתיסטים, קיצוניים יותר מול קיצוניים פחות. נשיא סוריה שהיה בחזקת מכרו – ניסה ככל יכולתו להמנע מלסייע לאלי. הוא נפגש עימו מספר פעמים, ככל הנראה בכדי לשכנעו שלא להסגיר פרטים מביכים בעבורו. אנשי הנשיא עינו את אלי בכדי להשיג מטרה זו. אויבי הנשיא הסורי עינו אותו בכדי שיגלה דברים שיסייעו להם כנגד נשיא סוריה.
החברה הגבוהה הסורית הייתה כמרקחה. 17 קצינים סוריים נתלו כספיחי פרשת ריגול זו ועשרות הודחו. לשופטיו מונו אנשים בעלי עינין במאבק על השלטון. האחד אשתו הופעלה שלא בידיעתה ע"י אלי והשני היה ממשתתפי מסיבה שארגן.


ישראל שכרה פרקליט צרפתי בכיר אך הסורים מנעו ממנו לייצג את אלי במשפט והחליטו 'לשפוט' את אלי ללא שתועמד לרשותו הגנה. במהלך המשפט קיללו השופטים את אלי ולעגו לו. הוא אולץ לכתוב מכתבים בהם הוא מבקש ממשפחתו לעזוב את הארץ.



ישראל ניסתה להפעיל לחץ בינלאומי בכדי למנוע גזר דין מוות אך אלי נידון על ידי הסורים לתליה. ב18 למאי 1965 הועבר אלי לכיכר התליות בדמשק – כיכר אל מרג'ה. הוא הופגש עם הרב של דמשק והתפלל תפילה אחרונה. אלי ניצל את המפגש עם הרב בנוכחות עיתונאים והעביר לנאדיה אשתו מכתב פרידה אמיתי.



אלי נתלה. הסורים המושפלים הסתירו את מקום קבורתו ומנעו את העברת הגופה ארצה. בשנים האחרונות טענו גורמים סורים כי נבנו בנינים על קיברו וכי לא ניתן עוד למוצאו. [אתר אינטרנט ישראלי העניק אף פתחון פה לראש 'שופטיו' - מעניו].

תודה רבה!..בהחלט סיפור מרתק

המון תודה! (למרות ההקפצה..)

את סיפורו של אלי כהן קראתי עוד בהיותי ילדה קטנה והסיפור הצית את דמיוני. שנים אחר כך חזרתי וקראתי שוב, והפעם מנקודת מבט בוגרת יותר ושונה. האשכול הזה מחזיר אותי לנבירה הקדחתנית אחר חומר בנושא, ועל כך- תודה!

פרשה שהתרחשה במקביל ללכידתו של אלי כהן הייתה לכידת המרגלת 'שולה כהן' ע"י הלבנונים. עיקר פעילותה הידועה של שולה כהן הייתה ככל הידוע בהעלאתם של יהודים ארצה.
שולה כהן הייתה האזרח הישראלי האחרון שראה את אלי כהן בעודו בחיים.
הסורים הובילו את אלי לתוך תאה ויצרו מפגש של שבריר שניה בינהם בכדי לבדוק באם מדובר באח ואחות. זאת מאחר ושמו לב לשם המשפחה המשותף. העדר התגובה של שני הצדדים [שלא הכירו זה את זו] שכנע את הסורים בטעותם.
שולה כהן שרדה את תקופת השבי. היא הגיעה לארץ במסגרת חילופי שבויים, נישאה והקימה משפחה.
ככל הידוע לי - היא בריאה, שלמה, פעילה ומלאת רוח חיים [תחת שם הנישואין].

היא נדיה כהן אישתו של אלי כהן ז"ל.