לא מכבר הזדמן לי לשמוע הרצאה נדירה של אדם כבן 80 אשר שירת בחיל המדע של קום המדינה.

מסתבר שחיל זה שאת סיפוריו שמרו בסוד מזה שנים רבות(וחלק גדול מהם עדיין לא הותר לפרסום) היה

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בבנית כח ההרתעה של צה"ל הצעיר.

סיפורו של חיל המדע מתחיל עוד לפני קום המדינה אך הוא קיבל דחיפה רצינית ע"י דוד בן גוריון שהקציה

לחיל זה משאבים כספיים רבים.

תג היחידה שנחשף פה הוא התג האורגינלי של היחידה הסודית הזו.

נראה מוכר?

חיל זה היה מחולק לשלוש מחלקות חמ"ד(חילך מדע) א' חמ"ד ב וחמ"ד ג בחלוקה של מחלקת כימיה מחלקת ביולוגיה ומחלקת גיאולוגיה שהיתה ליתר דיוק המחלקה שטיפלה בגרעין.
בן גוריון הביא את הרעיון מהצבא הבריטי ובעצם העתיק את מבנה היחידה לצה"ל(גם שם היו 3 מחלקות A B C אטומי ביולוגי וכימי)

חלק מהסיפורים של היחידה:

2 מסתערבים שירדו לעזה שהיתה בשליטה מצרית עם שתי מימיות וחידקי דיזינטריה מתוך כוונה להרעיל בארות ומקורות מים.לימים יצאו פירסומים שמדובר בשניים שיצאו לרגל אך האמת מונחת לפניכם!!

כיבוש משטרת עיראק סווידאן שכשל 5 פעמים צלח לבסוף הודות לחמד א שכן באו ואמרו להם שיעשו "כישוף" והם אכן עשו כישוף והמצודה נכבשה הודות לפצצות 45 ק"ג ששוגרו לתוך המצודה וגרמו לפריצת השער מבפנים.(המרצה היה המטווח של המרגמות)דווידקה??מהדגם התל אביבי.

סיפור נוסף הוא על הגז המדמיע הראשון שיוצר עוד לפני קום המדינה על בסיס ברום -" השם ישמור "שידוע כיום שהוא מהווה חומר רעיל מאד.

ועוד סיפורים רבים שכולי תקווה שבחודשים הקרובים יצא לאור ספר של המרצה על היחידה שנשמרה בסוד שנים כה רבות.

יש לציין שאת חיל המדע החליפו בבוא הזמן עם רפאל - אהה משם הסמל של חיל המדע נראה מוכר.
נס ציונה...
ותע"ש.

אם למישהו מהמכובדים סיפורים נוספים על היחידה אני אשמח לשמוע.

שסבורים כי הם קבורים מתחת לשטח המכללה האיסלאמית בעזה?

הם אולצו להודות ב"ניסיון להרעיל בארות עזה". הטקסט המקורי של הודאתם (כתוב בערבית,
באותיות עבריות) התגלה וצילומו מופיע בספרו של ירוחם כהן "לאור היום ובמחשך".
מקום קבורתם לא ידוע, כפי שמצויין באתר אכ"א:
http://www.aka.idf.il/Eitan/pratim/...ua/?docId=32948

עמירם עפגין נולד ב1949, שנה אחרי נפילת דודו, ונהרג כלוחם מילואים בחטיבה 14, בציר טרטור
במסגרת קרבות החווה הסינית (החווה הסינית היא נושא היסטורי-אקטואלי מהחשובים ביותר,
ובפורום צבא ובטחון התקיימו דיונים ארוכים וחשובים בנושא, בהשתתפות גולשים שנטלו חלק בקרב,
כמו מיכאל הרשקוביץ' מגדוד 100, חזי דחבש מ890, רמי בר-אילן מ"כוח שמוליק" שהיה חלק מגדוד
890 אך לחם ת"פ של חטיבה 14).
http://www.hativa14.org.il/?Categor...n&ArticleID=321

אתר "מצפן" (מסתבר ששרידים מהם עודם קיימים...) מתייחס להופעת סיפור הבארות בספרו של
ירוחם כהן ומכנה את שני הלוחמים בשם "מרעילי הבארות":
http://www.matzpen.org/index.asp?p=poison

דף היזכור של עזרא עפגין:

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91633

דף היזכור של דוד מזרחי:

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp


מחלקת "השחר" מתוך אתר הפלמ"ח:
http://www.palmach.org.il/show_item...5544&itemType=0
מומלץ להסתכל דרך אקספלורר, או באמצעות השועל, תוך שימוש טאב של של האקספלורר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אתר "מצפן" (מסתבר ששרידים מהם עודם קיימים...)

דווקא לפי מה שכתוב שם הם לא ממש קיימים... מה שכן די משעשע לקרוא את הסקירה על "תולדות מצפן". הפילוגים וההתייחסות האנכרוניסטית (כבר בשנות ה-70) ל"טרוצקיזם" מזכירה לי סרט חביב מאוד שראיתי לפני כמה זמן: סרט צרפתי קומי אודות קהילה חסידית בימי השואה המנסה להנצל ע"י מעבר ברכבת כאילו גרמנית לפלסטינה... כמה מהצעירים "נדבקים" בחיידק הקומוניסטי ויש שם פארודיה נהדרת על התזזיתיות וההתיידנות הכפייתית של הקומוניסטים באותם זמנים. לא ראיתי את הסרט מתחילתו (ובכלל לא בבית) אז אני לא יודע את שמו.

.

אורסון וולס ז"ל ילוהק בתפקיד הצאצא האחרון של מזכיר הפ.ק.פ אשר עזב בזעם את קבוצתו האידאולוגית ומיד אח"כ התפצל עקב חילוקי דעות מתת הקבוצה שיצר על מנת לעזוב בטריקת דלת את החוליה האולטראמקסיסטית שזה עתה נולדה רק בכדי לפרוש בתחושת בוז מתת החוליה האנטי טרוצקיסטית.
בסרט שלנו - חש הגיבור כי קרע מאיים על מעמד הפועלים החדש שיצר. הוא חפץ לפתוח בגל טיהורים אך לאחר שהוא מבצע מפקד של תנועתו מתברר לו כי הוא נמצא בה לבדו.

בסוף הסרט הוא גוזר על עצמו עבודה בגולאג בסיביר אך מכיוון ואינו זוכה בויזה לאמא רוסיה הוא מסתפק בגלות במקום הקר ביותר שידו משגת. בדרכו לאתר הסקי שבחרמון הוא ניתקל בחבורה קפיטליסטית שעושקת אותו ומותירה אותו ערום ועריה בפאתי נוה אטי"ב [753 רובל לכוס קפה?!] - הוא נשכב על אם הדרך ובוכה בכי תמרורים למרקס שיושיע אותו ואז הוא זוכה להארה: בחלומו מופיע החבר לנין ומספר לו כי ניתן להביא תרמוס של תה חם מהבית והכל בא על מקומו בשלום.

הכניסה לחברי פורום היסטוריה - בחינם! [אם הספונסר של רומק יסכים כמובן]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה אורסון וולס ז"ל ילוהק בתפקיד הצאצא האחרון של מזכיר הפ.ק.פ אשר עזב בזעם את קבוצתו האידאולוגית ומיד אח"כ התפצל עקב חילוקי דעות מתת הקבוצה שיצר על מנת לעזוב בטריקת דלת את החוליה האולטראמקסיסטית שזה עתה נולדה רק בכדי לפרוש בתחושת בוז מתת החוליה האנטי טרוצקיסטית. בסרט שלנו - חש הגיבור כי קרע מאיים על מעמד הפועלים החדש שיצר. הוא חפץ לפתוח בגל טיהורים אך לאחר שהוא מבצע מפקד של תנועתו מתברר לו כי הוא נמצא בה לבדו. בסוף הסרט הוא גוזר על עצמו עבודה בגולאג בסיביר אך מכיוון ואינו זוכה בויזה לאמא רוסיה הוא מסתפק בגלות במקום הקר ביותר שידו משגת. בדרכו לאתר הסקי שבחרמון הוא ניתקל בחבורה קפיטליסטית שעושקת אותו ומותירה אותו ערום ועריה בפאתי נוה אטי"ב [753 רובל לכוס קפה?!] - הוא נשכב על אם הדרך ובוכה בכי תמרורים למרקס שיושיע אותו ואז הוא זוכה להארה: בחלומו מופיע החבר לנין ומספר לו כי ניתן להביא תרמוס של תה חם מהבית והכל בא על מקומו בשלום. הכניסה לחברי פורום היסטוריה - בחינם! [אם הספונסר של רומק יסכים כמובן]

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כי מדובר באותם שניים.

מה שברור הוא כי הם נתפסו ומשימתם האמיתית לא נחשפה.

אגב בעניין אחר של פיתוח חומרי נפץ באותה תקופה..

החומר שהיה בשימוש אז הוא "השדית" שחלק ממרכיביו היה שרף עצים שנתרם מרצון ע"י בעלי הנגריות בת"א שנתנו גלונים רבים של "פוליטורה" לרהיטים שהכילה את אותו שרף.

חומרי גלם אחרים ניתנו ע"י בית המרקחת של בשטי עם פתק בו צויין מפורשות שעם הקמת המדינה ישולם כל החוב לבעלים.

לגבי השדית - הייתה בשימוש עוד בימי פלמ"ח (אני זוכר שנתקלתי במסמך בנושא הנוגע לקרב על מצודת ישע).

בחמ"ד הייתה מחלקה נוספת לאלו שציינת - המחלקה לכלי נשק שנכללה במחלקה המדעית (מכון מס' 3).

ברשותי העתק מסמך "סודי ביותר" שהוציאו ב-6.8.50 שכותרתו: "אווירונים בשביל חיל הים" - מסמך שהסתיים לימים ברכש מטוסי הקטלינה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בעניין חמ"ד נשמח לקרוא על סיפורים מהיחידה, אם מישהוא יודע.

בנושא: גילויי האורניום בנגב...

ייצור עפרונות השהייה בבנין הבולשת שפוצצה ע"י האצ"ל...

גילוי 500 הנעדרים במלחמת השחרור...

ועוד ועוד נשמח לקרוא על פרטים יותר מדויקים בנושאים אילו.

אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר, גם ם רק בכמה מלים.
בניין הבולשת ביפו, אני מניח.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

עם הכרזת המדינה נתמנה אפריים קציר למפקד חיל המדע - חמ"ד - והיה ממייסדיו. רבים ממדעני המכון נרתמו למאמץ המלחמתי ועסקו בפיתוח חומרי נפץ, טילים וציוד אלקטרוני. היכולת המדעית והמאמץ המלחמתי הקיומי חברו יחד ללא היסוס. קציר התמנה לראש המחלקה לביופיזיקה, ואילו אהרון אחיו התמנה לראש המחלקה לפולמרים. במחלקה לביופיזיקה, אותה ניהל עד היבחרו לנשיא מדינת ישראל. פיתח קציר את מחקריו המדעיים. הוא הפך את המחלקה למקום עלייה לרגל לאנשי מדע מכל העולם והעמיד דור שלם של חוקרים ישראלים, מהם רבים יידועי שם.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1692
[img]file:///C:/DOCUME%7E1/KOB/LOCALS%7E1/Temp/moz-screenshot.jpg[/img]

ביקור דוד בן גוריון בחמ"ד, שנת 1953, מימין: ידידיה שמיר נושא הסבר בפני פרופ' דוד ברגמן, דוד בן גוריון ואל"מ ז'נקה רטנר
http://tnuathaavoda.info/zope/home/1/terms/1189460561/

לעניין איתור האורניום - מוסדות המדע בארץ היו מגויסים לטובת המדינה שבדרך. ב"הגנה" ואחר-כך ב"צה"ל פעלו שלוש יחידות של חייל מדע ( חמ"ד ) : בטכניון - בחיפה, באוניברסיטה העברית - בירושלים ובמכון ויצמן - ברחובות. בין התפקידים של היחידה במכון וויצמן היה לבדוק מה ניתן להפיק מאוצרות הטבע בנגב(33). יעד החיפוש הראשוני בנגב הרחוק היה אנרגיה זמינה לניצול. החומרים החשובים ביותר לצורך זה היו נפט ואורניום. פרומן ובן-תור היו החוקרים שעסקו בגיאולוגיה וישראל דוסטובסקי עסק במודיעין לידם עבדו סיירים מהתנועה וחברים באוניברסיטה. ברחובות בגבעת הקיבוצים היה הבסיסי הסודי של היחידה, ששם עשו את הבדיקות לחומר שהביאו מהשטח. יחידה זו, מלבד עיסוקה המקצועי אספה נתונים מטאורולוגיים ואחרים. הסקר הגיאולוגי פורסם ע"י בן-תור ופרומן כקובץ של המפות הגיאולוגיות של הנגב. אלו הן המפות הסודיות הראשונות של 1:100,000 שיצאו ותרמו רבות למחקר הגיאולוגי של הנגב. עד אז המפות הגיאולוגיות היחידות היו בקנה מידה 1:250,000 והיו מפות בריטיות שמורות(34). עבודת היחידה נשמרה בסוד והממצאים לא היו לפרסום. מאחר והבריטים, לאחר חיפושים נרחבים אחרי הנפט לא גילו מאגרי נפט גדולים -התמקדו בחמ"ד באפשרויות נוספות. אחת מהן היתה האורניום. נערכו בדיקות וסקרים ונשלחו חומרים למעבדה בעיקר משני אזורים: .1 אזור רכס חתרורים והפוספטים. .2 בקעת תמנע ואילת. יחידה זו עבדה עד ,1952 שבאמתחתה - סקרים מפורטים ומיפוי מדויק. מינראלים רבים ומגוונים אכן נמצאו בנגב הרחוק והחשובים שבהם, הפוספט והנחושת, גם נמצאו ראויים לכריה וחציבה. השתמשו בשיטות כימיות שונות להפקת אורניות ותעשיה. ייצור עצמי של מים כבדים ועוד ניסויים מדעיים אחרים היו לאחר מכן תרומת רבת-ערך לבניית הכור האטומי בדימונה(35). האורניום נמצא בעיקר בשדות הפוספט בבקעת אורון וצין. הריכוזים שלו היו קטנים ביותר. מסקנות היחידה כי החומר היחידי הנמצא בריכוזים גבוהים והינו בעל סיכוי כלכלי הוא הפוספט. כאשר הוקמה חברת "מחצבי ישראל" העבירו את הממצאים לגוף זה ומעט המידע שהצטבר על האורניום(36). בן-תור ופרומן זכו לקבל את פרס ישראל בשנת ,1955 על תרומתם לחקר הנגב בתנאי עבודה קשים ופעילותם זו שבעקבותיה יצאו המפות הגיאולוגיות בקנ"מ ,1:100,000 עליהן מופו האזורים והריכוזים הגבוהים של המינרלים ( ראה נספח 4 ) : פוספוריט חול קוורץ - לזכוכית נחושת ומתכות אחרות - מנגן, ברזל חומרים ביטומניים גפרית גבס יחידת חמ"ד - ג' הפכה לאגף מחקר ותיכנון ( אמ"ת ) במשרד הביטחון וקיבלה לטיפול את מה שלא עבר למחצבי-ישראל והיה בעל סיווג ביטחוני. כאשר פורקה היחידה חמ"ד - ג' הועברו ממצאיה ל"חברת מחצבי ישראל" - חברה ז הפכה לחברה ממשלתית ועבדה תחת אחריותו של משרד הפיתוח. החברה עבדה בשיתוף מלא עם המכון הגיאולוגי באיסוף נתונים מהשטח ובעבודות השדה. החומר שהובא מהשטח נבדק במעבדות של החברה בחיפה במפעל "דשנים וחומרים".
http://www.boker.org.il/meida/negev/machzev/mhzv2.htm

האם הכוונה ב'מחלקה לביופיזיקה' היא למחלקה לביוטכנולוגיה בפק' לביולוגיה באונ' ת"א או שמא ניהל שתי מחלקות במקביל?

מן הדברים ניתן להבין כי לא היה מדובר בגוף מדעי נפרד כי אם בקבוצת מדענים מובילים שרתמו את עבודתם למחלקה הבטחונית. האומנם?

* גבעת הקבוצים - באחת מן הכתבות על מכון איילון סופר כי המקום שימש את משרדי הועדה לאנרגיה אטומית. באם חמ"ד היה סודי כמו ועדה זו - ניתן להבין להיכן נעלם 'המכון' למשך 4 עשורים

מדהים העניין שאפריים קציר אדם מעל 80 עדיין בקי בנושאי המדע וההיסטוריה.

ספר שכרגע נמצא בטיוטא אחרונה הועבר אליו להערות אחרונות לפני פירסום והולך לעסוק בחיל המדע יחד עם פרופ' אוריאל בכרך מיקוביולוג באוניברסיטה בירושלים שהיה גם כן באותו חיל מהולל אך סודי.

תודה על השלמת הפרטים בנוגע למציאת האורניום בנגב.

לפני מספר שנים דובר בספר שכתב 'יאצא' [אם אכן כותבים את שמו כך] ואשר היה אמור לעסוק בקורות חמ"ד. הספר סיבך את כותבו אך האם אושר לבסוף לפרסום? הבנתי מכתבות העיתונים דאז כי הספר היה אמור לכלול סיפורים גם אודות ראשית ימי חמ"ד.

הספר המדובר הוא ספר חדש של פרופ' אוריאל בכרך שהחליט שהוא רוצה לספר לפני שלא יהיה מי שיספר לדור הבא...

הספר שראיתי ועיינתי רק בטיוטא שלו הועבר לא מכבר לאפריים קציר לתיקונים אחרונים ויצא לאחר בחירת מו"ל לציבור.

מעבר לכך בכוונתי להפגש עם פרופ' בכרך לשמוע, להתרשם ולהעביר הלאה..

[הסרתי את סימן הקריאה ]