21-01-2008, 02:10
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,801
|
|
|
כמה אנקדוטות
בלילה הראשון כל תושבי השכונה שלי בקיבוץ נכנסו למקלט השכונתי (שהיה מעל הקרקע ולכן אושר כחדר אטום). אני אסטמתי וכמה דקות אחרי לבישת המסיכה הרגשתי את ההתקף מזדחל לו לאיטו מתוך הגרון, ובלי לחשוב הרבה קרעתי את המביכה מהראש. בנוסף, אחותי הפעוטה נלחמה ברוח קרב מעוררת-הערצה בכל הנסיונות לדחוף אותה לאקווריום הפלסטי שכונה ממ"ט (למי שזוכר...). אמא שלי, במפגן סולדריות מרשים, הורידה את המסיכה מהראש והודיעה לכל העולם ואשתו "אם הילדים שלי הולכים למות, אני הולכת איתם!".
אחד מהגולשים בפורום שלי - נקרא לו "אבי" - היה בלש ביחידה המרכזית של מחוז דן. במהלך המלחמה הבלשים הוצבו על גגות הבניינים הגבוהים כדי לאתר נפילות ולזהות בוזזים וגנבים. באחד הלילות הוא ובלש נוסף הוצבו על גג בניין בורסת היהלומים שהיה אז הבניין הכי גבוה מזרחית לאיילון. בשתיים בלילה הם מקבלים התראת נחש צפע ודקה אח"כ רואים את הטיל יורד מהשמיים. הבלש השני צועק עליו בהיסטריה "אבי, זה נופל עלינו. זה הולך ליפול לנו על הראש!" אבי בעצמו לא ידע מה לענות ושניהם בהו בטיל המתקרב, שבסופו של דבר נפל במרחק 200 מטר מהבניין... לדבריו, זה מה שנקרא "לראות את המוות בעיניים".
חלק גדול מהטילים ששוגרו לעבר ישראל חומשו בראש קרב עשוי יציקת בטון, כשהנזק האמיתי נגרם מעצם הנפילה במהירות אדירה והבום העלקולי שליווה אותה. אחד הטילים שנשאו ראש קרב אמיתי ומלא חומר נפץ שיפד בניין רב-קומות במרכז ת"א, כשהקצה האחורי של הטיל מבצבץ מתוך רצפת דירה בקומה השמינית והראש תקוע בתקרת דירה בקומה החמישית. למקום הוזעקו כל מומחי החבלה, ולבסוף הוטלה משימת הנטרול על אחד מוותיקי החבלנים במחוז. ראוי להזכיר בשלב זה שהסקאד הוא טיל פרימיטיבי ביותר, הבנוי בטכנולוגיה של שנות ה-50. ידידנו החבלן פותח את ראש הטיל ורואה שבדיוק כמו בסרטים יש שני חוטים - אדום ושחור. אם חותכים את החוט הנכון הטיל מנוטרל, אבל אם חותכים את הלא נכון... אני מניח שהבנתם.
ידידנו החבלן איש אמיץ וקר רוח, ולאחר חישובים שונים ומשונים החליט לקחת החלטה מושכלת ומחושבת לעשות אנ-דנ-דינו ולחתוך את מה שיעלה בגורל. הוא עוצם עיניים, אוטם אזניים, מתפלל חזק וחותך את אחד החוטים. למזלו זה עבר בשלום, וידידנו - על סף התמוטטות מהלחץ הנפשי שהשתחרר בבת-אחת, פוסע לעבר דלת הדירה. רגע לפני שהוא יוצא מסתער פנימה בריצת-אמוק מי שהיה אז בכיר באחד מזרועות הבטחון, כשהוא אוחז בידו ספר הפעלה מקורי ברוסית של הסקאד! ידידנו זורק בו מבט נונשלנטי ומעיר בדרך-אגב "קצת איחרת, לא?"
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
