שלום לכולם.
אני מרגיש שאני חייב לשתף , טוב שאתם פה בשבילי.
הייתה לי חברה שאני איתה כבר שנה ו-9. אנחנו כבר בני שנות ה20 לחיינו.
נורא היה טוב לנו ביחד . אבל היה לה הרבה קטעים שהיא הייתה ריגשי כזאת ונעלבת בקלות מכל דבר.
עושה לי פרצופים לפעמים , חלק מדברים שעשיתי שהם מוצדקים וחלק פחות.
אבל ההתנהגות שלה ממש לא הייתה במקום, כשהיא הייתה כועסת היא הייתה ממש עושה ממני כלום
מזכירה לי את כל הדברים שהציקו לה כל פעם מחדש , מתחילה לצעוק ולכעוס ועושה לי הרגשה מזה חרא, הכי חרא בעולם אפילו על הדברים הכי קטנים.
היא טענה שאני משפחתי מדי בשבילה ושהיא רוצה אותי לעצמה אפילו אם זה על חשבון אבא ואמא .
היה לה גם מין בעיה קטנה שמאוד הציקה לה וגרמה לה להרגיש רע תקופה ארוכה ( משהו שלא קשור אלי) והיא לא ידעה איך להוציא את הכעס . ואני הייתי זה שהיה איתה ותמך בה לאוך כל התקופה .
עד שזה התפוצץ והיא התחילה להתנהג ממש בחוסר כבוד קיללה, צעקה וממש התנהגה שלא במקום. עד שנשברתי ולא יכולתי יותר כולם ראו אותי מדוכא בגלל היחס שלה .
אני אוהב אותה מכל הלב, ושלא תבינו לא נכון הכי הבחורה הכי מקסימה בעולם.
היא יודעת לפנק ולתת מכל הלב ולתת את הנשמה כשצריך. כיף לדבר ולצחוק איתה אבל :
ברגעים של כעס כאילו שלא הכרתי אותה , היא הייתה מאשימה ומזכירה לי את כל ההסטוריה של הדברים הלא טובים וכל פעם חוזרת עליהם .
עד שהחלטתי שאני חייב את הרגיעה שלי, נסעתי אליה וכל הדרך בכיתי , כשהגעתי אליה שוב התחלתי לבכות כמו שבחיים שלי לא בכיתי , היה לי כל כך קשה . ואמרתי לה שאני צריך את הזמן שלי אם זה שבועיים או 3 והיא מבחינתה רצתה שנחזור , כי תמיד הייתי שם בשבילה ואת כל העול שלה היא הביאה עלי עד שכבר לא יכלתי יותר.
דיברנו משהו כמו 4 שעות . ואז הלכתי הביתה, דיברנו ואמרנו לילה טוב באותו יום ודיברנו קצת למחרת , והיא אמרה שהיא מצטערת והיא למדה מהטעויות שלה ולא תחזור עליהם יותר.
אני באמת צריך את הזמן שלי לחשוב אבל מה שהיה לי הכי עצוב זה שההורים שלי גם חושבים שזה טוב בשבילי שאני לא יהיה איתה זה היה הכי פוגע.
היא לא בחורה רעה באמת שלא, היא הנשמה של החיים שלי ואני כל כך אוהב אותה , ואני רוצה להיות ולחזור אליה אבל אני פוחד שהיא תעשה לי את הקטעים האלה שוב, שהיא תגרום לי להרגיש חרא שוב. ותעשה פרצוף חמוץ שלא יתאים לי להיות איתה באותו יום ותשתגיד לי שאני משפחתי מדי בשבילה ושהיא רוצה בחור שהוא כל כולו שלה אפילו אם זה על חשבון המשפחה . שהיא תיהיה מספר אחד לפני האמא והאבא.
אני לא יודע מה לחשוב ומה לעשות אבל אני יודע שאני אוהב אותה....ויהיה לי נורא קשה אם היא לא תיהיה לידי כי היינו באמת זוג מושלם והרבה היו קנאים לנו ורצו שניפרד!!!

אני יודע שזה קצת חופר אבל הייתי צריך לפרוק מעצמי , אני ישמח אם תשתפו אותי במה שאתם חושבים .

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עדיף לקבל תמיד תמונה מפורטת מאשר חצאי אמיתות שלא יאפשרו לשפוט את המקרה.
לטעמי,סבלת כמו שאתה הגיע הזמן לחתוך פה ועכשיו כי אתה לא יכול להיכנס לדכאונות בגלל הנטייה שלה למצבי רוח או פיפסים קטנים שמבאסים אותה והיא מבאסת אותך.זה קשר בעייתי בבחינה הזאת שכל הזמן זה מעגלים של תחושות שלה שהיא משדרת אליך ואתה נטמע בתוכן בין אם זה טוב ובין אם זה רע.כשזה רע אתה בדיכאון,והעובדה שהיא קיללה וצעקה הולכת פה נגדה.אני נגד וולגריות ובעד לשבת ולדבר לא משנה כמה עצבני תהיה.
האהבה שלכם היא חזקה אבל קח ממנה פסק זמן ותגרום לה לחשוב על כל מה שעשתה(כשאין מבינים עד כמה כבדה תחושת האבדה),דברו על זה יחד.תאמר לה את מה שפרקת כאן אחרת גם כשתחזרו זה יישאר רקוב.
בכל פעם שהתווכחתם אתה טוען שהיא החזירה את ההיסטוריה,אולי בגלל שלא היה לה בדיוק נסיבות לריב אלא היא סתם רצתה לפרוק עול?.
היא הופכת אותך לכלום אתה טוען,אתה סמרטוט?,בחורה שלא מכבדת אותך וגם מקללת ונוטה למצבי רוח עזוב אותה!.אל תהיה לעולם לרגליה של בחורה,תהיו ביחד שניכם שווים לא אחד למעלה ואחד למטה ובסוף אתה מוצא את עצמך מרוח על בלטה.

"בגבורה ובענוווה"

הייתה לי חברה במשך חצי שנה .. עד שלא יכולתי יותר
בדיוק אותו דבר היא עשתה לי הזכירה דברים רעים כל הזמן גורמת לך להרגיש שזה אשמתך עושה סיפורים מכל דבר.. תאמין לי עדיף לך בלעדיה ממש עדיף לך
אני בהתחלה גם הרגשתי שאני עדיין ממש אוהב אותה והכל, אבל לאט לאט כל הדברים הרעים שהיא עשתה כל הדברים שניסיתי לשכוח מהם לוותר לה כי באמת אהבתי אותה ... בסוף נפרדנו
ושמחתי שזה מה שקרה ..
במשך הקשר גם היינו רבים והכל ותמיד היא הייתה מצטערת ומבקשת עוד הזדמנות נתתי לה אייזה 5 הזדמניות (יפה מצידי לא ..)
והיא ניצלה את זה אמרה שתשתנה אמרה שהיא יודעת שהיא טועה אל תחזור ותעשה טובה לעצמך ..

לפחות עד שהחברה נהיית משפחה וגם אז משפחה קודמת ...

בשיא הרצינות אחי אני הייתי נפרד מאחת כזו... כי חברה לא אמורה לעשות לך חרא הרגשה אלא ההפך היא אמורה לגרום לך לתחושה של כיף ואושר.... אם במקום רגשות חיוביים עולים לך רגשות שלילים כשאתה חושב על הקשר שלכם, זה אבוד לדעתי