האם בשם החוק מותר להרוס כל חלקה טובה???
כך שומרים אצלנו על ארץ ירוקה??!!

בארץ
הצבי הישראלי לא יכול לעתור לבג"ץ
יום ראשון, 27 בפברואר 2005, 17:42 מאת: כתב וואלה! חדשות, מערכת וואלה!


צבי ארץ ישראלי. אם היתה כאן מדינת הלכה, מצבם היה אולי משתפר (צילום: וואלה! תקשורת)

השופט רובינשטיין. העותרים הניחו את עתירתם על קרן הצבי (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד בניה באזור בו חיים צבאים בירושלים, השתתף עותר לא שגרתי: הצבי הישראלי. השופט רובינשטיין, שדחה את העתירה, הבהיר: אנו אוכלים חיות, הן לא יכולות לעתור לבג"ץ

תשובת שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, לעתירה נגד תוכנית בניה במצפה נפתוח, שמדרום לשכונת רמות בירושלים, התפתלה והפכה לדיון על זכויות בעלי חיים להופיע בבית המשפט כעותרים. השופט רובינשטיין הקדיש שני סעיפים קצרים כדי לדחות את הבקשה להוציא צו ביניים נגד התוכנית, שאושרה כבר בוועדות התכנון, ואז התפנה לדיון מפולפל, המתפרש על חמישה סעיפים ארוכים ומפורטים בסוגיה החשובה באמת: האם ל"צבי הישראלי", המוזכר בעתירה כאחד ממגישיה, יש מעמד בבית המשפט. לבד מבקשתם של העותרים לבחון מחדש את שיקול הדעת התכנוני של הוועדות, שאישרו בניית 2,000 יחידות דיור, הם טענו כי לצבי יש מעמד בבית המשפט, משום שזכויותיו נפגעות.

"תהיתי אם יכול בעל חיים כשלעצמו - להבדיל מארגונים להגנת בעלי חיים - להיות עותר, או שמא הניחו העותרים את עתירתם בהקשר משפטי ספציפי זה על קרן הצבי", כתב רובינשטיין בתשובתו לעתירה, שניתנה בשבוע שעבר. העותרים הוסיפו את "הצבי הישראלי" לשמותיהם, משום שבאזור המיועד לבניה מצויים שלושים צבאים העלולים להיפגע.

רובינשטיין מזכיר את חוק צער בעלי חיים ואת "נאמני בעלי חיים" הכלולים בו, ומצטט פסקי דין רבים העוסקים בסוגיה, בהם באה לידי ביטוי עמדה מתקדמת של מערכת המשפט הישראלית. "אך לא הגענו בחוק או בפסיקה לרמה של השוואת בעלי החיים לאדם מבחינת זכויותיהם או מעמדם בדין... אל נשכח כי בני אדם ממשיכים לאכול מבשרם של בעלי חיים", מסביר השופט. רובינשטיין גם עמד על כך שבעלי חיים אינם יכולים לשלם פיצויים או כל הוצאה אחרת, שישית עליהם בית המשפט, ולכן אין זה סביר שיהיו עותרים.

בהמשך הדיון מעשיר השופט, שכיהן עד לאחרונה כיועץ המשפטי לממשלה, את העותרים בנבכי המשפטי העברי. "הרמב"ם כותב: 'אין דנין דיני נפשות בפחות מעשרים ושלושה שהן סנהדרין קטנה, בין דיני נפשות של אדם, בין דיני נפשות של בהמה. לפיכך אין דנין שור הנסקל ... אלא בבית דין של עשרים ושלושה, אפילו ארי ודוב וברדלס שהן בני תרבות (כלומר שניתן לגדלם) ויש להן בעלים, שהמיתו, מיתתן בעשרים ושלושה. אבל נחש שהמית, אחד הורג אותו'. כלומר – יש מקום לסבור שאכן מעמד בעלי חיות בבית המשפט הוא כשל בני אדם. אולם רובינשטיין מבהיר: "כך בהלכה - אך סבורני כי לא כך בדין הישראלי".


פרסומתלסיום דבריו שב רובינשטיין וכותב, כי לעותרים בני האנוש יש זכות לטעון בשמם של הצבאים במצפה נפתוח, אך לנוכח העובדה שבדין הישראלי אין אפשרות לבעלי חיים לקבל מעמד של עותרים או מתדיינים בבית המשפט, "יודיעו באי כוח העותרים, בתוך שבוע ימים, אם נכונים הם למחוק את 'העותר 6', תוך שמירת זכותם להידרש לנושאים הקשורים בצבאים שבאתר נשוא העתירה".

בימים