 |
11-01-2008, 15:40
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.05.07
הודעות: 914
|
|
|
גיבוש לוחמות ינואר 2008
היום הראשון:
מגיעים בצהריים לצומת קסטינה, משם אוספות אותנו הסעות לבסיס הטירונות 'ניצנים' (ב..ניצנים!),
מתחלקים לצוותים,
כל צוות מקבל מפקדת,
המפקדות משחקות אותה מאוד מאוד קשוחות, זה יכול לשבור לפעמים, וזה גרם להרבה בנות לבכות, אבל מה שלא יהיה- זה הכל כדי להפיל אתכן! אל תוותרו!
המפקדת של הצוות שלי למזלי הייתה מדהימה, לא רעה ואפילו לא קרה.
ממש מתוקה.
בכל מקרה, אחרי שהגענו נשארנו עדיין על הבגדים האזרחיים שלנו מפני שאת מבחן בר אור עושים על אזרחי.
לקחו אותנו למגרש קטן הריצו אותנו כמה סיבובים, עשו לנו טיזוזים מיותרים, 7 שניות נגעתן בעמוד חזרתן,
6 שניות הסתדרתן ב-ח' כל מיני דברים כאלו שדורשים ספרינטים קטנים אבל זה באמת שטויות!
נכנסנו לראיון עם מאבחנים,
מישהו אחד שיושב מולך ומדבר איתך כאילו את החברה הכי טובה שלו.
שואל שאלות עלייך, על המשפחה, על החברים, כל מה שבנים עוברים בראיון אישי בצו ראשון פחות או יותר.
שואלים לאן את רוצה להגיע, איך מגיבים בבית על הרצון להגיע לשם..
אחרי הראיון שלקח המון המון זמן עם כל אחת(בסביבות החצי שעה)
הלכנו למגרש אחר, פרסנו שקי שינה על הרצפה, התחלקנו לזוגות וכאן התחיל מבחן בר אור.
(מבחן המודד כפיפות בטן, שכיבות סמיכה, וריצת 2000).
התחלנו בכפיפות בטן,
הציפייה היא 84 כפיפות בטן, אני נלחצתי בהתחלה כי הייתי בטוחה שזה על זמן!!!
אבל ~זה לא על זמן!!!!~
מותר לנוח 2 שניות בין כפיפה לכפיפה, כשקשה אל תשקחו שמותר לכן לנוח 2 שניות!!אני לא עשיתי את זה והצטערתי שלא נחתי אבל אפשר וזה ע=ו=ז=ר=!
בשכיבות סמיכה מצפים ל 48, הרבה מהבנות לא עלו על 20 שכיבות סמיכה.
זה בכלל לא על זמן ומותר לכן לקחת שעה ולעשות את זה בשעה, עדיף שתתחילו מהר וכשקשה תקרבו טיפה את הרגליים לידיים(טיפה!) ותרימו קצת את התחת למעלה.. ככה תנוחו קצת ואז תחזרו לעשות.
אני עשיתי 68 בטן,
ו-63 שכיבות סמיכה.
אחרי שסיימנו התחלנו להתארגן לריצת 2000.
הם לא מודדים זמנים אבל יש להם פתקים מ-1 עד(מספר הבנות) וכשאת מגיעה הם נותנים לך את המספר מקום שהגעת.
אני הגעתי מקום 5.(ובגלל שאני אובססיבית לשעון שלי:8:15)
הלכנו לחתום על מדים:
זוג מדים, כובע, מימיה, חגורה, מעיל דובון, שק שינה ושכמיה נגד גשם(כן כן ירד מ=ב=ו=ל, ולגיבוש שלפנינו ירד המבול בתחילת הגיבוש ולכן הם (שימו לב) לא עשו בר אור! )
*ארוחת ערב*
אחרי הארוחה הלכנו לשמוע ממש מעט על כל יחידה שאנחנו יכולות להתמיין אליה.
1.לוחמת אב"כ.
2.לוחמת קרק"ל.
3.לוחמת תותחנים.
4.לוחמת ל.א(לחימה אלקטרונית).
5.לוחמת חילוץ והצלה.
6.לוחמת מודיעין שדה.
7.לוחמת נ"מ(נגד מטוסים).
8.לוחמת מג"ב(משמר הגבול).
שעת ת"ש.
הולכים לישון.
כל ה"הסבר" של המפקדת שלנו לפני השינה היה שקר.
היא אמרה שקמים ב-6 וחצי(ובגלל השעה המאוחרת היינו בטוחים שתהיה הקפצה בלילה) והיא אמרה שבבוקר אחנו צריכות לקום על אזרחי ולכן לא מומלץ לישון עם המדים.
השקרים היו: העירו אותנו ב-5.
בבוקר היינו צריכות להיות על מדים ב-7 דקות ולכן מזל מזל מזל שלא ירדנו מהמדים
היום השני:
5 בבוקר, חימום קטן, פק"לים. (בטן, מרפקים)
*ארוחת בוקר*
הלכנו למקום קטן עם דיונה קטנה, שמה נתנו לנו למלא שקים(המון) ולהעביר אותם לקצה הדיונה(תוך כדי סיפור שיש גשר שמתפורר וצריך שאו 4 בנות עם שק אחד יעברו עליו, או 2 בנות עם 2 שקים, או 5 בנות בלי כלום).
כמה בנות צריכות להישאר בקצה הדיונה כדי לסדר את השקים כחומה יציבה וקשה.
בנתיים הרבה בנות ממשיכות למלא את השקים וכל השאר מעבירות.
בחלק זה כבר הצטרפו אלינו במאבחנים שלכל מאבחן יש לתצפת על כמה בנות והם רושמים ה=כ=ל=!
אחרי זה הלכנו למקום ענקי (ממש) שגבולותיו מסומנים בחוט לבן.
בפנים יש המון שקים מפוזרים.
חילקו אותנו בתוך הצוות ל-3 קבוצות.
כל קבוצה הייתה חייבת לגעת בכל השקים המפוזרים בחלל, להישאר ביחד ולא להשאיר אף אחד מהצוות טיפה מאחורה. ולא להתחיל מאותה נקודה שהבנות הקבוצות האחרות התחילו(כשלא ידענו מאיפה כל קבוצה מתחילה-היה עלינו לתכנן הכל ואם קבוצה תכננה מה שאנחנו תכננו קבוצה אחת הייתה צריכה לשנות)... נשמע קל?
מה אם אומר לכן שהכל בזחילה?!
60 דקות של זחילה.
על חול רטוב, עם מדים שגדולים עלינו והם משתפשפים לנו במרפקים בבטן ובברכיים.
בקור.
אפשר לנוחל בכל נקודה(ליד כל שק) 30 שניות.
הרבה בנות נשברו בשלב זה.
אל תשברו!
זה נגמר!
בעיקר אם יש לכן אחלה בנות בקבוצה!
תמצאו את הדרך להיות חזקות!
אני הייתי דומיננטית מאוד בצוות שלי ולכן הרבה בנות סמכו עליי. וידעתי שאני חייבת להיות חזקה ולא להראות קושי פה כי אז זה ישבור גם אותן,
פיתחתי שיחה עם כל אחד תוך כדי זחילה, לאן את רוצה להגיע, קדימה! ככה את תגיעי לשם! תני את הכל! הגענו! ומרוב אטרף יצא לי משפט שכולנו נפלנו על הרצפה מצחוק(למרות שבאמת היינו על האדמה) אמרתי לאחת הבנות: "תסתכלי לשק בעיניים!!!! ועד שתגעי בו אל תסיטי את המבט".
ואז צחקנו מלא וזה הרים את המורל של הצוות.
הייתה לנו אחת שכל הזמן התקדמה קדימה בלי הקבוצה ורשמו לה את זה!!
תדאגו שהקבוצה שלכן תהיינה איתכן כל הזמן!!
אחרי זה הייתה זחילה של יחידים.
עמדנו בשורה והזניקו אותנו עד למפקדת..(שהייתה בערך 20 מטר מאיתנו) והיינו צריכות לזחול לבד (לבד ז"א זחילה אישית, במקביל כשכל הבנות בשורה ליד וזוחלות ביחד אבל זה עצמאי ולא דורש לחכות לחלשות, נותן לנו הזדמנות להראות איפה אנחנו עומדות באמת.)
הלכנו להחליף את המדים הרטובים ומלוכלכים במדים יבשים,
טיזזו אותנו.
הרבה.
הלכנו למסע אלונקות.
המסע הזה זה הדבר ה=כ=י ש=ט=ו=ת=י=!
שראיתי בחיים!!!!!
מסע של 20 דקות,
בערך 70 קילו על האלונקה(שמוסיפים את המשקל רק אחרי שפותחים את האלונקה אחרי 10 דקות של הליכה-עלייה קטנה).
ואז 10 דקות עם האלונקה.
זה ממש שטויות.
ביקשו מאיתנו לשרטט על החול את מפת ארץ ישראל(בלי הערים והכל..)
ואז סיימנו את המסע..(שטותי הא?)
היה לנו כמה דקות הפסקה,
הביאו לנו מישהו די מבוגר מנ"מ,
הם חילקו לנו נשק,
ולימדו אותנו לדרוך ולכוון.
עשינו את זה המון המון פעמים, ככה שהיד כבר כואבת.(הנשק הוא m 16 ארוך שלא כזה קל לכוון אותו 150 פעמים ברציפות ובמהירות).
הרבה בנוןת נשברו שם, הפסיקו והיו גם כאלו שפרשו.
אבל אל תווותרו, תגידו לעצמכן שעוד שניה זה נגמר!(זה באמת היה החלק הפיזי האחרון!)
כבר הגענו לצהריים.
*ארוחת צהריים*
הלכנו לחדר קטן עם ייצוג של בנות מכל יחידה שהזכרתי למעלה, ושמה הן הסבירו לנו יותר לעומק,
פה הקטע שהבנות מתבלבלות בין מה לבחור מקום ראשון מה מקום שני...וכך הלאה.
סיימנו, הלכנו למלא סוציומטרי,
נתנו לנו דף עם השמות של הבנות מהקבוצה, היינו צריכות לסמן 4 Xים ליד 4 בנות שלדעתנו יכולות ומגיע להן להיות לוחמות.
אחרי זה נתנו לנו דף נוסף עם טבלה בעלת 8 מקומות,
היינו צריכים לדרג את 8 היחידות שהזכרתי מ-1 עד 8 (1 הכי רוצה 8 הכי לא רוצה).
פה הייתה שבירת הדיסטאנס.
ונגמר הגיבוש!!
הגיבוש באמת לא קשה.
אני אמנם בהכנה לצה"ל כבר שנתיים ובאמת שזה הכין אותי לגיבוש בכל צורה שרק אפשר.
אבל בנות שלא התאמנו אפילו לא קצת לגיבוש הזה אמרו שהיה להן קשה אבל היה כייף!(מוזר שכייף לסבול חח)
אבל באמת היה להיט!
הטיפים שלי הם:
תביאו שעון עם סטופר~!~ אני היחידה בצוות שהיה לי, זה אמנם נתן לי כמה נקודות בונוס, ואומנם כל הצוות סמך עליי אבל באמת זה קשה, כשיש כמה בנות זה הרבה יותר טוב!
אל תוותרו!! גם כשקשה תזכרו שזה כולה 24 שעות שאתן נותנות מעצמכן הכלללל כי זה מה שקובע את ה-3 שנים ואפילו יותר בחייכן!
תעזרו לבנות אחרות! לא כדי שירשמו! אלא כי הן שם בדיוק מהסיבה שאתן שם! וקצת יותר קשה להן!
עיזרו להן להגשים גם את החלום שלהן!!
תשנו עם המדים והמעיל דובון בלילה!!!!
אל תשנו בפינות האוהל!!!אני נרטבתי כל הלילה מגשם שטפטף עליי, אני שמחה שזאת אני ולא מישהי אחרת כי אני מעדיפה לסבול במקומן, ולכן התהפכתי שהרגליים יהיו איפה שהגשם,
גם ככה כל הלילה לא הייתי באוהל מה שמוביל אותי לטיפ הבא:
תשתו המון ביום הראשון! היה קר, והיה חשוך, זה מטעה, אבל גם ככה אפשר להתייבש! אני התייבשתי והקאתי את חיי כל הלילה(חיי=נוזלים שלא היו הרבה), היו לי כאבי ראש וסחרחורות, ולא יכולתי לישון!
זה אמנם לא השפיע עלי המון ביום השני אבל זה הוריד מהרמת יכולת שלי!
אני לא הצהרתי על כלום ואף אחץ מהמפקדות או מהחובשות לא ידעו זאת.
אבל תשתו המון זה חשוב!
תעמדו בזמנים!
אל תתביישו לבקש הערכה לפחות דקה לפני סיום הזמן שניתן לכן!
זמנים הם קודש בצבא.
אם תגיעו לפני אחרות תבקשו בשבילן את ההערכה.
אם סיימתן ונשאר קצת זמן ואתן רואות שבנות לא הספיקו לארגן משהו שביקשו- תעזרו להן!!!!
בראיון עם המאבחנת-תסתכלו לה בעיניים.
אל תתחצפו.
אל תתחכמו.
תגרמו לבנות הצוות שלכן להעריך אתכן ולאהוב אתכן.
אל תהיו פסימיות!! תמיד תהיו אופטימיות ותגרמו לכל שאר הצוות להרגיש ככה!
תורידו עגילים, טבעות, צמידים ושרשראות לפני הגיבוש(עדיף בבית!!!)-תשאירו שעון!
אל תוותרו לעצמכן בשום שלב, תהיו חזקות!
אני השבעתי את הצוות שלי שבסוף הגיבוש אנחנו מסיימות כולנו ביחד! שדירבאלק אני קולטת שמישהי פורשת! אלא אם כן זה על רפואי.
שמנו ידיים וצעקנו 2: לא פורשות!
וסיימנו אותו ביחד!
צוות 2 גיבוש לוחמות ינואר 2008-כבוד!
לכל שאלה ניתן לפנות אליי
בהצלחה ללוחמות העתיד!
ים.
_____________________________________
"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
