לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-01-2008, 21:19
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
"אני רוצה להתרגש מכל הקטנות האלה. לא לתת להן לעבור לידי."

לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר "ארבעה בתים וגעגוע" של אשכול נבו.
מי שלא קרא את הספר (ולאט לאט מסתבר לי שהרבה עשו זאת לפני...) מומלץ בחום.
וכמו בכל ספר טוב, שמשהו ממנו אתה לוקח עימך, אני לוקח איתי (בייחוד) את הקטע הבא, שהוא מכתב שרושם מודי, בטיול תרמילים בדרום אמריקה, לחברו עמיר, בארץ.
אז הינה תקראו. אני מקווה שתהנו ממנו כמוני, ובטח תבינו גם למה אהבתי אותו כל כך...


"... נמאס לי כבר להחליט החלטות יפות בטיולים, ואח"כ בארץ להרגיש איך הן נוזלות בין האצבעות. הפעם אני רוצה שכל ההכרזות שלייהיו מתועדות בכתב...
בוא נתחיל.
אני רוצה להתחיל לשחות. אל תצחק אני רציני. טניס זה נחמד, אבל אל"ף, בבריכה של האוניברסיטה יש יותר יפות מאשר בטניס, ובי"ת, יש משהו בשחייה שעושה לך מקום בנשמה, שמכניס אותך לקצב הטבעי של הדברים. וחוץ מזה, מה אני מתנצל? בריכה. פעם בשבוע. תרשום ותשתוק.

אני רוצה להיות גם פחות ציני. הסתובבתי בשנה האחרונה עם אנשים מכל העולם, ואני אומר לך באחריות שהישראלים הכי ציניים מכולם. ונמאס לי מזה. נמאס לי לשחק אותה ששום דבר לא מרגש אותי רק כדי לא לצאת פתטי. נמאס לי לירות חיצים מורעלים באחרים רק מהפחד שיפגעו בי. אני רוצה לבוא לאנשים עם לב פתוח. מקסימום, מה יקרה?

אני רוצה לאכול ארוחות בוקר גדולות. כמו בטיול. עם ביצה מקושקשת וסלט אבוקדו וסלט ירקות ולחם שחור. אני רוצה להתחיל את הבוקר בארוחה ענקית. ולאכול אותה באיזי. בלי לחץ.

בכלל נמאס לי להיות לחוץ. אני רוצה לרווח את הלו"ז שלי, כדי לא לאבד את הלו"ז שלי. אני רוצה לעבוד קשה אבל לא בטירוף. ארופאים שפגשתי כאן עובדים ארבעה ימים בשבוע, הולכים הביתה בשש ולא חושבים שמשהו לא בסדר עם זה.

אני רוצה לראות פחות טלוויזיה. חצי שנה לא ראיתי טלוויזיה וזה לא היה חסר לי בכלל.

אני רוצה לחיות בטבע. ואם זה יהיה מסובך מידי, אז לפחות לצאת מתל אביב כל סופשבוע. אני רוצה לעמוד על קצה של משהו ולראות רחוק ושקוף.

אני רוצה להתפעם מהדברים הקטנים. מללכת יחף על החוף. מהוופל של הגלידה, ממקלחת קרה של קיץ. מגרפיטי צבעוני על קיר מלוכלך. מממוסיקה חדשה שאני לא מכיר. מלא להתגלח. מלהתגלח אחרי שהרבה זמן לא התגלחתי ולהעביר את היד על הלחי החלקה.
אני רוצה להתרגש מכל הקטנות האלה. לא לתת להן לעבור לידי.

אני רוצה אהבה. יותר מידי זמן נפנפתי בפרידה שלי מעדי כמו בפטור, ועכשיו, אחרי השבועיים האלה עם נינה, אני יודע שאני מסוגל ליותר מאשר פיתוי-נשיקה-זיון-נדבר-מחר-ביי.

אני רוצה לקרוא יותר. לנסוע באופניים יותר. להיות בקשר טוב יותר עם אחותי. אני רוצה להתסכל יותר בעיניים, להגיד את האמת יותר.

וחץ מזה. אני רוצה הביתה...".
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''


נערך לאחרונה ע"י juda בתאריך 19-01-2008 בשעה 21:21.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 22-01-2008, 17:20
  שומר סוד שומר סוד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.02.05
הודעות: 1,116
אתמול התרגשתי מ"קטנות"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב ""אני רוצה להתרגש מכל הקטנות האלה. לא לתת להן לעבור לידי.""

בכלל, כל המסע הזה מלא התרגשויות קטנות וגדולות.

אבל אתמול היה סוג של שיא בכל החוויה.

בשעות הצהרים המוקדמות אני מקבל "הוראה", תאתר את כל הישראלים והיהודים שבבניין, תזמין את כולם ללובי הקומה "שלנו" בשעה שש וחצי בערב. ט"ו בשבט הערב.
"השתגעת? זה עשר קומות" נפלו על אוזנים ערלות, גם מבט לעבר בעלה הבטיח לי ששנינו אכלנו אותה ובעוד דקות אחדות , שנינו נאתר את ה"מבוקשים". אחרי שהפטרתי "אשתך מופרעת" יצאנו למבצע האיתור.
עשר קומות, מחלקה, מחלקה (נודה שגם הלכנו למרכזנית שתציין לנו באיזה חדרים מאושפזים ישראלים, אבל אחרי שראינו את כמות הניירת שעליה לעבור כדי לזהות את הישראלים, ריחמנו עליה. במילא עד הערב לא הייתה מצליחה לסכם את הנושא). בכלל, אמרנו תודה שלא נשלחנו לחפש בכל בתי החולים בסביבה
בשש וחצי בערב מעל שלושים ישראלים ויהודים ממקומות שונים בעולם במצבים גופניים שונים ומשונים, חולים ומלווים מתייצבים בלובי הקומה "שלנו".
אל פנינו נגלה שולחן עמוס לעייפה בפירות יבשים מכל סוג שרק קיים ופירות טריים מוכרים ולא מוכרים (שעד רגע זה אין לי מושג איך עיצבו אותם בכל כך מעט זמן עם סכין אחת קטנה וכשרה, וה"כשרה" זה כבר בדיחה לפעם אחרת), השולחן היה ערוך כל כך יפה עם כלים מיוחדים, שאיש מאיתנו לא רצה להיות הראשון שיהרוס את היופי ע"י טעימה

אנשים הגיעו לכאן, חלקם כתחנה האחרונה לנסות להציל את חייהם או לנסות להשיג איכות חיים להמשך חייהם. אנשים השקיעו את מיטב כספם, לעיתים כספם האחרון והגיעו לכאן להאבק, להלחם. אין מילה אחרת. ובתוך המאבק הזה, הפוגה קלה, פתאום הרגישו מעט בית, נורמליזציה מסויימת.לפתע כמה רגעים שלא מדברים מחלות. רובם התקשו לעצור את הדמעות. (הפעם הצלחתי לעצור את הדמעות, מה שלא הצלחתי ביום שישי בערב, כשערכנו קידוש פיראטי אחרי מסע שיכנועים של הצוות הרפואי ליהודי דתי שעות אחדות אחרי השתלה, כשהוא היה מטושטש ונמצא בטיפול אינטנסיבי מחובר למכשירים,אינפוזיות מכל כיוון, תחת השפעת ההרדמה, ופתאום הוא מנסה להזדקף ואומר בקול חלוש "אמן")

עשר דקות אחרי ההתכנסות וכמה ברכות, הרבה בדיחות שחורות, המקום נראה כמו חפלה אמיתית, אבל הפעם אנחנו לא ה"אשמים", הקטרים, הכוויתים, הסעודים, הבחריינים ועוד כמה מנציגויות המפרץ הגיעו לברך את היהודים על החג המוזר שלהם. מוזר לא מוזר, כולנו באותה קלחת ואם אפשר לחגוג, אז חוגגים.
אפילו הפיליפינים שעמדו המומים בהתחלה היו חלק מהאחווה הכללית.

בסוף הערב, כשעברנו בין החולים שהיו מרותקים למיטותיהם והנחנו צלחות מהתקרובת שהוגשה, אמרתי לשותפי ל"טירטור", "אשתך נפלאה"

המבט הזוהר בעיניים של חלק מהחולים ליווה אותי עד הבוקר. מדהים

ט"ו בשבט במטרו מנילה, פיליפינים.

נ.ב: אני לא מצליח לקרוא שום דבר שנכתב ע"י אשכול נבו....

נערך לאחרונה ע"י שומר סוד בתאריך 22-01-2008 בשעה 17:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 13:04

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר