05-01-2008, 06:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
|
|
|
פרופ' אפריים קציר - מפקד ראשון
עם הכרזת המדינה נתמנה אפריים קציר למפקד חיל המדע - חמ"ד - והיה ממייסדיו. רבים ממדעני המכון נרתמו למאמץ המלחמתי ועסקו בפיתוח חומרי נפץ, טילים וציוד אלקטרוני. היכולת המדעית והמאמץ המלחמתי הקיומי חברו יחד ללא היסוס. קציר התמנה לראש המחלקה לביופיזיקה, ואילו אהרון אחיו התמנה לראש המחלקה לפולמרים. במחלקה לביופיזיקה, אותה ניהל עד היבחרו לנשיא מדינת ישראל. פיתח קציר את מחקריו המדעיים. הוא הפך את המחלקה למקום עלייה לרגל לאנשי מדע מכל העולם והעמיד דור שלם של חוקרים ישראלים, מהם רבים יידועי שם.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1692
[img]file:///C:/DOCUME%7E1/KOB/LOCALS%7E1/Temp/moz-screenshot.jpg[/img]
ביקור דוד בן גוריון בחמ"ד, שנת 1953, מימין: ידידיה שמיר נושא הסבר בפני פרופ' דוד ברגמן, דוד בן גוריון ואל"מ ז'נקה רטנר
http://tnuathaavoda.info/zope/home/1/terms/1189460561/
לעניין איתור האורניום - מוסדות המדע בארץ היו מגויסים לטובת המדינה שבדרך. ב"הגנה" ואחר-כך ב"צה"ל פעלו שלוש יחידות של חייל מדע ( חמ"ד ) : בטכניון - בחיפה, באוניברסיטה העברית - בירושלים ובמכון ויצמן - ברחובות. בין התפקידים של היחידה במכון וויצמן היה לבדוק מה ניתן להפיק מאוצרות הטבע בנגב(33). יעד החיפוש הראשוני בנגב הרחוק היה אנרגיה זמינה לניצול. החומרים החשובים ביותר לצורך זה היו נפט ואורניום. פרומן ובן-תור היו החוקרים שעסקו בגיאולוגיה וישראל דוסטובסקי עסק במודיעין לידם עבדו סיירים מהתנועה וחברים באוניברסיטה. ברחובות בגבעת הקיבוצים היה הבסיסי הסודי של היחידה, ששם עשו את הבדיקות לחומר שהביאו מהשטח. יחידה זו, מלבד עיסוקה המקצועי אספה נתונים מטאורולוגיים ואחרים. הסקר הגיאולוגי פורסם ע"י בן-תור ופרומן כקובץ של המפות הגיאולוגיות של הנגב. אלו הן המפות הסודיות הראשונות של 1:100,000 שיצאו ותרמו רבות למחקר הגיאולוגי של הנגב. עד אז המפות הגיאולוגיות היחידות היו בקנה מידה 1:250,000 והיו מפות בריטיות שמורות(34). עבודת היחידה נשמרה בסוד והממצאים לא היו לפרסום. מאחר והבריטים, לאחר חיפושים נרחבים אחרי הנפט לא גילו מאגרי נפט גדולים -התמקדו בחמ"ד באפשרויות נוספות. אחת מהן היתה האורניום. נערכו בדיקות וסקרים ונשלחו חומרים למעבדה בעיקר משני אזורים: .1 אזור רכס חתרורים והפוספטים. .2 בקעת תמנע ואילת. יחידה זו עבדה עד ,1952 שבאמתחתה - סקרים מפורטים ומיפוי מדויק. מינראלים רבים ומגוונים אכן נמצאו בנגב הרחוק והחשובים שבהם, הפוספט והנחושת, גם נמצאו ראויים לכריה וחציבה. השתמשו בשיטות כימיות שונות להפקת אורניות ותעשיה. ייצור עצמי של מים כבדים ועוד ניסויים מדעיים אחרים היו לאחר מכן תרומת רבת-ערך לבניית הכור האטומי בדימונה(35). האורניום נמצא בעיקר בשדות הפוספט בבקעת אורון וצין. הריכוזים שלו היו קטנים ביותר. מסקנות היחידה כי החומר היחידי הנמצא בריכוזים גבוהים והינו בעל סיכוי כלכלי הוא הפוספט. כאשר הוקמה חברת "מחצבי ישראל" העבירו את הממצאים לגוף זה ומעט המידע שהצטבר על האורניום(36). בן-תור ופרומן זכו לקבל את פרס ישראל בשנת ,1955 על תרומתם לחקר הנגב בתנאי עבודה קשים ופעילותם זו שבעקבותיה יצאו המפות הגיאולוגיות בקנ"מ ,1:100,000 עליהן מופו האזורים והריכוזים הגבוהים של המינרלים ( ראה נספח 4 ) : פוספוריט חול קוורץ - לזכוכית נחושת ומתכות אחרות - מנגן, ברזל חומרים ביטומניים גפרית גבס יחידת חמ"ד - ג' הפכה לאגף מחקר ותיכנון ( אמ"ת ) במשרד הביטחון וקיבלה לטיפול את מה שלא עבר למחצבי-ישראל והיה בעל סיווג ביטחוני. כאשר פורקה היחידה חמ"ד - ג' הועברו ממצאיה ל"חברת מחצבי ישראל" - חברה ז הפכה לחברה ממשלתית ועבדה תחת אחריותו של משרד הפיתוח. החברה עבדה בשיתוף מלא עם המכון הגיאולוגי באיסוף נתונים מהשטח ובעבודות השדה. החומר שהובא מהשטח נבדק במעבדות של החברה בחיפה במפעל "דשנים וחומרים".
http://www.boker.org.il/meida/negev/machzev/mhzv2.htm
|